ריטלין – שוק שחור לסמים פסיכיאטריים

תחקיר חדשות 2 – המרוץ אחר הכדור: שוק שחור לריטלין , דפנה ליאל , אוגוסט 2013

סטודנטים סוחרים בתרופה הממריצה ורופאים רושמים את הכדור השנוי במחלוקת לכל דורש. "צריך לזכור שזה לא סוכריות", מספרת רופאה, "זו תרופה שיש לה לפעמים תופעות לוואי". עם זאת, עדיין קיימות הדעות הקדומות שמונעות מילדים שזקוקים לתרופה לקחת אותה

לא רק ספרים ומחברות: עבור חלק גדול מההורים והתלמידים ההיערכות לשנת הלימודים הקרובה כוללת גם הצטיידות בריטלין – אותו כדור מפורסם ושנוי במחלוקת לטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות. תחקירני חדשות 2 בדקו עד כמה קל להשיג את התרופה.

בנה של אחת האמהות שהסכימה להתראיין לכתבה, "'חולם' בשיעורים", לדבריה. אבל פרט לכך – הוא נראה תלמיד "רגיל" לחלוטין. היא מספרת, כי מעולם לא חשבה לקחת אותו לאיבחונים או לתת לו ריטלין. ביקשנו ממנה לנסות ולהשיג את הכדור ולראות כמה זה קל עבור אלה שמעוניינים בכך.

אצל הרופא הראשון היא הייתה חצי שעה, שבמהלכה נשאל הילד שאלות ועבר סדרת בדיקות שכמעט את כולן עבר בהצלחה. לבסוף, החליט הרופא לשלוח אותו לאבחון מורחב וביצוע מבחן TOVA (מבחן ממוחשב להערכה נוירולוגית של מאפייני הפרעת קשב וריכוז). בכל זאת, כשביקשה האם לקבל את התרופה – הוא שלף מרשם.

גם רופא נוסף שלח את הילד לבצע את המבחן. כל המדדים היו תקינים – חלקם מעל הממוצע – ועדיין הוא אובחן כלוקה בהפרעת קשב וריכוז וקיבל את המרשם. "שאלתי את הרופא מה גורם לו לומר שהוא לקוי למידה", סיפרה האם. לדבריה, הוא השיב: "זה המקצוע שלי, אני יודע".

אלא שבאוניברסיטאות זו כבר מכה של ממש: סטודנטים משתמשים בריטלין לפני מבחנים, משיגים מרשמים וסוחרים בכדור בינם לבין עצמם. התופעה הזו נכנסה גם לחלק מהתיכונים – בעיקר במרכז הארץ. "אנחנו 35 תלמידים בכיתה שמתוכם לפחות 20 לוקחים ריטלין", סיפרה אחת התלמידות.

אחת התלמידות: "הכדור העלה לי את הציונים ב-10-20 נקודות"

התלמידה עצמה הלכה לאיבחון בלחץ ההורים, אך מעולם לא חשבה שיש לה בעיה כלשהי. "זה שינה לי את הציונים בערך ב-10 עד 20 נקודות", העידה. כיום היא משתמשת בקונצרטה (תצורה לשחרור מושהה של החומר הפעיל בריטלין – מתילפנידאט), אחרי שהריטלין גרם לה דיכאון למשך שישה חודשים.

תופעה: שוק שחור לכדור הממריץ. אילוסטרציה
צילום׃ חדשות 2

אבל עד כמה זה צריך להדאיג את ההורים? הדעות על הכדור חלוקות: יש שרואים בו סם של ממש ומציינים שבארצות הברית הוא נמצא בדרגה השנייה של סמים מסוכנים. מנגד, רופאים בארץ מודאגים פחות מסוגיית ההתמכרות ומעריכים שמי שלא צריך את הכדור יפסיק בגלל תופעות הלוואי.

"צריך לזכור שזה לא סוכריות. זו תרופה ממריצה שיש לה לפעמים תופעות לוואי", אמרה ד"ר תמי שטיינברג, מנהלת המכון להתפתחות הילד במרכז הרפואי שניידר. "לא הייתי רוצה שהיא תסתובב ברחובות ותעבור מאחד לשני".

סחר לא חוקי: "סך הכל כדור, לא סמים"

למרות תופעות הלוואי, התרופה הפכה כל כך מבוקשת, שבמקומות מסוימים התפתח סביבה סחר בלתי חוקי. תחקירן חדשות 2 שפנה לבעלת מרשם שמוכרת את הכדור באופן שכזה, נתקל במחיר גבוה במיוחד. "אני מוכרת פר כדור", אמרה הסוחרת, "ולוקחת על זה 500 שקלים; אתה צריך להבין שאני לוקחת פה סיכון".

"יש תופעות לוואי". ארכיון
צילום׃ חדשות 2

סוחרים אחרים, גבר ואישה, שהציעו את מרכולתם הכימית באינטרנט, נפגשו עם התחקירן לאחר שהעסקה נסגרה טלפונית בתחנה המרכזית בתל אביב. "חשוב לי שתבין שזה לא שלי, זה שלה", ניסה הסוחר להתנער מן האחריות שבמכירת התרופה. "אני לא יודע אם זה אסור או לא, וזה בסך הכל כדור. זה לא סמים", הוא התעקש, ובכל זאת ביקש לברר האם הלקוח הוא שוטר.

מחקר מקיף שערך משרד הבריאות מצביע על כך שבין 3%-4% מהילדים בארץ נוטלים ריטלין באופן קבוע.

בדרום, המורים מספרים על סטיגמה שמונעת מילדים שצריכים טיפול – לקבל אותו. "כמעט בכל כיתה זה אותו המצב", אמרה אחת המורות. "פחות או יותר בסביבות 15% מהילדים לוקחים ולפחות 15-20% שזקוקים לזה ולא לוקחים. הילד מאוד רוצה לעשות איבחון, אבל האבא לא מוכן כי הוא טוען שהוא סתם עצלן, שאם הוא יכריח אותו ויצעק עליו ויעניש אותו – הוא ילמד".

מדובר בסוגייה מורכבת: יש כאלה שצריכים ריטלין ולא מקבלים מול כאלה שלא צריכים ולוקחים בכל זאת – לפעמים באופן פיראטי. מה שבטוח, התופעה הזו מזמן כבר לא בשוליים וכמעט כל משפחה עומדת בפני הדילמה – לתת או לא לתת ריטלין.

קישורים:

ריטלין – הפסיכיאטר ריקרדו שטיינבאום חושף הונאת חברות התרופות – מאי 2012 – הפסיכיאטר ריקרדו שטיינבאום חושף הונאות חברות התרופות בהפצת ריטלין לילדים. הריטלין אינו מרפא אלא סם ממריץ קשור למשפחה של קוקאין. חברות התרופות יצרו תחושה כאילו מדובר בתרופה המסייעת להצלחה בלימודים. למעשה מדובר בסם מסוכן מאוד בעל תופעות לוואי קשות ביותר…

גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים לפסיכיאטרים – הכתבה "ברוב קשב" מירב שלמה מלמד , ידיעות תל אביב , חינוך , 26.03.2010 –ב- 2009 נרשמה עלייה של כשבעה אחוזים בהפניית ילדים עד גיל שש למכוני אבחון של הפרעות קשב וריכוז. ד"ר אורלי נקר: מדובר ב"הפניית יתר" מצד גננות למכונים…

אבחונים משרתים את המערכת, מזיקים לילדים מאמר מאת אילן סלומון

תוצאה חיובית באבחון איננה הוכחה לבעייה אמיתית

אבחון של קשב וריכוז לא מאתר שום פגם נוירולוגי אמיתי, ולכן חשוב להימנע ממנו אם הוא עלול לקבוע שהילד לקוי, ולא יכול להשתנות. חוקרים רבים מסכימים כי הניסיון לייחס קשיים בילדות למבנה המוח הינו מופרך ומגמתי. במהלך האבחון הנוירולוג או הפסיכיאטר עושים אך ורק פעולה פקידותית. הם מסכמים שאלונים שמילאו המבוגרים, שבהם סומנו התנהגויות שניתן לצפות להן אצל כל ילד. השאלונים לא בודקים את הנסיבות שבהן הילד התנהג כך, ומתעלמים מתיעוד התנהגויות הגיוניות שלו. אם ילד הולך כל יום למכולת, ושומר על אחיו באדיקות, אבל מזיז את ידיו ורגליו לעיתים קרובות, ייתכן שלא יוכל להתחמק מלהיחשב בעל "הפרעת קשב וריכוז", זוהי הכפשה לא הוגנת ובעיקר חסרת בסיס מדעי אמיתי.

חוסר בשלות של ילדים איננו מחלה

כאשר אחד מכל שלושה ילדים במדינה נשלח לאבחון כלשהו בילדותו, אל תחשבו שהבעיה באמת מצויה אצל הילדים. ילדים לא נולדים בוגרים או בשלים. ילד איננו בעל חיים צייתני. הוא איש או אישה עם גוף קטן עדיין, אבל עם רצונות משלו. התעקשות של ילדים לרוב איננה ליקוי או מחלה, אלא דווקא סימן מעודד לגבי עתידם. כאשר המבוגרים לא מרשים שינהלו אותם, למה בדיוק אנחנו מצפים מילדי הגן או בית הספר שעוד לא מכירים את החיים. ההתערבות, האבחונים וההגדרות בשלבי התפתחותם של ילדים בחשד שיש להם בעיה זו או אחרת זה להיכנס להם לורידים, זה להקדים את המאוחר, זה לבלבל, להלחיץ ולערער אותם. ראוי לתת להם זמן כל עוד הם עדיין ילדים, ולעמוד איתן מול אלה המנסים לגרור אותנו לעשות זאת.

ריטלין יוצר ילדים חסרי יכולת

ריטלין או קונצרטה, הם סמי מרץ, ספידים, בני משפחתם של הקוקאין האקסטזי והקריסטל, חומרים שומניים המצטברים במוח וברקמות השומן למשך שנים. בגלל שינויים ברמתם בדם הם גורמים לתנודות לא צפויות במרץ ובמצבי הרוח של ילדים. אל תלכו שולל אחר השיפור הזמני בציונים, ואל תחשבו שריטלין טוב לילד אם כל הפסקה של הכדור גוררת טלפונים מבית הספר, כיון שזוהי תופעת גמילה. מדובר על שימוש יומיומי למשך שנים, ועל סם שקשה "לרדת" ממנו לאחר שמתחילים. אתם מסתכנים בנזקים ארוכי טווח לאישיות, ליציבות הרגשית ולבריאותם של הילדים. העלייה החדה באבחונים וברישום התרופות הללו לתלמידים לא פתרו את הקשיים של מערכת החינוך, אלא רק החריפו אותם. הגענו למצב מסוכן, שבו מי שלא נוטל ריטלין נמצא בעמדה נחותה מול מי שנוטל אותו, כמו ספורטאי שמפסיד מול אחד שנוטל סמי מרץ לא חוקיים. כך מעודד בית הספר של היום את התלמידים ליטול סמים כדי לשרוד אותו ולהרגיש "שווים".

דרשו יותר למידה עצמית ופחות הוראה חזיתית

למידה הינה יעילה רק כאשר האדם לומד בעצמו. זה קצת דומה לאכילה. אדם מעדיף לאכול בעצמו מאשר שיאכילו אותו. בבתי הספר נדרשת מהתלמידים הקשבה בלתי פוסקת, ועוד מצפים מהם "לשתף פעולה" עם משהו שדומה לפיטום אווזים. מספיקה שיטת הלימוד המתישה הזו עצמה כדי לגרום לתלמיד הממוצע להאמין שכנראה הוא סובל מבעיית קשב וריכוז. הלמידה העצמית, שהיא טבעית בהרבה, נתפסת כעונש, כי היא ניתנת בתור שיעורי בית, כאשר התלמיד כבר הותש מהקשבה בלתי פוסקת בבית הספר, ורוצה כבר לעבור לענייניו. למידה עצמית צריכה להתרחש בתוך מסגרת בית הספר. היא צריכה להיות חלק בלתי נפרד מכל שיעור. רק למידה עצמית שנעשית בקצב אישי יכולה להביא באמת להישגים מתמשכים, לגאווה ולסיפוק.

דרשו אפשרות בחירה של מקצועות למידה כבר מההתחלה

ניתן להסכים, שהתפקיד הכי חשוב של בית הספר הוא להקנות לילד את הביטחון ביכולתו ללמוד כל מה שירצה. אולם חייבים כבר מההתחלה לאפשר לילדים לבחור במידה כלשהי מה הם רוצים ללמוד, אם מצפים מהם לבלות מחצית מילדותם בבית הספר. איננו מראים לתלמידים לשם מה הם צריכים את כל זה. וכך נכפים עליהם מקצועות שלא הצלחנו לעניין אותם בהם או להראות להם את חשיבותם. בתקופת הנעורים, הנושא שהם לומדים תמיד פחות חשוב מרכישת יכולת הלמידה עצמה ומאהבת הלמידה. אם הלמידה תוצג כבחירה ולא כפייה, הם ישתפו איתה פעולה בחפץ לב.

דרשו מבחנים חוזרים ללא הגבלה

לדעת מומחים, השגיאה הכי חמורה שקיימת בהוראה המודרנית קשורה למבחנים. מבחן נועד לבחון הבנה ויכולת להשתמש בחומר. הוא לא נועד לתת יוקרה לתלמידים שקיבלו ציון גבוה מחבריהם. אם לא נותנים לנכשלים מועדים נוספים כדי להשיג הצלחה, לא רק שלא יקבלו הזדמנות להשלים את הידע שהחסירו, אלא ייחשבו בעיני אחרים ובעיני עצמם לכישלון. אי השלמת חומר לימוד גוררת פער לימודי מצטבר שלא ניתן לגשר עליו, וכך תווית הכישלון הופכת להיות תמידית. הפחד מהעלבון שבכישלון כל כך גדול, שמה הפלא שילדים מעתיקים ואף עוזרים זה לזה להעתיק. אילו התלמיד היה יודע שיש לו תמיד אפשרות לתקן את הציון, לא היה צריך להשגיח עליו שלא יעתיק. אפשר היה לתת לתלמיד להיבחן בכתב אפילו במהלך שיעור רגיל, כדי להוכיח לעצמו שהוא יכול. על פי ההיגיון הזה הציונים לא צריכים להתפרסם בשום מקום. ולא להיות מדווחים להורים. ההצלחה היא עבור התלמיד בלבד, וכאשר היא מובטחת, כל "ליקוי" או "הפרעה" הופכים להיות פתאום חסרי חשיבות.

אל תגוננו על ילדים מפני קשיים-תנו להם להזיע, להתמודד ולנצח

חנכו את הילד להתמודד בעצמו. קשיים הם חלק בלתי נפרד מהחיים. הדרך לטפל בהם היא לעודד ולספק עזרה אך לא לדחוף אותה. לא צריך להיבהל מקשיים, כמו שלא צריך לומר לילד בוכה שיפסיק לבכות, או לילד כועס שיפסיק לכעוס. זו תגובה טבעית לקושי והיא חולפת. אולם כשמתגברים על קושי, יש הישג. כאשר נוטלים תרופה הכול נהיה קל, יש פחות התאמצות ואין תחושת הישג שדרושה לביטחון העצמי. כאשר מפסיקים ליטול רטלין או קונצרטה יש חשש לעמוד מול מכשולים ולהתמודד איתם בלעדיו. כך מתפתחת תלות. זה כמו תלות באימא שעושה בשבילך הכול. זה עלול לעכב את העצמאות וההתבגרות שלך.

קישורים

ה ו פ ג נ ה !!!! יום שני הקרוב, 19/12/11 – די לסימום ילדים עם סמים פסיכיאטריים!!!

די לסימום ההמוני של ילדים בריטלין!

הפגנה מול כנס אגוד הפסיכיאטריה של הילד

יום ב', 19.12.11 בבוקר, מול מלון הילטון, תל- אביב

איגוד הפסיכיאטריה של הילד הוא הגוף המדעי הנותן הצדקה להפצה המונית של סמים מסוכנים

אם איכפת לך מילדיך ומילדים הנמצאים בקרבתך בוא להפגין איתנו

אנו מוחים משום שריטלין וקונצרטה הינם סמים מסוכנים על פי הגדרת החוק ומבחינה כימית הם נגזרות של קוקאין. הם ניתנים לילדים מדי יום למשך שנים, ועלולים לגרום להם נזקים בלתי הפיכים. יש להם עשרות תופעות לוואי, הם עלולים לגרום תלות, שינויים במצב הרוח, מחשבות שווא, כעסים, התנהגות אגרסיבית ואף פסיכוטית.

אנו מוחים משום שסמים פסיכיאטריים אינם עזרה אמיתית לילדים, והם עלולים להינזק מהם, במיוחד אם מספקים להם אותם לפני שקיבלו עזרה חינוכית ולימודית ראויה לאורך זמן.

אנו מוחים משום שקשיים של תלמידים אינם הפרעה נפשית. הפסיכיאטרים לא מספקים עזרה חינוכית אלא סמים. אנחנו לא רואים בהם כתובת בעניינים הקשורים לקשיים בבית הספר.

למידע נוסף: WWW.CCHR.ORG.IL

טל:03 5660699 נייד: 052 3350928

ביונד – שיר מחאה נגד אבחון תיוג וסימום ילדים בסמים פסיכיאטריים

תעשיית אבחוני הילדים המשולבת יד ביד עם תעשיית סימום הילדים בריטלין, היא כנראה ההונאה הפסיכיאטרית הגדולה ביותר ב -20 השנים האחרונות.
זוהי לא תיאוריית קונספירציה כפי שאנשים עשויים לחשוב. מדובר בתעשיות בעלות שיקולים כלכליים כמו כל תעשייה אחרת.
אך ישנו הבדל אחד בולט: שתי תעשיות אלה הורסות את דור העתיד על ידי סימומו בסמים פסיכיאטריים לצורך "טיפול" בהפרעה שמעולם לא הוכחה כקיימת.
הדבר נעשה לצורך מטרה אחת: כסף!
ילדים הם אהבה, הנאה ואושר.
למדו אותם, עזרו להם, אהבו אותם,
.

.
קישורים:

שיווק הטירוף – סיפורה של ברית רווחית בין חברות התרופות לבין הפסיכיאטריה

2011 – באדיבות עמותת מגן לזכויות אנושהסרט התיעודי המקיף על הסימום בתרופות פסיכוטרופיות – זהו סיפורה של ברית רווחית בין חברות התרופות לבין פסיכיאטריה, ברית שגרפה רווח של 80 מיליארד דולר ממכירת תרופות פסיכוטרופיות לקהל התמים.

אבל זה לא כמו שזה נראה. עד כמה תקפוֹת האבחנות של פסיכיאטרים – ועד כמה בטוחות התרופות שלהם?

הסרט התיעודי בן שלושת החלקים, שנכנס עמוק מתחת לציפוי התאגידים, חושף את האמת מאחורי מזימות השיווק הערמומיות וההונאה המדעית שמסתירות קמפיין מכירות מסוכן ולעתים קרובות קטלני.
.

.
קישורים:

אל תתנו לפסיכיאטרים לתייג אתכם

הפסיכיאטריה וחברות התרופות מחפשים פרנסה קלה על גביהם של ילדים, קשישים ומוחלשים אחרים,

אל תתנו להם לתייג אתכם

.

.
קישורים:

תחקיר "פנים אמיתיות" – הפסיכיאטר אילן רבינוביץ'

אפריל 2011 – התכנית "פנים אמיתיות" של אמנון לוי על הפסיכיאטר אילן רבינוביץ'.
מתוך עוגמת נפש , ידיעות אחרונות , רז שכניק, גבי בר חיים, מרץ 2011

הוא הפסיכיאטר (אילן רבינוביץ') של סלבריטאי ישראל ושל אנשי העסקים הבכירים, יש לו תוכנית בגלי צה"ל והוא היה הפסיכיאטר של 'האח הגדול'. כעת טוענים פציינטים מפורסמים: הוא גרם לי לבגוד, חשף סודות אינטימיים בחדר הטיפולים. את כתבת ידיעות אחרונות הוא איבחן כבעלת הפרעות פסיכיאטריות אחרי דקות ספורות
.

.
בחורף 2011, הפסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ' הוא המטפל של ישראל. רופא הנפש של אמנים, אנשי תקשורת והצמרת העסקית של המדינה. הפסיכיאטר לשעבר של 'האח הגדול' הוא אביזר חובה בתוכניות טלוויזיה ובמסיבות האלפיון העליון. מגיש תוכנית רדיו בשם 'שעת נפש' בגל"צ עם העיתונאי חנוך דאום. מדלג מכנס רפואי בלוס־אנג'לס למסיבה פרטית של מדונה בלונדון. והחל מהשבוע, רבינוביץ' הוא גם טאלנט טלוויזיוני: סרט שלו על פדופילים שודר בערוץ 2. בעולם שבו בני אדם מחפשים את הבורג שחסר להם בארגז הכלים של מישהו אחר, רבינוביץ' הפך להצלחה נחשולית. בתרבות הפופולרית הוא כבר מזמן לא רק פסיכיאטר. הוא תרופת פלא. בתוכניות שלו הוא מפצח בעיות כמו בוטנים. כדי לקבל תור בקליניקה שלו תמתינו מינימום שבועיים ותיפרדו מ־850 שקל. על מותגים, כידוע, משלמים.
בעיני רבים, מגיע לרבינוביץ' שאפו. הוא גאל את הפסיכיאטריה ממיתוג אפרורי והפך אותה לעיסוק עם סקס־אפיל. הוא מדבר על הפרעות נפשיות כבעיה לגיטימית. יש לו שיטות עבודה מקוריות, והוא מאוד־מאוד מצליח. בעבר אמר רבינוביץ' שזו גם הסיבה שבגללה הוא שנוי במחלוקת. הכל מקנאה. אבל כשמחטטים בארגז הכלים שלו ושומעים מספר עדויות של מטופלים לשעבר, מתגלה גם תמונה אחרת: חוסר דיסקרטיות והפרת חיסיון רפואי, מתן תרופות מרשם באירוע חברתי ובמסעדה, חלוקת הוראות פעולה לחיים (למטופלת אחת הוא המליץ לבגוד בבעלה), וגם גבולות גמישים בין טיפול, חברות ויחסי עבודה. כך, למשל, התראיין רבינוביץ' בטלוויזיה ודיבר על התנהגותו של דודו טופז לאחר שנעצר, למרות שבאותה תקופה טיפל בו כפסיכיאטר וסיפק לו תרופות.

מ', שחקנית ודוגמנית, נחתה בקליניקה של רבינוביץ' לפני כשש שנים וטופלה אצלו עד לאחרונה. היא הגיעה בעקבות דיכאון וטופלה לפני כן בתרופה נגד דיכאון. כמו כל מטופליו של רבינוביץ', היא נשבתה בקסמו. "בפגישה הראשונה מה שהדהים אותי זה שהוא עשה לי ניתוח אופי בשניות", היא נזכרת. "קלט אותי ברמות שאי אפשר להסביר. הוא אמר לי שיש לו המון מטופלים מתעשיית הבידור. בהתחלה לא נקב בשמות ואחר כך שפך בלי הפסקה. עם הזמן הוא התחיל להתפאר במטופלים שלו, נתן שמות וסיפר לי על הבעיות שלהם. שמעתי הרבה על אשת תקשורת בכירה, על בעל חברת הפקות מצליח, על שחקנית מבטיחה, על מפורסמת שעברה אונס (השמות שמורים במערכת). דברים אינטימיים. נלחצתי. הרי הוא יודע עליי דברים שלא רציתי שאף אחד יידע ומצד שני מספר לי על אחרים, אז חששתי שגם עליי הוא מספר. הוא היה מספר לי הרבה על דודו טופז, שהוא מטופל שלו ואיש בעייתי מאוד. הוא אמר לי שלכולנו, השחקנים, יש נטייה לדיכאון, ושהכדורים באים יחד עם המקצוע. שיהיה ברור: הסכמתי לדבר לכתבה הזו רק בשביל חברים טובים שנמצאים אצלו בטיפול".

קישורים:

חוות דעת פסיכיאטרית מעבריין מורשע ועד אישה תמימה מאובחנת דמנטיה – אבחון כבקשת הלקוח

אוגוסט 2010 – האם חוות הדעת הפסיכיאטריות הן לטובת הפרט והחברה או שמא הן "תפורות" ע"פ בקשת המזמין, לעתים קטלניות לפרט ולחברה. להשיב לשאלה נתבונן בשלשה חוות דעת פסיכיאטריות.

חוות דעת פסיכיאטרית ראשונה – "ההחלטה נכונה לעולם לרגע נתון" הכריז ראש אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות ד"ר גדי לובין על חוות הדעת הפסיכיאטריות בעניין רצח שלשה ילדים בידי אביהם. הפסיכיאטרים טענו כי האב אינו מסוכן לילדיו ולכן המליצו שייפגש איתם ללא פיקוח. לובין ביקש לנקות את הפסיכיאטרים מאחריות בתואנה כי חלפו מספר שבועות מיום האבחון ועד יום הרצח (לא באותו רגע) ולכן האבחון לא היה תקף ברגע הרצח.

חוות דעת פסיכיאטרית שניה – בפרשת התקיפה של מאבטח הרמטכ"ל, הורשע ארז אפרתי ונגזרו עליו 8 שנות מאסר. השופט חאלד כבוב כתב בגזר הדין: "גם לאחר שמיעת דברי הנאשם וכל עדי האופי מטעמו… מתקשים אנו למצוא הסבר להתנהגותו של הנאשם כפי שבאה לידי ביטוי בכתב האישום… מדובר בהתנהגות חמורה מאוד. בית המשפט עדיין לא הצליח לקבל הסבר או קצה קצהו של הסבר כיצד אדם בעל נורמות וערכים…. יכול להתנהג באופן ברוטלי וחסר אנושיות כלפי קורבן העבירה".
במהלך המשפט הוצגה חוות דעת פסיכיאטרית מטעם ההגנה.
הפסיכיאטר ד"ר גיל זלצמן, אמר כי פגש את אפרתי פעמיים בחודשים האחרונים, טען בבית המשפט כי אין צורך למצות את הדין עם אפרתי, מכיוון שלא מדובר בעבריין מועד או סדרתי, ולכן הוא מציע כי יעבור טיפול פסיכולוגי. בנוסף, אמר זלצמן כי על פי מבחנים שערך, אפרתי הוא אדם נאיבי הנגרר אחרי אנשים אחרים. ד"ר זלצמן טען, הן בחוות דעתו והן בבית המשפט, כי אפרתי הודח לשתות על ידי חבריו ובזמן ביצוע המעשה היה נתון במצב של הכרה מעורפלת ולכן לא היה מודע למעשיו.
זלצמן ניסה להציג את העבריין אפרתי כאדם נאיבי, נגרר שהתפתה לשתות לשוכרה ולא היה מודע למעשיו. השופטים דחו לחלוטין מחוות דעתו של זלצמן, וזה ברור.
"הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב – שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב – לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ, וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ" (בראשית ד' 7). המשמעות בהקשר המקראי: האדם אחראי למעשיו: לאדם ניתן חופש בחירה גדול ועליו לממש אותו. האדם יכול וצריך להתגבר על יצריו הרעים. הבל עורר את קנאתו של קין, אבל עוד לפני שקין מסתבך ברצח אחיו מנסה ה' ללמדו שהוא יכול לשלוט במצב. במקרים של איתי בן דרור וארז אפרתי, שניהם לא שלטו במצב.

חוות דעת פסיכיאטרית שלישית – הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה איתן חבר נתבקש לתת חוות משפטית למינוי אפוטרופוס לאישה המאובחנת בדמנטיה. בעלה של האישה הופנה אל הפסיכיאטר איתן חבר ע"י לשכת הרווחה בת ים, והודיע לו על ההפנייה בתחילת ה"טיפול". לאישה אין עבר פלילי כלשהו והיא טובה, כל חייה עבדה, אמא למופת וסבתא.
הפסיכיאטר איתן חבר לא בדק את האישה אך הרעיל ותייג אותה בבדיות ועלילות, וקבע דיאגנוזה וטיפול אשר הרעו את מצבה והרסו את חייה. הפסיכיאטר איתן חבר כתב: "אי שקט פסיכומוטורי … צועקת … בוחן מציאות לקוי … חסרת תובנה … שיפוט לקוי … אינה מסוגל לטפל בעניינה הבסיסיים … אינה מסוגלת להביע דעה בנושא האפוטרופסות … מסגרת תשושי נפש עם השגחה". מדובר בהשתלחות חסרת רסן של הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה ד"ר איתן חבר על אישה חסרת ישע.
הפסיכיאטר איתן חבר כתב: "מינוי אפוטרופוס לענייני גוף ורכוש בהקדם האפשרי … במידה ותהיה החמרה במצבה יהיה צורך להעבירה למסגרת תשושי נפש עם השגחה … להתחיל טיפול עם RISPERIDAL 1 מ"ג 1*1 ומעקב פסיכיאטרי אחת לחודשיים".
ע"פ הנחיות סוכנות המזון האמריקאית, FDA, הריספרדל הנו סם אנטי פסיכוטי מסוכן מאוד ללוקים בדמנטיה, ומגדיל את סיכויי המוות בכ- 60 אחוז לחולים אלו. בנוסף הריספרדל גורם לאירועי דם מוחיים כגון שבץ בחולי דמנטיה.

ניתן להבחין במספר נקודות על שלש חוות הדעת הפסיכיאטריות לעיל:

1. חוות דעת קטלנית לנבדקת טובה, וטובה לנבדקים מסוכנים – שתי חוות הדעת הראשונות הנן על ארז אפרתי עבריין מורשע בתקיפה חמורה נידון ל-8 שנות מאסר, והשני על איתי בו דרור החשוד ברצח שלושת ילדיו. ארז אפרתי ואיתי בן דרור 'זכו' לחוות דעת פסיכיאטריות טובות מהפסיכיאטרים שלהם. מאידך חוות הדעת השלישית של הפסיכיאטר איתן חבר על אישה מאובחנת בדמנטיה שמעולם לא פגעה באיש, חמורה וקשה, מבלי שהפסיכיאטר בדק אותה והובילה להרס גופה ונפשה. הסיבה לכך בסעיף 2 להלן.

2. חוות הדעת הפסיכיאטריות היו "תפורות" לפי בקשת המזמינים. במקרה של ארד אפרתי, המזמין הוא העבריין עצמו אפרתי. ד"ר גיל זלצמן כתב כי אין צורך למצות עם אפרתי את הדין, ניסיון נואש לנקות את המטופל שלו.
איתי בן דרור קיבל חוות דעת הממליצות כי יפגוש את ילדיו ללא פיקוח. במקרה זה לא ברור בוודאות כי זוהי חוות דעת מוזמנת, אך היא נראת כך לכאורה. הפסיכיאטרים נתנו דעתם בעניין שאפילו ראש בריאות הנפש גדי לובין הסתייג ואמר כי "ההחלטה נכונה לעולם לרגע נתון". חוות הדעת הפסיכיאטריות כמוהן לכתוב על המים.
במקרה של חוות הדעת המשתלחת של הפסיכיאטר איתן חבר המזמין היה בעלה של האישה. הכוונה הייתה ליצור חוות דעת משפטית למינוי אפוטרופוס לאישה ללא נוכחותה באולם בית המשפט וכך נעשה, למרות שהפסיכיאטר חבר לא בדק אותה בכלל.

3. הטיפולים הפסיכאטריים נכשלו לחלוטין בכל המקרים. במקרה של איתי בן דרור – רצח מזעזע שלושת ילדיו. ארז אפרתי – בית המשפט גזר 8 שנות מאסר בפועל למרות שד"ר גיל זלצמן כתב כי אין צורך למצות עם אפרתי את הדין.
חוות דעתו של הפסיכיאטר איתן חבר פגעה בכבודה של האישה וביחס הסביבה אליה, היא הולעטה בסם אנטי פסיכוטי מסוג ריספרדל ועוד סמים קטלניים בהמשך, איבדה יכולת דיבור, הליכה, בזמן קצר. הפסיכיאטר איתן חבר לא טרח לברר את אורח חייה של המטופלת שלו, או לבדוק אותה. ניתן לראות דברי הבל ורכילות שניהל בנוכחות האישה נגד בנה טרם הבדיקה שתכנן לבצע.

סוף דבר

המסקנה היא כי פסיכיאטרים נוטים לחוות דעתם ע"פ בקשת המזמין, לעתים לרעת המטופל עד כדי הרס חייו לצמיתות (המטופל אינו בהכרח המזמין). סכנה נוספת היא לחברה, הפסיכיאטרים עלולים לתת חוות טובה למטופל מסוכן לחברה.

הפסיכיאטרים דואגים תמיד למצוא לעצמם חבל הצלה שיכול להראות לעתים תמוה. כפי שניסה לתרץ: "ההחלטה נכונה לעולם לרגע נתון" – ראש אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות ד"ר גדי לובין על חוות הדעת הפסיכיאטריות בעניין רצח שלשה ילדים בידי אביהם, כאילו אמר שחוות דעת פסיכיאטרית ככתיבה על המים.

קישורים:

  • בית משפט – קרקע פוריה לשחיתות – שיקולים זרים של מומחים רפואיים – המאמר תמרור אזהרה: רופאים בשירות חברות הביטוח , עו"ד חיים קליר , אוגוסט 2010 – שופטים, בדרכם להכריע מהי האמת, זקוקים לעזרתם של המומחים הרפואיים. במדינה מתוקנת, הקשר בין ה"מומחים" האלו לחברות הביטוח הנתבעות אינו קיים. בישראל, מצער לגלות כי במקרים רבים נטיית לבם של המומחים ידועה מראש, והמפסידים הם כמובן המבוטחים…

ד"ר גדי לובין, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות מודה – חוות דעת פסיכיאטריות לא שוות כלום

יולי 2010 – שלוש חוות דעת פסיכיאטריות קבעו שאיתי בן דרור יכול לקחת את עומר, רוני ואור – והוא רצח אותם. כיצד מתרץ זאת ד"ר גדי לובין, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות? לובין טוען כי החלטה מחוות דעת פסיכיאטרית "לעולם נכונה לרגע נתון" – כלומר, לאחר שעה יום או שבוע יכולה להינתן חוות דעת פסיכיאטרית שונה לחלוטין לאותו אדם, ע"י אותו פסיכיאטר. כתיבת חוות דעת פסיכיאטרית כמוה ככתיבה על המים.
למשל, אם המטופל נבדק ע"י פסיכיאטר, הלך למופע קומי, וחזר לבדיקה, תוצאותיה עשויות להיות שונות לחלוטין.
המסקנה: חוות הדעת הפסיכיאטריות לא שוות כלום. מדוע אם כן מלעיטים אנשים במשך חודשים ושנים בסמים פסיכיאטריים שאינם מרפאים, ממכרים, ועם תופעות לוואי קטלניות?

הכתבה משרד הבריאות על רצח הילדים: אנחנו לא נביאים , מיטל יסעור בית-אור , ynet , 25.07.2010

שלוש חוות דעת פסיכיאטריות קבעו שאיתי בן דרור יכול לקחת את עומר, רוני ואור – והוא רצח אותם. במשרד הבריאות מסרבים בינתיים להגיב ישירות לפרטי המקרה. ראש מערך בריאות הנפש ל-ynet: "ההחלטה לעולם נכונה לרגע נתון"

איך קיבל איתי בן-דרור רשות לשהות עם שלושת ילדיו הקטנים – שאותם רצח בתכנון מוקדם ובקור-רוח מצמרר? ברשויות הרווחה אמרו שהתבססו על חוות הדעת הפסיכיאטריות, ובמערכת הבריאות הגיבו הבוקר (יום א') לראשונה לנושא. "ההחלטה לעולם נכונה לרגע נתון", אמר ל-ynet ד"ר גדי לובין, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד. "הערכת מצבו של אדם והערכת מסוכנות אינה יכולה להיות נבואה לעתיד".

מנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר רוני גמזו, הנחה את ד"ר לובין להצטרף לוועדה שהקים שר הרווחה, לבחון את הטיפול במקרה מצד שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות, ומצד בית החולים "לב השרון" בפרדסיה. בין היתר, יבחן ד"ר לובין את שיתוף הפעולה ואת הממשק עם גורמים נוספים – בהם גורמי הרווחה.

"רמת סיכון – לא מענה בינארי של 'כן' או 'לא'"

ד"ר לובין אמר בשיחה עם ynet, בהתייחס לגלגול האחריות מצד גורמי הרווחה, כי "אני מעדיף לשתוק מאשר להתנצח". לדבריו, "חובת הסודיות היא דרישה חוקית – לא דבר שאנחנו בוחרים בו. יש מערכת דרישות נוקשה כלפינו בנושא הסודיות הרפואית, אולי יותר מאשר לעומת גורמים אחרים. אין פה הסתרה אלא כיבוד חוק. אנחנו לא מעוניינים להיות עבריינים".

הוא ציין כי במערכת האשפוז הפסיכיאטרי מתקבלות מדי יום החלטות הרות גורל: "החלטות מסוג זה הן לחם חוקנו. ההחלטה לעולם נכונה לרגע נתון. כשמדברים על מסוכנות, לעולם מדברים על רמת סיכון ולא על מענה בינארי של 'כן' ו'לא'".

עוד אמר ראש שירותי בריאות הנפש, כי "יש בקרה על החלטות בנוגע למסוכנות של אדם. כאשר מעורב בית משפט, הבקרה נעשית על פי חוק ובצורה מסוימת. כשאין אמירה משפטית, הבקרה תלויה בשיתוף הפעולה של האדם שמקבל את הסיוע והטיפול".

בעקבות המקרה כבר התקיים בירור ראשוני בתוך בית החולים "לב השרון". "מערכת בריאות הנפש היא מערכת שלומדת מאירועים מהסוג הזה, וברבות השנים הרחיבה מאוד את יכולות ההשגחה על מי שבחזקתה", סיכם ד"ר לובין. "במציאות שבה אדם אינו מאושפז, ההתמודדות תלויית הסכמה של המטופל, אלא אם בית המשפט חשב אחרת".

בהליכים: חוק "להגן על הציבור" מחולי נפש

יש לציין כי רק בשבוע שעבר הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק שנועדה להקשות על שחרורם של מאושפזים פסיכיאטרים מבתי החולים.

בעקבות הרצח המזעזע אמש, מתכוונת יוזמת ההצעה, ח"כ מירי רגב (ליכוד), לנסות לגייס את תמיכתם של סגן שר הבריאות וראש הממשלה, כדי לקדם את תיקון החקיקה המוצע באמצעות חקיקה ממשלתית, ולא פרטית – כפי שתוכנן מראש.

"מדובר בנושא בהול שהממשלה חייבת לקחת תחת חסותה", אמרה רגב. על ההצעה חתומים, לצד ח"כ רגב, עוד עשרה ח"כים נוספים מכמה סיעות. בדברי ההסבר להצעה נכתב בין היתר: "בעקבות מקרים מחרידים של אלימות קשה ואף אובדן חיי אדם מידיהם של חולי נפש ששוחררו מאשפוז, נוצר צורך ממשי להגן על הציבור, באמצעות קביעת שיקולים ברורים לוועדה פסיכיאטרית, הדנה בשחרורו של חולה נפש… הצעת החוק מאפשרת את קביעתה של מסגרת דיון ראויה ומאוזנת בוועדה הפסיכיאטרית, כדי לאפשר את מניעתם של מקרים של אלימות חוזרת מצדם של חולי נפש כלפי הציבור".

קישורים:

ביקור אצל הפסיכיאטר – הם עייפים מלשמוע אנשים כמוני: על חרדת הפסיכיאטרים שלי

המאמר הם עייפים מלשמוע אנשים כמוני: על חרדת הפסיכיאטרים שלי , nrg , תמר , יולי 2010

בכל פעם שניסיתי לעסוק בנושא הזה, חרדת הפסיכיאטרים שבה ותקפה אותי. ובכל זאת, אני רוצה להציג כמה דוגמאות מהעבר: כמו פסיכיאטרית שביקשה שאסדר לבן שלה מקום עבודה, או אחר שהייתי בטיפולו זמן רב והוא סירב לקבל אותי ברגע של משבר חריף. למה? כיוון שהכל קרה ביום שישי

הייתי יושבת מולם קטנה ומכווצת, מנסה לצמצם את עצמי כמעט עד היעלמות. הייתי יושבת מולם חלשה, אילמת ודיכאונית, מתאימה את עצמי לציפיות. הייתי מדווחת להם בתמציתיות ובהשטחה, כדי שלא להאריך ולא להעיק יותר מדי. הלא אין להם זמן, הם עסוקים, מוטרדים ועייפים, עייפים מלשמוע אנשים כמוני.

הם רוצים רק לאבחן, לרשום את המרשם וללכת הביתה. הם לא צריכים בעיות כמו: חולים שלא מתרפאים, מחשבות על מוות, או חס וחלילה התאבדויות.

תוך כדי שרבוט המרשם הם מנפיקים בנדיבות רבה גם מילות עידוד (את חזקה… את מתמודדת… את אדם נפלא…), שמציינות כי הפגישה קרובה לסיום. בזריזות אני שולפת מהתיק את פנקס הצ'קים (שלא יחששו שאולי שכחתי), משלמת, קמה, יוצאת מהחדר וסוגרת את הדלת. זהו, המגע ניתק. עד שאקבע שוב פגישה. כי אסור להטריד אותם מחוץ לשעות העבודה, יש להם חיים משלהם.

לא קל לי לעסוק בנושא הזה. אני מתמלאת חששות, "חרדת פסיכיאטרים" תוקפת אותי. ובכל זאת, אני רוצה להמשיך, לרדת לפרטים, לתת כמה דוגמאות מהתנסויות עבר. קודם המקרים הקלים יותר, למשל: הפסיכיאטרית רושמת לי מרשם לתרופה שעדיין לא לקחתי אותה.

אני שואלת: "ומה תופעות הלוואי של התרופה?".
הפסיכיאטרית: "אין לה שום תופעות לוואי" (אין תרופה בלי תופעות לוואי, ובמיוחד התרופות מהסוג הזה. יותר מהשקר עצמו – כואב העלבון של איך שאני נתפסת בעיניה).

לא ביום שישי

או הטלפונים שהיא עונה להם ללא הרף, תוך כדי שאני יושבת מולה, בקליניקה הפרטית שלה: "מה את אומרת? זה באמת עזר? אני כל כך שמחה. טוב, תתקשרי אליי שוב מחר כדי לספר מה קורה" (שיחה לא קצרה. הלוואי שאני, היושבת עכשיו מולה, הייתי זוכה ליחסי קירבה כאלו, לתשומת לב שכזו).

או "כן, תראה, מר לוי, אם עד מחר לא יהיה שיפור אצל אשתך כדאי שתאשפז אותה" (ואני מתחלחלת. כבר רואה את עצמי הבאה בתור).

אני עוברת למקרים הקשים יותר: פסיכיאטרית שביקשה ממני להפעיל פרוטקציה אצל קרובי משפחה שלי כדי לסדר מקום עבודה לבן שלה.

פסיכיאטר שחייב אותי לבוא שוב ושוב כדי לחדש את המרשם תוך תשלום מלא על ביקור פרטי, ולא יידע אותי על כך שאני יכולה לחדש דרך רופא המשפחה, ללא תשלום.

פסיכיאטר שהייתי בטיפולו הפרטי זמן רב והוא סירב לקבל אותי כשהייתי במשבר חריף ועמדתי לפני אשפוז מיידי, כיוון שזה היה ביום שישי.

על סף התאבדות

פסיכיאטר אחר, ראש מחלקה פסיכיאטרית בבי"ח, שקבע כי הבראתי ושחרר אותי מאשפוז בזמן שהייתי בעיצומו של דיכאון עמוק, על סף התאבדות.

אך מה שנורא באמת הוא שגם לאחר מקרים מסוג זה ואחרים, לא עזבתי מיד את אותם פסיכיאטרים. מבלי לתת בהם כל אמון, שמרתי להם אמונים תקופות ארוכות. כמו בעל חיים מבוהל שקופא על עומדו במקום לברוח, כך גם אני נשארתי אצלם, המומה וחסרת אונים, מגיעה שוב ושוב, חלשה מכדי לעזוב, מבועתת מעצם המחשבה של להתחיל לחפש מישהו אחר, לספר שוב את הכל מההתחלה, להתרגל שוב לפסיכיאטר חדש.

עברו שנים עד שקיבלתי החלטה על דעת עצמי, לעזוב פסיכיאטרית משום שההתנהגות שלה לא נראתה לי נאותה. והפעם הייתי נחושה – אחפש ואשאל ואברר ואנסה, ומבין כל הפסיכיאטרים, אני זו שאחליט, שאבחר. כי ישנם גם אחרים, מסוג שונה.

וגם אם עדיין לא נפטרתי לחלוטין מ"חרדת הפסיכיאטרים" שלי, הרי שמצאתי אותו, מצאתי פסיכיאטר מהסוג שחיפשתי: כזה שאינו פטרוני, שאינו בגדר פקיד מרשמים בלבד. הוא מקשיב ומגיב ומבין גם מצבים מורכבים ומסובכים.

כזה שמסביר ומציע פתרונות תוך כדי דיון משותף בין שנינו, שהבטחותיו מדויקות יותר ומילותיו אינן שקריות. כזה שאני יכולה לדבר איתו, לספר לו, שאני מעיזה לעתים אפילו להעביר עליו ביקורת והוא מוכן לשמוע. ובעיקר כזה שבאמת אני יכולה לפנות אליו בעת משבר, גם כשהמשבר מגיע לא בדיוק בזמני העבודה.

קישורים: