תחלואי הפסיכיאטריה – פסיכיאטרים לא מזהירים על סכנות בתרופות

הכתבה "פסיכיאטרים לא מזהירים על סכנות בתרופות" , רן רזניק , ynet , מנטה , 25.08.2010

סקר שנערך במשרד הבריאות גילה: 20% מהדיירים בהוסטלים הפסיכיאטריים סובלים מסוכרת. בכיר במשרד במסמך פנימי: פסיכיאטרים רבים לא משתפים את החולים במידע על תופעות הלוואי המסוכנות של חלק מהתרופות האנטי פסיכוטיות

חובתם החוקית והאתית של הרופאים בבתי החולים ובקופות החולים לדווח למטופלים על תופעות הלוואי האפשריות של התרופות שהם רושמים, אמורה להיות נר לרגלי כל העוסקים ברפואה. כך גם החובה לערוך מעקב אחר תופעות לוואי אפשריות, שעלולות, לעתים, להיות קשות מאוד. ואולם ממסמך פנימי במשרד הבריאות, אשר הגיע למגזין הבריאות ואיכות החיים מנטה, עולה כי לעתים קרובות הרופאים בארץ לא מקפידים לבצע חובות אלה, והדבר פוגע באופן משמעותי ומתמשך במטופלים רבים.

מגדילים את מספר הנפגעים

יחיאל שרשבסקי הוא הממונה במשרד הבריאות על שיקום 14 אלף חולי נפש במוסדות השיקום בישראל. במכתב פנימי יוצא דופן בחומרתו שמיען לפרופ' משה קוטלר, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש ומנהל בית החולים הפסיכיאטרי באר יעקב, התייחס שרשבסקי לסקר פנימי שנערך ב־2008 במשרד הבריאות, ובו נמצא כי קרוב ל־20% מהדיירים בהוסטלים פסיכיאטריים סובלים מסוכרת. הוא קשר בין התרופות הפסיכיאטריות לבין האחוז הגבוה של מחלת הסוכרת בקרב הנוטלים אותן: "ידוע לי כי גם בתחום הבריאות הפיזית לא כל רופא מקפיד להסביר למטופליו את הנדרש, אך בתחום הפסיכיאטרי אין ספק כי המצב חמור בהרבה", כתב. לדבריו, רופאים רבים רושמים לחולים תרופות שתופעות הלוואי שלהן הן השמנה, התפתחות סוכרת ובעיות לב, בלי להתייחס ברצינות מספקת לתופעות הלוואי שלהן, וכי "המצב הנוכחי מגדיל מדי יום את מספר הנפגעים מתופעות הלוואי".

"מתוך שיחות רבות עם מטופלים אנו מודעים לכך שלא כל הפסיכיאטרים חושבים כי נכון וכי יש טעם בשיתוף ובהתייעצות עם המטופלים ביחס לתרופות", כותב שרשבסקי. "יש לעשות מאמץ נרחב ומעמיק להפחתת הסטיגמה אצל המטפלים ולהגברת שיתופם של המטופלים בשיקולים שמאחורי מתן כל תרופה". עוד הוא מדגיש כי הבעיה שהוא מעלה אמורה להעסיק גם את קופות החולים מתוך דאגה לבריאותם של חבריהן מקבלי התרופות הפסיכיאטריות וגם משיקולים כלכליים ומתוך האחריות הביטוחית־מקצועית של הקופות.

ד"ר יהודה ברוך, מנהל בית החולים הפסיכיאטרי אברבאנל בבת ים, מגיב לדברים: "לצערי, אני מסכים לחלוטין. הדבר נכון הן בקרב פסיכיאטרים ובעיקר בקרב רופאי המשפחה שקופות החולים מקציבות להם רק שבע דקות כדי לבדוק כל חולה, וכך המפגש עם החולה הרבה יותר טכני ופחות אישי". ד"ר ברוך אומר עוד כי יש חשיבות גדולה לחנך את המטופלים לשאול את הרופאים יותר ביוזמתם על הסיכונים והסכנות בתרופות שהם נוטלים.

פסיכיאטר המכהן בתפקיד בכיר במשרד הבריאות אמר ל"מנטה" כי "בתחום בריאות הנפש הבעיה היא שלעתים קל לשכוח שהמטופלים מבינים את ההסברים, ומתייחסים אליהם כאל 'פגועי נפש' שלא מבינים שום דבר".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "לכל רופא המטפל בתרופות אנטי פסיכוטיות יש הנחיות ברורות לעדכן את כל מטופליו בתופעות הלוואי האפשריות של כל תרופה. המעקב שמנהל הרופא כולל בין היתר מעקב אחר תופעות הלוואי".

המשרד צירף לתגובתו מכתב שכתבו ראשי האגף לבריאות הנפש שמיועדים למטופלים במוסדות שיקום הנפש, ובו ביקשו להסב את תשומת לבם לתופעות הלוואי של התרופות ולחשיבות השמירה על אורח חיים בריא כדי למנוע או למתן תופעות אלה באמצעות תזונה נכונה, פעילות גופנית ובדיקות. אציין, כי מבדיקתי עולה שהמכתב הופץ רק בעקבות פנייתנו – יותר משנה וחצי לאחר המכתב המתריע של שרשבסקי.

קישורים:

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s