"הפרעות קשב וריכוז? אין דבר כזה"

"הפרעות קשב וריכוז? אין דבר כזה"  , נטעלי גבירץ | mako | 06/01/14

נוירולוג בשם ריצ'רד סול טוען בספר חדש שמעורר סערה כי אין להתייחס ל-ADHD כבעיה כוללת, אלא כצירוף של תסמינים. לדבריו, בכל אבחון וטיפול יש לבדוק מהן הבעיות הנוספות שיש למטופלים חוץ מנטייה להיסח הדעת. "אנשים מאובחנים בהפרעת קשב רק כי היא נמצאת בכל מקום", הוא אומר

"מפתחים סיבולת לכדורים הללו" (אילוסטרציה)- צילום׃ אילוסטרציה – shutterstock – עיבוד גרפי – חדשות 2

כיום, אם הורה לא יודע מה משמעות צירוף האותיות ADHD, כנראה שנחת אמש מכוכב מאדים. בעיות הקשב והריכוז הפכו כה נפוצות, והאבחונים להן כה רבים, עד שנדיר שהורה לא ימצא את עצמו מביט בילדיו הפרטיים ומנסה לאבחן בהם את התסמינים. בשנות התשעים המוקדמות, מצב זה היה מיוחס לחמישה אחוז מהאוכלוסיה, ואילו היום מדובר ב-11 אחוז, והמספר רק עולה. נוירולוג בשם ריצ'רד סול טורף את הקלפים בספר חדש, שלפני שיצא כבר מעורר סערה גדולה, כשהוא טוען שהאחוז האמיתי הוא אפס מאופס, ושלדעתו אין בכלל דבר כזה ADHD.

"ריטלין: מסלול של התמכרות"

הספר, "ADHD אינו קיים: האמת על הפרעת הקשב והריכוז" ייצא בחודש הקרוב והוא מגיע לאחר קריירה ארוכה של טיפולו המסור של ד"ר סול בפציינטים שמתלוננים על חוסר יכולת להתרכז והיפראקטיביות. סול משוכנע ש-ADHD אינה מחלה כלל, אלא רק צירוף של תסמינים שאוגדו יחד, ושאין לתייג את האנשים במחלה, שקיבלה מקום של כבוד בספר הפסיכיאטריה האמריקני.

"הטיפול בתסמינים אלה כבמחלה זו טעות איומה", אומר סול. "דמיינו שאתם הולכים לרופא עם כאבי בטן קשים, ושנותנים לכם רק משככי כאבים. התוצאה עשוי להיות שתצאו מהרופא ללא כאב ותמותו מאפנדיציט מאוחר יותר. כיום אנשים מאבחנים את עצמם בהפרעת קשב וריכוז רק כי היא נמצאת בכל מקום כיום, לפעמים כי הוריהם מעוניינים שישבו בשקט וילמדו, ולפעמים כי הם רוצים להניח את ידיהם על סמים כמו ריטלין. התרופות הללו הן מעוררות, וככל שלוקחים אותן יותר מפתחים להן סיבולת גבוהה יותר, מה שמוביל פעמים רבות למסלול של התמכרות".

סול מתאר את השתרשות המושג, שנכנס לראשונה לספרי הרפואה בשנת 1980, ומאז תחת ההגדרה נכנסו עוד ועוד סימפטומים. ככל שנוספו עוד תת-הגדרות להגדרה, כך עלה באופן עקבי מספר המאובחנים בה. "כעת מדובר באחד מתשעה ילדים בארה"ב, כששני שליש מהם ממין זכר, המתוייגים כסובלים מ-ADHD", מספר סול, "ושני שליש מאלה מקבלים תרופות. התיוג הוא תירוץ טוב, כמו קביים נוחים שכולם רצים להיעזר בהם. בטיפולים שאני עושה אני תוהה כבר שנים רבות מהן הבעיות הנוספות שיש למטופלים חוץ מנטייה להיסח הדעת. התברר, למשל, שילדה אחת בה טיפלתי הפריעה בכיתה כל הזמן כי לא ראתה את הלוח. היא הזדקקה למשקפיים ולא לתרופות. גבר בן 36 שהצהיר על עצמו שהוא מכור למשחקי מחשב וסובל מבעיות קשב וריכוז, התברר ששותה יותר מדי קפה ולא ישן כמעט בלילה. היו לו הפרעות שינה חמורות, שטופלו בהצלחה בעזרת מכון שינה. לא מעט אנשים באו וביקשו מרשם, וכששאלתי שאלות עומק, פשוט ברחו מהקליניקה. אחד אחרי השני, גיליתי שלמטופלי יש בעיות שאינן קשורות ב-ADHD. טורט, OCD, תסמונת X שביר, אוטיזם, קשיי למידה כמו דיסקלקוליה, דיסגרפיה או דיסלקציה, קשיים בשמיעה ובראייה, ולפעמים חוסר התאמה מנטלית בין הילד למערכת החינוך".

סול מודה שהוא יוצא דופן בתחומו. "קולגות רבות שלי רושמים מרשמים לריטלין לאחר בדיקה מאוד שטחית של מספר שאלות קצרות", הוא אומר. "יש אפילו דבר שנקרא 'מבדק שתי הדקות', שתי דקות אלה יכולות להוביל לחיים שלמים של תופעות לוואי. הכדורים המעוררים הללו יכולים ליצור בעיות רבות, מחרדות, דרך דכאון ועד בעיות שינה חריפות. שימוש מתמשך בתרופות עשוי לגרום לשינויים קיצוניים במשקל, אובדן זיכרון, התנהגות אובדנית ועוד".

"אכן כמות האבחונים מאוד עלתה ועמה גם כמות התרופות שניתנות", אומרת מירב שקד טולדנו, עובדת סוציאלית קלינית ממכון א"מ הדרך לטיפול בקשיי קשב וריכוז בשיטת נוירופידבק. "ל-ADHD יש בסיס התפתחותי מולד – מדובר בעיכוב בהבשלה של מנגנוני הוויסות והשליטה במח. בתוך כך, למי שאכן סובל מכך יש אישיות ייחודית ולעתים ולקויות נוספות שיש לטפל בהן. לא לכל מי שקצת קופץ בכיסא יש את ההפרעה. אני מאוד נגד האבחונים והשאלונים הקצרים הללו, וקל לענות עליהם על מנת להטות את התוצאה. במכונים שלנו אנו עושים אבחון אובייקטיבי, בעזרת מכשיר כמו EEG, שמודד את הפעילות המוחית. בניגוד לאבחונים הרגילים, אין פה שום עניין סובייקטיבי. העולם הרפואי יודע שהאבחונים המילוליים בעייתיים, ויש כינוס עכשיו של איגוד הרופאים שמאוד מתנגד לנושא הזה. גם משרד הבריאות הוציא הנחיות יותר מחמירות. וכן, יש מקרים של אנשים שמבקשים טיפול לאחר שהם עצמם, או הסביבה אבחנו אותם, ואנו בודקים את הפעילות המוחית ואומרים להם שאין להם כלל ADHD".

סטרטרה – סיכון לאובדנות בקרב ילדים ומתבגרים

סטרטרה – סיכון לאובדנות בקרב ילדים ומתבגרים

מנהל התרופות האוסטרלי פירסם כי סטרטרה, תרופה להפרעות קשב, עלולה לגרום למחשבות אובדניות ולהתנהגות אובדנית בקרב ילדים ומתבגרים.

ע"פ כתבה שפורסמה ב- The Western Austrailian ב-3 לאוקטובר 2013

סטרטרה היא תרופה הנרשמת להפרעות קשב וריכוז.

סטרטרה – סיכון לאובדנות בקרב ילדים ומתבגרים
סטרטרה – תופעות לוואי

מנהל התרופות של אוסטרליה פרסם כי התקבלו 28 דיווחים שמתוכם עולה שהתרופה גורמת למחשבות אובדניות בקרב ילדים ובני נוער, עקב השימוש בתרופה סטרטרה.

החומר הפעיל בסטרטרה הינו אטומוקסטין. זהו אינו חומר ממריץ, בשונה מתרופות אחרות הנרשמות להפרעות קשב.

סטרטרה אושרה לשימוש באוסטרליה בשנת 2004.

מחלקת הבריאות של חבר העמים הבריטי מעריכה כי 6000 ילדים בקירוב נטלו סטרטרה בשנת 2011, מתוכם מעל 600 במערב אוסטרליה.

מנהל התרופות האוסטרלי הצהיר כי "תופעות הלוואי החמורות שדווחו לנו, הכוללות מקרה מוות של ילד, מראות עד כמה חשוב שרופאים יידעו את ההורים כראוי בנוגע לסיכונים למחשבות אובדניות והתנהגות אובדנית בקרב ילדים ומתבגרים הנוטלים סטרטרה".

קישור לכתבה המלאה

יהודה קורן
דובר
עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
www.cchr.org.il
אתר בינלאומי
www.cchr.org

ריטלין – שוק שחור לסמים פסיכיאטריים

תחקיר חדשות 2 – המרוץ אחר הכדור: שוק שחור לריטלין , דפנה ליאל , אוגוסט 2013

סטודנטים סוחרים בתרופה הממריצה ורופאים רושמים את הכדור השנוי במחלוקת לכל דורש. "צריך לזכור שזה לא סוכריות", מספרת רופאה, "זו תרופה שיש לה לפעמים תופעות לוואי". עם זאת, עדיין קיימות הדעות הקדומות שמונעות מילדים שזקוקים לתרופה לקחת אותה

לא רק ספרים ומחברות: עבור חלק גדול מההורים והתלמידים ההיערכות לשנת הלימודים הקרובה כוללת גם הצטיידות בריטלין – אותו כדור מפורסם ושנוי במחלוקת לטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות. תחקירני חדשות 2 בדקו עד כמה קל להשיג את התרופה.

בנה של אחת האמהות שהסכימה להתראיין לכתבה, "'חולם' בשיעורים", לדבריה. אבל פרט לכך – הוא נראה תלמיד "רגיל" לחלוטין. היא מספרת, כי מעולם לא חשבה לקחת אותו לאיבחונים או לתת לו ריטלין. ביקשנו ממנה לנסות ולהשיג את הכדור ולראות כמה זה קל עבור אלה שמעוניינים בכך.

אצל הרופא הראשון היא הייתה חצי שעה, שבמהלכה נשאל הילד שאלות ועבר סדרת בדיקות שכמעט את כולן עבר בהצלחה. לבסוף, החליט הרופא לשלוח אותו לאבחון מורחב וביצוע מבחן TOVA (מבחן ממוחשב להערכה נוירולוגית של מאפייני הפרעת קשב וריכוז). בכל זאת, כשביקשה האם לקבל את התרופה – הוא שלף מרשם.

גם רופא נוסף שלח את הילד לבצע את המבחן. כל המדדים היו תקינים – חלקם מעל הממוצע – ועדיין הוא אובחן כלוקה בהפרעת קשב וריכוז וקיבל את המרשם. "שאלתי את הרופא מה גורם לו לומר שהוא לקוי למידה", סיפרה האם. לדבריה, הוא השיב: "זה המקצוע שלי, אני יודע".

אלא שבאוניברסיטאות זו כבר מכה של ממש: סטודנטים משתמשים בריטלין לפני מבחנים, משיגים מרשמים וסוחרים בכדור בינם לבין עצמם. התופעה הזו נכנסה גם לחלק מהתיכונים – בעיקר במרכז הארץ. "אנחנו 35 תלמידים בכיתה שמתוכם לפחות 20 לוקחים ריטלין", סיפרה אחת התלמידות.

אחת התלמידות: "הכדור העלה לי את הציונים ב-10-20 נקודות"

התלמידה עצמה הלכה לאיבחון בלחץ ההורים, אך מעולם לא חשבה שיש לה בעיה כלשהי. "זה שינה לי את הציונים בערך ב-10 עד 20 נקודות", העידה. כיום היא משתמשת בקונצרטה (תצורה לשחרור מושהה של החומר הפעיל בריטלין – מתילפנידאט), אחרי שהריטלין גרם לה דיכאון למשך שישה חודשים.

תופעה: שוק שחור לכדור הממריץ. אילוסטרציה
צילום׃ חדשות 2

אבל עד כמה זה צריך להדאיג את ההורים? הדעות על הכדור חלוקות: יש שרואים בו סם של ממש ומציינים שבארצות הברית הוא נמצא בדרגה השנייה של סמים מסוכנים. מנגד, רופאים בארץ מודאגים פחות מסוגיית ההתמכרות ומעריכים שמי שלא צריך את הכדור יפסיק בגלל תופעות הלוואי.

"צריך לזכור שזה לא סוכריות. זו תרופה ממריצה שיש לה לפעמים תופעות לוואי", אמרה ד"ר תמי שטיינברג, מנהלת המכון להתפתחות הילד במרכז הרפואי שניידר. "לא הייתי רוצה שהיא תסתובב ברחובות ותעבור מאחד לשני".

סחר לא חוקי: "סך הכל כדור, לא סמים"

למרות תופעות הלוואי, התרופה הפכה כל כך מבוקשת, שבמקומות מסוימים התפתח סביבה סחר בלתי חוקי. תחקירן חדשות 2 שפנה לבעלת מרשם שמוכרת את הכדור באופן שכזה, נתקל במחיר גבוה במיוחד. "אני מוכרת פר כדור", אמרה הסוחרת, "ולוקחת על זה 500 שקלים; אתה צריך להבין שאני לוקחת פה סיכון".

"יש תופעות לוואי". ארכיון
צילום׃ חדשות 2

סוחרים אחרים, גבר ואישה, שהציעו את מרכולתם הכימית באינטרנט, נפגשו עם התחקירן לאחר שהעסקה נסגרה טלפונית בתחנה המרכזית בתל אביב. "חשוב לי שתבין שזה לא שלי, זה שלה", ניסה הסוחר להתנער מן האחריות שבמכירת התרופה. "אני לא יודע אם זה אסור או לא, וזה בסך הכל כדור. זה לא סמים", הוא התעקש, ובכל זאת ביקש לברר האם הלקוח הוא שוטר.

מחקר מקיף שערך משרד הבריאות מצביע על כך שבין 3%-4% מהילדים בארץ נוטלים ריטלין באופן קבוע.

בדרום, המורים מספרים על סטיגמה שמונעת מילדים שצריכים טיפול – לקבל אותו. "כמעט בכל כיתה זה אותו המצב", אמרה אחת המורות. "פחות או יותר בסביבות 15% מהילדים לוקחים ולפחות 15-20% שזקוקים לזה ולא לוקחים. הילד מאוד רוצה לעשות איבחון, אבל האבא לא מוכן כי הוא טוען שהוא סתם עצלן, שאם הוא יכריח אותו ויצעק עליו ויעניש אותו – הוא ילמד".

מדובר בסוגייה מורכבת: יש כאלה שצריכים ריטלין ולא מקבלים מול כאלה שלא צריכים ולוקחים בכל זאת – לפעמים באופן פיראטי. מה שבטוח, התופעה הזו מזמן כבר לא בשוליים וכמעט כל משפחה עומדת בפני הדילמה – לתת או לא לתת ריטלין.

קישורים:

ריטלין – הפסיכיאטר ריקרדו שטיינבאום חושף הונאת חברות התרופות – מאי 2012 – הפסיכיאטר ריקרדו שטיינבאום חושף הונאות חברות התרופות בהפצת ריטלין לילדים. הריטלין אינו מרפא אלא סם ממריץ קשור למשפחה של קוקאין. חברות התרופות יצרו תחושה כאילו מדובר בתרופה המסייעת להצלחה בלימודים. למעשה מדובר בסם מסוכן מאוד בעל תופעות לוואי קשות ביותר…

גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים לפסיכיאטרים – הכתבה "ברוב קשב" מירב שלמה מלמד , ידיעות תל אביב , חינוך , 26.03.2010 –ב- 2009 נרשמה עלייה של כשבעה אחוזים בהפניית ילדים עד גיל שש למכוני אבחון של הפרעות קשב וריכוז. ד"ר אורלי נקר: מדובר ב"הפניית יתר" מצד גננות למכונים…

פסיכיאטרית איריס מנור – גלי את הקשרים הכספיים שלך

הודעה לתקשורת  5.3.2013
גלי את הקשרים הכספיים שלך
בעקבות הפגנה שנערכה מול מלון דן קונטיננטל ב 27 לפברואר לבאי הכנס הפסיכיאטרי הבין לאומי לקשב וריכוז

עמותת 'מגן לזכויות אנוש' דורשת

מהפסיכיאטרית ד"ר איריס מנור כמנהלת היחידה להפרעות קשב בבית החולים גהה ממארגנות הכנס לפרסם לציבור הרחב את קשריה הכספיים עם יצרניות הריטלין והקונצרטה

ביום ד' 27 לפברואר, מול מלון אינטר קונטיננטל הפגינו במשך כ4 שעות עשרות אזרחים בליווי להקת רוק ורמקולים בקריאה לד"ר איריס מנור, ממארגנות הכנס הבינלאומי ל"קשב וריכוז", לחשוף את קשריה הכספיים עם יצרניות הריטלין והקונצרטה כאשר היא מתראיינת לכלי התקשורת וממליצה על מתן של סמים אלה לילדים ומבוגרים. העמותה טוענת כי התנהלותה של ד"ר איריס מנור נגועה בחוסר גילוי נאות וחשודה בחוסר תום לב, ניגוד עניינים ואי עמידה בכללי האתיקה המקצועית שהציבור היה מצפה להם מרופא במעמדה.

דובר עמותת מגן לזכויות אנוש יהודה קורן טוען כי קיימים פסיכיאטרים רבים ברחבי העולם אשר מצויים בקשרים כספיים עם תעשיית התרופות ומייצרים שפע של "מחקרי זבל" אשר כל מטרתם היא לבסס מראית עין של "מחקר מדעי" התומך ב"אבחונים שרירותיים" שלוכדים מאות אלפים מילדי ישראל שבמסלול הכמעט בלתי הפיך של שימוש בסמים ממריצים כדוגמת הריטלין והקונצרטה שיש בשימוש בהם סיכונים חמורים בטווח הארוך.

עמותת מגן לזכויות אנוש טוענת כי פסיכיאטרים רבים מבצעים טיוח והקלת ראש בנזקים של הריטלין והקונצרטה שאינה מאפשרת להורים הסכמה מדעת מושכלת לטיפול ,כיון שאינה מציגה באופן אובייקטיבי את חומרתם. לאור היקף השימוש בריטלין במערכת החינוך שכבר נמצא במימדים של מגפה, העמותה מבקשת ממשרד הבריאות לנקוט בצעדים אופרטיביים שיבטיחו שלא יהיה שימוש לרעה בריטלין לצרכים שלא נועד להם במקור, כגון לדרוש מהרופאים להחתים את ההורים על טופס הסכמה מדעת לפני מתן ריטלין לילדיהם כיון שלעיתים קרובות איש לא מעדכן אותם כי מדובר בסם תחת פקודת הסמים המסוכנים.

אחת ממשתתפות ההפגנה הביאה עמה עדות שכתבה ביתה בת ה-17 והמתארת את הנזק שנגרם לה מהשימוש בריטלין.

" לקחתי ריטלין במשך כ-4 שנים. מניסיוני ריטלין הוא סם- והוא ממכר. לא מזמן גיליתי שכל אחד מחבריי שנוטל ריטלין או נטל בעבר ושאלתי אותו על כך, ניסה יותר מפעם אחת להסניף את הכדור, דבר שאני בעצמי הייתי עושה באופן קבוע, ולא כי "ראיתי את זה בסרט", אלא כי הרגשתי שאני צריכה, באופן הכי טבעי. ואני מדברת על כשהייתי בת 14. את הדבר הזה גיליתי ממש לא מזמן ועד אז הייתי בטוחה באמת ובתמים במשך כמה שנים שמשהו איתי לא בסדר. ריטלין אכן ממכר, בדומה לקוקאין, ויש לו השפעה פיזית ומנטלית קשה, שכוללת מצבי רוח קיצוניים, מאופוריה עד הרגשת חוסר ערך, ריקנות, רדיפה, חוסר שקט אפאטיות , חוסר תיאבון, עייפות וקשיים בשינה. כשהשפעתו משתבשת מעלים את המינון וחוזר חלילה. בתקופה שכבר נטלתי קונצרטה של 50 ומשהו מ"ג, במשקל הגוף שלי שמעולם לא עלה על 42 ק"ג (מינון גבוה מידי לכל הדעות) הרגשתי יום אחד שאולי בכל זאת אני צריכה יותר. 4 וחצי ימים רצופים בלי לאכול, לישון או לתקשר עם הסביבה מחשש שמישהו ישים לב, ולבסוף הגיעו גם הזיות והגעתי לחדר מיון. זה היה היום האחרון שלקחתי רטלין.
היום אני בת 17 וחצי, כבר קרוב לשנתיים ללא רטלין ועדיין סובלת מתופעות לוואי גופניות ונזק בלתי הפיך שקשור לבעיות גדילה, הורמונים וביניהם בלוטת התריס ,שנגרמו כתוצאה מנטילת התרופה. לאחר הפסקת הריטלין קיימים בבירור תסמיני גמילה, הקושי בריכוז עולה במידה משמעותית ונכון להיום אני מסיימת בית ספר בלי שום תעודת בגרות."

מוסיפה מנכ"לית עמותת מגן לזכויות אנוש שלא נשקוט ולא ננוח עד שקשריה הכספיים של הפסיכיאטרית ד"ר איריס מנור, המשמשת כמנהלת היחידה להפרעות קשב בבית החולים גהה. פסיכיאטרית של הילד והמתבגר, מנהלת מרכז "אורלנסקי" להפרעות קשב וריכוז ומכון"אניגמה".

תחשוף לציבור את קשריה הכספיים עם חברות התרופות. זכותו של הציבור לדעת שאדם הממליץ להם באמצעות כל כלי התקשורת על שימוש בתרופה ממכרת, הנמצאת תחת פקודת סמים מסוכנים, מקבלת באותו הזמן, כסף רב, על בסיס קבוע, מחברות התרופות המייצרות את אותו סם ממריץ

  לקבלת פרטים נוספים, או להגשת תלונות אנא פנה לדובר עמותת מגן לזכויות אנוש: יהודה קורן .yodak8@gmail.com

יהודה קורן
דובר
 עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
www.cchr.org.il
אתר בינלאומי
www.cchr.org

פלייליסט – הונאות הפסיכיאטריה

אבחונים משרתים את המערכת, מזיקים לילדים מאמר מאת אילן סלומון

תוצאה חיובית באבחון איננה הוכחה לבעייה אמיתית

אבחון של קשב וריכוז לא מאתר שום פגם נוירולוגי אמיתי, ולכן חשוב להימנע ממנו אם הוא עלול לקבוע שהילד לקוי, ולא יכול להשתנות. חוקרים רבים מסכימים כי הניסיון לייחס קשיים בילדות למבנה המוח הינו מופרך ומגמתי. במהלך האבחון הנוירולוג או הפסיכיאטר עושים אך ורק פעולה פקידותית. הם מסכמים שאלונים שמילאו המבוגרים, שבהם סומנו התנהגויות שניתן לצפות להן אצל כל ילד. השאלונים לא בודקים את הנסיבות שבהן הילד התנהג כך, ומתעלמים מתיעוד התנהגויות הגיוניות שלו. אם ילד הולך כל יום למכולת, ושומר על אחיו באדיקות, אבל מזיז את ידיו ורגליו לעיתים קרובות, ייתכן שלא יוכל להתחמק מלהיחשב בעל "הפרעת קשב וריכוז", זוהי הכפשה לא הוגנת ובעיקר חסרת בסיס מדעי אמיתי.

חוסר בשלות של ילדים איננו מחלה

כאשר אחד מכל שלושה ילדים במדינה נשלח לאבחון כלשהו בילדותו, אל תחשבו שהבעיה באמת מצויה אצל הילדים. ילדים לא נולדים בוגרים או בשלים. ילד איננו בעל חיים צייתני. הוא איש או אישה עם גוף קטן עדיין, אבל עם רצונות משלו. התעקשות של ילדים לרוב איננה ליקוי או מחלה, אלא דווקא סימן מעודד לגבי עתידם. כאשר המבוגרים לא מרשים שינהלו אותם, למה בדיוק אנחנו מצפים מילדי הגן או בית הספר שעוד לא מכירים את החיים. ההתערבות, האבחונים וההגדרות בשלבי התפתחותם של ילדים בחשד שיש להם בעיה זו או אחרת זה להיכנס להם לורידים, זה להקדים את המאוחר, זה לבלבל, להלחיץ ולערער אותם. ראוי לתת להם זמן כל עוד הם עדיין ילדים, ולעמוד איתן מול אלה המנסים לגרור אותנו לעשות זאת.

ריטלין יוצר ילדים חסרי יכולת

ריטלין או קונצרטה, הם סמי מרץ, ספידים, בני משפחתם של הקוקאין האקסטזי והקריסטל, חומרים שומניים המצטברים במוח וברקמות השומן למשך שנים. בגלל שינויים ברמתם בדם הם גורמים לתנודות לא צפויות במרץ ובמצבי הרוח של ילדים. אל תלכו שולל אחר השיפור הזמני בציונים, ואל תחשבו שריטלין טוב לילד אם כל הפסקה של הכדור גוררת טלפונים מבית הספר, כיון שזוהי תופעת גמילה. מדובר על שימוש יומיומי למשך שנים, ועל סם שקשה "לרדת" ממנו לאחר שמתחילים. אתם מסתכנים בנזקים ארוכי טווח לאישיות, ליציבות הרגשית ולבריאותם של הילדים. העלייה החדה באבחונים וברישום התרופות הללו לתלמידים לא פתרו את הקשיים של מערכת החינוך, אלא רק החריפו אותם. הגענו למצב מסוכן, שבו מי שלא נוטל ריטלין נמצא בעמדה נחותה מול מי שנוטל אותו, כמו ספורטאי שמפסיד מול אחד שנוטל סמי מרץ לא חוקיים. כך מעודד בית הספר של היום את התלמידים ליטול סמים כדי לשרוד אותו ולהרגיש "שווים".

דרשו יותר למידה עצמית ופחות הוראה חזיתית

למידה הינה יעילה רק כאשר האדם לומד בעצמו. זה קצת דומה לאכילה. אדם מעדיף לאכול בעצמו מאשר שיאכילו אותו. בבתי הספר נדרשת מהתלמידים הקשבה בלתי פוסקת, ועוד מצפים מהם "לשתף פעולה" עם משהו שדומה לפיטום אווזים. מספיקה שיטת הלימוד המתישה הזו עצמה כדי לגרום לתלמיד הממוצע להאמין שכנראה הוא סובל מבעיית קשב וריכוז. הלמידה העצמית, שהיא טבעית בהרבה, נתפסת כעונש, כי היא ניתנת בתור שיעורי בית, כאשר התלמיד כבר הותש מהקשבה בלתי פוסקת בבית הספר, ורוצה כבר לעבור לענייניו. למידה עצמית צריכה להתרחש בתוך מסגרת בית הספר. היא צריכה להיות חלק בלתי נפרד מכל שיעור. רק למידה עצמית שנעשית בקצב אישי יכולה להביא באמת להישגים מתמשכים, לגאווה ולסיפוק.

דרשו אפשרות בחירה של מקצועות למידה כבר מההתחלה

ניתן להסכים, שהתפקיד הכי חשוב של בית הספר הוא להקנות לילד את הביטחון ביכולתו ללמוד כל מה שירצה. אולם חייבים כבר מההתחלה לאפשר לילדים לבחור במידה כלשהי מה הם רוצים ללמוד, אם מצפים מהם לבלות מחצית מילדותם בבית הספר. איננו מראים לתלמידים לשם מה הם צריכים את כל זה. וכך נכפים עליהם מקצועות שלא הצלחנו לעניין אותם בהם או להראות להם את חשיבותם. בתקופת הנעורים, הנושא שהם לומדים תמיד פחות חשוב מרכישת יכולת הלמידה עצמה ומאהבת הלמידה. אם הלמידה תוצג כבחירה ולא כפייה, הם ישתפו איתה פעולה בחפץ לב.

דרשו מבחנים חוזרים ללא הגבלה

לדעת מומחים, השגיאה הכי חמורה שקיימת בהוראה המודרנית קשורה למבחנים. מבחן נועד לבחון הבנה ויכולת להשתמש בחומר. הוא לא נועד לתת יוקרה לתלמידים שקיבלו ציון גבוה מחבריהם. אם לא נותנים לנכשלים מועדים נוספים כדי להשיג הצלחה, לא רק שלא יקבלו הזדמנות להשלים את הידע שהחסירו, אלא ייחשבו בעיני אחרים ובעיני עצמם לכישלון. אי השלמת חומר לימוד גוררת פער לימודי מצטבר שלא ניתן לגשר עליו, וכך תווית הכישלון הופכת להיות תמידית. הפחד מהעלבון שבכישלון כל כך גדול, שמה הפלא שילדים מעתיקים ואף עוזרים זה לזה להעתיק. אילו התלמיד היה יודע שיש לו תמיד אפשרות לתקן את הציון, לא היה צריך להשגיח עליו שלא יעתיק. אפשר היה לתת לתלמיד להיבחן בכתב אפילו במהלך שיעור רגיל, כדי להוכיח לעצמו שהוא יכול. על פי ההיגיון הזה הציונים לא צריכים להתפרסם בשום מקום. ולא להיות מדווחים להורים. ההצלחה היא עבור התלמיד בלבד, וכאשר היא מובטחת, כל "ליקוי" או "הפרעה" הופכים להיות פתאום חסרי חשיבות.

אל תגוננו על ילדים מפני קשיים-תנו להם להזיע, להתמודד ולנצח

חנכו את הילד להתמודד בעצמו. קשיים הם חלק בלתי נפרד מהחיים. הדרך לטפל בהם היא לעודד ולספק עזרה אך לא לדחוף אותה. לא צריך להיבהל מקשיים, כמו שלא צריך לומר לילד בוכה שיפסיק לבכות, או לילד כועס שיפסיק לכעוס. זו תגובה טבעית לקושי והיא חולפת. אולם כשמתגברים על קושי, יש הישג. כאשר נוטלים תרופה הכול נהיה קל, יש פחות התאמצות ואין תחושת הישג שדרושה לביטחון העצמי. כאשר מפסיקים ליטול רטלין או קונצרטה יש חשש לעמוד מול מכשולים ולהתמודד איתם בלעדיו. כך מתפתחת תלות. זה כמו תלות באימא שעושה בשבילך הכול. זה עלול לעכב את העצמאות וההתבגרות שלך.

קישורים

אדרל לעומת ריטלין – מה עדיף להפרעת קשב? – מאמר מאת אילן סלומון

לאחרונה אנו שומעים יותר ויותר על התרופה אדרל (Aderall), ששמה האמיתי הוא אדרול, לילדים שאובחנו כסובלים מהפרעת קשב וריכוז, במקום השימוש בריטלין או קונצרטה. אך האם אדרל בטוחה יותר?

כרוקח מזה 22 שנה, שבמשך שנים מתבטא באופן גורף כנגד רישום לילדים של חומרים כאלה, המוגדרים בחוק כסמים מסוכנים ומאוחסנים בכספת של בית המרקחת, חשוב לי להבהיר ולחזק נקודות חשובות אלה גם לגבי התרופה אדרל.
אדרל, כמו ריטלין וקונצרטה, משתייכת למשפחה כימית הנקראת אמפטמינים. למעשה אדרל הוא החומר שעל שמו נקראת כל הקבוצה: זהו האמפטמין בעצמו. על פי הכתוב על האריזה נראה כי יש באדרל כמה מרכיבים, אולם השמות הארוכים של מרכיבים אלה הינם כולם מבנים שונים של אותו החומר: אמפטמין.

הדבר הכי חשוב שהורים חייבים לדעת אודות אדרל

הדבר הכי חשוב שהורים חייבים לדעת על אדרל (אמפטמין) הוא שאם נוסיף לו קבוצה כימית קטנה (שנקראת מתיל) נקבל סם רחוב ממכר ואסור: מתיל אמפטמין או בקיצור: מתאמפטמין; או בשפת הרחוב: קריסטל. בדיוק כפי שקריסטל ממכר כך גם אדרל הוא חומר בעל פוטנציאל רציני לגרום לתלות חמורה. זה רשום בפירוש גם בעלון התרופה. הדבר השני שחשוב לדעת הוא שאדרל נמצא אחראי לעשרות מקרי מוות בארה"ב ובקנדה.

אדרל וסמי פיצוציות

מהם בעצם אדרל, ריטלין, קונצרטה והאמפטמינים בכלל? זוהי אותה משפחה של חומרים שנפוצים כיום תחת הכינוי סמי פיצוציות. אלה חומרים שממריצים את המוח (סמים ממריצים), יכולים לגרום לתחושה של היי, או פוקוס, אבל כאשר מפסיקים אותם, הם גורמים לדיכאון, עצבנות, אגרסיביות, כעסים, מחשבות שווא ולעיתים ממש להתפרצות של פסיכוזה. המשטרה לא מצליחה מזה שנים לעצור את הייצור והמכירה של חומרים אלה, כיון שהם מיוצרים במעבדות ביתיות. המדינה מנסה להכניס את החומרים לרשימת הסמים האסורים, אולם היצרנים עושים להם מייד שינוי כימי קטן, הופכים אותם לנגזרת חדשה של אמפטמין, שאינה מצויה עדיין ברשימה האסורה ומוציאים אותם לשוק תחת שם אחר. חברות התרופות פועלות בדרך הפוכה: הן מייצרות אמפטאמין חדש, מקבלות היתר לשווק אותו באופן חוקי למרות תופעות הלוואי הידועות והסיכונים הכבדים, ואז יש להן פטנט שלא רק מאפשר להן להרוויח הון ממכירות הסם הזה, אלא שלחברות אחרות אף אסור להפר את הפטנט במשך כמה שנים ולייצר את אותו החומר. באופן זה נותר לחברת התרופות די זמן על מנת להכשיר רופאים ואנשי מקצוע לרשום את החומר הזה לילדים על סמך השפעותיו בטווח הקצר, תוך התעלמות ברורה מהשפעותיו השליליות בטווח הארוך.

אדרל: השפעה בטווח הקצר, נזקים בלתי הפיכים בטווח הארוך

בתוך תקופה קצרה הגוף מתרגל לאדרל, ויש צורך להגדיל את המינון כדי להשיג השפעה וכדי להימנע מאפקט הריבאונד הדרמטי שמתרחש כאשר ריכוז התרופה בדם יורד אחר הצהריים מתחת לסף מסוים. זה השלב שבו אדרל גורם להתנהגות או לדיבור בלתי נשלטים, אגרסיביות או התכנסות שקטה פנימה בדיוק כפי שגורמים ריטלין וקונצרטה. אדרל גורם לדיכוי קשה בתיאבון שגורם לחוסרים תזונתיים שיוצרים תופעות לוואי בולטות נוספות כגון טיקים, מצבי רוח, עצבנות וחוסר שינה או מחמירים את תופעות הלוואי של האדרל אף יותר. ההשפעה בטווח הקצר אינה יותר מאשליה זמנית, שכן התועלת שלה קצרת טווח, והבעיות הנלוות רק הולכות ומעצימות. חלק מהנזקים של אדרל הינם בלתי הפיכים, והשפעתו החיובית בטווח הארוך מוטלת בספק, שכן כאשר הילד נמצא תחת השפעה של סמים מעוררים ישנה אשליה שיכולותיו התגברו. זוהי טעות, שכן אדרל איננו מרפא את המוח (שמלכתחילה לא הוכח כי הוא אכן חולה) אלא דווקא מנוון אותו, בכך שהוא עושה את העבודה במקומו, ולכן קשה מאד להפסיק ליטול אותו.

אדרל גורם תלות קשה אף יותר מאשר ריטלין וקונצרטה

הפסקת התרופה לאחר מספר שבועות בלבד כבר עלולה לגרום לרגרסיה, הידרדרות דרמטית ביכולת, בתפקוד ובמצב הרוח, רגישות יתר, עצבנות ואף דיכאון. התלות שמפתחים מהשימוש באדרל חמורה אף יותר מזו הנגרמת מריטלין וקונצרטה, והיא אכן דומה לתלות שגורמים סמי המסיבות וסמי הפיצוציות ואף גרועה ממנה. משפחת האמפטמינים ידועה גם בזכות סמים נוספים גורמי תלות הנמנים עמה ביניהם קוקאין ואקסטזי.

ההמלצה המקצועית שלי

ההמלצה המקצועית שלי למשרד הבריאות והחינוך היא לאסור לחלוטין את השימוש באמפטמינים מעוררים כדוגמת אדרל, ריטלין וקונצרטה מתחת לגיל 18. זוהי לגליזציה חמורה של סמים שמתחילה עוד בגילאי הגן. סמים מעוררים בבתי הספר שלנו עושים בדיוק את ההיפך ממה שהם מבטיחים, כי לא רק שהם לא משפרים את ההישגים הלימודיים, הם גורמים לבעיות משמעת, לאלימות ולהתרחבות חסרת ההיגיון של מסגרות החינוך המיוחד בהן צומח באשמתנו דור אשר פשע, אלימות וסמים הם עובדות חיים עבורו. בינתיים, כל אזרח צריך להסתכל לעובדות בעיניים ולפעול בהתאם.

ריטלין – אפשר לוותר עליו?

המאמר ריטלין – אפשר לוותר עליו? , ד"ר יעל טוקצ'ינסקי , ינואר 2012
האם יש לרפואה המשלימה תחליף לריטלין?

שאלה: ילדים השייכים לקבוצת חוסר קשב וריכוז מטופלים בידי חלק מהרופאים הקונבנציונליים בתרופת הריטלין או בתרופות דומות. יש הממליצים על התרופה ואחרים הפוסלים אותה. האם ברפואה המשלימה ישנה דרך חלופית לתרופות מסוג זה ומה הטיפול המומלץ לילדים אלה?

תשובה:

בעשרים השנים האחרונות כמות הילדים שאובחנו כסובלים מ-ADD/ADHD גדלה בצורה מדהימה. כפי שהזכרת, הטיפול התרופתי בבעיה הוא בדרך כלל על ידי ריטלין. כל שנה בישראל נמכרים כ100 (מאה!) ק"ג של ריטלין. להזכירכם, המינונים הם במיליגרמים.

ריטלין זהו שמו המסחרי של מטילפנידאט. זהו חומר, שבלשכה לתרופות של ארה"ב משתייך לאותה קבוצה, כמו קוקאין, מורפין ואמפטמין. יצרני התרופה מאשרים, שהוא מעורר תלות. בנוסף לכך, לתרופה הזאת יש הרבה תופעות לוואי, הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך.

בין תופעות הלוואי של ריטלין: נדודי שינה, עצבנות, תוקפנות כלפי הסביבה, שינויים בדופק, הפרעות במערכת הקרדיו-ווסקולארית, הפרעות אכילה, איבוד משקל, התנהגות כפייתית, הזיות, מחשבות על התאבדות, עוויתות, התנהגות בלתי יציבה, פאניקה, עליה בלחץ דם, פסיכוזה; הוא מזיק לכליות, ללב ולכבד, גורם להרס בלתי הפיך לכלי הדם, משפיע ישירות על המוח. בגלל פגיעה בתאי המוח, אחת מתופעות לוואי שלו היא מחלת הנפילה. בין נוטלי ריטלין אחוז המתאבדים גבוה ב-15% משאר האוכלוסיה. בנוסף, אנשים שקיבלו בעבר או מקבלים בהווה ריטלין נוטים לשימוש בסמים (יותר, לעומת אנשים שלא קיבלו ריטלין).

קודם כל, לא כל הילדים שנחשבים להיפראקטיבים, הם אכן היפראקטיבים. חלקם פשוט פעילים מאד. הרבה אנשים ידועים הגיעו להישגים שלהם ולתהילה בזכות התכונות שנקראות היום היפראקטיביות ומדוכאות. למשל, אלברט איינשטיין.

לילדים אחרים יש בעיה כלשהי. אם ילדכם נראה לכם היפראקטיבי, שימו לב, האם הוא תמיד כזה? אם לא, אלא רק במקום מסויים (למשל, רק בבית או רק בבית הספר), זהו סימן לכך, שיש לו בעיה מסוימת במקום הזה. במקום להרעיל אותו ברטלין, יש להתאמץ באיתור הבעיה ובטיפול בה.

אם הילד אכן היפראקטיבי (ולא מורה ולא גננת יכולות לאבחן את זה, אלא פסיכיאטר ילדים או נוירולוג ילדים בלבד), בכ-30% מהמקרים הבעיה נעלמת מעצמה עם הזמן בתום התפתחות מערכת העצבים.

30% נוספים של הילדים מסתגלים לבעייתם ומתפקדים כשורה. אפשר וטוב לתמוך בהם, אבל אין צורך לתת להם בריטלין. שאר המקרים אכן זקוקים לטיפול, וקיים טיפול אלטרנטיבי לבעיה. רק במעט מקרים אין מה לעשות, אלא לתת ריטלין.

לפעמים הבעיה היא בתזונה. התברר, שכאשר ילד עובר לתזונה בריאה (ללא ג'אנק פוד בכלל, ללא משקאות ממותקים, ללא סוכרים מזוקקים, ללא קפה, ללא חומרים מזיקים, ללא חלב וכו') – ב-85% מהמקרים זה מספיק. שום טיפול נוסף פשוט לא נדרש. בכל מקרה, לילדים אלה מומלצת תזונה עשירה בדגנים, פירות וירקות, ויש להימנע מסוכר לבן וכל מזון המכיל חומרי טעם וריח, חומרים משמרים וחומרי צבע, וכן כל מזון שעשוי בטיגון בשמן עמוק. למשל, אם אתם רוצים לתת לילד כזה צ'יפס – הכינו אותו בתנור אפיה ולא במחבת.

היפראקטיביות יכולה להיות תופעת לוואי של חיסונים, של זיהום טפילי (במיוחד קנדידה), אלרגיות למזון ועוד. בכל המקרים האלה הטיפול בADD/ADHD הוא טיפול במקור הבעיה.

לפעמים הסיבה נעוצה בתזונה דלת מזינים ובחוסר בויטמינים/מינראלים או חומרים חיוניים אחרים כתוצאה מכך. השלמת החסר על ידי תוספי תזונה ותזונה עשירה בהמשך עוזרים במקרים כאלה.

תהיה הסיבה אשר תהיה, ניתן לפתור את הבעיה בעזרת רפואה משלימה. יש טיפול הומאופתי לבעיה. יש תוספי תזונה שהוכחו כיעילים לבעיה, למשל, אומגה-3 במינונים גדולים, אבץ, ברזל, פרוביוטיק ועוד. יש דיאטות מיוחדות לאנשים שאובחנו כ-ADD/ADHD, כאשר יש שיפור כבר אחרי חודש-חודשיים מתחילת הדיאטה!

לפעמים חוסר איזון בפעילות המוח (היפראקטיביות) נגרם ע"י חוסר איזון בטונוס שרירים. במקרים כאלה יכול לעזור כירופרקט. לפעמים יכולה לעזור אוסטיאופתיה קרניאלית.

שום מחקר לא יטהר את הריטלין מהיותו סם מסוכן לילדים – מאמר מאת אילן סלומון, רוקח מוסמך

זה בכלל לא משנה אם הילדים שמתו מוות פתאומי בעת שנטלו ריטלין מתו מהתרופה או שלא. מה שמשנה זה כמה ילדים נוספים ימותו בעקבות הקשרים הכספיים של ה- FDA האמריקני עם חברות התרופות, ומהכותרות בתקשורת שחגגו מביטול תופעת לוואי אחת מתוך מאה של הריטלין וניסו להציג אותו כסוכרייה על מקל.

ריטלין איננו בטוח לילדים, כפי שאי אפשר לומר שבני משפחתו הכימית: הקוקאין, האקסטזי או המתאמפתאמין (קריסטל) בטוחים לילדים. גם רוב האנשים שנוטלים קוקאין לא מתים מוות פתאומי מפגיעה בלב, אבל זה לא אומר שהוא בטוח עבור ילדים. ריטלין וכל "חבריו", עדיין עלולים להגביר את קצב הלב ולהעלות את לחץ הדם, גם אם לא יגרמו מוות.

אבל חשוב מזה: הריטלין, גורם בעצמו להתנהגות פסיכוטית אצל ילדים כדבר שבשגרה, כיון שהוא בעצם כדור מרץ. השפעת הריטלין מתהפכת כאשר ריכוזו בדם משתנה: הוא אמנם מרסן את הילד בבוקר, אבל עלול להמריץ אותו כהוגן אחר הצהריים, בערב או בסופי שבוע (כשריכוז התרופה בדם נמוך יותר) ולהפוך אותו לבלתי נשלט, רגזן, אגרסיבי, מדוכא או כפייתי.

רבים מהילדים שמתחילים ליטול ריטלין עוברים לאחר חודשים או שנים לנטילה של תרופות אנטי פסיכוטיות כדוגמת ריספרדל/ ריספונד. זאת, מבלי שאיש יודה כי הריטלין הוא הגורם להתנהגות הבלתי נשלטת, לחרדות, למחשבות השווא או לטיקים שהתפתחו אצל הילד.

מסתבר, שכשליש מאלה, שמתחילים ליטול ריטלין, מפסיקים אותו בחודש הראשון עקב תופעות לוואי בלתי נסבלות. הם לא נכנסים לשום סטטיסטיקה ולשום מחקר.

בארה"ב כחמישה מליון ילדים מאובחנים ב"הפרעת קשב", אולם כמחצית מהם עדיין נמנעים מליטול אותו, או ניסו והפסיקו, למרות מסעות הפרסום הבלתי פוסקים בערוצי הטלוויזיה שם.

כיון שכמעט כל ילד כיום מתאים לרשימת הקריטריונים של "הפרעת קשב", ברור שלא מדובר במדע אלא במזימה, ושמאחורי הקלעים עובדים במרץ אנשי שיווק, שלא מתעניינים בבריאות ילדינו, שמנסים לשכנע אותנו שלהתנהג כמו ילד זו מחלה שחייבת תרופה, ושהפכו את בתי הספר שלנו למרפאות פסיכיאטריות.

הבעיה של קשב וריכוז הינה בעיה חינוכית ולא רפואית. חינוך טוב מתחיל מדוגמא אישית וכולל בין השאר סבלנות, כבוד הדדי, ובעיקר סובלנות כלפי התנהגות לא מושלמת של אנשים שטרם בשלו לגמרי=הילדים שלנו.

הפיתרון היחיד למגיפת הפרעות הקשב המידבקת, שהופכת את דור העתיד שלנו לדור מסומם הינה להשליך מבתי הספר את רשימת הקריטריונים והאבחנות שקבעו הפסיכיאטרים בשליחותן של חברות התרופות.
.

.
קישורים:

שיר מחאה נגד ריטלין – להקת הדור האחרון – מהתקליט "משהו ללב"

"התרופה שלך אני לא אוהב, אמא… תביאי לי משהו ללב" אומרים להקת הדור האחרון על הסם הפסיכיאטרי ריטלין. האזינו לשיר.
.

.
ריטלין
הדור האחרון
מילים: זמיר גולן
לחן: זמיר גולן

יושב צורח על ארגז החול
כבר לא מעוניין להמשיך לגדול, אמא
מביט מהצד איך הכל מתפורר
אני לא יכול להתאפק יותר, אמא
תביאי לי משהו אחר

מגדל הקלפים שבניתם חרב
זה לא העולם שאת חלמת עליו, אמא
הכדור שנתתם לי כבר לא עוזר
את כל הראש שלי הוא מסחרר, אמא
תביאי לי משהו אחר

אהה.. זה דוקר בבטן כמו סכין
כשאת כאן, מגיעה בבוקר, אין אוויר
כשבינינו יש חומות גבוהות של … ריטלין

אני לא מתכוון עוד להמשיך לצעוד
בשביל שמוביל לאותה התהום, אמא
המוצץ שדחפתם לי בתוך הפה
לא משתיק את הכאב הזה, אמא
תביאו לי משהו שונה

אהה.. זה דוקר בבטן כמו סכין
כשאני מתעורר בבוקר, אין אוויר
כשבינינו יש חומות גבוהות של … ריטלין

זה לא הגשם שדופק בחלון
זה לא בגללו אני לא יכול לישון, אמא
קשה לבלוע בלי להיות רעב
והתרופה שלך אני לא אוהב, אמא
תביאי לי משהו ללב

קישורים:

הפרעות קשב ריכוז (ADHD) – לאהוב את הילדים, לא לסמם אותם

ד"ר ברגן טוען כי הסמים הפסיכיאטריים הממריצים כגון ריטלין אינם מועילים לילד אלא גורמים נזק קשה למוח הצעיר אשר אמור לגדול ולהתפתח. במקום לסמם את הילדים צריך לתת להם הדרכה, חינוך, לימוד ואהבה.
השיקולים שעומדים מאחורי התרבות הקלוקלת של חינוך באמצעות חומרים ממריצים, נובעת משיקולים זרים של חברות התרופות, ובעלי מקצוע, הרוצים לעשות כסף קל על גבם של הילדים. (בד"כ מאוכלוסיות מוחלשות)
סמים פסיכיאטריים ממריצים גורמים להתנהגות מסוימת אשר לכאורה נראה כאילו יש שיפור ביכולות הילד אך הטבליות הכימיות האלו אינן מכיל ידע, או חדרכה, אלו סמים מסוכנים אשר גורמים נזקים למוח.
.

.
קישורים: