ה"מומחים הרפואיים" נוטים ללקק מהשמנת

היזהרו ממומחים רפואיים כאשר עומד מולכם בבית משפט תאגיד, חברה גדולה, או רשות ציבורית כגון רשויות הרווחה. המומחים הרפואיים נוטים לפזול לצד החזק שם נמצאת השמנת.

המאמר מדריך הביטוח: איך להתמודד עם מומחים? , עו"ד חיים קליר , אוקטובר 2012

מינוי מומחה רפואי הוא דבר שבשגרה בתביעות נפגעי תאונת דרכים ובתביעות ביטוח ונזיקין אחרות. אולם מסתבר כי מעטים מהמומחים נקיים לחלוטין מאינטרסים שעלולים לגרום לעיוות דין. ממה חשוב להיזהר? – מדריך, חלק ראשון

המבוטח נהרג כאשר מכוניתו התנגשה בקיר הפרדה. חברת הביטוח סירבה לפצות את אלמנתו ויתומיו. המנוח, כך טענה, לא נהרג בתאונה, אלא נפטר מהתקף לב, שקדם להתנגשות.

מי מסוגל לקבוע את גורם המוות? יש שיאמרו רק מומחים רפואיים. זו טעות. הרופאים מסוגלים למפות חבלות, לזהות התקף לב. הם לעולם לא יוכלו לקבוע מה קדם למה.

בעיני האדם המאמין רק בורא עולם יודע מה הביא למוות. במדינת חוק, זוהי חלקת האלוהים הקטנה של השופט. מה שהשופט קובע כי ארע הוא שארע. זו משמעות ההכרעה השיפוטית. עדיין, בדרך אל ההכרעה, השופט זקוק לעזרת מומחים רפואיים.

המומחה הרפואי: חשש לעיוות דין

כאן מתעורר חשש. השופט עלול לבטל את דעתו בפני תאריו והילתו המקצועית של המומחה אותו מינה. דיני הראיות בעולם כולו ערים לסכנה זו ומזהירים את השופטים: אתם רשאים להיעזר במומחים, אולם פיקחו עיניים, וודאו היטב "אם אין חשש לעיוות דין".

למרבה הצער, שופטינו אינם ערים תמיד לסכנה זו. מיד נראה כמה משאבים צריכים המבוטחים להשקיע באסונם כדי שהשופט ימנה מומחה רפואי ניטרלי באמת.

מתי מתמנה מומחה רפואי?

בתי המשפט מספקים לרופאים הרבה פרנסה. בתביעות של נפגעי תאונות דרכים, המומחה הרפואי מתמנה על ידי השופט. בתביעות ביטוח ונזיקין אחרות, דוגמת רשלנות רפואית, יש לפחות 3 מומחים. התובע שוכר מומחה משלו, חברת הביטוח מומחה משלה והשופט ממנה, בדרך כלל, מומחה נייטראלי כדי שיסייע בידו להכריע בין המומחים של בעלי הדין.

מיהם המומחים שעלי להיזהר מהם?

מכל המומחים. עליך לקחת בחשבון, כי הרופאים זיהו זה מכבר, שהחמאה מרוחה בצד של חברות הביטוח. לכן עליך לבדוק היטב אם המומחה שבית המשפט מינה לא עובד, במישרין או בעקיפין, עם חברות הביטוח. כמו כן, עליך לבדוק את השקפתו המקצועית של הרופא. ייתכן שהיא שוללת מראש את האפשרות שתזכה בתביעה. על כך ארחיב מיד.

איך ייתכן שבתי המשפט ממנים מומחים המתפרנסים מחברות הביטוח?

זה קורה הרבה ולא כל השופטים יוצאים מגדרם כדי להחליף את המומחה כשהם מגלים כי הוא הסתיר את קשריו עם חברות הביטוח. באחד המקרים, מינה בית המשפט פסיכיאטר בשם אבנר אליצור, כ"מומחה ניטראלי". לאחר המינוי, התגלה כי הפרופסור מקיים קשרי עבודה עם חברת הביטוח. השופט העליון אליעזר ריבלין, הביע צער, נזף במומחה, אך לא ביטל את המינוי.

במשפט אחר, מונה מומחה בתחום אף אוזן גרון, ד"ר מרדכי הימלפרב. המבוטחת מצאה כי המומחה מרבה לתת חוות דעת עבור חברות ביטוח. השופט אילן בן דור התלבט, אך הותיר את המינוי על כנו.

אולם קיימים גם שופטים אחרים, כמו השופט יוסף בן חמו. פרופסור בכיר בתחום הגניקולוגיה שעמד על העלמת שמו, מונה בתביעת רשלנות רפואית כנגד קופת החולים. הנפגעת גילתה בחיפוש מהיר באינטרנט כי הפרופסור עלום השם משמש את קופת חולים כחרב להשכיר במתן חוות דעת כנגד מבוטחי הקופה. השופט בן חמו מינה מומחה אחר תחתיו.

חבר בוועדה בביטוח הלאומי ומועסק בחברות הביטוח

ומה לגבי הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי. גם שם עלי להזהר?

כן ומאוד. נפגעת תאונת דרכים, שארעה בדרך לעבודה, הוזמנה לוועדה רפואית של הביטוח הלאומי. על פי החוק, קביעת וועדה זו מכריעה גם את גורל התביעה נגד חברת ביטוח החובה המכסה את תביעת הפיצויים של אותה נפגעת. והנה, בין חברי הוועדה בביטוח הלאומי, גילתה הנפגעת את פרופ' משה טישלר, מומחה לרפואה פנימית העובד עבור חברת מדיטון. זו האחרונה ידועה כמספקת חוות דעת במסות לחברות הביטוח. הנפגעת פנתה לבית הדין לעבודה וביקשה לפסול את הוועדה.

וכיצד הגיב הפרופסור המכובד בבית הדין? אני בכלל לא מועסק על ידי חברות הביטוח, טען. אני מועסק על ידי מדיטון ועל ידה בלבד. אכן כ- 95% מחוות הדעת שעשיתי במסגרת מדיטון היו עבור חברות ביטוח, אבל מדובר בנתון כמותי בלבד. אין בכך כדי להעיד שדעתי המקצועית מוטה מראש לטובת חברות הביטוח. הרי לא הן משלמות את שכרי אלא חברת מדיטון.

השופטת הדס יהלום לא השתכנעה ופסלה את הוועדה. קיים טעם לפגם בכך שרופא החבר בוועדה רפואית מטעם הביטוח הלאומי, עוסק במקביל במתן חוות דעת המיועדות לחברות ביטוח. על הוועדות הרפואיות להקפיד כי פעולותיהן תהיינה משוחררות ממשוא פנים ולא תהיינה נגועות בניגוד עניינים.

אמרת שיש להזהר ממומחה שהשקפתו חורצת מראש את הדין. למה הכוונה?

עובד לקה באירוע מוחי. בית הדין לעבודה מינה נוירולוג בשם ד"ר אברהם רפפורט, כדי שיקבע אם קיים קשר סיבתי בין דחק נפשי שנגרם באירוע חריג בעבודה לבין האירוע המוחי. אלא שד"ר רפפורט ידוע כמי שמחזיק בהשקפה לפיה דחק נפשי לעולם לא יכול לגרום לאירוע מוחי. בית הדין הארצי לעבודה החליף את המומחה והעובד הוכר כנפגע עבודה.

התנהלות דומה נחשפה בעניינה של קלדנית, שלקתה במחלה תסמונת התעלה הקרפלית. בית הדין מינה את ד"ר יובל קריגר המחזיק בהשקפה שקלדנות אינה גורמת לתסמונת. בית הדין הארצי מינה יועץ רפואי נוסף, שקבע כי עבודתה דווקא כן קשורה לתסמונת והעובדת הוכרה כנפגעת עבודה.

אדם הלך לתומו במדרכה ונחבל בקדמת ראשו בגגון בולט מבטון. ראייתו החלה להתדרדר. רופאיו אבחנו הפרדות של הרשתית. בית המשפט מינה את רופא העיניים, פרופ' יובל יסעור. הנפגע גילה כי המומחה שימש חבר בוועדה של הביטוח הלאומי אשר קבעה כי לא ייתכן שחבלה בראש תגרום להפרדות רשתית. השופטת ארנה לוי ביטלה את המינוי: "הותרת המינוי על כנו עלולה לפגוע במראית פני הצדק".

האם המומחה מושפע גם ממי שמשלם לו?

למרבה הצער כן. יש מומחים רפואיים החושבים שתפקידם כעורכי דין לייצג את עמדת מי שמשלם להם ולאו דווקא את האמת המקצועית. אדם עבד שנים רבות כרתך מסגר במפעל אגמו בנהריה. במהלך השנים נחשף לחומרים מזיקים. לבסוף לקה במחלת האסטמה. בית הדין לעבודה מינה את מומחה הריאה, פרופ' מרדכי קרמר. המומחה: אין קשר סיבתי בין החומרים המזיקים לבין מחלת האסטמה בה לקה.

העובד פנה אל המומחה באופן פרטי. הפרופסור לא זיהה אותו. תמורת תשלום נתן לו חוות דעת הפוכה. על מי יצא קצפם של השופטים? …על המבוטח. "פניית המבוטח אל המומחה הכשילה אותו בביצוע תפקידו כמומחה מטעם בית הדין. דבר זה על פניו הוא פסול מעיקרו ומהווה פגיעה חמורה בהליך השיפוטי".

ממה שאתה כותב אסור לי לסמוך על המומחה, וודאי שלא על המומחה מטעם חברת הביטוח. האם אני רשאי להתנות את הבדיקה אצל המומחה בהקלטתה?

בסוגיה זו דן בית המשפט העליון לאחרונה והחליט, שהמומחה רשאי לסרב להקלטת מהלך הבדיקה. נקודת המוצא של השופטים הייתה שעצם ההקלטה אינה מהווה עבירה פלילית. לכן אם תקליט את מהלך הבדיקה אצל המומחה ואחר כך יתברר כי המומחה לא דובר אמת בבית המשפט, לא תוכל אמנם להגיש את ההקלטה בתביעת הפיצויים, אולם תוכל להגיש נגד המומחה תלונה במשטרה על עדות שקר. זו תתברר במשפט פלילי נפרד, ככל שהפרקליטות תחליט להגיש כתב אישום נגד המומחה.

לסיכום: אין כללים, אין רשימות

התמונה בתחום המומחים הרפואיים הממונים על ידי בתי המשפט היא עגומה. אין כללים, אין רשימות מסודרות. כל שופט נוהג כראות עיניו. ראוי היה כי המערכת המשפטית תעשה סדר בתחום כה משמעותי ומכריע שיש בו כדי לחרוץ גורלות של נפגעים.

מומחים ממונים חייבים להיות כאלה שאינם בקשרי עבודה עם חברות הביטוח. הם צריכים להיות ניטראליים ולעשות מלאכתם נאמנה. חוסר הסדר בתחום זה והתחושה הקשה של הנפגעים והמבוטחים כי גורלם מוכרע על פי זהות המומחה, פוגעים בראש ובראשונה במעמדה של מערכת המשפט וחבל.

עד שמערכת בתי המשפט תקבע כללים מסודרים, ראוי שהרופאים יאמצו את הריסון שגזר על עצמו פרופ' אברהם גנאל. זה האחרון, כאורטופד הגון, פותח כל חוות דעת שלו בהצהרה כי מאז החל להתמנות על ידי בתי המשפט כמומחה, הוא חדל לתת חוות דעת לחברות הביטוח או למבוטחים. חבל רק שמדובר ביחיד סגולה, טיפה אחת בים של מומחים, המעוררים רושם קשה כי תוצאת חוות דעתם נתונה מראש.

עד שמערכת בית המשפט תעשה סדר ראוי גם שכל מבוטח ונפגע יפקח עיניים. ראוי לבדוק היטב, באינטרנט, אצל עורכי דין העוסקים בנושא, בפסקי דין קודמים, מיהו המומחה שמונה ולא לוותר. אם מדובר במומחה העובד עם חברות ביטוח, או כזה שעמדתו ידועה מראש, יש למהר ולהגיש בקשות פסילה. אולי ריבוי בקשות מסוג זה, יניעו את מערכת המשפט להסדיר את הנושא.

קישורים:

  • אישור פסיכיאטרי כעלה תאנה לעושק קשישה – הפסיכיאטר איתן חבר – דצמבר 20011 – מדובר באבחון לקשישה בת 90 שביצע הפסיכיאטר איתן חבר שאליו הופנתה ע"י מנהל חברת הלוואות בשוק האפור "מיסטר מאני". הפסיכיאטר חבר נשכר למתן אישור פסיכיאטרי לכשירות האשה לצורך שיעבוד דירתה להלוואה על סך 450,000 שקלים לבנה…
  • בית משפט – קרקע פוריה לשחיתות – שיקולים זרים של מומחים רפואיים – המאמר תמרור אזהרה: רופאים בשירות חברות הביטוח , עו"ד חיים קליר , אוגוסט 2010 – שופטים, בדרכם להכריע מהי האמת, זקוקים לעזרתם של המומחים הרפואיים. במדינה מתוקנת, הקשר בין ה"מומחים" האלו לחברות הביטוח הנתבעות אינו קיים. בישראל, מצער לגלות כי במקרים רבים נטיית לבם של המומחים ידועה מראש, והמפסידים הם כמובן המבוטחים

פסיכיאטר מטעם בית המשפט טייח מחדלי מוסד פסיכיאטרי אברבנאל – השופטים פסלו אותו והסתירו זהותו

המאמר הפסיכיאטר נפסל – זהותו תישאר עלומה , עו"ד חיים קליר ynet , אפריל 2012

פסיכיאטר שנדרש לתת חוות דעת רפואית לגבי גובה הנכות של חולה, במסגרת תביעת ביטוח, החליט "להגדיל ראש", וקבע במסמך מפורט כי אין כל אשמה על הנתבעים. גם השופטת במחוזי וגם השופט בעליון, לא אהבו את התנהגות הפסיכיאטר ופסלו את חוות דעתו, אולם העדיפו להסתיר את שמו

א' עבר תאונת דרכים. הרופאים אבחנו "מצב פוסט טראומטי". בהמשך, מצבו החמיר. האבחנה השתנתה ל"מצב פסיכוטי פעיל". א' אושפז בבית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל. במחלקה סגורה. הוא סבל ממחשבות אובדניות, חרדות וקולות הזויים.
הטיפולים היו קשים וכללו גם בנזעי חשמל. אולם בכך לא באה סאת הייסורים של א' אל קיצה. במהלך אשפוזו באברבנאל, פרצה אש מחומר דליק. א' נכווה קשות. הוא הפך לחסוי.

נציגיו פנו לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה בתביעת פיצויים נגד ביטוח ישיר, חברת ביטוח החובה של הרכב בו נהג א' ונגד בית החולים אברבנאל.

ביטוח ישיר התגוננה בטענה כי התאונה שעבר א' כלל אינה תאונת דרכים, אלא ניסיון התאבדות. גם בית החולים אברבנאל, סירב לקחת אחריות וטען כי הטיפול שלו היה למופת, ללא כל צל של רשלנות.

המומחה שכח את תפקידו

במהלך הדיונים, הציע בית המשפט כי הוא ימנה מומחים רפואיים, לצורך אחד בלבד: כדי שיתנו חוות דעת לגבי גובה הנכות של א'. חוות דעת המומחים, תשמשנה לצרכי פשרה. אם לא תהיה פשרה, ייעשה בחוות הדעת שימוש רק אם בית המשפט יפסוק שמדובר בתאונת דרכים. אם בית המשפט יפסוק שאין מדובר בתאונת דרכים, "לא תשמשנה חוות הדעת בתיק זה בכלל". הצדדים נתנו את הסכמתם להצעת בית המשפט.

בין המומחים שבית המשפט מינה, היה גם פסיכיאטר בעל שם, מנהל בית חולים פסיכיאטרי ידוע. הפסיכיאטר, לא סמך כנראה על מערכת בתי המשפט שתפטור את הקולגות שלו מאחריות. הוא לבש את גלימת השופט וערך לא' משפט שדה, מבלי לשמוע כל ראיות.

ב"פסק הדין" שנתן, פטר הפסיכיאטר את חברת הביטוח ואת בית החולים מכל אחריות. הוא קבע שתאונת הדרכים וההצתה היו בעצם ניסיונות אובדניים ושצוות בית החולים פעל למופת וכלל לא התרשל. רק משימה אחת נשתכחה מליבו של הפסיכיאטר, אותה משימה יחידה שלשמה מונה ועבורה קיבל את שכרו. הוא שכח לקבוע את גובה הנכות של א'.

נציגי ביטוח ישיר וגם נציגי בית החולים צהלו למקרא חוות הדעת. מלאכתם נעשתה בידי הפסיכיאטר. נציגיו של א', לעומתם, קיבלו הלם. הם הבינו שהפסיכיאטר "קבר" את תביעתו של א'. הם פנו לבית המשפט בבקשה לפסול את חוות הדעת. המומחה, כך טענו, חרג באופן בוטה מסמכותו. במקום לקבוע את גובה נכותו של א', המומחה נכנס לתחומים לא לו.

השופטת אסתר שטמר, ראתה בחומרה את התנהלות המומחה והחליטה לפסול את חוות דעתו. "מדובר באחד מאותם מקרים נדירים בהם נדרשת פסילה, מחמת פגם משפטי היורד לשורש העניין". נציגי ביטוח ישיר לא ויתרו ופנו לבית המשפט העליון.

חוות הדעת נפסלה – הזהות נשארה חסויה

השופט צבי זילברטל, היה גם הוא בדעה שיש לפסול את חוות דעתו של הפסיכיאטר. "עצם התייחסותו של הפסיכיאטר לשאלת הרשלנות של בית החולים, שאלה שכלל לא התבקש להתייחס אליה ומסקנתו החד-משמעית בנוגע להיעדר הרשלנות מצד בית החולים, פגמו במראית חוות הדעת כנטולת פניות ואובייקטיבית".

קיים חשש שקביעות המומחה, הוסיף השופט, "צבעו" את התייחסותו לעניינו של א' בצבע מסוים. הדבר עלול לגרום עיוות דין. א' ייאלץ להתמודד עם מומחה, שקבע לגביו קביעות נחרצות, בלי שהתבקש לעשות כן ובלי שכל החומר הרלוונטי הועבר לעיונו.

חוות דעתו של הפסיכיאטר נפסלה אם כן, אבל את זהותו, הציבור הרחב, לא ידע לעולם. מישהו שם למעלה חשש, כנראה, שאם שמו של הפסיכיאטר ייחשף ברבים, תיגרם לו בושה. החלטת הפסילה של השופטת שטמר ניתנה "בדלתיים סגורות". החלטת הפסילה של בית המשפט העליון, לא ניתנה "בדלתיים סגורות", אולם שמו של הפסיכיאטר שנפסל הושמט.

כאשר מונה לשופט, נשא השופט זילברטל נאום בזכות הספקנות והביקורת העצמית כערך אנושי עליון. "טוב לשופט להיות ספקן כלפי בעלי הדין ואף יותר כלפי עצמו ודעותיו", כך אמר, "המובן מאליו הוא אחד האויבים הגדולים של הצודק. הספקנות תביא לכך שההכרעות יהיו משוכללות ומדויקות ככל שאפשר. הספקנות מעוררת ידע, היא כלי עבודה חיוני עבור השופט".

נשאלת כמובן השאלה, איך השופט זילברטל רוצה כשופט עליון, שהשופטים אותם הוא מנהיג, יפעילו את הערך האנושי הנעלה של הספקנות והביקורת, אם שמו של פסיכיאטר שנפסל על ידי הערכאה העליונה נסתר מעיניהם. ואולי אין מדובר אלא בהשמטה מקרית של שם הפסיכיאטר שנפסל, מתוך טעות. הלוואי.

קישורים:

אישור פסיכיאטרי כעלה תאנה לעושק קשישה – הפסיכיאטר איתן חבר

פסיכיאטר איתן חבר - אישור פסיכיאטרי עלה תאנהדצמבר 20011 – מדובר באבחון לקשישה בת 90 שביצע הפסיכיאטר איתן חבר שאליו הופנתה ע"י מנהל חברת הלוואות בשוק האפור "מיסטר מאני". הפסיכיאטר חבר נשכר למתן אישור פסיכיאטרי לכשירות האשה לצורך שיעבוד דירתה להלוואה על סך 450,000 שקלים לבנה.

הפסיכיאטר איתן חבר הוציא חוות דעת כי האישה כשירה להתקשר בהסכם. בעבודתו של ד"ר חבר נמצאו מספר כשלים: אבחון לקוי, חוסר הבנה של ההסכם המדובר, אישור פסיכיאטרי סתום ושטחי שבו לא צוין באיזה הסכם מדובר, להגנתו טען כי חשב שמדובר בהסכם לשיפוץ השירותים, ועוד.

האישור הפסיכיאטרי של איתן חבר – עלה תאנה
שופטת השלום שרון גלר (הפ -08 – 200042) תיארה את האישור הפסיכיאטרי של איתן חבר כ"עלה תאנה". השופטת כתבה על האישור הפסיכיאטרי של איתן חבר: "אני מוצאת ליקוי בסיסי ומובנה ביחס לאישורים אלו והמשמעות שאני נכונה לייחס להם לצורך השאלה הטעונה הכרעה בהליך זה. זאת שכן, ד"ר חבר העיד, כי הוא עצמו לא הבין בדיוק מה טיבו של ההסכם בו עמדה המבקשת להתקשר ומה משמעותו לגביה".

הפסיכיאטר איתן חבר הוציא אישור פסיכיאטרי בדבר כשירות אישה בת 90 להסכם שיעבוד דירתה מבלי שהבין מה טיבו של ההסכם בו עמדה המבקשת להתקשר ומה משמעותו לגביה.

הפסיכיאטר איתן חבר סיכן הקשישה בת ה- 90 לנישולה מביתה.

אבחון לקוי
בית משפט מחוזי בראשות אב בית הדין השופט שנלר (ע"א 36041-11-10) מתח ביקורת קשה על התנהלותו של הפסיכיאטר איתו חבר וכתב:
"היה על הפסיכיאטר (איתן חבר) לבחון את מידת עצמאותה של המשיבה ורצונה בהתקשרות זו, במנותק מיחזקאל (בנה) שהיה נוכח במהלך הבדיקה ותרגם את דברי המשיבה והפסיכיאטר זה לזה במהלך הבדיקה, כאשר ברור שיש לו אינטרס מובהק בקבלת ההלוואה ו"הצלחת" הבדיקה הפסיכיאטרית. משכך, אני סבור כי לא ניתן ללמוד בנסיבות העניין מהאישור שניתן על-ידי הפסיכיאטר שהמשיבה (הקשישה) הייתה כשירה להתקשר בהסכם ההלוואה הספציפי, ושהבינה כראוי את משמעותו והשלכותיו, כפי שמבקשת המערערת (חברת השוק האפור) לטעון".

סתירות קשות במסמכי הפסיכיאטר איתן חבר
באישור הסופי כתב הפסיכיאטר איתן חבר כי הקשישה כשירה להתקשר בהסכם, ואולם במסמכים פנימיים של הפסיכיאטר נרשם אחרת. כותב השופט שנלר:
"עיון במסמך מיום 4.1.07 שנערך על-ידי הפסיכיאטר לאחר בדיקתה של המשיבה ( מוצג 1 למוצגי המשיבה, מוצג ת/2 למוצגי בית משפט קמא) סותר לכאורה את מסקנתו הסופית של הפסיכיאטר לגבי כשירותה של המשיבה להתקשר בהסכם ההלוואה הספציפי, שכן צוין במסמך זה לגבי המשיבה כי:
'אינה מתמצאת בחודש שנה… אינה מסוגלת לבצע חישובים פשוטים. יש קשיים בהבנת העברית. אינה יודעת קרוא וכתוב בעברית. זכרון לטווח קצר לקוי.' "

מקרה קשה אחר של הפסיכיאטר איתן חבר הוא בדיקה ואישור פסיכיאטרי לאפוטרופסות לאישה כבת 60. אוסף ההבלים ודברי בלע הרעיל הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה ד"ר איתן חבר על הנבדקת שהובאה ע"י בעלה שהופנה ע"י פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"סית נעמי הלימי מלשכת הרווחה בבת ים. הפסיכיאטר איתן חבר לא בדק את האישה אך עיכס בתעודת רופא ותייג אותה בבדיות ועלילות, וקבע דיאגנוזה וטיפול אשר הרעו את מצבה והרסו את חייה. הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה איתן חבר יצר אוירה רכילותית בקליניקה (מרפאה) שלו ברחוב אוסישקין בתל אביב נגד בנה של הנבדקת בנוכחותה, דיבר על רכושה ורעות על בנה מול עיניה ורשם הבלים בניירות העבודה שלו. לאחר מכן הכניס את כל ההבלים ששמעו אוזניו לתעודת הרופא ללא בדיקה או בחינה.
ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד.
השופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי אימץ את כל המלצות הפסיכיאטר איתן חבר ללא סייג מבלי שראה את האישה ובדק אם היא מבינה דבר ע"פ המתחייב בחוק, ובכך למעשה נישל אותה מרכושה וגופה והביא לחורבן חייה.
חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות

קישורים:

  • בית משפט – קרקע פוריה לשחיתות – שיקולים זרים של מומחים רפואיים – המאמר תמרור אזהרה: רופאים בשירות חברות הביטוח , עו"ד חיים קליר , אוגוסט 2010 – שופטים, בדרכם להכריע מהי האמת, זקוקים לעזרתם של המומחים הרפואיים. במדינה מתוקנת, הקשר בין ה"מומחים" האלו לחברות הביטוח הנתבעות אינו קיים. בישראל, מצער לגלות כי במקרים רבים נטיית לבם של המומחים ידועה מראש, והמפסידים הם כמובן המבוטחים

חוות דעת פסיכיאטרית מעבריין מורשע ועד אישה תמימה מאובחנת דמנטיה – אבחון כבקשת הלקוח

אוגוסט 2010 – האם חוות הדעת הפסיכיאטריות הן לטובת הפרט והחברה או שמא הן "תפורות" ע"פ בקשת המזמין, לעתים קטלניות לפרט ולחברה. להשיב לשאלה נתבונן בשלשה חוות דעת פסיכיאטריות.

חוות דעת פסיכיאטרית ראשונה – "ההחלטה נכונה לעולם לרגע נתון" הכריז ראש אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות ד"ר גדי לובין על חוות הדעת הפסיכיאטריות בעניין רצח שלשה ילדים בידי אביהם. הפסיכיאטרים טענו כי האב אינו מסוכן לילדיו ולכן המליצו שייפגש איתם ללא פיקוח. לובין ביקש לנקות את הפסיכיאטרים מאחריות בתואנה כי חלפו מספר שבועות מיום האבחון ועד יום הרצח (לא באותו רגע) ולכן האבחון לא היה תקף ברגע הרצח.

חוות דעת פסיכיאטרית שניה – בפרשת התקיפה של מאבטח הרמטכ"ל, הורשע ארז אפרתי ונגזרו עליו 8 שנות מאסר. השופט חאלד כבוב כתב בגזר הדין: "גם לאחר שמיעת דברי הנאשם וכל עדי האופי מטעמו… מתקשים אנו למצוא הסבר להתנהגותו של הנאשם כפי שבאה לידי ביטוי בכתב האישום… מדובר בהתנהגות חמורה מאוד. בית המשפט עדיין לא הצליח לקבל הסבר או קצה קצהו של הסבר כיצד אדם בעל נורמות וערכים…. יכול להתנהג באופן ברוטלי וחסר אנושיות כלפי קורבן העבירה".
במהלך המשפט הוצגה חוות דעת פסיכיאטרית מטעם ההגנה.
הפסיכיאטר ד"ר גיל זלצמן, אמר כי פגש את אפרתי פעמיים בחודשים האחרונים, טען בבית המשפט כי אין צורך למצות את הדין עם אפרתי, מכיוון שלא מדובר בעבריין מועד או סדרתי, ולכן הוא מציע כי יעבור טיפול פסיכולוגי. בנוסף, אמר זלצמן כי על פי מבחנים שערך, אפרתי הוא אדם נאיבי הנגרר אחרי אנשים אחרים. ד"ר זלצמן טען, הן בחוות דעתו והן בבית המשפט, כי אפרתי הודח לשתות על ידי חבריו ובזמן ביצוע המעשה היה נתון במצב של הכרה מעורפלת ולכן לא היה מודע למעשיו.
זלצמן ניסה להציג את העבריין אפרתי כאדם נאיבי, נגרר שהתפתה לשתות לשוכרה ולא היה מודע למעשיו. השופטים דחו לחלוטין מחוות דעתו של זלצמן, וזה ברור.
"הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב – שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב – לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ, וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ" (בראשית ד' 7). המשמעות בהקשר המקראי: האדם אחראי למעשיו: לאדם ניתן חופש בחירה גדול ועליו לממש אותו. האדם יכול וצריך להתגבר על יצריו הרעים. הבל עורר את קנאתו של קין, אבל עוד לפני שקין מסתבך ברצח אחיו מנסה ה' ללמדו שהוא יכול לשלוט במצב. במקרים של איתי בן דרור וארז אפרתי, שניהם לא שלטו במצב.

חוות דעת פסיכיאטרית שלישית – הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה איתן חבר נתבקש לתת חוות משפטית למינוי אפוטרופוס לאישה המאובחנת בדמנטיה. בעלה של האישה הופנה אל הפסיכיאטר איתן חבר ע"י לשכת הרווחה בת ים, והודיע לו על ההפנייה בתחילת ה"טיפול". לאישה אין עבר פלילי כלשהו והיא טובה, כל חייה עבדה, אמא למופת וסבתא.
הפסיכיאטר איתן חבר לא בדק את האישה אך הרעיל ותייג אותה בבדיות ועלילות, וקבע דיאגנוזה וטיפול אשר הרעו את מצבה והרסו את חייה. הפסיכיאטר איתן חבר כתב: "אי שקט פסיכומוטורי … צועקת … בוחן מציאות לקוי … חסרת תובנה … שיפוט לקוי … אינה מסוגל לטפל בעניינה הבסיסיים … אינה מסוגלת להביע דעה בנושא האפוטרופסות … מסגרת תשושי נפש עם השגחה". מדובר בהשתלחות חסרת רסן של הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה ד"ר איתן חבר על אישה חסרת ישע.
הפסיכיאטר איתן חבר כתב: "מינוי אפוטרופוס לענייני גוף ורכוש בהקדם האפשרי … במידה ותהיה החמרה במצבה יהיה צורך להעבירה למסגרת תשושי נפש עם השגחה … להתחיל טיפול עם RISPERIDAL 1 מ"ג 1*1 ומעקב פסיכיאטרי אחת לחודשיים".
ע"פ הנחיות סוכנות המזון האמריקאית, FDA, הריספרדל הנו סם אנטי פסיכוטי מסוכן מאוד ללוקים בדמנטיה, ומגדיל את סיכויי המוות בכ- 60 אחוז לחולים אלו. בנוסף הריספרדל גורם לאירועי דם מוחיים כגון שבץ בחולי דמנטיה.

ניתן להבחין במספר נקודות על שלש חוות הדעת הפסיכיאטריות לעיל:

1. חוות דעת קטלנית לנבדקת טובה, וטובה לנבדקים מסוכנים – שתי חוות הדעת הראשונות הנן על ארז אפרתי עבריין מורשע בתקיפה חמורה נידון ל-8 שנות מאסר, והשני על איתי בו דרור החשוד ברצח שלושת ילדיו. ארז אפרתי ואיתי בן דרור 'זכו' לחוות דעת פסיכיאטריות טובות מהפסיכיאטרים שלהם. מאידך חוות הדעת השלישית של הפסיכיאטר איתן חבר על אישה מאובחנת בדמנטיה שמעולם לא פגעה באיש, חמורה וקשה, מבלי שהפסיכיאטר בדק אותה והובילה להרס גופה ונפשה. הסיבה לכך בסעיף 2 להלן.

2. חוות הדעת הפסיכיאטריות היו "תפורות" לפי בקשת המזמינים. במקרה של ארד אפרתי, המזמין הוא העבריין עצמו אפרתי. ד"ר גיל זלצמן כתב כי אין צורך למצות עם אפרתי את הדין, ניסיון נואש לנקות את המטופל שלו.
איתי בן דרור קיבל חוות דעת הממליצות כי יפגוש את ילדיו ללא פיקוח. במקרה זה לא ברור בוודאות כי זוהי חוות דעת מוזמנת, אך היא נראת כך לכאורה. הפסיכיאטרים נתנו דעתם בעניין שאפילו ראש בריאות הנפש גדי לובין הסתייג ואמר כי "ההחלטה נכונה לעולם לרגע נתון". חוות הדעת הפסיכיאטריות כמוהן לכתוב על המים.
במקרה של חוות הדעת המשתלחת של הפסיכיאטר איתן חבר המזמין היה בעלה של האישה. הכוונה הייתה ליצור חוות דעת משפטית למינוי אפוטרופוס לאישה ללא נוכחותה באולם בית המשפט וכך נעשה, למרות שהפסיכיאטר חבר לא בדק אותה בכלל.

3. הטיפולים הפסיכאטריים נכשלו לחלוטין בכל המקרים. במקרה של איתי בן דרור – רצח מזעזע שלושת ילדיו. ארז אפרתי – בית המשפט גזר 8 שנות מאסר בפועל למרות שד"ר גיל זלצמן כתב כי אין צורך למצות עם אפרתי את הדין.
חוות דעתו של הפסיכיאטר איתן חבר פגעה בכבודה של האישה וביחס הסביבה אליה, היא הולעטה בסם אנטי פסיכוטי מסוג ריספרדל ועוד סמים קטלניים בהמשך, איבדה יכולת דיבור, הליכה, בזמן קצר. הפסיכיאטר איתן חבר לא טרח לברר את אורח חייה של המטופלת שלו, או לבדוק אותה. ניתן לראות דברי הבל ורכילות שניהל בנוכחות האישה נגד בנה טרם הבדיקה שתכנן לבצע.

סוף דבר

המסקנה היא כי פסיכיאטרים נוטים לחוות דעתם ע"פ בקשת המזמין, לעתים לרעת המטופל עד כדי הרס חייו לצמיתות (המטופל אינו בהכרח המזמין). סכנה נוספת היא לחברה, הפסיכיאטרים עלולים לתת חוות טובה למטופל מסוכן לחברה.

הפסיכיאטרים דואגים תמיד למצוא לעצמם חבל הצלה שיכול להראות לעתים תמוה. כפי שניסה לתרץ: "ההחלטה נכונה לעולם לרגע נתון" – ראש אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות ד"ר גדי לובין על חוות הדעת הפסיכיאטריות בעניין רצח שלשה ילדים בידי אביהם, כאילו אמר שחוות דעת פסיכיאטרית ככתיבה על המים.

קישורים:

  • בית משפט – קרקע פוריה לשחיתות – שיקולים זרים של מומחים רפואיים – המאמר תמרור אזהרה: רופאים בשירות חברות הביטוח , עו"ד חיים קליר , אוגוסט 2010 – שופטים, בדרכם להכריע מהי האמת, זקוקים לעזרתם של המומחים הרפואיים. במדינה מתוקנת, הקשר בין ה"מומחים" האלו לחברות הביטוח הנתבעות אינו קיים. בישראל, מצער לגלות כי במקרים רבים נטיית לבם של המומחים ידועה מראש, והמפסידים הם כמובן המבוטחים…

בית משפט – קרקע פוריה לשחיתות – שיקולים זרים של מומחים רפואיים

המאמר תמרור אזהרה: רופאים בשירות חברות הביטוח , עו"ד חיים קליר , אוגוסט 2010

שופטים, בדרכם להכריע מהי האמת, זקוקים לעזרתם של המומחים הרפואיים. במדינה מתוקנת, הקשר בין ה"מומחים" האלו לחברות הביטוח הנתבעות אינו קיים. בישראל, מצער לגלות כי במקרים רבים נטיית לבם של המומחים ידועה מראש, והמפסידים הם כמובן המבוטחים

אדם נמצא ללא רוח חיים מתחת לבניין רב קומות. אורטופד או פנימאי יכולים להעיד על מהות החבלות שנתגלו בגופה. פסיכיאטר יכול להעיד על כך שהמנוח סבל ממחלת נפש. אבל איש מהם לא יוכל לקבוע מה באמת גרם למוות. האם המנוח התאבד, נדחף, או נפל בתאונה?

בעיני האדם המאמין רק בורא עולם יודע מה הביא למוות. במדינת חוק, הקביעה מה באמת קרה, היא נחלתו הבלעדית של השופט. בכל משפט, עליו להכריע, בכוח סמכותו, מהי האמת. מרגע שהפור נפל, פסיקתו של השופט הופכת לאמת מוחלטת. זו משמעות ההכרעה השיפוטית: מה שהשופט קבע כי ארע הוא שארע. זוהי חלקת האלוהים הקטנה של השופט.

עדיין, בדרך אל ההכרעה, השופט זקוק לידע, להכשרה ולניסיון של המומחים הרפואיים, כדי שיניחו את התשתית המקצועית להכרעתו. אולם כאן מתעורר חשש, שמא השופט יבטל את דעתו בפני המומחה הרפואי, העטוף בתארים ובהילה מקצועית. דיני הראיות בעולם כולו ערים לסכנה זו ומזהירים את השופטים: אתם רשאים להיעזר במומחים, אולם פיקחו עיניים, וודאו היטב "אם אין חשש לעיוות דין".

למרבה הצער, שופטינו אינם שועים תמיד לאזהרה זו. מיד נראה כמה משאבים, כוחות נפש וממון צריכים נפגעים אומללים להשקיע באסונם כדי שלא ימונה מומחה רפואי, עם נטיית לב ידועה מראש.

מינוי מומחה רפואי העובד עבור חברת הביטוח

באחד המקרים מינה השופט פסיכיאטר ידוע, לסייע בידיו, לקבוע נכות של נפגע תאונת דרכים. לאחר המינוי, התגלה כי הרופא המכובד מקיים קשרי עבודה עם עורכי הדין של חברת הביטוח. הרופא לא דיווח על כך לשופט.

בית המשפט העליון יצא בביקורת חריפה. המומחה הרפואי, הזכיר בית המשפט, הוא זרועו הארוכה של בית המשפט בתחומי הרפואה. עליו לדווח לשופט על כל דבר העלול, אפילו לכאורה ולמראית עין, לפגום בניטרליות שלו. רופא שפרנסתו תלויה בחברת הביטוח, פסול מלהתמנות כמומחה המייעץ לשופט. אולם לאחר המילים הקשות, עבר העליון להבעת צער על כך, שהפרופסור וחברת הביטוח הסתירו את קשריהם מהשופט. המינוי של המומחה הרפואי העובד עם חברת הביטוח לא בוטל.

זהירות מניגודי עניינים

אישה נפגעה בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה. במקרים כאלה גם חברת ביטוח החובה וגם הביטוח הלאומי אחראים לתשלום הפיצויים. הנפגעת הוזמנה להופיע בפני ועדה רפואית של הביטוח הלאומי. על פי החוק קביעת ועדה זו עשויה להכריע גם את גורל התביעה נגד חברת הביטוח.

והנה, בין חברי הוועדה בביטוח הלאומי, גילתה הנפגעת פרופסור, מומחה לרפואה פנימית, העובד עבור חברת מדיטון, המספקת חוות דעת לחברות ביטוח (שגם אותן תובעים המבוטחים). הנפגעת פנתה לבית הדין לעבודה וביקשה לפסול את הוועדה.

וכיצד הגיב הפרופסור המכובד בבית הדין? אני בכלל לא מועסק על ידי חברות הביטוח, טען. אני מועסק על ידי מדיטון ועל ידה בלבד. אכן כ-95% מחוות הדעת שעשיתי במסגרת מדיטון היו עבור חברות ביטוח, אבל מדובר בנתון כמותי בלבד. אין בנתון כמותי זה כדי להעיד על כך שדעתי המקצועית מוטה מראש לטובת חברות הביטוח. הרי לא הן משלמות את שכרי אלא חברת מדיטון.

בית הדין לעבודה לא השתכנע ופסל את הוועדה. קיים טעם לפגם בכך שרופא החבר בוועדה רפואית מטעם הביטוח הלאומי, עוסק במקביל במתן חוות דעת המיועדות לחברות ביטוח, קבע בית הדין. על הוועדות הרפואיות להקפיד כי פעולותיהן תהיינה משוחררות ממשוא פנים ולא תהיינה נגועות בניגוד עניינים.

מומחה רפואי שעמדתו מנוגדת לעמדת בתי המשפט

עובד נקלע לדחק נפשי כתוצאה מאירוע חריג במהלך עבודתו ולקה באירוע מוחי. בית הדין האזורי לעבודה מינה מומחה נוירולוג, כדי שיקבע אם קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה לאירוע המוחי. אלא שהנוירולוג המכובד ידוע כמי שמחזיק באופן נחרץ בדעה, כי דחק נפשי הנגרם באירוע חריג בעבודה כלל לא יכול לגרום לאירוע מוחי.

לעומת זאת, על פי עמדת בתי הדין לעבודה, שנקבעה בשורה ארוכה של פסקי דין, על בסיס חוות דעת של טובי המומחים הרפואיים, קיימת גם קיימת אפשרות שדחק נפשי, עקב אירוע חריג בעבודה, יגרום לאירוע מוחי.

המוזר הוא שבתי הדין האזוריים לעבודה ממשיכים למנות את אותו נוירולוג, חדשות לבקרים, למרות שתוצאת חוות הדעת שלו ידועות מראש. בית הדין הארצי לעבודה ביקר את המינוי ונוכח גישתו הבסיסית של הנוירולוג מינו בארצי מומחה נוסף. ובאשר לעובד – הוא הוכר כנפגע עבודה.

מומחה שעמדתו ידועה מראש

אדם נתקל בגגון בולט העשוי מבטון, ונחבל בקדמת ראשו, סמוך לגלגל עינו הימנית. ראייתו החלה להתדרדר. רופאיו אבחנו הפרדות של הרשתית. בית המשפט מינה מומחה בעל שם מטעמו בתחום העיניים. בטרם הספיק המומחה לכתוב את חוות דעתו, גילה הנפגע כי הוא חבר בוועדה של הביטוח הלאומי אשר קבעה כי לא ייתכן שחבלה בלתי ישירה לגלגל העין תגרום להפרדות רשתית. הנפגע ביקש לבטל את המינוי.

בית המשפט: "העובדה שהמומחה מצדד באסכולה הטוענת להיעדר קשר סיבתי בין חבלה לא ישירה לגלגל העין לבין היפרדות רשתית, עלולה לעורר חשש כי זכויות הנפגע תפגענה עקב מינוי זה… הותרת המינוי על כנו עלולה לפגוע במראית פני הצדק".

מומחה שחוות דעתו נקבעת על פי זהות המשלם

אדם עבד שנים רבות כרתך מסגר במפעל אגמו בנהריה. במהלך השנים נחשף לחומרים מזיקים. לבסוף לקה במחלת האסטמה. בית הדין לעבודה מינה פרופסור ידוע בתחום מחלות הריאה. המומחה טען כי אין קשר סיבתי בין החומרים המזיקים להם נחשף העובד לבין מחלת האסטמה בה לקה.

העובד פנה אל הפרופסור המכובד באופן פרטי. הפרופסור לא זיהה אותו. תמורת תשלום נתן לו חוות דעת הפוכה. על מי יצא קצפם של השופטים? על המבוטח. "אנו רואים בחומרה יתרה את התנהגותו של העובד", קבעו השופטים, "מומחה רפואי המתמנה על ידי בית הדין, הינו גורם אובייקטיבי האמור לשקף נאמנה את מצבו הרפואי של המבוטח. פניית המבוטח אליו הכשילה אותו בביצוע תפקידו כמומחה מטעם בית הדין. דבר זה על פניו הוא פסול מעיקרו ומהווה פגיעה חמורה בהליך השיפוטי".

מחויבים רק לבעל המאה

מבוטח של חברת הביטוח לקה בליבו, במוחו, במה לא. הוא היה מרותק לכסא גלגלים משך תקופה ארוכה, נזקק לטיפולים ולעזרה רבה – והוכר כנכה הזכאי לגמלת נכות של 100%. למרות כל אלה, סירבה חברת הביטוח לשלם לו תגמולי ביטוח עבור אובדן כושר עבודה.

חברת הביטוח פנתה לחברת קרדיומדיקס, חברה הנותנת שירותי חוות דעת לחברות ביטוח. זו מינתה מומחית ברפואה תעסוקתית. המומחית קבעה כי המבוטח מסוגל לשוב ולעבוד. המבוטח שכר עורך דין, שילם לרופא והצטייד בחוות דעת נגדית. נציגי חברת הביטוח הבינו כי המבוטח לא יוותר וכי אין ממש בחוות הדעת של המומחית שלהם. הם הכירו בתביעה.

ואולם, למבוטח היו הוצאות, שכר טרחת עורך דין ששילם וכאמור שכר חוות הדעת הנגדית. הוא הגיש תביעת רשלנות נגד קרדיומדיקס ונגד המומחית. אלה ביקשו שבית המשפט ידחה את התביעה על הסף. "מדיניות משפטית ראויה", כך טענו, "מחייבת לדחות את תביעתו של המבוטח. אחרת בכל פעם שחברת ביטוח מצרפת להגנתה חוות דעת רפואית והתביעה נדחית, תהיה החברה או המומחה מטעמה צפויים לתביעה משפטית. יוערם קושי בקבלת חוות דעת רפואיות ויוגשו תביעות רבות".

בית המשפט סירב לדחות את התביעה על הסף. למומחה מטעם חברת ביטוח, קבע, חובת זהירות לא רק כלפי חברת הביטוח אלא גם כלפי המבוטח. בית המשפט יטיל אחריות על מומחה כאשר חוות הדעת היא בלתי סבירה.

אין כללים אין רשימות

התמונה בתחום המומחים הרפואיים הממונים על ידי בתי המשפט היא עגומה. אין כללים, אין רשימות מסודרות. כל שופט נוהג כראות עיניו. ראוי היה כי המערכת המשפטית תעשה סדר בתחום כה משמעותי ומכריע שיש בו כדי לחרוץ גורלות של נפגעים. מומחים ממונים חייבים להיות כאלה שאינם בקשרי עבודה עם חברות הביטוח. הם צריכים להיות ניטרליים ולעשות מלאכתם נאמנה. חוסר הסדר בתחום זה והתחושה הקשה של הנפגעים והמבוטחים כי גורלם מוכרע על פי זהות המומחה, פוגעת בראש ובראשונה במעמדה של מערכת המשפט וחבל.

עד שמערכת בתי המשפט תקבע כללים מסודרים, ראוי שהרופאים יאמצו את הריסון שגזר על עצמו פרופ' אברהם גנאל. זה האחרון, כאורטופד הגון, פותח כל חוות דעת שלו בהצהרה כי מאז החל להתמנות על ידי בתי המשפט כמומחה, הוא חדל לתת חוות דעת לחברות הביטוח או למבוטחים. חבל רק שמדובר ביחיד סגולה, טיפה אחת בים של מומחים, המעוררים רושם קשה כי תוצאת חוות דעתם נתונה מראש.

קישורים:

  • בכיר בפרקליטות: "חלק גדול מהשופטים הם חמורים" – פברואר 2010 – בכיר בפרקליטות ואחד התובעים בתיק אולמרט: "חלק גדול מהשופטים הם חמורים". זה מה שאומר בהרצאות לסטודנטים סגן פרקליט מחוז ירושלים, עו"ד אורי קורב. על בית המשפט העליון: ממציא חוקים • על ביניש: קיבלה הלכה מופרכת שתסכן לכולנו את הילדים • על משפט קצב: איך השופטים יוכלו להכריע כשביניש אמרה שיש די ראיות להרשיע • על השופטים: לפעמים נפרדים באולם מהשכל הישר…