נערה בת 15 שאינה חולת נפש אושפזה במחלקה פסיכיאטרית כי רשויות הרווחה לא הצליחו למצוא לה מסגרת מגורים מתאימה

נערה בת 15 שאינה חולת נפש אושפזה במחלקה פסיכיאטרית כי רשויות הרווחה לא הצליחו למצוא לה מסגרת מגורים מתאימה

קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p4qxsa-h4

נערה בת 15 שאינה חולת נפש אושפזה במחלקה פסיכיאטרית כי רשויות הרווחה לא הצליחו למצוא לה מסגרת מגורים מתאימה, ליאור אל חי, גואל בנו ודורון גולן, ידיעות אחרונות 16.9.1998, קובץ pdf

האשפוז נמשך כשנה, לאחר שמשרד הרווחה לשכת רווחה קרית ביאליק לא הצליחו למצוא לנערה מסגרת מגורים מתאימה.

לקריאת המשך הכתבה הקליקו על הקישור למעלה.

נערה בת 15 שאינה חולת נפש אושפזה במחלקה פסיכיאטרית כי רשויות הרווחה לא הצליחו למצוא לה מסגרת מגורים מתאימה
נערה בת 15 שאינה חולת נפש אושפזה במחלקה פסיכיאטרית כי רשויות הרווחה לא הצליחו למצוא לה מסגרת מגורים מתאימה
מודעות פרסומת
עתירה לבג"ץ: להעמיד לדין פסיכיאטרים מבית חולים פסיכיאטרי טירת הכרמל

עתירה לבג"ץ: להעמיד לדין פסיכיאטרים מבית חולים פסיכיאטרי טירת הכרמל

קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p4qxsa-gd

עתירה לבג"ץ: להעמיד לדין פסיכיאטרים מבית חולים פסיכיאטרי טירת הכרמל, מיכל גולדברג, ידיעות אחרונות כתבה מיום 2.11.1994, קובץ pdf

עתירה לבג"ץ: להעמיד לדין פסיכיאטרים מבית חולים פסיכיאטרי טירת הכרמל
עתירה לבג"ץ: להעמיד לדין פסיכיאטרים מבית חולים פסיכיאטרי טירת הכרמל
אדם קם בבוקר ומגלה שעשו ממנו פסיכי. שר הבריאות שלל את רישיונו של פסיכיאטר בכיר

אדם קם בבוקר ומגלה שעשו ממנו פסיכי. שר הבריאות שלל את רישיונו של פסיכיאטר בכיר מבית חולים אברבנאל

קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p4qxsa-fZ

אדם קם בבוקר ומגלה שעשו ממנו פסיכי. שר הבריאות שלל את רישיונו של פסיכיאטר בכיר / רחל סופר, ידיעות אחרונות 28.1.1996, קובץ pdf

סכסוך פעוט בין שכנים או קרובי משפחה עלול להסתיים בזימון לבדיקה פסיכיאטרית, או אפילו באישפוז כפוי בבית חולים לחולי נפש. באחרונה החליט שר הבריאות, בצעד נדיר, לשלול את רישיונו של אחד הפסיכיאטרים הבכירים בישראל. ההחלטה אמנם לא מומשה, עקב ערעור לבג"ץ, אך פרטי הפרשה מעידים על ליקויים חמורים במערכת האבחון הפסיכיאטרי: אנשים בריאים לחלוטין יכולים לקבל חוות דעת שהם בלתי שפויים. האגודה לזכויות האזרח: אסור שהסמכות לאשפוז כפוי תישאר רק בידי פסיכיאטרים מחוזיים.

ביום שישי, 2 ביוני 1972, סיים מ.ח. את עבודתו וחזר לביתו שבקרית אונו. הוא השתרע על הספה והחל לקרוא עיתון, אך מנוחת סוף השבוע שלו לא ארכה זמן רב. שני גברתנים בבגדים אזרחיים, שצלצלו בפעמון, קטעו אותה והסבירו למ.ח. כי עליו לבוא עימם לשיחה עם רופא.

השניים הכניסו אותו למונית והובילו אותו לבית החולים לחולי נפש אברבנאל, שם הסתבר לו כי הפסיכיאטר המחוזי, אותו לא ראה מעולם, הוציא נגדו צו אישפוז כפוי. ללא כל בדיקה, כלא מ.ח. בין כותלי בית החולים ואושפז שם למשך כחמישה חודשים.

לאחר שחרורו פנה לבית המשפט וזה קבע כי הפסיכיאטר התרשל במילוי תפקידו. רשלנותו, קבעו השופטים, התבטאה בהתבססות על נתונים מפי השמועה, מבלי שטרח לברר את אמיתותם מכלי ראשון. השופטים חייבו את הפסיכיאטר לשלם למ.ח. פיצויים בסך 20 אלף לירות.

הסיפור הזה אירע אמנם לפני כ- 25 שנה, אולם למרבה הצער הוא לא איבד מהאקטואליה שלו. התופעה של אנשים המאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים בכפייה, ומבלי שתהיה לאשפוז הצדקה רפואית, עדיין קיימת. על פי נתונים שפורסמו לא מכבר, עולה כי כ- 750 בני אדם, כעשירית מכלל השוהים במוסדות לחולי נפש בישראל, אושפזו בניגוד לרצונם בהוראת הפסיכיאטר המחוזי.

על פי עדויות שונות של חולים, אקט האשפוז הכפוי הוא טראומטי. גם אם אינך חולה נפש, לא בטוח שתישאר שפוי לאחר שתעבור את האירוע. שני אחים סיעודיים או שלושה, תלוי בחומרת האבחנה, דופקים על דלת ביתו של החולה, בכל שעה משעות היום. "באנו ממשרד הבריאות", הם אומרים. "אנחנו מבקשים שתתלווה אלינו לבדיקה". בחוץ ממתינה מונית או רכב שירות של בית החולים. אם זה נעשה בשעות היום, אז כל השכנים, הילדים, בן הזוג וסתם אנשים ברחוב רואים אותך יוצא מהבית ומובל לבדיקה פסיכיאטרית4.

אם אינך מסכים להתלוות אליהם מרצון, יקחו אותך בכוח. גם אם אתה בריא, את הסטיגמה של חולה נפש לא תוכל להסיר. לך תוכיח שאתה לא חולה נפש.

לפני שבועיים פורסם כי שר הבריאות ד"ר אפרים סנה החליט בצעד נדיר לשלול לחצי שנה את רשיונו של אחד הפסיכיאטרים הבכירים בישראל, לאחר שהפסיכיאטר בדק אדם בריא וקבע כי הוא חולה אלצהיימר. אותו אדם, קשיש כבן 80, ביקש להתחתן עם אישה הצעירה ממנו בשנים רבות ובתו התנגדה לכך בתוקף. היא טענה שאביה חלה באלצהיימר וכי גורמים זרים מעוניינים להשתלט על כספו.

הבת פנתה לפסיכיאטר וביקשה לקבל ממנו חוות דעת על מצבו של אביה. הפסיכיאטר קבע כאמור, כי הוא חולה אלצהיימר, אך כשפנה האב לשני פסיכיאטרים אחרים, קיבל חוות דעת שהוא בריא לחלוטין. בעקבות זאת הגיש תביעה לבית המשפט נגד הפסיכיאטר הראשון.

הצו שהוציא השר, השולל את רשיונו של הפסיכיאטר, לא נכנס לתוקף בסופו של דבר, בשל ערעור שהגיש הפסיכיאטר לבג"ץ, אולם פרטי הפרשה יכולים להעיד על תופעה שכיחה: תלונה של אזרח על חברו מגיעה אל שולחנו של הפסיכיאטר. אזרחים רבים מוזמנים לבדיקות פסיכיאטריות בגלל סכסוכים עם בני משפחה, שכנים או יריבים אחרים. לעיתים זה מסתיים באשפוז כפוי.

לקריאת המשך הכתבה הקליקו על הקישור מעלה.

1 2

ד"ר אלה קיאנסקי. כלאה קטינה בת 11 שנים למרות שצו בית משפט מורה על שחרור הקטינה לאלתר

אלה קיאנסקי מנהלת מחלקה פסיכיאטרית ביה"ח הדסה ירושלים מבצעת כליאת קטינה בת 11 בניגוד לצו השופטת אביטל מולד מהיום המורה "שחרור הקטינה לאלתר!"

קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p4qxsa-dE

קטינה בת 11 שנים, כלואה חודש ימים באשפוז כפוי במחלקה הפסיכיאטרית בבית חולים הדסה בירושלים. עוה"ד יוסי נקר וורדה שטיינברג המייצגים את הקטינה והוריה, פנו לבית משפט לנוער, שופטת אביטל מולד, שהוציאה צו לשחרור הקטינה לאלתר.

בשיחה טלפונית שניהל עו"ד יוסי נקר עם אלה קיאנסקי, מנהלת המחלקה הפסיכיאטרית, סירבה לשחרור הקטינה, בלא שהיא מנמקת מדוע היא מחזיקה קטינה בניגוד לצו בית משפט.

בשיחה שנערכה על ידי העיתונאית לורי שם טוב עם האחות חנה, נאמר לה "הילדה נמצאת כאן תחת צו. תתקשרי מחר בבוקר, מנהלת המחלקה תהיה".

התנהגות מנהלת המחלקה הפסיכיאטרית אלה קיאנסקי, מדיפה שחיתות, מרמה ואשפוז כפוי שלא כדין לצרכי סחר בילדים ותאוות בצע. הקטינה מולעטת בכדורים פסיכיאטריים בניגוד לרצונה ורצון הוריה.

עו"ד יוסי נקר בדרך לבית החולים הדסה, בליווי המשטרה לחילוץ הקטינה.

הקלטה תועלה בהמשך.

ד"ר אלה קיאנסקי מבצעת כליאת שווא של קטינה בת 11 שנים
ד"ר אלה קיאנסקי מבצעת כליאת שווא של קטינה בת 11 שנים

אשפוז, אונס, השתקה. פחד במחלקה הסגורה

גדי לובין, חנה סלוצקי - פשעים נגד האנושיות
אשפוז, אונס, השתקה. פחד במחלקה הסגורה , עו"ד רוני אלוני סדובניק, ynet , דצמבר 2013

מאחורי המנעולים והבריחים של המחלקות הסגורות מתרחשים מעשי אונס כדבר שבשגרה. איך יכול להיות שגברים פסיכוטיים מאושפזים ביחד עם נערות חסרות ישע, ומה יש למנכ"ל משרד הבריאות לאמר על זה? עו"ד רוני אלוני סדובניק על מציאות קשה ועל אטימות הממסד.

בימים אלו מתנהלת בבית משפט השלום בתל אביב תביעתה של צעירה, שנסיבות ילדותה הקשות הובילו לכך שאושפזה בכפיה ע"י הפסיכיאטר המחוזי. על אף היותה קטינה, היא נכלאה במחלקה סגורה המיועדת למבוגרים ונאנסה על ידי אחד החולים. לאחר שהתלוננה במשטרה, הוחזרה לאותה מחלקה ונאנסה בפעם השנייה, בידי מטופל אחר.

מאז קום המדינה מתנהלות מאחורי דלתיים סגורות תביעות של ילדים, מתבגרים ונשים, שאושפזו בכפייה במחלקות הסגורות ועברו שם תקיפות מיניות חמורות ביותר על ידי פסיכוטים, שנחשבים לבלתי אחראים למעשיהם ולא כשירים לעמוד לדין.

מחלקות האשפוז הסגורות מחולקות לשלוש קבוצות גיל: עד 14, עד 20 ומ-20 ומעלה. המשמעות היא, שנערות בנות 20 במצבים נפשיים קשים – אנורקטיות, מי שניסו להתאבד ומי שחוו אלימות מינית או אחרת – סגורות באותה מחלקה עם גברים פסיכוטיים בגילאי 50-70. התוצאה קשה: זה עשרות שנים שבכלובים הנעולים הללו מתרחשים אונס ותקיפות מיניות בעוד המדינה עוצמת עיניים ומסרבת לפעול להפרדה מגדרית במרחבי האשפוז הסגור.

לא רואים, לא שומעים

למיטב ידיעתי, אין פיקוח ציבורי ומידע אמין על המתרחש בבתי החולים הפסיכיאטריים. גם הדיווח על מקרי אונס במחלקה הסגורה נתון לשיקול דעתם של מנהלי המוסד. מקרי אונס ותקיפות מיניות רבים כלל אינם מדווחים, מאחר שצוותי הטיפול מעדיפים לא לעורר מהומות מיותרות.

אלא שזכויות החולים ונפשם נרמסות פה, במקום שאמור להגן עליהם אך מפקיר אותם ואת גופם. החמור מכל הוא, שגם מי שעברו תקיפות חמורות עוד קודם לאשפוז והם מוכרים כנפגעים פוסט טראומטיים, גם הם לא זוכים להגנה ולהפרדה וגופם מופקר לאלימות המתפרצת של החזקים מהם.

על התרשלות יש לשלם

מוסד רפואי השולל את חירותו של האדם בהנמקה רפואית, חייב לגונן על החוסים בו מפני החמרת מצבם וגרימת נזק נוסף, שלא לקו בו כשהגיעו לקבל טיפול. כל מצב בו חוסים במוסד תוקפים מינית חוסים אחרים מעיד על התרשלות חמורה ביותר, על אחת כמה וכמה כשמדובר במי שאינם שפויים או שנחשבים לחסרי שיקול דעת. על ההתרשלות הזאת יש לשלם.

מי שעברו ניצול מיני או תקיפה מינית במסגרת אשפוז כפוי פסיכיאטרי, ודיווחו עליה בזמן אמת, זכאים לפיצויים מטעם המדינה. ואיך ידווח מי שאמינותו מראש מוטלת בספק? המותקף חייב להתעקש ולדרוש פינוי לחדר 4 בבית החולים הסמוך, לצורך בדיקה רפואית לפי נהלי אונס. בדיקה זו מסייעת בשימור הראיות בהמשך ההליך. בד בבד, חובה להגיש תלונה במשטרה: ניתן לקדם תביעת פיצויים רק אם הנפגע התעקש על הגשת תלונה בזמן אמת, המחייבת את המשטרה לערוך חקירה ולגבות עדויות. כך, גם אם הפרקליטות מחליטה שלא להגיש כתב אישום נגד התוקף, הרי שהראיות שאספה המשטרה מספיקות לתביעת פיצויים ממוסד האישפוז.

הפסיכיאטר: "את נראית טוב, בגלל זה אונסים אותך"

"לפני 4 שנים השתתפתי בדיון בוועדה בכנסת על הצורך במחלקה ייעודית נפרדת לאשפוז נפגעות תקיפה מינית, וכבר 4 שנים דנים על אותו דבר וכלום לא קרה… כשהייתי במיון פסיכיאטרי, הפסיכיאטר אמר לי 'את נראית טוב, בגלל זה אונסים אותך.", אמרה ורד, נפגעת תקיפה מינית שהגיעה באוקטובר האחרון לדיון בנושא בוועדה לקידום מעמד האישה. "כדי שנפגעות תקיפה מינית לא יופקרו בידי אנשים כאלה, שאין להם את הרגישות לטפל בנו, ברור שצריך מסגרת שמתאימה לנו. לאדם ששובר רגל יש מקום. מה אתנו?".

בתגובה אמר מנכ"ל משרד הבריאות, רוני גמזו: "פתרון אשפוז ייעודי לנפגעות תקיפה מינית יהיה רק ב- 2016. עד אז הועדנו 6 מיטות בצפון, במרכז ובדרום הארץ".

קישורים:

כמו ב"קן הקוקיה" – ד"ר גדי לובין – מדיניות הטיוח אגף בריאות הנפש – המאמר כמו ב"קן הקוקייה" , ישראל היום , רן רזניק , פברואר 2013 – אני מצטער מאוד לומר זאת, אבל נראה שחלק מראשי האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות נכשלים להבין ולהפנים את האחריות העצומה המוטלת על כתפיהם: אחריות ניהולית, חוקית ומוסרית לדאוג למתן טיפול איכותי, מסור, הוגן וראוי לעשרות אלפי חולי נפש – בני האדם היותר חלשים בחברה האנושית, אשר למרבה הצער קל מאוד לתמרן אותם ולפגוע בהם…

בית חולים פסיכיאטרי מזרע – אדם אושפז במשך 29 שנה בכפייה בניגוד לחוק – הכתבה חולה נפש שאושפז 29 שנה בכפייה ישוחרר , יונתן הללי , יוני 2010 , nrg – בית המשפט המחוזי בחיפה קבע היום (ד') כי חולה נפש בן 52, שאושפז בכפייה במשך 29 שנים, ישוחרר מבית החולים הפסיכיאטרי בו שהה. האיש נשלח למסלול של אשפוז פלילי, לאחר שריצה שלוש שנות מאסר בעקבות הרשעתו באיומים על חיי אביו…

 הונאות משרד הבריאות: "אישפוזיות"- גמילה מאלכוהול או התמכרות לסמים פסיכיאטריים – פברואר 2013 – הגיש ארבע תלונות למשרד הבריאות כנגד פסיכיאטרים במרכזי גמילה. עמותת "מגן לזכויות אנוש": ה"אישפוזיות"-הונאה פושעת של הציבור…

הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה – ד"ר איתן חבר – חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה – ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות…

 פנייה למבקר המדינה: בדוק התנהלות ראשי האגף לבריאות הנפש – גדי לובין מטייח התעללות בחוסים  – האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות בראשות גדי לובין מטייח הזנחה קשה של חוסים בהוסטל "בית ידידים" שבירושלים. – הכתבה  פנייה למבקר המדינה: בדוק התנהלות ראשי האגף לבריאות הנפש , רן רזניק , ישראל היום , פברואר 2013 – בעקבות הפרסום ב"ישראל היום", משרד הבריאות בביקורת על ראשי האגף עקב הסחבת בטיפול בהוסטל בירושלים..

למה הם מתעללים – פשעי משרד הבריאות נגד חוסים במוסדות סגורים

המאמר למה הם מתעללים , אסף פלג , הארץ , נובמבר 2013

לאחרונה נגזרו עונשי מאסר קצרים – רובם בצורת עבודות לתועלת הציבור ומאסרים על תנאי – על מי ששימש מנהל בית החולים הפסיכיאטרי "איתנים", ועל מספר אנשי צוות, שנמצאו אחראים להתעללות במאושפזים.

הפרשה נחשפה לפני כמעט עשור, והיא מסתיימת כעת בקול ענות חלושה. אין זה המקרה הראשון של התעללות במוסדות פסיכיאטריים בישראל. בשנת 2006 פורסם תחקיר על התעללויות בילדים בבית החולים הפסיכיאטרי נס ציונה, וב–2010 פורסם תיעוד של הזנחה שיטתית בבית החולים אברבנאל בת ים.
נראה כי גם הפרטת מוסדות פסיכיאטריים לא מונעת הישנות מקרי הזנחה והתעללות. השנה נשלחו למאסר מטפלות מהמוסד הפסיכיאטרי הפרטי אילנית, הפועל תחת חסות משרד הבריאות, לאחר שהורשעו בהתעללות בחסרי ישע לפני כשנתיים. ומעל לכל אלה זכורה פרשת ההתעללות בבית החולים הפסיכיאטרי נווה יעקב בפתח תקוה. היקף החקירה הנרחב – כ–70 חברי צוות נחקרו, 13 מתוכם הוחזקו במעצר יותר מיום אחד – מלמד על רף חדש של אלימות כלפי מאושפזים במוסדות פסיכיאטריים.

נאמני המערכת הפסיכיאטרית הציבורית – ד"ר רוחמה מרטון, למשל – מפנים אצבע מאשימה להפרטת המערכת. לטענה זו יסודות רעועים משני טעמים: האחד, שגם במוסדות הציבוריים ההתעמרות בחולים הפסיכיאטריים נפוצה יחסית ואינה נעלמת עם השנים. השני הוא, שהמערכת הציבורית היא זו המאצילה סמכויות והמפקחת על היחידות הפרטיות, ובמובן מסוים עדיין מתחרה בה. לכן סביר להניח שמשרד הבריאות לא יגן בכל מחיר על הנעשה במערכת המופרטת, אך ינסה ללמד סניגוריה על המערכת הציבורית שבתחום אחריותו הישירה.
החוק הישן לטיפול בחולי נפש, שנחקק בראשית ימיה של המדינה, עבר מקצה שיפורים משמעותי בשנת 1991, ונוסף לו סעיף המחייב ניבוי מסוכנות אצל חולה נפש, כתנאי לאשפוז כפוי. הרציונל היה להגביל את שיקול הדעת של הפסיכיאטר המחוזי למקרים חריגים, בהם אין ברירה אחרת פרט לאשפוז הכפוי. התיקון נועד, בין היתר, לחסוך מהפסיכיאטרים את הסיכון המשפטי בתביעות על אשפוזי שווא, או לכל הפחות להקטינו.
הצפי היה כי יפחתו האשפוזים הכפויים, אך מנתוני משרד הבריאות עולה, כי מאז יש עלייה עקבית במספר האשפוזים בכפייה. משנת 1992 ועד 2009 הוכפל שיעור האשפוזים של פגועי נפש (בהשוואה לחלקם באוכלוסייה), בניגוד לרוח החוק ולמטרותיו. המתאם שמסתמן בין הגידול בשיעור האשפוזים הכפויים לבין האלימות הגואה במוסדות הפסיכיאטריים באותן שנים צריך להדליק נורת אזהרה.

ניתן להניח, שמקרי ההתעללות הנחשפים בתקשורת הם קצה קרחון של תופעה נרחבת הרבה יותר. זאת, בשל כמה מאפיינים ייחודיים של בתי החולים הפסיכיאטריים בכלל והמחלקות הסגורות בפרט: היכולת המוגבלת לפקח על הנעשה בין כותליהם מחמת כללי החיסיון הרפואי, האיסור הגורף על כניסת עיתונאים, והנחיתות המובנית של החולים ביחס לצוות המטפל. על כל אלה יש להוסיף את המובן מאליו: על פי רוב, עדותו של חולה נפש מאושפז תהיה בעלת משקל נמוך בבית המשפט, שמן הסתם ייטה לקבל את גרסתו של הרופא החשוד בהעדר ראיות נוספות.

אפשר היה, אולי, לקרוא להידוק הפיקוח ולהגברת ההרתעה באמצעות הכנסת שינויים בחוק, אך אני נזכר בספרו של אמיר גוטפרוינד, "שואה שלנו", שבו עורך דין ניצול שואה חדל לעסוק במשפט לאחר שאיבד את אמונו בתקפותם של החוקים, והוא מכלה את ימיו בחנות זעירה לממכר חלפי אלקטרוניקה.
קשה שלא להרהר בדמיון מסוים שיש בין התיאורים בכתבי האישום שמגוללים את פרשות ההתעללויות בנווה יעקב, איתנים ואילנית, לבין הניסוי בכלא של הפסיכולוג פיליפ זימברדו מאוניברסיטת סטנפורד, שהמחיש את תופעות הלוואי הבלתי נמנעות הכרוכות במוסדות סגורים, ואת ההשלכות שיש למערכות שבהן לקבוצה אחת מוענק כוח בלתי מוגבל על אנשים הכפופים למרותה.

נדמה שבבתי החולים הפסיכיאטריים בארץ, לא מדובר בפרוורסיה שדבקה בקומץ רופאים ואחיות. כמו הזובור בצבא, האלימות במחסומים בשטחים והבריונות בכבישים, המקרים שהתרחשו בבתי החולים היו לא יותר מביטוי של הליכה בתלם, ולעתים, מילוי הוראות. נראה כי זה היה השיקול שעמד בבסיס ההחלטה שלא להגיש כתב אישום נגד כמה מעדי התביעה בפרשת איתנים, אנשים ששימשו כאנשי כוח עזר במחלקה. בהכרעת הדין הם מתוארים כמי ש"מעשיהם הסתכמו במילוי אחר הוראות הממונים במחלקה", אך לא הוסיפו "דבר משל עצמם". הנה כי כן, גם הפרקליטות והשופטים מבינים שרובנו היינו נוהגים באופן דומה לו היינו בנעליהם.

כמו בשטחים ובכביש, גם בבית החולים אנשים פועלים בהתאם לנסיבות ולתכתיבי המסגרת. מחלקה סגורה, מבודדת, רחוקה, עם מעט ביקורים מבחוץ, ועבודה אינטנסיבית ושוחקת בפנים, היא פלנטה אחרת אבל היא עדיין כאן. אנשי הצוות שהתעללו במאושפזים בנווה יעקב היו אנשים רגילים. רופאים ואחיות כמו אלה שפוגשים מדי יום בקופות החולים ובמיון. גם הקורבנות, חרף מחלת הנפש, היו אנשים רגילים למדי.

הכותב הוא סטודנט לתואר שני במשפטים בבר־אילן

מוסד פסיכיאטרי לב השרון – זוועות האשפוזים הפסיכיאטריים

קישורים:

משרד הבריאות כופה על חולי הנפש את מקום אשפוזם

יולי 2013 – העיתונאי רינו צרור והכתבת לענייני בריאות עמית תומר מדברים בתכנית "מה בוער" בגל"צ הבוקר על נושא אפליית חולי הנפש בזכות הבסיסית של בחירת בית החולים, ומראיינים את "גל", שחוותה על בשרה עוול גדול וסבל רב כתוצאה מהשיוך האזורי הכפוי.

סמי פיצוציות גורמים נזקים קשים

המאמר תופעה: פגיעות קשות מצריכת סמי פיצוציות , דורון סולומון , יולי 2013

חופשת הקיץ אך החלה וסמים שנמכרים ברשת או בחלק מהפיצוציות עושים שמות. צעירים וצעירות שלעיתים רק התנסו בפעם הראשונה, מגיעים לחדרי המיון בעיר ולעיתים אף למחלקות האשפוז בבית החולים לבריאות הנפש בטירת-כרמל. בת 23 שצרכה במסיבה סם מסוג נייס גאי ואושפזה לחודש וחצי – עדיין מתקשה לחזור לשגרה: "היא החלה לדבר, שלא כהרגלה, על חייזרים ועל מדע"

על אף שסמי הפיצוציות נאסרו להפצה ולמכירה, עדיין בני נוער וצעירים מצליחים להשיג אותם בקלות ולצרוך את הסמים הסינתטיים ללא כל בעיה. במשטרה אומרים כי הסמים שנעלמו מהחנויות עברו למכירה באמצעות סוחרים שאינם נמנעים ממכירתם גם לקטינים.

התוצאה היא הגעתם של לא מעט בני נוער וצעירים למחלקות לרפואה דחופה בבתי החולים בעיר ולעיתים גם לאשפוז בבתי החולים ובמחלקות לבריאות הנפש. מדובר בסמים כמו "חגיגת", "חלום מתוק", "רקפת", "תותי פרוטי", "חגיגת קיץ", "סם האונס", "מבסוטון", ו"מיסטר נייס גיא", שניתן להשיגם ללא מפרע. הסכנה חמורה עוד יותר כאשר בני הנוער צורכים סמים שאינם יודעים מה הרכבם, אשר לא אחת גורמים לפרכוסים, להזיות ומעבר לזה, להפרעות פסיכיאטריות כמו הפרעת חרדה.

הפגיעה של סמי הפיצוציות עלולה להיות הרסנית, כפי שעולה מסיפורה של א' בת ה-23. אמה אומרת ל"ידיעות חיפה" כי בתה החלה לעשן גראס לפני כשנה, לפני מספר חודשים לקחה סם מסוג LSD וימים אחדים לפני שהגיעה לאשפוז צרכה לראשונה סם פיצוציות מסוג נייס גאי. הסם, לדברי האם, ניתן לה במסיבה בתל-אביב. "יש מקומות שאם אתה לא לוקח היום סמים במסיבה אתה נחשב מרובע", אומרת האם, "יש לחץ חברתי חזק מאוד לצרוך סמים. זו הייתה טעות".

לאחר התנסותה של א' היא החלה לדבר, שלא כהרגלה, על חייזרים ועל מדע. התנהגותה עוררה חשש בקרב אחיותיה כי היא תפגע בעצמה והן יעצו לה לשוחח עם פסיכיאטר במרכז לבריאות הנפש בטירת-כרמל. לאחר מכן בתה אושפזה במרכז לבריאות הנפש במשך כחודש וחצי.

אמה של א' טוענת כי רגע אשפוזה של הבת היה קשה עבור המשפחה כולה, שנאלצה לראות כיצד צוות האחים בבית החולים מאשפז בכוח את הבת. א' אושפזה בכפייה במחלקה 8 הסגורה. בשבועיים הראשונים, טוענת האם, היא קיבלה שתי זריקות חזקות וכעשרה כדורים פסיכיאטריים בכל יום. "התרעתי במהלך האשפוז בפני הצוות הרפואי שבתי סובלת מתופעות לוואי חמורות ונמצאת בסכנת חיים: התנפחו לה העיניים, היא סבלה מצרבות, מעלייה בחומצה בגוף, מחוסר יכולת לישון ולהזיז את הגוף. היא דיווחה על-כך שחוותה פעמיים מצב של מוות קליני, תחושה של יציאה מהגוף מרוב תרופות וסימום. הבת שלי הייתה בסכנת חיים אמיתית".


אילוסטרציה (צילום: shutterstock)

אחרי כדור אחד במסיבה מצאו עצמן האם והבת בסיטואציה שבה א' מאושפזת במחלקה סגורה בלי יכולת להשתחרר וצוות רפואי נותן לה סמי הרגעה. כל פניותיהן ותחנוניהן לשחרר את נ' לא צלחו והצוות הרפואי התעקש שמצבה לא מאפשר זאת. האם, שמשוכנעת כי בתה אושפזה ללא סיבה, פנתה לקבלת ייעוץ משפטי לייצוג בוועדות רפואיות.

"בוועדה סיכיאטרית שנייה שנערכה בעניינה של בתי נעזרנו בעורכת דין מטעם הסיוע המשפטי. היא שוחחה עם א' לפני הוועדה ואמרה שהתרשמה מכך שהיא בחורה חכמה ולא צריכה להיות מאושפזת, אך במהלך הוועדה היא עמדה מהצד ולא הגנה על א' כדי לשחרר אותה. במהלך הוועדה נכנסתי והרמתי את קולי מתוך תסכול על חברי הוועדה שישחררו את בתי, ועורכת הדין הוציאה אותי החוצה כדי שלא אחמיר את המצב. הוחלט שהיא תישאר מאושפזת".

מספר ימים לאחר מכן התקשרה א' לאמה ואמרה כי מישהו במחלקה מנסה לגעת בה. פניית האם לצוות המטפלים נענתה שהנושא טופל. היא פנתה לבית המשפט כדי לנסות ולשחרר את בתה, אך שוב נקבע כי א' תישאר באשפוז. חודש וחצי לאחר אשפוזה שכרה האם פסיכיאטר פרטי שהמליץ על שחרור לאלתר. האם נדרשה לחתום כי בתה משתחררת מרצונה. בימים אלה נמצאת א' בבית אמה ולטענתה, סובלת מסיוטים בלילה ואינה מצליחה לחזור לשגרת חייה.

עניינה הפרטי של א' וטענות אמה על אשפוז שלא לצורך ועל טיפול רשלני מצד בית החולים, נמצא בימים אלה בבדיקה של משרד הבריאות וגופי הפיקוח הרלוונטיים שעודכנו בפרטי המקרה השבוע. ל"ידיעות חיפה" נמסר מבית החולים כי תלונתה של האם הגיעה למנהל בית החולים לפני מספר ימים. מבירור ראשוני עולה שהבת אושפזה במרכז לבריאות הנפש טירת-כרמל בתוקף הוראת אשפוז של הפסיכיאטר המחוזי, ונשארה באשפוז בתוקף החלטה של הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית. ערעור שהגישה המשפחה נדחה הן על-ידי הוועדה והן על-ידי בית המשפט המחוזי. כל תהליך האשפוז הכפוי היה במסגרת החוק לטיפול בחולי נפש תוך כיבוד מלא של החוק.

כדור אחד – פגיעה לכל החיים

ד"ר אנטולי קריינין, יו"ר ועדת התמחויות במרכז לבריאות הנפש בטירת-כרמל, אומר בצער כי המקרה של א' הוא שכיח בכל הנוגע לנסיבות הגעתה לאשפוז. לדבריו, בני נוער וצעירים ממשיכים להגיע למיון ולאשפוז בעקבות שימוש בסמי פיצוציות ואינם מודעים לחומרים שהם צורכים. ד"ר קריינין: "כל שימוש בסמים גורם לנזק. לא תמיד הנזק מוחשי ומורגש מיד. לעתים התגובות השליליות מופיעות מאוחר יותר, אפילו שנים לאחר מכן, וכוללות שינויים ממשיים בתפקוד של אתרים במוח האחראים לחשיבה, לזיכרון, למצבי הרוח ולשליטה על דחפים למיניהם.

"סמי פיצוציות אינם חומרים שעברו בדיקה על-ידי מוסדות רפואיים המופקדים על שמירת בריאות הציבור. לאחרונה אנו נחשפים לתופעה של אנשים המגיעים לאשפוז, בבתי חולים בכלל ובבתי חולים פסיכיאטריים בפרט, בעקבות שימוש בסמי פיצוציות. מגוון התגובות הנפשיות הוא רחב ונע בין עוצמות חרדה משתנות שמגיעות אף להתקפי פאניקה של ממש, ועד למצבים פסיכוטיים קשים. שימוש בסמי פיצוציות עלול לגרום להתפתחות הפרעות נפשיות שיצריכו טיפול של שנים רבות. הרשויות חייבות לעשות מאמצים גדולים יותר לאסור את הפצת הסמים המסוכנים הללו ולהסביר לבני הנוער על הסכנה שבהם".

ועדה במשרד הבריאות: ביקורת קשה על מוסד נווה יעקב – לסגור המחלקות הסגורות בבתי החולים הפרטיים

המאמר ועדה במשרד הבריאות: לסגור את המחלקות הסגורות בבתי החולים הפרטיים , דן אבן , יולי 2013
דו"ח על פרשת ההתעללות בבית החולים הפסיכיאטרי נווה יעקב מותח ביקורת קשה על ההפרטה: "אשפוז זול על חשבון האיכות והמקצועיות"

בסוף שנת 2012 פשטה המשטרה על בית החולים הפסיכיאטרי נווה יעקב ועצרה בו עשרות עובדים בחשד למעשי אלימות והזנחה כלפי מאושפזים. כעת מתפרסם דו”ח חמור של ועדה שמונתה במשרד הבריאות לחקור את הפרשה. הדו"ח לא חולק על החלטת המשטרה לפשוט על המקום, אולם טוען כי הפשיטה גרמה נזק רב לחולים. הדו”ח גם מעלה תמונת מצב מדאיגה של הזנחה ארוכת שנים עם סטנדרטים נמוכים של טיפול בחולים פסיכיאטריים בישראל והשלמה עם תנאים פיזיים קשים. הדו"ח ממליץ על סגירת מחלקות אשפוז סגורות בבתי חולים פסיכיאטריים פרטיים והקמת מחלקות ייעודיות בבתי החולים הציבוריים לטיפול בחולים עם תחלואה כפולה – הסובלים מעבר למחלתם הנפשית גם מפיגור, חבלת ראש או הפרעות התנהגותיות. בנוסף, הדו”ח ממליץ על הוספת כלי אכיפה למשרד הבריאות כנגד מוסדות אשפוז שאינם עומדים בסטנדרטים מקצועיים.

דו"ח וועדת הבדיקה, בראשה עמד ד"ר ישי אוסטפלד – עוזר רפואי לראש מינהל טכנולוגיות במשרד הבריאות – קובע כי פשיטת המשטרה על נווה יעקב נעשתה בתיאום עם הנהלת משרד הבריאות, כנדרש, ואף קובע כי ההחלטה שלא להעביר את המידע על הפשיטה המתוכננת למנהלים בכירים במשרד הייתה נכונה, לטובת החולים. עם זאת, הדו"ח מותח ביקורת על "האופן האגרסיבי בו בוצעה פשיטת המשטרה", וקובע כי "צוות הבדיקה אינו מתווכח עם המשטרה על האופן שבחרה לניהול חקירת אירועי האלימות בנווה יעקב ואפילו לא על הצורך לפשוט על בית החולים. עם זאת, על פי התיאורים ששמענו, נראה שהפשיטה האגרסיבית והמתוקשרת גרמה לערעור מצבם של חולים רבים, העמידה בסכנה את שלומם וסיכנה את המשך הטיפול הרפואי בהם". הצוות ממליץ להסדיר את חובת המשטרה להתייעצות עם גורמים רפואיים מוסמכים בטרם פעולה בתוך מוסד רפואי, בדומה לדרישה לקבלת אישור של היועץ המשפטי לממשלה לפני חקירת עורכי דין ושופטים.

הדו"ח ממליץ על סגירת מחלקות אשפוז סגורות בבתי חולים פסיכיאטריים פרטיים. לפי הצוות, הטיפול בחולים בתנאי מחלקה סגורה הכולל שלילת חופש צריך להיעשות על ידי גורמים ציבוריים, בדומה להחלטה שלא להפריט בתי כלא בישראל. הצוות ממליץ בנוסף לפתוח מחלקות ייעודיות לחולים בתחלואה כפולה בתוך בתי חולים הציבוריים.

בנווה יעקב שנסגר בסוף נובמבר 2012 על ידי משרד הבריאות, שהו בזמן הפשיטה 155 מאושפזים, בהם 115 חולים פסיכיאטריים שחלקם סובלים מתחלואה כפולה. 36 מחולים אלו שהו במחלקה סגורה לאחר שנקבע כי אינם מסוגלים לעבור שיקום, והשאר חולים עם בעיות קוגניטיביות שהיו באחריות משרד הרווחה. בדו"ח נקבע כי בשנת 2006, אז זכה נווה יעקב במכרז של משרד הבריאות לאשפוז חולים פסיכיאטריים, תנאי המכרז ביטאו "דרישה למחיר נמוך תוך העדפת המרכיב הזה על פני מקצועיות, ניסיון רפואי ואיכות תשתיות האשפוז, והם מגלמים העדפה של אשפוז זול על חשבון האיכות והמקצועיות".

הדו"ח אף מותח ביקורת על פעילות הבקרה של משרד הבריאות במוסדות אשפוז פרטיים כדוגמת נווה יעקב, בקרה שלא הצליחה לאתר את החשדות לאלימות והזנחה לאורך השנים עד לפשיטת המשטרה. בדו"ח נטען כי גם אם מאותרים כשלים, למשרד אין כלים להתמודד עימם, פרט להחלטה על סגירת המוסד שהיא מרחיקת לכת ועלולה לפגוע במאושפזים בהעדר חלופות. הדו"ח ממליץ להקנות למשרד סמכויות להפעיל סנקציות נגד מוסדות שאינם עומדים בסטנדרטים מקצועיים, לרבות באמצעות סנקציות כספיות בחוזים מול המוסדות, העמדה לדין משמעתי במקרים של התנהגות מקצועית לא ראויה ואף הטלת קנסות ישירות כנגד מוסדות שחרגו מהכללים שנקבעו להם.

הוועדה קובעת כללים למניעת גילויי אלימות במוסדות פסיכיאטריים, לרבות קביעת תקני מקסימום לצפיפות באשפוז, קביעת הכשרות לכוחות העזר המטפלים במאושפזים – למניעת גילויי אלימות והכנסת מצלמות המתעדות את הנעשה במחלקות ובחצרות המוסדות, כדי למנוע אלימות מצד אנשי צוות ובין מאושפזים. "במקרים מסוימים התיעוד המצולם יכול אף להגן על הצוות מפני תלונות שווא", קובע צוות הבדיקה ומוסיף כי "הובהר לנו שקיימות בעיות משפטיות המשפיעות על יכולת השימוש במצלמות תיעוד. על כן הצוות ממליץ למשרד הבריאות לבחון בהקדם את הנושא בהתחשב בסוגיות האתיות והמשפטיות".

שרת הבריאות, יעל גרמן, מסרה כי קראה בדאגה רבה את הדו"ח על נווה יעקב וכי היא מוטרדת "מנורות האזהרה שעולות ממנו. גרמן אמרה כי "המדינה לא נתנה עד היום את תשומת הלב הראויה ואת המשאבים המספיקים כדי לטפל בתחום בריאות הנפש, ובפרט בבתי החולים הפסיכיאטרים, בין היתר משום שמדובר באוכלוסייה נעלמת ונאלמת שקולה לא נשמע. התחום כולו מחייב חשיבה מחודשת, ובכללה השקעה של משאבים כספיים ומשאבים אנושיים, לרבות השקעה גם בחולים עם תחלואה כפולה- מחלת נפש ופיגור". ח"כ אילן גילאון (מר"צ), שחשף עוד במאי 2011 את פרשת נוה יעקב, מסר בתגובה לדו"ח משרד הבריאות כי "הדו"ח ומסקנותיו הם נחמה פעוטה בלבד. הטיפול בפרשה מראשיתו ועד סופו היה באיחור רב ובחוכמת הבדיעבד". גילאון הוסיף כי בכוונתו לתבוע ממשרד הבריאות לוחות זמנים ליישום המלצות הדו"ח בטווח המיידי ולדאוג לסגירתם של בתי חולים הפסיכיאטריים הפרטיים.

פלייליסט מעון נווה יעקב של משרדי הרווחה והבריאות

גדי לובין – ראש אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות זורה חול בעיני הציבור

ינואר 2012 – ד"ר גדי לובין זורה חול בעיני הציבור בראיון בערוץ הכנסת. הוא מודה כי יש תקלות חמורות במערך בריאות הנפש אך מבקש עוד כסף ומשאבים, חרף העובדה שלכל מאושפז מוקצים 500 שקל ליום לכיסו של המוסד הפסיכיאטרי. גדי לובין מתחמק מהשאלה מהו סל הטיפול לכל מאושפז שהמוסד הפסיכיאטרי מקבל עבורו 500 שקלים. גדי לובין מתייג ומכפיש את המאושפזים במוסדות וטוען שמדובר באנשים עם פיגור סכיזופרנים ובכך למעשה שולל עדויות שלהם על התעללות והזנחה במוסדות. צפו בראיון

קישורים:

  • כמו ב"קן הקוקיה" – ד"ר גדי לובין – מדיניות הטיוח אגף בריאות הנפש – המאמר כמו ב"קן הקוקייה" , ישראל היום , רן רזניק , פברואר 2013 – אני מצטער מאוד לומר זאת, אבל נראה שחלק מראשי האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות נכשלים להבין ולהפנים את האחריות העצומה המוטלת על כתפיהם: אחריות ניהולית, חוקית ומוסרית לדאוג למתן טיפול איכותי, מסור, הוגן וראוי לעשרות אלפי חולי נפש – בני האדם היותר חלשים בחברה האנושית, אשר למרבה הצער קל מאוד לתמרן אותם ולפגוע בהם….
  • ד"ר גדי לובין, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות מודה – חוות דעת פסיכיאטריות לא שוות כלום – יולי 2010 – שלוש חוות דעת פסיכיאטריות קבעו שאיתי בן דרור יכול לקחת את עומר, רוני ואור – והוא רצח אותם. כיצד מתרץ זאת ד"ר גדי לובין, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות? לובין טוען כי החלטה מחוות דעת פסיכיאטרית "לעולם נכונה לרגע נתון" – כלומר, לאחר שעה יום או שבוע יכולה להינתן חוות דעת פסיכיאטרית שונה לחלוטין לאותו אדם, ע"י אותו פסיכיאטר. כתיבת חוות דעת פסיכיאטרית כמוה ככתיבה על המים. למשל, אם המטופל נבדק ע"י פסיכיאטר, הלך למופע קומי, וחזר לבדיקה, תוצאותיה עשויות להיות שונות לחלוטין…