תביעה: פסיכיאטרית גרציאלה כרמון קבעה שאדם מסוכן בלי שראתה אותו – בית משפט לענייני משפחה אישר חוות הדעת

פסיכיאטרית גרסיאלה כרמון - חוות דעת לקויה
פסיכיאטרית גרסיאלה כרמון – חוות דעת לקויה

ההתנהלות הרשלנית של בתי משפט לענייני משפחה המשמשים חותמת גומי ל"מומחים" כאלו ואחרים גורמת למערכת פרועה ומושחתת שבה הרמיה היא הקלף החזק

תביעה: פסיכיאטרית גרציאלה כרמון קבעה שאדם מסוכן בלי שראתה אותו , מאת: גלעד גרוסמן, מערכת וואלה! חדשות , יום חמישי, 7 בנובמבר 2013, 

פנייה למומחים היא עניין שבשגרה במשפטי גירושים – אך לפי טענתו של אב שהרוחק מילדיו, הפסיכיאטרית גרציאלה כרמון חיברה חוות דעת למרות שלא דיברה איתו מעולם. עו"ד הנתבעת: פעלה בתום לב

לא אחת נעזרים בתי המשפט בחוות דעת מומחים במהלך מאבקי גירושים. אולם, תביעה שהוגשה בשבוע שעבר לבית משפט השלום בתל אביב מעלה סימן שאלה סביב אמינות חוות דעת אלה. תושב השרון דורש פיצויים בגובה של כחצי מיליון שקל מפסיכיאטרית, שקבעה כי הוא מסוכן לילדיו וכי אינו יכול לפגוש אותם ללא השגחת מבוגר. כל זאת, לטענתו, מבלי שנפגשה או שוחחה עמו. בעקבות כך, נטען בתביעה, נאלץ האב במשך תקופה להיפגש עם ילדיו רק בליווי אביו.

על פי התביעה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין נמרוד גרון ושחר סקברר, הפסיכיאטרית גרציאלה כרמון חיברה חוות דעת לבקשת אשתו של התובע, בה קבעה כי בשל בעיה רפואית שממנה סבל הבעל, "לא קיים צל של ספק" כי הוא אינו מסוגל לטפל בילדיו, ואף עלול לסכן אותם פיזית ונפשית. לכן, קבעה הפסיכיאטרית, יש צורך בכך שאדם מבוגר אחר ישגיח על הבעל בעת שהוא נפגש עם הילדים.

בית המשפט לענייני משפחה קיבל את חוות הדעת וקבע כי האם תקבל משמורת זמנית על ילדיהם, אך לפי התביעה, חוות הדעת חוברה על סמך דבריה של האישה ועל סמך ספרות מקצועית בלבד. לאחרונה, לאחר שנחשף הדבר, שונתה הוראת בית המשפט כך שהבעל יכול להיות לבד עם הילדים בביתו, אולם חייב ליווי אם הוא יוצא אתם מהבית.
"חוות דעת רשלנית חורצת גורלות"


עו"ד נמרוד גרון (צילום: יח"צ)


עו"ד שחר סקברר (צילום: יח"צ)

"נדמה שאין הרבה מקרים שבהם חוות דעת רשלנית כל כך, שלא לומר חוות דעת שניתנה בזדון, תחרוץ גורל של אדם, ובמקרה זה של אב המבקש לממש את זכותו הטבעית לגדל את ילדיו, ולא להצטייר בפני ילדיו כמי שזקוק ל'בייביסיטר' כדי לשהות עמם", כתבו עורכי הדין גרון וסקברר בתביעה.

הבעל הגיש תלונה נוספת נגד הפסיכיאטרית גרציאלה כרמון ללשכת האתיקה של ההסתדרות הרפואית. ללשכה סיפרה הרופאה כי סברה כי מדובר בחוות דעת עקרונית, ולא הבינה שמדובר בחוות דעת פרטנית שתשמש בסכסוך הגירושין. "אין ספק שחוות הדעת אותה הכינה מרשתי לקויה", כתב עורך הדין של הפסיכיאטרית. גרציאלה כרמון הוא הוסיף כי הוא בטוח שרופאים רבים אינם מודעים להבדל, והבהיר כי הפסיכיאטרית פעלה בתום לב ולטובת הילדים. עוד אמר, כי היא הבינה היכן שגתה ומביעה את התנצלותה בפני הבעל. ההסתדרות הרפואית הסתפקה בכך וקבעה כי אין מקום לנקוט נגדה צעדים. טרם הוגש כתב הגנה לתביעה.

פסיכיאטרית גרציאלה כרמון קבעה שהאב מסוכן בלי לפגוש אותו

קישורים:

 אישור פסיכיאטרי כעלה תאנה לעושק קשישה – הפסיכיאטר איתן חברפסיכיאטר איתן חבר - אישור פסיכיאטרי עלה תאנה – דצמבר 20011 – מדובר באבחון לקשישה בת 90 שביצע הפסיכיאטר איתן חבר שאליו הופנתה ע"י מנהל חברת הלוואות בשוק האפור "מיסטר מאני". הפסיכיאטר חבר נשכר למתן אישור פסיכיאטרי לכשירות האשה לצורך שיעבוד דירתה להלוואה על סך 450,000 שקלים לבנה.

  • הפסיכיאטר איתן חבר הוציא חוות דעת כי האישה כשירה להתקשר בהסכם. בעבודתו של ד"ר חבר נמצאו מספר כשלים: אבחון לקוי, חוסר הבנה של ההסכם המדובר, אישור פסיכיאטרי סתום ושטחי שבו לא צוין באיזה הסכם מדובר, להגנתו טען כי חשב שמדובר בהסכם לשיפוץ השירותים, ועוד.

הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה – ד"ר איתן חבר – חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה – ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות…
 בית משפט – קרקע פוריה לשחיתות – שיקולים זרים של מומחים רפואיים – המאמר תמרור אזהרה: רופאים בשירות חברות הביטוח , עו"ד חיים קליר , אוגוסט 2010 – שופטים, בדרכם להכריע מהי האמת, זקוקים לעזרתם של המומחים הרפואיים. במדינה מתוקנת, הקשר בין ה"מומחים" האלו לחברות הביטוח הנתבעות אינו קיים. בישראל, מצער לגלות כי במקרים רבים נטיית לבם של המומחים ידועה מראש, והמפסידים הם כמובן המבוטחים

השופטת חנה בן עמי: "לפקידות הסעד יש ענין בתוצאה אליה חותרים, ולשם כך כל דרך כשרה בעיניהן"  – ארגון פשע ממסדי רב מערכתי משתמע מנאומה של השופטת חנה בן עמי בכנס ארגונים חברתיים נגד פשעי משרד הרווחה לסחר בילדים, חוסים וקשישים . מדובר במערכת בראשות איגוד העובדים הסוציאליים ומשרד הרווחה התוקפת משפחות מוחלשות ומנצלת כל המשאב המשפחתי נכסים, ילדים, חוסים וקשישים בהליכים שיפוטיים מכורים מראש. גורמים במערכות ממסד נוספות כגון משטרה, פרקליטות, בתי משפט משתפים פעולה עם מערכת הפשע מי בשתיקה ומי בפעולה…

שופטת חנה בן עמי על פקידות אימוץ ובתי משפט לענייני משפחה  – 14 ביוני 2013 – כנס לזכרה של חה"כ לשעבר, ד"ר מרינה סולודקין ז"ל בשיתוף משפחת סולודקין ועמותת ע.ל.י.ה – לזכויות ילדים והורים – כבוד השופטת בדימוס חנה בן עמי שהקימה את בית משפט לעניני משפחה ירושלים – נותנת מבט מבפנים כיצד מתיחסים שופטים להורים שרשויות הרווחה, השירות למען הילד,  מבקשות להוציא את ילדיהם ממשמורתם… 

מודעות פרסומת

פסיכיאטר יורם יובל ותחלואי ההיבריס הפסיכיאטרי – תלישת תינוק מאמו

חדשות 10 – בלעדי: יורם יובל כתב מסמך פסיכיאטרי שהרחיק אם מבנה, אף שלדבריה מעולם לא טיפל בה – 15/09/2013 – ברוך קרא

אחד הפסיכיאטרים המוכרים והמוערכים בישראל, חתם לאחרונה על מסמך בו הוא מוסר אבחנות קשות בנוגע לאישה, שגרמו להרחקת בנה ממנה. כעת היא טוענת כי הדבר נעשה מבלי שיובל טיפל בה, ומבלי שהוא מציין כי אבי הילד הוא קרוב משפחתו: "מסרו עליי תצהיר הזוי ושקרי". יובל בתגובה: "הטענות אינן נכונות, אך אסור לי להתייחס"


הפסיכיאטר המוכר והמוערך, יורם יובל, עומד במרכזן של האשמות חמורות ביותר מצדה של ישראלית המתגוררת לאחרונה בחו"ל. כפי שנחשף הערב (ראשון) בלעדית במהדורה המרכזית של חדשות 10, טוענת האישה כי תצהיר שמסר יובל אודותיה, למרות שלא טיפל בה מעולם, הרחיק ממנה את בנה וגרם להעברת המשמורת עליו לבעלה – קרוב משפחתו של יובל.
כבר כמה שנים ש' מתגוררת בחו"ל ביחד עם בעלה, ושם היא ילדה את בנם הבכור. בתקופה שלאחר הלידה, התפתח אצלה דיכאון קל, שלדבריה טופל על ידי רופא משפחה, ולא גרר המלצה לטיפול פסיכיאטרי. בשל מצבה, מחליט הבעל לפנות לקרוב משפחתו יובל, לטענת ש', ללא ידיעתה.

בשלב מסוים, כשבני הזוג מגיעים לביקור בארץ ביחד עם הילד, ממליץ יובל לאב להפגיש את האשה עם פסיכיאטר נוסף, והיא נענית בחיוב לבקשת בעלה. הזוג התגורר בבית הורי האב, עמם לאשה יש יחסים מתוחים. כעבור זמן מה היא ביקשה מבן זוגה לעבור ולהתגורר במלון, ואז, כך היא מספרת, הדברים החלו לצאת משליטה. "בעלי התחיל להתנהג מוזר", היא שחזרה בשיחה עם חדשות 10. "הוא שם מזרון בכניסה לחדר שלי ואמר שאני לא אצא משם ביחד עם הילד".

ש' מזעיקה משטרה, ואילו האב מזעיק את יובל ואת הפסיכיאטר הנוסף עימו היא נפגשה בארץ. בסופו של דבר העניינים נרגעים, אך מתלהטים פעם נוספת כשהיא מבקשת לצאת מהארץ עם התינוק – והמשטרה שוב מוזעקת. אז, לדבריה, מובא אל השוטרים תצהיר מטעמו של יובל, שכאמור לטענתה מעולם לא טיפל בה.

"היא סובלת מדיכאון אחרי לידה עם קווים פסיכוטיים, עם פגיעה בבוחן המציאות וקושי בשליטה בדחפים", מאבחן שם יובל, ואף מוסיף – "אין להשאירה בלא השגחה". כל זאת, מבלי לציין ולו פעם אחת שהאב הוא קרוב משפחתו.

כעבור יומיים, מגיש יובל תצהיר לבית המשפט, ובשונה מהמסמך הקודם, כאן הוא כותב כי העביר את הטיפול לפסיכיאטר אחר. זאת, לדבריו, בשל הקרבה המשפחתית. בעקבות התצהיר הזה, העבירה שופטת בית המשפט לענייני משפחה – במעמד צד אחד – את הבן למשמורת האב. האם עתרה לבית המשפט וטענה כי על פי אמנת האג, מדובר בחטיפה. בשבוע שעבר, כחודשיים לאחר שהתינוק הורחק ממנה, קובע בית המשפט כי יש להחזיר אל האם את התינוק לאלתר.

"מעולם לא ניהלתי עם יורם יובל אפילו שיחה", היא מצהירה. "הייתה בינינו החלפת מילים אחת, פחות מ-5 דקות, וזו הייתה הפעם היחידה שפגשתי את האיש הזה". גם הפסיכיאטר הנוסף, שיובל הפנה אותה אליו, תמה למשמע המסמך ובשיחה עם ש', שהקלטתה הגיעה לידי חדשות 10, אמר כי הוא "מתפלא שיובל כתב דבר כזה", והוסיף כי אין לו הסבר על איזו תשתית כתב יובל את הדברים.

"הם מסוגלים בלי לראות אותי לקחת ממני את הבן שלי", האשימה ש'. "זה תינוק שעדיין יונק, והכל על סמך תצהיר כה הזוי". על הפסיכיאטר הקרוב לבעלה היא אמרה: "הוא אדם ידוע, וזה ברור שמדובר בהיבריס. הוא בתחושה שהוא כל יכול, שהוא יבוא ויעשה פה סדר בסיטואציה".

יורם יובל בתגובה: "מנוע מלהתייחס"

הפסיכיאטר יורם יובל אמר בתגובה לכתבה כי "אני מנוע מלהתייחס למקרה משום שחל עליו חיסיון רפואי, כפי שחל בין מטפל למטופל. המתלוננת יודעת זאת היטב, ולכן לא הסירה מעלי את חובת החיסיון שלי כלפיה, שבעטיו אני מנוע מלהגיב. למותר לציין שככל שבפרסום (שנעשה מתוך ידיעה ש"ידי קשורות" ואני לא יכול להגיב לגופם של דברים) יהיה משום לשון הרע ופגיעה בשמי הטוב, אני שומר לעצמי את הזכות להגיש תביעה מתאימה, ולרבות נגד המפרסמים או מי שהביאו לפרסום, ובמקרה זה טענת תום לב עלולה לא לעמוד לכם. חובת החיסיון הרפואי חלה על אדם ביחס לאדם אחר, רק אם הוא מטפל בו!".

עוד טען יובל כי "הטענות שבכתבה אינן נכונות, ובטעות יסודן. מאוד הייתי רוצה להתייחס אליהן לגופן – אבל אסור לי, בגלל חיסיון רפואי, שמותר להפר אותו רק במצבי חירום, ולצורך שמירה על חיי אדם. על כן אינני יכול להגיב בפומבי לטענות המושמעות נגדי עכשיו, שכן מי שמתלוננת נגדי לא שיחררה אותי מחובת החיסיון הזה. אם תהיה אלי פניה של גורם מוסמך אתייחס לדברים בפירוט, ובפורום הנכון, ואני בטוח שייקבע שפעלתי נכון.

"לא נותר לי אלא להביע צער על כך שהטענות האלה עלו, ולהדגיש שפעלתי לכל אורך הדרך מתוך חובה מוסרית ורפואית למנוע אסון. פעלתי בשיקול דעת, באופן אתי, ובמידתיות, לפי מיטב מצפוני וההבנה המקצועית שלי, על מנת לשמור על שלומה של מי שהייתי שותף לטיפול בה, ועל שלומו של ילד".

קישורים:

אישור פסיכיאטרי כעלה תאנה לעושק קשישה – הפסיכיאטר איתן חבר – דצמבר 20011 – מדובר באבחון לאישה בת 90 שביצע הפסיכיאטר איתן חבר ע"פ הזמנת חברת הלוואות בשוק האפור "מיסטר מאני". הפסיכיאטר חבר נשכר למתן אישור פסיכיאטרי לכשירות האשה למתן שיעבוד דירתה להלוואה על סך 450,000 שקלים לבנה…

הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה – ד"ר איתן חבר – חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה – אוסף של הבלים ודברי בלע הרעיל הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה ד"ר איתן חבר על נבדקת שהובאה ע"י בעלה שהופנה ע"י לשכת הרווחה בבת ים. הפסיכיאטר איתן חבר לא בדק את האישה אך עיכס בתעודת רופא ותייג אותה בבדיות ועלילות, וקבע דיאגנוזה וטיפול אשר הרעו את מצבה והרסו את חייה… 

פסיכיאטר מטעם בית המשפט טייח מחדלי מוסד פסיכיאטרי אברבנאל – השופטים פסלו אותו והסתירו זהותו

המאמר הפסיכיאטר נפסל – זהותו תישאר עלומה , עו"ד חיים קליר ynet , אפריל 2012

פסיכיאטר שנדרש לתת חוות דעת רפואית לגבי גובה הנכות של חולה, במסגרת תביעת ביטוח, החליט "להגדיל ראש", וקבע במסמך מפורט כי אין כל אשמה על הנתבעים. גם השופטת במחוזי וגם השופט בעליון, לא אהבו את התנהגות הפסיכיאטר ופסלו את חוות דעתו, אולם העדיפו להסתיר את שמו

א' עבר תאונת דרכים. הרופאים אבחנו "מצב פוסט טראומטי". בהמשך, מצבו החמיר. האבחנה השתנתה ל"מצב פסיכוטי פעיל". א' אושפז בבית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל. במחלקה סגורה. הוא סבל ממחשבות אובדניות, חרדות וקולות הזויים.
הטיפולים היו קשים וכללו גם בנזעי חשמל. אולם בכך לא באה סאת הייסורים של א' אל קיצה. במהלך אשפוזו באברבנאל, פרצה אש מחומר דליק. א' נכווה קשות. הוא הפך לחסוי.

נציגיו פנו לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה בתביעת פיצויים נגד ביטוח ישיר, חברת ביטוח החובה של הרכב בו נהג א' ונגד בית החולים אברבנאל.

ביטוח ישיר התגוננה בטענה כי התאונה שעבר א' כלל אינה תאונת דרכים, אלא ניסיון התאבדות. גם בית החולים אברבנאל, סירב לקחת אחריות וטען כי הטיפול שלו היה למופת, ללא כל צל של רשלנות.

המומחה שכח את תפקידו

במהלך הדיונים, הציע בית המשפט כי הוא ימנה מומחים רפואיים, לצורך אחד בלבד: כדי שיתנו חוות דעת לגבי גובה הנכות של א'. חוות דעת המומחים, תשמשנה לצרכי פשרה. אם לא תהיה פשרה, ייעשה בחוות הדעת שימוש רק אם בית המשפט יפסוק שמדובר בתאונת דרכים. אם בית המשפט יפסוק שאין מדובר בתאונת דרכים, "לא תשמשנה חוות הדעת בתיק זה בכלל". הצדדים נתנו את הסכמתם להצעת בית המשפט.

בין המומחים שבית המשפט מינה, היה גם פסיכיאטר בעל שם, מנהל בית חולים פסיכיאטרי ידוע. הפסיכיאטר, לא סמך כנראה על מערכת בתי המשפט שתפטור את הקולגות שלו מאחריות. הוא לבש את גלימת השופט וערך לא' משפט שדה, מבלי לשמוע כל ראיות.

ב"פסק הדין" שנתן, פטר הפסיכיאטר את חברת הביטוח ואת בית החולים מכל אחריות. הוא קבע שתאונת הדרכים וההצתה היו בעצם ניסיונות אובדניים ושצוות בית החולים פעל למופת וכלל לא התרשל. רק משימה אחת נשתכחה מליבו של הפסיכיאטר, אותה משימה יחידה שלשמה מונה ועבורה קיבל את שכרו. הוא שכח לקבוע את גובה הנכות של א'.

נציגי ביטוח ישיר וגם נציגי בית החולים צהלו למקרא חוות הדעת. מלאכתם נעשתה בידי הפסיכיאטר. נציגיו של א', לעומתם, קיבלו הלם. הם הבינו שהפסיכיאטר "קבר" את תביעתו של א'. הם פנו לבית המשפט בבקשה לפסול את חוות הדעת. המומחה, כך טענו, חרג באופן בוטה מסמכותו. במקום לקבוע את גובה נכותו של א', המומחה נכנס לתחומים לא לו.

השופטת אסתר שטמר, ראתה בחומרה את התנהלות המומחה והחליטה לפסול את חוות דעתו. "מדובר באחד מאותם מקרים נדירים בהם נדרשת פסילה, מחמת פגם משפטי היורד לשורש העניין". נציגי ביטוח ישיר לא ויתרו ופנו לבית המשפט העליון.

חוות הדעת נפסלה – הזהות נשארה חסויה

השופט צבי זילברטל, היה גם הוא בדעה שיש לפסול את חוות דעתו של הפסיכיאטר. "עצם התייחסותו של הפסיכיאטר לשאלת הרשלנות של בית החולים, שאלה שכלל לא התבקש להתייחס אליה ומסקנתו החד-משמעית בנוגע להיעדר הרשלנות מצד בית החולים, פגמו במראית חוות הדעת כנטולת פניות ואובייקטיבית".

קיים חשש שקביעות המומחה, הוסיף השופט, "צבעו" את התייחסותו לעניינו של א' בצבע מסוים. הדבר עלול לגרום עיוות דין. א' ייאלץ להתמודד עם מומחה, שקבע לגביו קביעות נחרצות, בלי שהתבקש לעשות כן ובלי שכל החומר הרלוונטי הועבר לעיונו.

חוות דעתו של הפסיכיאטר נפסלה אם כן, אבל את זהותו, הציבור הרחב, לא ידע לעולם. מישהו שם למעלה חשש, כנראה, שאם שמו של הפסיכיאטר ייחשף ברבים, תיגרם לו בושה. החלטת הפסילה של השופטת שטמר ניתנה "בדלתיים סגורות". החלטת הפסילה של בית המשפט העליון, לא ניתנה "בדלתיים סגורות", אולם שמו של הפסיכיאטר שנפסל הושמט.

כאשר מונה לשופט, נשא השופט זילברטל נאום בזכות הספקנות והביקורת העצמית כערך אנושי עליון. "טוב לשופט להיות ספקן כלפי בעלי הדין ואף יותר כלפי עצמו ודעותיו", כך אמר, "המובן מאליו הוא אחד האויבים הגדולים של הצודק. הספקנות תביא לכך שההכרעות יהיו משוכללות ומדויקות ככל שאפשר. הספקנות מעוררת ידע, היא כלי עבודה חיוני עבור השופט".

נשאלת כמובן השאלה, איך השופט זילברטל רוצה כשופט עליון, שהשופטים אותם הוא מנהיג, יפעילו את הערך האנושי הנעלה של הספקנות והביקורת, אם שמו של פסיכיאטר שנפסל על ידי הערכאה העליונה נסתר מעיניהם. ואולי אין מדובר אלא בהשמטה מקרית של שם הפסיכיאטר שנפסל, מתוך טעות. הלוואי.

קישורים:

אישור פסיכיאטרי כעלה תאנה לעושק קשישה – הפסיכיאטר איתן חבר

פסיכיאטר איתן חבר - אישור פסיכיאטרי עלה תאנהדצמבר 20011 – מדובר באבחון לקשישה בת 90 שביצע הפסיכיאטר איתן חבר שאליו הופנתה ע"י מנהל חברת הלוואות בשוק האפור "מיסטר מאני". הפסיכיאטר חבר נשכר למתן אישור פסיכיאטרי לכשירות האשה לצורך שיעבוד דירתה להלוואה על סך 450,000 שקלים לבנה.

הפסיכיאטר איתן חבר הוציא חוות דעת כי האישה כשירה להתקשר בהסכם. בעבודתו של ד"ר חבר נמצאו מספר כשלים: אבחון לקוי, חוסר הבנה של ההסכם המדובר, אישור פסיכיאטרי סתום ושטחי שבו לא צוין באיזה הסכם מדובר, להגנתו טען כי חשב שמדובר בהסכם לשיפוץ השירותים, ועוד.

האישור הפסיכיאטרי של איתן חבר – עלה תאנה
שופטת השלום שרון גלר (הפ -08 – 200042) תיארה את האישור הפסיכיאטרי של איתן חבר כ"עלה תאנה". השופטת כתבה על האישור הפסיכיאטרי של איתן חבר: "אני מוצאת ליקוי בסיסי ומובנה ביחס לאישורים אלו והמשמעות שאני נכונה לייחס להם לצורך השאלה הטעונה הכרעה בהליך זה. זאת שכן, ד"ר חבר העיד, כי הוא עצמו לא הבין בדיוק מה טיבו של ההסכם בו עמדה המבקשת להתקשר ומה משמעותו לגביה".

הפסיכיאטר איתן חבר הוציא אישור פסיכיאטרי בדבר כשירות אישה בת 90 להסכם שיעבוד דירתה מבלי שהבין מה טיבו של ההסכם בו עמדה המבקשת להתקשר ומה משמעותו לגביה.

הפסיכיאטר איתן חבר סיכן הקשישה בת ה- 90 לנישולה מביתה.

אבחון לקוי
בית משפט מחוזי בראשות אב בית הדין השופט שנלר (ע"א 36041-11-10) מתח ביקורת קשה על התנהלותו של הפסיכיאטר איתו חבר וכתב:
"היה על הפסיכיאטר (איתן חבר) לבחון את מידת עצמאותה של המשיבה ורצונה בהתקשרות זו, במנותק מיחזקאל (בנה) שהיה נוכח במהלך הבדיקה ותרגם את דברי המשיבה והפסיכיאטר זה לזה במהלך הבדיקה, כאשר ברור שיש לו אינטרס מובהק בקבלת ההלוואה ו"הצלחת" הבדיקה הפסיכיאטרית. משכך, אני סבור כי לא ניתן ללמוד בנסיבות העניין מהאישור שניתן על-ידי הפסיכיאטר שהמשיבה (הקשישה) הייתה כשירה להתקשר בהסכם ההלוואה הספציפי, ושהבינה כראוי את משמעותו והשלכותיו, כפי שמבקשת המערערת (חברת השוק האפור) לטעון".

סתירות קשות במסמכי הפסיכיאטר איתן חבר
באישור הסופי כתב הפסיכיאטר איתן חבר כי הקשישה כשירה להתקשר בהסכם, ואולם במסמכים פנימיים של הפסיכיאטר נרשם אחרת. כותב השופט שנלר:
"עיון במסמך מיום 4.1.07 שנערך על-ידי הפסיכיאטר לאחר בדיקתה של המשיבה ( מוצג 1 למוצגי המשיבה, מוצג ת/2 למוצגי בית משפט קמא) סותר לכאורה את מסקנתו הסופית של הפסיכיאטר לגבי כשירותה של המשיבה להתקשר בהסכם ההלוואה הספציפי, שכן צוין במסמך זה לגבי המשיבה כי:
'אינה מתמצאת בחודש שנה… אינה מסוגלת לבצע חישובים פשוטים. יש קשיים בהבנת העברית. אינה יודעת קרוא וכתוב בעברית. זכרון לטווח קצר לקוי.' "

מקרה קשה אחר של הפסיכיאטר איתן חבר הוא בדיקה ואישור פסיכיאטרי לאפוטרופסות לאישה כבת 60. אוסף ההבלים ודברי בלע הרעיל הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה ד"ר איתן חבר על הנבדקת שהובאה ע"י בעלה שהופנה ע"י פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"סית נעמי הלימי מלשכת הרווחה בבת ים. הפסיכיאטר איתן חבר לא בדק את האישה אך עיכס בתעודת רופא ותייג אותה בבדיות ועלילות, וקבע דיאגנוזה וטיפול אשר הרעו את מצבה והרסו את חייה. הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה איתן חבר יצר אוירה רכילותית בקליניקה (מרפאה) שלו ברחוב אוסישקין בתל אביב נגד בנה של הנבדקת בנוכחותה, דיבר על רכושה ורעות על בנה מול עיניה ורשם הבלים בניירות העבודה שלו. לאחר מכן הכניס את כל ההבלים ששמעו אוזניו לתעודת הרופא ללא בדיקה או בחינה.
ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד.
השופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי אימץ את כל המלצות הפסיכיאטר איתן חבר ללא סייג מבלי שראה את האישה ובדק אם היא מבינה דבר ע"פ המתחייב בחוק, ובכך למעשה נישל אותה מרכושה וגופה והביא לחורבן חייה.
חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות

קישורים:

  • בית משפט – קרקע פוריה לשחיתות – שיקולים זרים של מומחים רפואיים – המאמר תמרור אזהרה: רופאים בשירות חברות הביטוח , עו"ד חיים קליר , אוגוסט 2010 – שופטים, בדרכם להכריע מהי האמת, זקוקים לעזרתם של המומחים הרפואיים. במדינה מתוקנת, הקשר בין ה"מומחים" האלו לחברות הביטוח הנתבעות אינו קיים. בישראל, מצער לגלות כי במקרים רבים נטיית לבם של המומחים ידועה מראש, והמפסידים הם כמובן המבוטחים

אל תתנו לפסיכיאטרים לתייג אתכם

הפסיכיאטריה וחברות התרופות מחפשים פרנסה קלה על גביהם של ילדים, קשישים ומוחלשים אחרים,

אל תתנו להם לתייג אתכם

.

.
קישורים:

התנהלות חמורה במישור האתי מקצועי – פרופ' משה קוטלר, מנהל בית החולים באר יעקב, הסכים למחוק משפט שתמך בטענתו של חולה שהגיש תביעה נגד הכללית

פרופ' משה קוטלר - מנהל בית חולים באר יעקב
משה קוטלר

הכתבה פסיכיאטר בכיר שינה חוו"ד לביהמ"ש לבקשת ב"כ הכללית , news1 , פברואר 2011 , איתמר לוין

פרופ' משה קוטלר, מנהל בית החולים באר יעקב, הסכים למחוק משפט שתמך בטענתו של חולה שהגיש תביעה נגד הכללית

פרופ' משה קוטלר, מבכירי הפסיכיאטרים בישראל, שינה חוות דעת שהגיש לבית המשפט וזאת לבקשת שירותי בריאות כללית – עבורה הכין את חוות הדעת. כך קובעת בפסק הדין שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דליה גנות.

קוטלר, מנהל בתי החולים בבאר יעקב ונס ציונה, הגיש חוות דעת בתביעה שהגיש מאיר אברמוביץ נגד הקופה וד"ר מוסא מנסור, בטענה לרשלנות רפואית. אברמוביץ טען, באמצעות עוה"ד ורד כהן ורענן בר-און, כי הקופה והרופא התרשלו בגילוי הסוכרת ממנה הוא סובל ואשר גרמה לנכותו.

אברמוביץ טען בין היתר לנזקים נפשיים והגיש חוות דעת מטעמו, ואילו הכללית שכרה את קוטלר להגיש חוות דעת נגדית. בחקירתו הנגדית של קוטלר הסתבר, כי באת-כוחה של הכללית, עו"ד קוליץ, ביקשה ממנו למחוק שני סעיפים מחוות דעתו. האחד: העובדה שחוות דעת המומחה מטעם התובע הייתה לנגד עיניו כאשר כתב את שלו. המשפט השני היה הקביעה, לפיה מחלת הסוכרת ממנה סובל אברמוביץ התפתחה כבר בשנת 2002.

גנות אומרת על כך: "התנהלות זו היא חמורה הן במישור האתי-מקצועי של בא-כוח הנתבעים והן במישור האתי של פרופ' קוטלר". את עיקר ביקורתה מותחת גנות על קוליץ ואומרת, כי לא ייתכן שעורך דין ישנה חוות דעתו של מומחה.

על קוטלר אומרת גנות, כי יש להצר על שנענה לבקשה ונתן את ידו לשינוי. עם זאת מדגישה גנות, כי אין בכך כדי לומר דבר וחצי דבר על מקצועיותו, והיא העדיפה את חוות דעתו על פני זו של המומחה מטעם התובע.

גנות קבעה, כי הכללית והרופא התרשלו בצורה חמורה ביותר באבחון מחלתו של אברמוביץ. היא חייבה אותם לפצותו ב-2.9 מיליון שקל, מתוכם ינוכו 500 אלף שקל שישלם הביטוח הלאומי, ובתוספת שכר טירחת עו"ד בשיעור 20%.

קישורים:

  • בית משפט – קרקע פוריה לשחיתות – שיקולים זרים של מומחים רפואיים – המאמר תמרור אזהרה: רופאים בשירות חברות הביטוח , עו"ד חיים קליר , אוגוסט 2010 – שופטים, בדרכם להכריע מהי האמת, זקוקים לעזרתם של המומחים הרפואיים. במדינה מתוקנת, הקשר בין ה"מומחים" האלו לחברות הביטוח הנתבעות אינו קיים. בישראל, מצער לגלות כי במקרים רבים נטיית לבם של המומחים ידועה מראש, והמפסידים הם כמובן המבוטחים…
  • הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה – ד"ר איתן חבר – חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה – ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות…

השוחד: תחלואי הפסיכיאטריה – חשד: הפסיכיאטר הבכיר ד"ר לאוניד אומנסקי במשרד הבריאות סידר הטבות לחרדים במיליונים

הכתבה חשד: פסיכיאטר סידר הטבות לחרדים במיליונים , 18.10.2010 , ynet , אלי סניור

הפסיכיאטר הבכיר ד"ר לאוניד אומנסקי מירושלים חשוד כי נהג להגיש תביעות נכות בעזרת אישורים פסיכיאטריים מזוייפים. בית המשפט האריך את מעצרו. כתוצאה ממתן האישורים קיבלו החרדים גימלה מהביטוח הלאומי. הפרשה החלה לפני שבוע – אז נעצר "מאכער" חרדי. מעצרו של הפסיכיאטר הוארך ב-4 ימים

פסיכיאטר בכיר חשוד כי העניק אישורים מזויפים לתלמידי ישיבות, שסייעו להם להונות את הביטוח הלאומי במיליונים: ל-ynet נודע כי על-פי החשד, פסיכיאטר בכיר במשרד הבריאות העניק תעודות רפואיות, באמצעותן הוצאו במרמה מיליונים שקלים מהביטוח הלאומי. חלק "מהמטופלים" הם תלמידי ישיבות, שקיבלו הכנסה חודשית. היום (ב') האריך בית המשפט השלום בראשון-לציון את מעצרו בארבעה ימים.

מדובר בהמשכה של פרשה שהתפוצצה בשבוע שעבר על-ידי חוקרי היחידה הכלכלית, בה נעצר "מאכער" חרדי – שדאג להביא את הלקוחות לאותו פסיכיאטר. על פי החשד, האיש הגיש עבור אנשים אחרים עשרות תביעות כוזבות בגין נכות כללית וליקויים פסיכיאטריים.

צוות החקירה ביחידה הכלכלית, בראשותה של רב-פקד לימור חקק, עקב בחודשים האחרונים אחר החשודים – לאחר שהתקבל מידע כי תלמידי ישיבות מקבלים גימלה חודשית מהמדינה, בשל בעיות נפשיות לכאורה.

על-פי החשד הפסיכיאטר העניק לפונים אליו מסמכים, ובהם חוות דעת רפואית המצביעה את בעיות נפשיות. במשטרה חושדים כי הפסיכיאטר ידע כי המסמכים ישמשו להונאת הביטוח הלאומי וכי בתמורה לחוות דעת אלה הוא קיבל תגמול מה"מאעכר" בדרכים שונות. הפסיכיאטר חשוד בעבירות של קבלת דבר במרמה, קשירת קשר לביצוע פשע וזיוף בנסיבות מחמירות.

קישורים:

חוות דעת פסיכיאטרית מעבריין מורשע ועד אישה תמימה מאובחנת דמנטיה – אבחון כבקשת הלקוח

אוגוסט 2010 – האם חוות הדעת הפסיכיאטריות הן לטובת הפרט והחברה או שמא הן "תפורות" ע"פ בקשת המזמין, לעתים קטלניות לפרט ולחברה. להשיב לשאלה נתבונן בשלשה חוות דעת פסיכיאטריות.

חוות דעת פסיכיאטרית ראשונה – "ההחלטה נכונה לעולם לרגע נתון" הכריז ראש אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות ד"ר גדי לובין על חוות הדעת הפסיכיאטריות בעניין רצח שלשה ילדים בידי אביהם. הפסיכיאטרים טענו כי האב אינו מסוכן לילדיו ולכן המליצו שייפגש איתם ללא פיקוח. לובין ביקש לנקות את הפסיכיאטרים מאחריות בתואנה כי חלפו מספר שבועות מיום האבחון ועד יום הרצח (לא באותו רגע) ולכן האבחון לא היה תקף ברגע הרצח.

חוות דעת פסיכיאטרית שניה – בפרשת התקיפה של מאבטח הרמטכ"ל, הורשע ארז אפרתי ונגזרו עליו 8 שנות מאסר. השופט חאלד כבוב כתב בגזר הדין: "גם לאחר שמיעת דברי הנאשם וכל עדי האופי מטעמו… מתקשים אנו למצוא הסבר להתנהגותו של הנאשם כפי שבאה לידי ביטוי בכתב האישום… מדובר בהתנהגות חמורה מאוד. בית המשפט עדיין לא הצליח לקבל הסבר או קצה קצהו של הסבר כיצד אדם בעל נורמות וערכים…. יכול להתנהג באופן ברוטלי וחסר אנושיות כלפי קורבן העבירה".
במהלך המשפט הוצגה חוות דעת פסיכיאטרית מטעם ההגנה.
הפסיכיאטר ד"ר גיל זלצמן, אמר כי פגש את אפרתי פעמיים בחודשים האחרונים, טען בבית המשפט כי אין צורך למצות את הדין עם אפרתי, מכיוון שלא מדובר בעבריין מועד או סדרתי, ולכן הוא מציע כי יעבור טיפול פסיכולוגי. בנוסף, אמר זלצמן כי על פי מבחנים שערך, אפרתי הוא אדם נאיבי הנגרר אחרי אנשים אחרים. ד"ר זלצמן טען, הן בחוות דעתו והן בבית המשפט, כי אפרתי הודח לשתות על ידי חבריו ובזמן ביצוע המעשה היה נתון במצב של הכרה מעורפלת ולכן לא היה מודע למעשיו.
זלצמן ניסה להציג את העבריין אפרתי כאדם נאיבי, נגרר שהתפתה לשתות לשוכרה ולא היה מודע למעשיו. השופטים דחו לחלוטין מחוות דעתו של זלצמן, וזה ברור.
"הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב – שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב – לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ, וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ" (בראשית ד' 7). המשמעות בהקשר המקראי: האדם אחראי למעשיו: לאדם ניתן חופש בחירה גדול ועליו לממש אותו. האדם יכול וצריך להתגבר על יצריו הרעים. הבל עורר את קנאתו של קין, אבל עוד לפני שקין מסתבך ברצח אחיו מנסה ה' ללמדו שהוא יכול לשלוט במצב. במקרים של איתי בן דרור וארז אפרתי, שניהם לא שלטו במצב.

חוות דעת פסיכיאטרית שלישית – הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה איתן חבר נתבקש לתת חוות משפטית למינוי אפוטרופוס לאישה המאובחנת בדמנטיה. בעלה של האישה הופנה אל הפסיכיאטר איתן חבר ע"י לשכת הרווחה בת ים, והודיע לו על ההפנייה בתחילת ה"טיפול". לאישה אין עבר פלילי כלשהו והיא טובה, כל חייה עבדה, אמא למופת וסבתא.
הפסיכיאטר איתן חבר לא בדק את האישה אך הרעיל ותייג אותה בבדיות ועלילות, וקבע דיאגנוזה וטיפול אשר הרעו את מצבה והרסו את חייה. הפסיכיאטר איתן חבר כתב: "אי שקט פסיכומוטורי … צועקת … בוחן מציאות לקוי … חסרת תובנה … שיפוט לקוי … אינה מסוגל לטפל בעניינה הבסיסיים … אינה מסוגלת להביע דעה בנושא האפוטרופסות … מסגרת תשושי נפש עם השגחה". מדובר בהשתלחות חסרת רסן של הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה ד"ר איתן חבר על אישה חסרת ישע.
הפסיכיאטר איתן חבר כתב: "מינוי אפוטרופוס לענייני גוף ורכוש בהקדם האפשרי … במידה ותהיה החמרה במצבה יהיה צורך להעבירה למסגרת תשושי נפש עם השגחה … להתחיל טיפול עם RISPERIDAL 1 מ"ג 1*1 ומעקב פסיכיאטרי אחת לחודשיים".
ע"פ הנחיות סוכנות המזון האמריקאית, FDA, הריספרדל הנו סם אנטי פסיכוטי מסוכן מאוד ללוקים בדמנטיה, ומגדיל את סיכויי המוות בכ- 60 אחוז לחולים אלו. בנוסף הריספרדל גורם לאירועי דם מוחיים כגון שבץ בחולי דמנטיה.

ניתן להבחין במספר נקודות על שלש חוות הדעת הפסיכיאטריות לעיל:

1. חוות דעת קטלנית לנבדקת טובה, וטובה לנבדקים מסוכנים – שתי חוות הדעת הראשונות הנן על ארז אפרתי עבריין מורשע בתקיפה חמורה נידון ל-8 שנות מאסר, והשני על איתי בו דרור החשוד ברצח שלושת ילדיו. ארז אפרתי ואיתי בן דרור 'זכו' לחוות דעת פסיכיאטריות טובות מהפסיכיאטרים שלהם. מאידך חוות הדעת השלישית של הפסיכיאטר איתן חבר על אישה מאובחנת בדמנטיה שמעולם לא פגעה באיש, חמורה וקשה, מבלי שהפסיכיאטר בדק אותה והובילה להרס גופה ונפשה. הסיבה לכך בסעיף 2 להלן.

2. חוות הדעת הפסיכיאטריות היו "תפורות" לפי בקשת המזמינים. במקרה של ארד אפרתי, המזמין הוא העבריין עצמו אפרתי. ד"ר גיל זלצמן כתב כי אין צורך למצות עם אפרתי את הדין, ניסיון נואש לנקות את המטופל שלו.
איתי בן דרור קיבל חוות דעת הממליצות כי יפגוש את ילדיו ללא פיקוח. במקרה זה לא ברור בוודאות כי זוהי חוות דעת מוזמנת, אך היא נראת כך לכאורה. הפסיכיאטרים נתנו דעתם בעניין שאפילו ראש בריאות הנפש גדי לובין הסתייג ואמר כי "ההחלטה נכונה לעולם לרגע נתון". חוות הדעת הפסיכיאטריות כמוהן לכתוב על המים.
במקרה של חוות הדעת המשתלחת של הפסיכיאטר איתן חבר המזמין היה בעלה של האישה. הכוונה הייתה ליצור חוות דעת משפטית למינוי אפוטרופוס לאישה ללא נוכחותה באולם בית המשפט וכך נעשה, למרות שהפסיכיאטר חבר לא בדק אותה בכלל.

3. הטיפולים הפסיכאטריים נכשלו לחלוטין בכל המקרים. במקרה של איתי בן דרור – רצח מזעזע שלושת ילדיו. ארז אפרתי – בית המשפט גזר 8 שנות מאסר בפועל למרות שד"ר גיל זלצמן כתב כי אין צורך למצות עם אפרתי את הדין.
חוות דעתו של הפסיכיאטר איתן חבר פגעה בכבודה של האישה וביחס הסביבה אליה, היא הולעטה בסם אנטי פסיכוטי מסוג ריספרדל ועוד סמים קטלניים בהמשך, איבדה יכולת דיבור, הליכה, בזמן קצר. הפסיכיאטר איתן חבר לא טרח לברר את אורח חייה של המטופלת שלו, או לבדוק אותה. ניתן לראות דברי הבל ורכילות שניהל בנוכחות האישה נגד בנה טרם הבדיקה שתכנן לבצע.

סוף דבר

המסקנה היא כי פסיכיאטרים נוטים לחוות דעתם ע"פ בקשת המזמין, לעתים לרעת המטופל עד כדי הרס חייו לצמיתות (המטופל אינו בהכרח המזמין). סכנה נוספת היא לחברה, הפסיכיאטרים עלולים לתת חוות טובה למטופל מסוכן לחברה.

הפסיכיאטרים דואגים תמיד למצוא לעצמם חבל הצלה שיכול להראות לעתים תמוה. כפי שניסה לתרץ: "ההחלטה נכונה לעולם לרגע נתון" – ראש אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות ד"ר גדי לובין על חוות הדעת הפסיכיאטריות בעניין רצח שלשה ילדים בידי אביהם, כאילו אמר שחוות דעת פסיכיאטרית ככתיבה על המים.

קישורים:

  • בית משפט – קרקע פוריה לשחיתות – שיקולים זרים של מומחים רפואיים – המאמר תמרור אזהרה: רופאים בשירות חברות הביטוח , עו"ד חיים קליר , אוגוסט 2010 – שופטים, בדרכם להכריע מהי האמת, זקוקים לעזרתם של המומחים הרפואיים. במדינה מתוקנת, הקשר בין ה"מומחים" האלו לחברות הביטוח הנתבעות אינו קיים. בישראל, מצער לגלות כי במקרים רבים נטיית לבם של המומחים ידועה מראש, והמפסידים הם כמובן המבוטחים…

ד"ר גדי לובין, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות מודה – חוות דעת פסיכיאטריות לא שוות כלום

יולי 2010 – שלוש חוות דעת פסיכיאטריות קבעו שאיתי בן דרור יכול לקחת את עומר, רוני ואור – והוא רצח אותם. כיצד מתרץ זאת ד"ר גדי לובין, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות? לובין טוען כי החלטה מחוות דעת פסיכיאטרית "לעולם נכונה לרגע נתון" – כלומר, לאחר שעה יום או שבוע יכולה להינתן חוות דעת פסיכיאטרית שונה לחלוטין לאותו אדם, ע"י אותו פסיכיאטר. כתיבת חוות דעת פסיכיאטרית כמוה ככתיבה על המים.
למשל, אם המטופל נבדק ע"י פסיכיאטר, הלך למופע קומי, וחזר לבדיקה, תוצאותיה עשויות להיות שונות לחלוטין.
המסקנה: חוות הדעת הפסיכיאטריות לא שוות כלום. מדוע אם כן מלעיטים אנשים במשך חודשים ושנים בסמים פסיכיאטריים שאינם מרפאים, ממכרים, ועם תופעות לוואי קטלניות?

הכתבה משרד הבריאות על רצח הילדים: אנחנו לא נביאים , מיטל יסעור בית-אור , ynet , 25.07.2010

שלוש חוות דעת פסיכיאטריות קבעו שאיתי בן דרור יכול לקחת את עומר, רוני ואור – והוא רצח אותם. במשרד הבריאות מסרבים בינתיים להגיב ישירות לפרטי המקרה. ראש מערך בריאות הנפש ל-ynet: "ההחלטה לעולם נכונה לרגע נתון"

איך קיבל איתי בן-דרור רשות לשהות עם שלושת ילדיו הקטנים – שאותם רצח בתכנון מוקדם ובקור-רוח מצמרר? ברשויות הרווחה אמרו שהתבססו על חוות הדעת הפסיכיאטריות, ובמערכת הבריאות הגיבו הבוקר (יום א') לראשונה לנושא. "ההחלטה לעולם נכונה לרגע נתון", אמר ל-ynet ד"ר גדי לובין, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד. "הערכת מצבו של אדם והערכת מסוכנות אינה יכולה להיות נבואה לעתיד".

מנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר רוני גמזו, הנחה את ד"ר לובין להצטרף לוועדה שהקים שר הרווחה, לבחון את הטיפול במקרה מצד שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות, ומצד בית החולים "לב השרון" בפרדסיה. בין היתר, יבחן ד"ר לובין את שיתוף הפעולה ואת הממשק עם גורמים נוספים – בהם גורמי הרווחה.

"רמת סיכון – לא מענה בינארי של 'כן' או 'לא'"

ד"ר לובין אמר בשיחה עם ynet, בהתייחס לגלגול האחריות מצד גורמי הרווחה, כי "אני מעדיף לשתוק מאשר להתנצח". לדבריו, "חובת הסודיות היא דרישה חוקית – לא דבר שאנחנו בוחרים בו. יש מערכת דרישות נוקשה כלפינו בנושא הסודיות הרפואית, אולי יותר מאשר לעומת גורמים אחרים. אין פה הסתרה אלא כיבוד חוק. אנחנו לא מעוניינים להיות עבריינים".

הוא ציין כי במערכת האשפוז הפסיכיאטרי מתקבלות מדי יום החלטות הרות גורל: "החלטות מסוג זה הן לחם חוקנו. ההחלטה לעולם נכונה לרגע נתון. כשמדברים על מסוכנות, לעולם מדברים על רמת סיכון ולא על מענה בינארי של 'כן' ו'לא'".

עוד אמר ראש שירותי בריאות הנפש, כי "יש בקרה על החלטות בנוגע למסוכנות של אדם. כאשר מעורב בית משפט, הבקרה נעשית על פי חוק ובצורה מסוימת. כשאין אמירה משפטית, הבקרה תלויה בשיתוף הפעולה של האדם שמקבל את הסיוע והטיפול".

בעקבות המקרה כבר התקיים בירור ראשוני בתוך בית החולים "לב השרון". "מערכת בריאות הנפש היא מערכת שלומדת מאירועים מהסוג הזה, וברבות השנים הרחיבה מאוד את יכולות ההשגחה על מי שבחזקתה", סיכם ד"ר לובין. "במציאות שבה אדם אינו מאושפז, ההתמודדות תלויית הסכמה של המטופל, אלא אם בית המשפט חשב אחרת".

בהליכים: חוק "להגן על הציבור" מחולי נפש

יש לציין כי רק בשבוע שעבר הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק שנועדה להקשות על שחרורם של מאושפזים פסיכיאטרים מבתי החולים.

בעקבות הרצח המזעזע אמש, מתכוונת יוזמת ההצעה, ח"כ מירי רגב (ליכוד), לנסות לגייס את תמיכתם של סגן שר הבריאות וראש הממשלה, כדי לקדם את תיקון החקיקה המוצע באמצעות חקיקה ממשלתית, ולא פרטית – כפי שתוכנן מראש.

"מדובר בנושא בהול שהממשלה חייבת לקחת תחת חסותה", אמרה רגב. על ההצעה חתומים, לצד ח"כ רגב, עוד עשרה ח"כים נוספים מכמה סיעות. בדברי ההסבר להצעה נכתב בין היתר: "בעקבות מקרים מחרידים של אלימות קשה ואף אובדן חיי אדם מידיהם של חולי נפש ששוחררו מאשפוז, נוצר צורך ממשי להגן על הציבור, באמצעות קביעת שיקולים ברורים לוועדה פסיכיאטרית, הדנה בשחרורו של חולה נפש… הצעת החוק מאפשרת את קביעתה של מסגרת דיון ראויה ומאוזנת בוועדה הפסיכיאטרית, כדי לאפשר את מניעתם של מקרים של אלימות חוזרת מצדם של חולי נפש כלפי הציבור".

קישורים: