נלחמים על שפיותם – מערכת בריאות הנפש במדינת ישראל חולה

מבט שני , מרץ 2010 , "נלחמים על שפיותם" – מערכת בריאות הנפש בישראל חולה. החולים המאובחנים אצלה נתונים לעתים בידיים לא מקצועיות, עד שאבחון אחד שגוי יכול להרוס חיים שלמים של אדם בריא בנפשו.

נתן אייבושיץ, אושפז 10 שנים בבית החולים הפסיכיאטרי "שער מנשה" כחולה סכיזופרניה, אף שלמעשה חלה ב- OCD הפרעה אובססיבית לנקיון.

רק לאחר 10 שנים גילה רופא אחר, כי נתן אינו חולה בסכיזופרניה, וכי הוא חולה בהפרעה טורדנית כפייתית – OCD.

נתן טופל במשך 10 שנים בתרופות אנטי פסיכוטיות חזקות נגד סכיזופרניה. במקרה, נתן הגיע לאחר 10 שנים לבית חולים אחר, לפרופ' יוסף זוהר, שגילה כי נתן אינו חולה סכיזופרני.

נתן קיבל תרופות שגויות שגרמו לו לתופעות לוואי קשות ביותר. רעידות בכל הגוף, איבוד שליטה על הסוגרים, אימפוטנציה והתופעה הקשה ביותר הנקראת אקטזיה – אי שקט ברמה אטומית. נתן מספר כי התופעה הזו גורמת לאנשים להתאבד מאחר ואינם מסוגלים לשאת את הסבל הנגרם להם.
.
.
ב- 2009 כותב הפסיכיאטר המומחה פרופ' חגי חרמש בחוות הדעת: "נתן אובחן בראש ובראשונה כסובל מסכיזופרניה. בעוד שהיו סימנים קלאסיים לכך שמצבו מתאים בעיקר להפרעה טורדנית כפייתית OCD. הטעות הייתה בלתי סבירה, לאור הסימנים הברורים שהצביעו על האבחנה הברורה."

העיתונאית קרן נויבך מנחת תכנית מבט שני מראיינת את הפסיכיאטר ד"ר יעקב פוליקוביץ, מנהל מרכז בריאות הנפש בטירת הכרמל.

קרן נויבך : "איך קורה שחולה מאובחן באבחנה מסוימת, ו- 10 שנים, 10 שנים, לא שנה, לא שנתיים, לא עולים על הטעות?"

הפסיכיאטר ד"ר יעקב פליקוביץ, מנהל מרכז בריאות הנפש בטירת הכרמל: "האבחנה נעשית על ידי רופא בחדר המיון. אם קרה מצב שחולה מסוים נבדק, וחלה איזה שהיא טעות באבחנה, לצערנו, אנחנו חלק מעולם הרפואה, וכנראה אובחן האדם על פי קריטריונים מסוימים שהתאימו לאבחנה שהותאמה לו."

קרן נויבך: איזה בקרה יש לצוות הרפואה?

ד"ר יעקב פליקוביץ: "אדם זכאי לבקש חוות דעת חיצונית מחוץ לבית החולים, על חשבונו ומטעמו, ומטעם משפחתו כמובן, או לחילופין אם הוא לא מאושפז באשפוז כפוי הוא זכאי להשתחרר מבית החולים".

קרן נויבך: עולות פה שאלות מאוד קשות. שאלת האשפוז הכפוי. ברור לחלוטין שנתן לא היה מסוכן לסביבה. 10 שנים לקח תרופות ואין שיפור במצב. מצב סטטי. האם הבקרה העצמית של המערכת במקרה התאורטי, לא היה בה להדליק עשרות נורות אזהרה?

ד"ר יעקב פליקוביץ: "לצערנו אנחנו לא תמיד מצליחים לרפא, אנחנו מצליחים לטפל, ומנסים לתת תרופות אחרות, לנקות אותם מהתרופות ואז לנסות לטפל בתרופות אחרות."

קישורים:

מודעות פרסומת

ישראל 2010 – קלונה של מערכת הבריאות – מוסדות פסיכיאטריים אינם ראויים למגורי בעלי חיים

פברואר 2010 – ועדת העבודה הרווחה והבריאות בכנסת – הודעה לעיתונות בעניין מצבם של בתי החולים לבריאות הנפש בישראל

דיון טעון במיוחד בנושא מצבם של בתי החולים לבריאות הנפש בישראל בהשתתפות סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ומנכ"ל משרדו בעקבות פנייה דחופה של ח"כ איתן כבל
.

.
בראשות הועדה עמדה ח"כ רחל אדטו שפתחה את הדיון בסקירה של מצבם הקשה של בתי החולים לבריאות הנפש לדבריה :

"בחודש האחרון ערכתי סיורים ב- 3 בתי החולים ואני חייבת להודות למרות ניסיון של 30 שנה במערכת הבריאות בישראל הטלטלה והשוק שעברתי בעקבות הביקורים – חוויה קשה ביותר. וועדת הבריאות מהווה הפה והלובי לאותם חולי נפש המאושפזים בתת תנאים בבתי החולים הפסיכיאטריים. תמונת המצב שהוצגה בפני הוועדה קשה ויש שיגדירו אותה מזעזעת. כחברה אנו נמדדים לפי יחסנו לחוליות החלשות, לא על פי מצב החוליות החזקות שבינינו, וכחברה אנו נכשלים ביחס לאוכלוסיית חולי הנפש אחת מהחוליות החלשות ביותר. בעבר קראנו למוסדות אלה בתי משוגעים וזרקנו את אותם חולים רחוק מהעין ורחוק מהלב, היום הרפורמה קוראת להם נכי נפש אך היחס נותר בעינו

יוזם הדיון ח"כ איתן כבל אמר: "לחולי הנפש אין לובי שיצעק את צעקתם. חולי הנפש נזרקים לשוליים. משרד הבריאות והאוצר חייבים להעמיד תקציבים מיידיים לשיפוץ בתי החולים".

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן אמר: "עשיתי ביקורי פתע בכפר שאול ואעשה עוד . המטרה שלי היא לזעזע את המערכת. המצב היום תת אנושי. אסור פשוט אסור לאשפז אנשים במקומות האלו. יכול להיות שאסגור בית חולים. אני לא אהסס כי המצב נורא ואיום. את בית החולים אברבנל איני מתכוון לסגור ומעדיף לשפץ אותו. ע"פ חישובים שלנו יש צורך בתקציב של 700 מיליון ₪ ע"מ לשפץ את בתי החולים".

סגן השר הוסיף : "יש בתי חולים שהמצב בהם הוא תת אנושי. אני שוקל ברצינות לסגור מקומות. בתי החולים לא מתאימים למגורי בעלי חיים".

איתן חיים מנכ"ל משרד הבריאות נשמע אף חריף יותר ואמר:" המצב בבתי החולים בישראל מזכיר תקופות שחורות בחיים של עם ישראל. ערכתי ביקורים והזדעזעתי. אני נשבע שלא אשכח. החוק מאפשר לי לסגור אז אולי באמת צריך לסגור את כולם ובכך נזעזע את המדינה" .

סגן השר יעקב ליצמן השיב לכך ואמר : "הפחד שלי שאם נסגור יבוא האוצר ויגיד יופי".

נציג האוצר משה ברסימנטוב: "משרד הבריאות צריך לגבש תוכנית מסודרת . נשב איתם נראה מה בר ביצוע ואיך מוצאים משאבים. לצערי עדיין לא הוגשה לנו תוכנית קונקרטית. אני מאמין שביחד עם משרד הבריאות נגרום לדברים לקרות".

יהודה רון אחראי פיתוח במשרד הבריאות הבטיח כי כבר מחר הוא מתכוון לזמן קבלן שיתחיל בשיפוץ כפר שאול .

הועדה קבעה דיון מעקב נוסף ובהודעת הסיכום נכתב :

הוועדה קובעת בצער כי בריאות הנפש היא החצר האחורית המוזנחת של מערכת הבריאות בישראל. הוועדה קוראת למשרד הבריאות להעמיד את נושא בריאות הנפש בסדר עדיפות גבוה של המשרד ולהבטיח רמת שירות בריאות הולמת ומספקת לאוכלוסיה שמטבעה מתקשה לתבוע את זכויותיה.

הוועדה קוראת למשרד האוצר לתקצב בצורה ראויה את מערכת בריאות הנפש בישראל.

הוועדה מבקרת בחריפות את תנאי האשפוז הירודים של המוסדות לבריאות הנפש בכלל ובעיקר במרכזים הרפואיים: ירושלים – כפר שאול ואיתנים וביה"ח אברבנאל בבת ים, ובמרכז – מזרע.

הוועדה קוראת למשרד הבריאות לפתור לאלתר בעיה זו על מנת שהחולים המאושפזים ועובדי המקום יזכו בתנאי אשפוז ועבודה ההולמים מדינה נאורה. הוועדה קוראת למשרדי האוצר והבריאות למצוא פתרונות לנושאים דחופים אלו ורושמת לפניה את התחייבותו של סגן שר הבריאות להציג אותם בפני הוועדה בתוך חודש ימים.

קישורים:

יעקב ליצמן בביקור פתע בבית החולים הפסיכיאטרי כפר שאול: "לו יכולתי, הייתי מוציא צו סגירה למקום"

הכתבה יעקב ליצמן בביקור פתע בבית החולים הפסיכיאטרי כפר שאול: "לו יכולתי, הייתי מוציא צו סגירה למקום" , דן אבן , הארץ , 20.01.2010


סגן שר הבריאות ערך ביקור פתע בביה"ח הפסיכיאטרי כפר שאול ונתקל בתנאי האשפוז הקשים, שנחשפו ב"הארץ". "לא האמנתי שזה המצב"

.

.
סגן השר הבריאות יעקב ליצמן ערך הבוקר (רביעי) ביקור פתע בבית החולים הפסיכיאטרי כפר שאול, בו מאושפזים כ-200 חולים. במהלך הביקורת, הראשונה בסדרת ביקורי פתע שמתכנן ליצמן בבתי החולים הפסיכיאטריים בארץ, נתקל סגן השר בתנאי האשפוז הקשים ובמחלות, שנחשפו לפני חודש ב"הארץ".

תנאי אשפוז קשים בכפר שאול , תצלום:דניאל בר אוןתנאי אשפוז קשים בכפר שאול , תצלום:דניאל בר און

"ידעתי שהמצב בבתי החולים הפסיכיאטריים קשה, אך לא האמנתי שזה המצב", אמר ליצמן בשיחה עם "הארץ". במהלך הביקור, הורה ליצמן לסגור את אחד החדרים במחלקה הסגורה לחולים כרוניים, בו מאושפזים ארבעה חולים ועולה ממנו ריח חריף של שתן. בנוסף, הורה ליצמן להוציא ממחלקה סגורה נוספת את ט', אשה המאושפזת שם לבדה עם מעל לעשרה גברים, ולהעבירה למחלקה אחרת.

"זה לא מצב לבית חולים בשנות האלפיים וגם לא במאה הקודמת. אם היתה לי אפשרות הייתי מוציא צו סגירה, אך אין לאן להעביר את החולים", אמר. במשרד הבריאות נקבע דיון דחוף לשבוע הבא כדי לפתור את מצוקת האשפוז במוסד. "אבדוק את הנושא ביסודיות", התחייב ליצמן.
122% תפוסה

בשבוע שעבר סיירו בכפר שאול יו"ר האופוזיציה ציפי ליבני יחד עם ח"כ ד"ר רחל אדטו מסיעת קדימה, והשתיים חזו בתנאי האשפוז הקשים במחלקות. זאת בעקבות חשיפת "הארץ" על הצפיפות במחלקות הסגורות בירושלים, המתבטאת באשפוז מטופלים במסדרונות ובחדר האוכל המחלקתי בבית החולים איתנים ובהעברת מאושפזים בלילה למיטות פנויות בחדר המיון בכפר שאול.

בין היתר, נערך ביקור במחלקה הסגורה המיועדת לגברים, בה נמדדים 122% תפוסה ברמה שנתית. כיום שוהים במחלקה 30 מאושפזים בתנאי צפיפות, עד חמישה חולים ישנים בחדר, וחלקם מועברים בלילה למיטות, כשבמחלקה שלושה תאי שירותים ושלוש מקלחות מוזנחות שלא שופצו קרוב לשני עשורים.

"המצב שנחשפנו אליו משפיל, ומבזה את כולנו כחברה ישראלית", אמרה אדטו בתום הביקור. "זו השפלה לאשפז חולים בחדרים עם טיח מתקלף, כשיש תאי שירותים בודדים לעשרות מאושפזים, על אחת כמה וכמה בבית חולים פסיכיאטרי. לא ייתכן שבית חולים הנותן מענה לתושבי כל אזור ירושלים יעמוד בתנאים כאלה".

לפני 15 שנה הופסקה הקמת מבנה חדש בכפר שאול לאכלוס שלוש מחלקות פעילות, תחילה בעקבות צו מניעה שהגישו תושבי שכונת הר נוף הסמוכה לבית החולים, בה מתגוררים ראשי תנועת ש"ס, ובהמשך בגלל הצורך באישורים ממינהל מקרקעי ישראל, ולאחרונה מעיריית ירושלים.

הסיור נערך על רקע סכנת סגירה שעדיין מרחפת מעל "כפר שאול", זאת לאור תוכניות שנבחנו בשנים האחרונות לפינוי בית החולים, המשמש קרקע נדלנ"ית, בין היתר תוך בחינת העברתו יחד עם בית החולים איתנים לקרקע במתחם בית החולים הדסה. בנוסף, סגן שר הבריאות הודיע לאחרונה על כוונתו לבצע הפרדה מגדרית בכפר שאול ואיתנים, ותחילה בהקמת מחלקת נשים נפרדת באיתנים, בהסכמת הנהלת בית החולים.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "המשרד מכיר בצורך לשדרג את המבנה בכפר שאול, ומזה שנים שקיימת תוכנית בנייה למקום. עם זאת, לא מתאפשרת בנייה במקום בשל התנגדות תושבי האזור למיקום בית החולים. בניין האשפוז החדש מעוכב מזה שנים בוועדה המחוזית והמקומית בשל התנגדות תושבי שכונות האזור, ורק לאחר ערעורים התקבל לבניית שלוש מחלקות במקום מבנה אחר שנהרס. מזה כשנתיים, משרד הבריאות מנסה להשיג אישור מנהל מקרקעי ישראל והוועדה המקומית בעיריית ירושלים להתחלת הבנייה, אך לצערנו עד כה לא התקבל האישור".

קישורים:

ביקורת פתע: תזונה הלקויה של נפגעי הנפש – ללא פעילות גופנית

פסיכיאטריה לחולי נפש של משרד הבריאות – לא רק סמים פסיכיאטריים חסרי תועלת בעלי תופעות לוואי קטלניות, אלא גם תזונה לקויה של חטיפים רווית שומניים ופחמימות, ללא פעילות גופנית.
.
המאמר ביקורת פתע: התזונה הלקויה של נפגעי הנפש , מיטל יסעור בית אור , אוקטובר 2009 , ynet

כ-3,000 נכי נפש מתגוררים בהוסטלים ברחבי הארץ, במטרה לעבור שיקום ולצאת מחדש לחיים. מבדיקה שערך משרד הבריאות עולה כי רמת התזונה במוסדות אלו נמוכה: חוסים רוכשים סיגריות בתקציב שמיועד למזון והמזון הנצרך מורכב רובו ככולו מחטיפים, ממתקים או מוצרי מזון אחרים עתירים בשומן ובסוכר. ויש לכך השלכות על סיכויי ההחלמה של החוסים
.
P{margin:0;} UL{margin-bottom:0;margin-top:0;margin-right: 16; padding-right:0;} OL{margin-bottom:0;margin-top:0;margin-right: 32; padding-right:0;} H3.pHeader {margin-bottom:3px;COLOR: #192862;font-size: 16px;font-weight: bold;margin-top:0px;} P.pHeader {margin-bottom:3px;COLOR: #192862;font-size: 16px;font-weight: bold;}var agt=navigator.userAgent.toLowerCase();var is_major = parseInt(navigator.appVersion);var is_ie = ((agt.indexOf("msie") != -1) && (agt.indexOf("opera") == -1));var is_ie5 = (is_ie && (is_major == 4) && (agt.indexOf("msie 5.0")!=-1) ); function txt_link(type,url,urlAtts) { switch (type){ case 'external' : if( urlAtts != " ) {var x = window.open(unescape(url),'newWin',urlAtts)} else {document.location = unescape(url);} break; case 'article' : urlStr = '/articles/0,7340,L-to_replace,00.html';url=urlStr.replace('to_replace',url); if( urlAtts == " || !urlAtts) {document.location = url;} else {var x = window.open(url,'newWin',urlAtts)} break; case 'yaan' : urlStr = '/yaan/0,7340,L-to_replace,00.html';url=urlStr.replace('to_replace',url); if( urlAtts == " || !urlAtts) {document.location = url;} else {var x = window.open(url,'newWin',urlAtts)} break; case 'category' : urlStr = '/home/0,7340,L-to_replace,00.html'; url=urlStr.replace('to_replace',url); if( urlAtts == " || !urlAtts) {document.location = url;} else {var x = window.open(url,'newWin',urlAtts)} break; } } function setDbLinkCategory(url) {eval(unescape(url));}ביקורת של משרד הבריאות שנערכה בכל ההוסטלים כמעט שבהם שוהים נפגעי הנפש גילתה מצב תזונתי מעורר דאגה. דיאטניות שביקרו במקום גילו כי נפגעי הנפש שנמצאים במסגרת תומכת בקהילה אוכלים ארוחות לא מסודרות ולא מאוזנות, רוכשים סיגריות בתקציב המיועד למזון, צורכים מזון מהיר ומזון עשיר במלח, שותים מיץ ולא מים ונוהגים בניגוד לכל ההמלצות התזונתיות המקובלות.

בישראל ישנם 120 הוסטלים שבהם מתגוררים כ-3,000 נכי נפש. עוד כ-9,000 נכי נפש מתגוררים בדיור מוגן.

"מצאנו ליקויים רבים", סיפרה פאינה צודיקוב, דיאטנית במשרד הבריאות. הביקורת נעשתה על ידי דיאטנים של המחלקה לתזונה בשיתוף עם סטז'רים לתזונה, שערכו תצפיות בהוסטלים.

.

קונים סיגריות במקום מזון

בביקורות נמצא כי לא קיימת רשימת קניות שבועית, בתקציב המיועד למזון נרכשים פריטים בעלי ערך תזונתי נמוך וסיגריות, נמצאה רכישה של מזון מעובד, שהוא בריא פחות ונמצאו בעיות תברואתיות באכסון המזון. "לא כל המזון מספיק לכולם. אנחנו רוצים שכולם יאכלו באותה מידה ולא שאדם אחד יאכל הכל. נמצא שאין מקום אכילה מסודר בכל ההוסטלים. יש מקומות שבהם אוכלים בעמידה ומקומות שבהם כל אחד לוקח את המנה לחדר ואוכל במיטה. היו אפילו מקומות שבהם לא היה סכו"ם", סיפרה צודיקוב.

במחלקה לתזונה הבחינו שישנם הוסטלים שבהם אין ארוחת בוקר מסודרת וציינו כי הדבר חשוב במיוחד עבור נפגעי הנפש שנוטלים בשעות הבוקר תרופות פסיכיאטריות, שחשוב שיילקחו יחד עם מזון. בנוסף נמצא כי חלק מהחוסים הם חולי סוכרת שלא נפגשו עם רופא או דיאטנית לצורך איזון מצבם.

עוד נמצא כי החוסים מרבים לשתות מיצים ממותקים וממעטים לשתות מים, צורכים מעט ירקות ופירות, עושים שימוש רב בשמן לטיגון וצורכים ממתקים רבים, חטיפים וסוכר, לצד מוצרי חלב עם אחוזי שומן גבוהים. "היו מקומות שצרכו בהם 50 ק"ג סוכר לשבוע. ראינו אנשים ששמים בקפה או בתה ארבע וגם חמש כפיות של סוכר וראינו מוצרי חלב עם 15 אחוזי שומן", סיפרה צודיקוב.
.

סיכון תזונתי גבוה בשל נטילת תרופות

במחלקה לתזונה החליטו לנסות ולהנהיג שינויים קטנים ומדורגים שהצוות בהוסטלים וגם החוסים יוכלו ליישם אותם בקלות. כך למשל, הוגדר כי המדריך ששוהה בהוסטל בבוקר יכין ארוחת בוקר יחד עם החוסים. הצוות תודרך להעדיף

מתן מים לשתייה ולהציב מתקן למים במקום מרכזי. בחלק מההוסטלים עברו לשימוש בשקיקי סוכר אישים כדי להפחית את צריכת הסוכר במשקאות החמים. בנוסף, הודגשה בפני החוסים והצוות החשיבות של פעילות גופנית. בין אם מדובר בשימוש במדרגות במקום במעלית או בשיעורי תנועה או ריקוד.

התזונאית פאינה צודיקוב ציינה כי "נפגעי נפש נמצאים בסיכון תזונתי גבוה בשל נטילת תרופות, מחלות כרוניות נלוות, רמת פעילות גופנית נמוכה, הרגלי תזונה המובילים להשמנה ולזה מתלווה עישון מרובה". משרד הבריאות הוציא בעקבות הממצאים מדריך לתזונה נכונה בהוסטלים וכן עדכן את סל המזון שמקבלים המשתקמים, כך שיכיל רכיבי תזונה בריאים יותר.
.
הנתונים הוצגו בכינוס השנתי של עמותת עתי"ד, עמותת הדיאטנים בישראל, שנערך בפקולטה לחקלאות ברחובות.
.
קישורים:

חשד להתעללות במוסדות פסיכיאטרים, בית חולים לב השרון – תחקיר

בבתי החולים הפסיכיאטרים מטופלים נקשרים ל- 18 שעות, מטופלת אחרת נקשרה מאחר וביקשה לראות רופא. שיטות הטיפול בבתי החולים הפסיכיאטרים במדינת ישראל, שנויות במחלוקת, מיושנות, ואף חשד להתעללות.
.

.

איילה – מטופלת בכפייה מספרת: "איזה כמה שעות ככה שכבתי, קשורה למיטה בעצם. צעקתי, צעקתי הרבה כי הדבר היחיד שאתה יכול להזיז זה הפה שלך".

מטופל אחר מספר: "מתעללים שם בלי סוף, קושרים אנשים ימים כלילות".

בת של מאושפז מספרת: "יום אחרי שאבא השתחרר הוא רק מלמל, 'הם הרגו אותי', 'הם הרגו אותי', הם הרגו אותי', 'הם הרגו אותי'".

המאושפזים, יש להם תחושות, וכאבים, מצוקות ופחדים, אבל אין להם קול ואין להם פנים. בתי החולים הפסיכיאטרים הם המקום שבו נמצאים האנשים הכי חסרי אונים במדינת ישראל. הציבור מעדיף לא לדעת ולא לשמוע מה קורה שם.
בהרבה מאוד מקרים יש במקומות האלו הכל, חוץ מחמלה, אהבה ויחס אנושי.

א' אושפז בבית החולים "לב השרון". כששוחרר נראו על רגליו סימני קשירה קשים מאוד: סימני קריעה, חתך של הבשר.
בתו מספרת: "הוא הגיע הביתה ופשוט צרח מכאבים. כל הליכה, כל התיישבות, כל תנועה שהיא הייתה מלווה בהמון כאב. ימים ושבועות לאחר מכן לאבא שלי היה קשה מאוד להתהלך בחופשיות"

קישורים:

סאטירה: חברות התרופות מחפשות שווקים חדשים

חברות התרופות מחפשות שווקים חדשיםחברת התרופות ביג פארמה מחפשת כל הזמן דרכים חדשות כדי לפתח שווקים לתרופות פסיכיאטריות לייצר עוד רווחים. זוהי הוראה בלתי נמנעת של כל התאגידים: להיות רווחי יותר, תוך התעלמות מהנזק החברתי.
במקרה של ביג פארמה, את המרדף אחרי המשימה הזאת, מובילה בהכרח הכוונת מבחר הולך וגובר של צרכני תרופות, שיש להם פוטנציאל להפוך ללקוחות לכל החיים.

"התערבות מוקדמת"
תחילה היו תרופות נוגדות דיכאון. כאשר השוק היה רווי, חברות התרופות החלו למכור את הרעיון כי תרופות נוגדות דיכאון יהיו "כדורים שמחים", מתאים לא רק לשימוש במצבי דיכאון קל, אלא גם "מניעת דיכאון" (מה שנקרא "התערבות מוקדמת" שימוש בתרופות נגד דיכאון אצל אנשים בריאים לחלוטין כדי "למנוע" דיכאון מלהופיע).
זו היתה פריצת דרך עבור ביג פארמה: עכשיו הם יכולים למכור סמים לאנשים בריאים , ולא מוגבלים למכור תרופות רק לחולים.

כאשר גם השוק הזה נהיה רווי, הם הלכו על הילדים. שוק של מולטי-מיליוני דולרים. התעמולה משכנעת ילדים, כי כמעט כל ניסיון של עצב – לדוגמא: לאבד חיית מחמד, או פרדה מחבר – היא מחלה שניתן לטפל עם תרופות. בקרוב, מיליוני ילדים יצרכו תרופות כמו פרוזאק.
.
יעד צרכני חדש של חברות התרופות – חיות מחמד
כאשר שוק הילדים הצורכים תרופות נוגדות דיכאון כמו ריטלין נהיה רווי. חברות התרופות הבינו שיש ישות אחת במשק בית רגיל שעדיין לא סוממה, שיכולים להפוך למקור הכנסה חדש: הכלב של המשפחה.

ביג פארמה החלה להפעיל את הלובי ב-FDA לאישור תרופות נוגדות דיכאון עבור הכלבים. בפברואר 2007, ה-FDA אישר פרוזאק לכלבים. ככל הנראה, לכלבים יש "חוסר איזון כימי במוח" ולכן הם שזקוקים לטיפול בכימיקלים סינתטיים, בדיוק כמו ילדים ומבוגרים.

בקרוב יצאו טיפות ריטלין שישמשו לדגי נוי היפראקטיבים באקווריום.

הצמדת תויות רפואיות לילדים לא ממושמעים

אוגוסט 2009, קטע מתרגום המאמר "Medical labels are slapped on to rambunctious kids" (הצמדת תויות רפואיות לילדים לא ממושמעים) של פרופ. לסוציולוגיה פרנק פורדי מאוניברסיטת קנט באנגליה.
.
מה צריכים ילדים ממבוגרים אינה אבחנה אלא הדרכה, השראה והבנה. הגיע הזמן שנשים קץ לתהליך הטמעת טיפולים תרופתיים פסיכיאטרים בחייהם של הילדים.
.
למה אני לא מופתע לגלות שמספר תלמידי בית ספר באוסטרליה מאובחנים עם הפרעות פסיכולוגיות או רגשיות עולה בשיעור דרמטי?
באוסטרליה, כמו בכל חברה אנגלו-האמריקאית, זה נורמלי לטפל בבעיות שגרתיות של הילדות כבעיות בתחום בריאות הנפש.
מאז 1980 אבחון ילדים בתחום בריאות הנפש הפך לתעשייה צומחת. התנהגות ילדים מצטיירת באופן קבוע באמצעות תווית פסיכולוגית. בימים אלה, ילדים מבולבלים ו/או חסרי ביטחון, צפויים להיות מאובחנים כדכאוניים או טראומטיים. כמעט כל צעיר אנרגטי עלול לרכוש תווית של סובל מהפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות (ADHD).
.
אם אתה מתווכח קשות עם המורה שלך או מבוגר, סביר להניח שאתה סובל מהפרעת התרסה או התנגדות. אם אתה קצת ביישן אתה לוקה פוביה חברתית. ואם מסיבה כלשהי אתם לא אוהבים את בית הספר, זה רק עניין של זמן עד שמומחה לבריאות הנפש יאבחן אותך כסובל מפוביה של בית הספר.
.
הגידול במספר המאובחנים בפוביה בית הספר בבריטניה, מצביע שזה רק עניין של זמן שמומחי בריאות הנפש ימציאו פוביה חדשה של קימה מהמיטה בבוקר. מדובר באבחונים בממדים מדאיגים.
באוסטרליה שיעור הסטודנטים עם קשיי למידה עלה מ -2.7 אחוזים מכלל התלמידים האוסטרלי 6.7 אחוזים ב 10 השנים האחרונות. בבריטניה ובארצות הברית מספרם של הילדים המאובחנים עם קשיי למידה גדל מידי שנה מאז 1990.
כתוצאה מכך מערכת הלימוד התחלקה לשני מגמות, אחת רגילה, השניה עם צרכים מיוחדים. חמור מכך, ילדים שאובחנו עם בעיות התנהגות מטופלים באמצעות תרופות. יש עלייה חדה בעשור האחרון בצריכת סמים פסיכיאטריים שנקבעו על ידי רופאים עבור הפרעות התנהגות בקרב ילדים.
.
ריטלין היא התרופה המועדפת על מומחי בריאות הנפש, והורים מודאגים, עבור ילדים היפר אקטיביים. למרבה הצער גם ילדים בני שנתיים עד ארבע צורכים לפעמים סמים פסיכיאטריים.
אז כיצד נגדיר את מחלות התנהגותיות של ילדים? התשובה אינה נמצאת בתחום של אפידמיולוגיה, אלא בתחום התרבות שבו נמצאים ילדים ומבוגרים. זה לא הופעת מחלה חדשה, אלא שינוי עמדות תרבותי שהוביל לגידול של 500 אחוז בייצור של ריטלין בארה"ב בין השנים 1990 ו -1995.
.
כיום, החברות המערביות מתקשות לקבל את העובדה שלצעירים יש יכולת אדירה של חוסן. אנשי מקצוע רבים שעוסקים בתחום של טיפול בילדים וחינוך מושפעים מהתפיסה של פגיעות של ילדים לנזק רגשי. כתוצאה מכך, כל ילד שיש לו תגובה נורמלית בנסיבות שליליות בחייו, ההנחה היא כי יש לו בעיות בריאות הנפש.
לכן הילדות נראת כסמן של מחלת נפש. דוחות טוענים בקביעות כי הילדות רוויה במחלות נפש, במיוחד דיכאון.
מחקר בריטי, "ילדים ונוער בריאות הנפש (2006)", הוא אופייני מבחינה זו. מחקר זה קובע כי אחד מכל 10 ילדים מתחת לגיל 16 סובל מהפרעות. הנטייה לשייך את הצרות של ילדים עם בעיות פסיכולוגיות, יש לה השפעה משמעותית על דרך אינטראקציה עם בני נוער להורים שלהם.
.
כיום, התוויות רפואיות על ילדים מתקבלות בהתלהבות על ידי כמה הורים לילדיהם. יש אומרים שהם חשים הקלה כאשר הם מגלים שהילד שלהם יש בעיה בבריאות הנפש, ולכן אינם אחראים להתנהגותם. האבחנה של ADHD מקל על הקושי בהתמודדות עם בעיות התנהגות.
.
כאשר ההורים חשים חוסר אונים לגבי התנהגות ילדיהם, אבחון רפואי בתוקף מספק הסברים מוכנים להתנהגותו הקשה של הילד. המחלות המסבירות התנהגות הפרט והוא אף מסייע להעניק תחושה של זהות. יתר על כן, האבחנה של בריאות הנפש מאפשרת ליחידים לצבור אהדה מוסרית.
.
האבחנה מסייעת גם לתביעת משאבים. מורים והורים נוהגים לסווג ילדים כבעלי קשיי למידה בבתי ספר. זוהי אחת הדרכים היעילות ביותר להורים לעזור לילדים שלהם לדרוש יחס מיוחד בגלל הקשיים שלהם. גם לבתי ספר קל יותר למשוך מימון עבור חינוך מיוחד, מאשר לתוכניות תגמול בסיסי ולכן לעיתים קרובות מאשרים לסווג ילדים כבעלי קשיי למידה.
למרבה הצער, השימוש בטכניקות טיפוליות חדשות בכיתה מסיחה מבתי הספר אתגרים חינוכיים, ולכן יש תוצאה לא מכוונת של פגיעה באיכות החינוך.
.
לטיפול בילדים שנחשבו בעבר לנורמלים, יש תכונה של נבואה שמגשימה את עצמה. הרעיון שהם עומדים לעבור לבית ספר של חינוך מיוחד הוא חוויה טראומטית. רבים מהם מתחילים לפרש חרדות וחוסר ביטחון נורמלים דרך הביטוי של הפסיכולוגיה. התוצאה היא מספר הולך וגדל של ילדים שמבינים את חוויות החיים שלהם במונחים פתולוגיים, ולהיות מבולבלים עוד יותר.
.
מה צריכים ילדים ממבוגרים אינה אבחנה אלא הדרכה, השראה והבנה. הגיע הזמן שנשים קץ לתהליך הטמעת טיפולים תרופתיים פסיכיאטרים בחייהם של הילדים.
.
פרנק פורדי הוא פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת קנט באנגליה.

קישורים: