קובלנה נגד שני פסיכיאטרים מבית החולים טירת הכרמל – מחדלים חמורים, יחס לעגני ועבירה על תקנות במהלך אשפוז פסיכיאטרי

נובמבר 2013 – תושבת חיפה הגישה קובלנה כנגד שני פסיכיאטרים מבית החולים טירת הכרמל. קובלנת עמותת מגן לזכויות אנוש: יש להתקין מצלמות ומיקרופונים במחלקות הסגורות בארץ

האישה, תושבת חיפה, טוענת כי אושפזה בכפייה בניגוד לעילות המותרות בחוק, קיבלה בכפייה טיפול תרופתי שהזיק לה ויחס מזלזל וחסר התחשבות מצד הפסיכיאטרים במחלקה. גם כאשר הועברה למחלקה הפתוחה והסכימה לטיפול מרצון המשיכו לכפות עליה טיפולים תרופתיים באותן תרופות שהפריעו לה תוך איום לאשפז אותה בכפייה אם תסרב.

התלונות הוגשו בסיוע מתנדבי עמותת מגן לזכויות אנוש. מנכ"לית העמותה הגב' גת מגידו אומרת כי העמותה מקבלת ללא הפסק תלונות על המתרחש מאחורי החומות של המחלקות הפסיכיאטריות הסגורות בארץ. מאושפזים בכפייה מצויים במעמד של חוסר ישע מוחלט מול אנשי צוות שאין שום פיקוח חיצוני על התנהלותם.

לטענתה, קיים חוסר צדק משווע כלפי אנשים עם מוגבלויות נפשיות, כיון שהגורמים האחראים בבריאות הנפש מתייחסים לתלונותיהם בביטול עקב ההנחה המכלילה שהשיפוט שלהם לוקה. יתרה מזאת, לא קיים שום הליך של חקירה ולא קיימות כל סנקציות כנגד צוותי המחלקות הללו, ולכל היותר פונים אליהם כדי לקבל את תגובתם, אשר, כמובן, שוללת את הטענות המועלות נגדם, ומעבירים אותה כלשונה למתלוננים.

על המדינה לקיים פיקוח צמוד בהרבה על היחס כלפי המאושפזים בכפייה ועל הקפדה ללא רבב על הוראות החוק שנועדו להגן על זכויותיהם וטובתם במהלך האשפוז. הצעד הראשון וההכרחי לשם כך הוא הצבת מצלמות ומיקרופונים בשטחי המחלקות הללו כדי שניתן יהיה לעקוב מבחוץ בכל זמן נתון אחר הנעשה, וכן לבדוק ולאמת תלונות מטופלים. עד היום הוצדק חוסר הפיקוח על ידי הטענה של חיסיון רפואי, כאשר ברור שמניעת פגיעה במטופלים קודמת בחשיבותה לעניין זה ואינה סותרת אותו. השלב הבא הוא למנות נציב קבילות שתפקידו יהיה לפקח על הנעשה במחלקות ולחקור את התלונות המוגשות כנגד הנהלות המוסדות הפסיכיאטריים וכנגד אנשי צוות ספציפיים, כדי למנוע את הפגיעה באנשים עם מוגבלויות נפשיות.

למידע נוסף:

יהודה קורן
דובר העמותה
yodak8@gmail.com
052-3350928

כתבי אישום: התעללות בבית חולים ממשלתי לחולי נפש טירת כרמל- קשר השתיקה במלוא כיעורו

קישורים:

מוסד פסיכיאטרי טירת הכרמל – תלונה על כליאת שווא, התעללות וזיוף מסמכים – יולי 2013 – בתלונה שהוגשה לאחרונה למשרד הבריאות בסיועה של עמותת מגן לזכויות אנוש, קובלת אמה של צעירה בת 23 מחיפה על שורה של מחדלים חמורים הגובלים בפלילים בהתנהלותו של המוסד ושל פסיכיאטרים בכירים בו כלפי בתה…

תביעה: בני התאבד בגלל מחדל במרכז לבריאות הנפש טירת הכרמל – צעיר שאושפז בכפייה במרכז לבריאות הנפש בטירת כרמל, שם קץ לחייו בלילה הראשון לאשפוזו. כעת תובעת אמו את המוסד, וטוענת לרשלנות מצד אנשי הצוות – הכתבה תביעה: בני התאבד בגלל מחדל במרכז לבריאות הנפש אורנה נירנפלד | 1/10/2010…

בית חולים לחולי נפש טירת הכרמל – אחות הורשעה בהתעללות והפרת אמונים – הכתבה השפילה קשישה והורשעה בהתעללות ובהפרת אמונים , קובי מנדל , מערכת וואלה! חדשות , יום רביעי, 1 בספטמבר 2010 -תושבת טירת הכרמל ששימשה כאחות במרכז בריאות הנפש בעיר הורשעה בהתעללות לאחר שהטילה אימה על קשישה, גידפה אותה וייחלה למותה. היא גם הורשעה בהפרת אמונים, משום שהשתמשה לרעה בכוח שהופקד בידיה כעובדת ציבור…

כתבי אישום: התעללות בבית חולים ממשלתי לחולי נפש טירת כרמל- קשר השתיקה במלוא כיעורו – מרץ 2009 – התעללות בחולי נפש: "חולה בסרטן? טוב מאוד" מכות, התזת מים חמים על מטופלת וניבולי פה קשים כמו "שייקח אותך אלוקים"…

המרכז לבריאות הנפש – טירת הכרמל – הגשת כתבי אישום בעקבות תחקיר כלבוטק – בעקבות תחקיר "כלבוטק" על המרכז לבריאות הנפש – טירת הכרמל הוחלט על הגשת כתבי אישום נגד שתי אחיות ואח מעובדי המרכז לבריאות הנפש בטירת הכרמל, על מעשי התעללות שעשו ב-2008. בנוסף על התעללות בחוסים במוסד דובר בתחקיר גם על "קשר שתיקה" בין עובדים, ופיטורי עובדים שדווחו על התעללות בחוסים…

מרכז לבריאות הנפש טירת הכרמל – פיטורי עובדת שדיווחה על פגיעה במטופל – ממצאים קשים על תפקוד בית חולים טירת הכרמל בדו"ח נציבות תלונות הציבור לשנת 2008, באופן טיפול בדווח על התעללות בחולים . המוסד הפסיכיאטרי הממשלתי טירת הכרמל, לא רק שלא טיפל בתלונה כראוי, אלא התנכל לעובדת שדווחה ופעל לפיטוריה…

עובדים בביה"ח הפסיכיאטרי בטירת כרמל: תקופות האשפוז מוארכות משיקולים כספיים – משפחות נערים לא מורשות להחזירם מחופשת שבת ביום ראשון; התעריף ליום אשפוז או לילה – 850 שקל- מאת פאדי עיאדאת- עובדים סיעודיים בבית החולים הפסיכיאטרי בטירת הכרמל טוענים שתקופות האשפוז של חולים רבים מוארכות במכוון בשל שיקולים כספיים, באופן שעלול לפגוע קשה בשיקומם. א' ו-ס', אחים ותיקים במוסד, מספרים כי ההנחיה היא לצבור כמה שיותר ימי אשפוז של מטופלים ולנסות לשחרר כמה שפחות. "פנינו למנהל המחלקה ואמרנו לו שיש מטופלים שלא צריכים להיות פה" מספר א'. בתגובה, לדבריו, נאמר לו ש"זו הנחיה של המנהל, ואם לא נעשה כך, נמצא עצמנו ללא עבודה. זאת הפרנסה שלנו"…

התעללות בחולי נפש: "חולה בסרטן? טוב מאוד" – הכתבה התעללות בחולי נפש: "חולה בסרטן? טוב מאוד" , אחיה ראב"ד , מרץ 2009 , ynet – מכות, התזת מים חמים על מטופלת וניבולי פה קשים כמו "שייקח אותך אלוהים". לפי כתב אישום, עובדים בבית חולים פסיכיאטרי בטירת כרמל השתגעו לגמרי…

דו"ח האו"ם בנושא עינויים: יש לאסור על טיפולים פסיכיאטריים בכפייה

הודעה לתקשורת 26 מאי 2013
דו"ח האו"ם בנושא עינויים: יש לאסור על טיפולים פסיכיאטריים בכפייה
הם מהווים עינויים, התאכזרות והשפלה, ומפרים את האמנה לזכויות אנשים עם מוגבלויות
הדו"ח, שפורסם בחודש פברואר 2013, מתרכז בנושא של עינויים בתחום שירותי הבריאות. הדו"ח מדגיש כי החובה המוטלת על מדינות לספק שירותי בריאות גורמת לכך שזכויות האדם של מטופלים מופרות כאשר אין הם מעוניינים לקבל את שירותי הבריאות הללו. הוא מסביר שזכויות הפרט קודמות לחובתן של מדינות לספק שירותי בריאות, וכי קיים ניצול לרעה של החובה לספק שירותי בריאות כאשר שירותים אלה ניתנים בכפייה. (סעיף 35).
דו"ח האו"ם שם דגש מיוחד על נושא הטיפולים הפסיכיאטריים בכפייה. הוא מראה כיצד טיפולים אלה נכללים תחת ההגדרות המשפטיות של עינויים, התאכזרות והשפלה. הוא מתייחס לכל הטיפולים הפסיכיאטריים שאין בהם תכלית רפואית ושאי המתן שלהם אינו גובל בסכנת חיים, כגון: כליאה (אשפוז כפוי), קשירה, בידוד, נזעי חשמל ואף מתן כפוי של תרופות שנויות במחלוקת כגון תרופות נוירולפטיות (אנטי פסיכוטיות). (סעיפים 32, 63 ו-89 (ב)).
הדו"ח מסביר כי קיימת אפליה מהותית כנגד אנשים עם מוגבלויות, בכך שמעצר של אדם שטרם עשה מעשה פלילי איננה חוקית, ואילו מעצר וכליאה של אדם עם מוגבלות פסיכיאטרית מותר בחוקי בריאות הנפש לאור הטענה שהוא עלול לעשות מעשה כזה, אף אם טרם עשה אותו. (סעיף 66)
 עמותת מגן לזכויות אנוש מסבירה כי "האמנה הבינלאומית לזכויות אנשים עם מוגבלויות", שישראל חתמה עליה בשנת 2006, אשררה אותה בספטמבר 2012 ואף מינתה את מר אחיה קמארה, ל"נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות" במשרד המשפטים, כדי לפקח על יישומה בארץ, קידמה באופן משמעותי את המודעות לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות פיזיות, אולם לא עשתה די עבור אנשים עם מוגבלויות פסיכו סוציאליות כגון אנשים עם בעיות נפשיות, קשישים וחוסים במוסדות הפסיכיאטריים ומוסדות הרווחה. דו"ח זה של הממונה המיוחד לנושא עינויים מטעם האו"ם מהווה צעד נוסף בקידום זכויותיהם אנשים עם מוגבלויות ונועד לחייב מדינות להתמודד גם עם התחום הזה, שסובל במשך שנים מהזנחה והתעלמות.
העמותה מזכירה כי פסיקת בג"ץ בגרמניה בתחילת שנה זו (ראה קישור) הורתה למדינה לפתוח ולבחון מחדש את החקיקה בתחום בריאות הנפש כדי להתאים עצמה לאמנה לזכויות אנשים עם מוגבלויות גם בתחום של הפסיכיאטריה המוסדית.
עמותת מגן לזכויות אנוש מברכת על פרסומו של דו"ח האו"ם בנושא עינויים, ותפעל בתיאום עם הגורמים המתאימים לקדם את התיקונים הנדרשים בחוק בריאות הנפש בארץ כדי לא לאפשר את זכויות היתר הניתנות כיום לפסיכיאטרים ועובדי בריאות הנפש לכפות טיפולים פסיכיאטריים אשר מהווים בפועל עינויים, התעללות, התאכזרות והשפלה כלפי אנשים עם מוגבלויות בישראל.
קישורים:
קבצים מצורפים להודעה:
למידע נוסף,
יהודה קורן
דובר עמותת מגן לזכויות אנוש
 מייל: yodak8@gmail.com

קריאתה של אמא שבית חולים שניידר רוצים לבצע בבנה טיפול כימותרפי והקרנות בניגוד להסכמת הוריו

הצטרפו לקבוצה בפייסבוק: 
מצילים את הילד המתוק והמלאכי שלי.

דצמבר 2012 – תעזרו לי בבקשה להציל את החיים של הבן שלי (מחר זה ח"ו יכול להיות גם הבן שלכם) אני ש' אמא של מ' המתוק שלי בן השש שנתגלה אצלו גידול סרטני במוח. הוא עבר ניתוח מוצלח מאד להסרת הגידול בשלמותו, בשניידר. אני מודה לרופא המומחה מנתח היקר, שהציל את הבן שלי ונתן לנו אותו בחזרה במתנה. אם לא הוא, הוא היה ח"ו כבר לא בחיים.

למיטב ידיעתי, הנסמכת על מאמרים רבים, הנזק שטיפול כימותרפי עלול לגרום כרגע לבן שלי עולה בהרבה על התועלת. למרבה חרדתי, למרות בדיקת אם אר איי שהצביעה כי אין כל שארית סרטנית במוח ובעמוד השדרה, מה שמצביע כי אין כל סכנה מיידית לחייו, האונקולוגים מתעקשים לתת לו טיפול כימותרפי דחוף.

שני מומחים בעלי שם עולמי מארה"ב, שקיבלו את תוצאות הממצא הפתולוגי ציינו כי יש צורך בחוות דעת נוספת, כיוון שעל פי הדוח הפתולוגי של שניידר לא ניתן לקבוע מהו הטיפול המתאים. רופאי בית חולים שניידר עדיין מתעקשים, בניגוד לדעתי ולדעת האבא של הילד, לתת לילד באופן בהול טיפול מונע שהסיכונים בו רבים. למרות שהרופאים בבי"ח שניידר מדברים על שמונים אחוזים שהבן שלי ישרוד את הטיפולים אני רואה את הסיכון של עשרים אחוז שהטיפולים הללו יהרגו את הבן שלי. לצערי כל אדם שלישי (אין כאן דיוק במספרים אלא רצון להבהיר שמדובר בכמות) שאני פוגשת ברחוב מספר על מוות שנגרם כתוצאה מהכימותרפיה ולא מהסרטן, או מרשלנות רפואית כזאת או אחרת.

עליי לציין שאין לי שום אמון ברופאים בשניידר שמלבד זה שהם ידועים בשתלטנות שלהם, הם מעולם לא הציגו את תוצאות הטיפול שלהם בילדים עם גידול כמו שהיה לבני. אני יודעת שהטיפולים שבית החולים מבצע הם גם למטרות מחקר. אני לא רוצה שיעשו על הבן שלי ניסויים!!!! הבן שלי הוא לא עכבר מעבדה! לא רק שהם החליטו שהם יודעים מה הדבר הטוב ביותר בשביל הילד שלי הם גם העזו להכניס את רשות הרווחה ואת המשטרה לעניין.אני לא נאבקת כאן רק במאבק עבור הבן שלי. אני נאבקת גם עבור כל הילדים שמונעים מהם חופש בחירה רפואי, כי זה יכול לקרות ח"ו לכל אחד!לא יתכן שאנחנו האזרחים נהפוך לשפני ניסוי של הרופאים, כשאלה לא משלמים שום מחיר על הניסויים שהם מבצעים בנו, על רשלנות, או על טיפול שאיננו חפצים בו שהנזק שהוא גורם עולה פעמים רבות על התועלת.ועכשיו הם דחפו אותי לפינה לעשות לו ניתוח של התקנת צינור בווריד מרכזי בגופו, שהוא אולי מיותר והתוצאות עלולות להיות קשות לבן שלי.

אני מאד דואגת לבן שלי. הבן שלי ילד יפה ומתוק וטוב מזג. כששואלים אותו מה שלומו, הוא תמיד אומר בחיוך באנגלית: "Good!" הוא ילד גיבור שמאפשר לצוות לדקור את ידיו ללא התנגדות ונושא את סבלו בדממה. הסיוט הגדול שלי זה לראות אותו שוכב במיטה, גוסס, קרח רזה וחיוור, וכאשר ישאלו אותו מה שלומו, הוא יענה בלחש גווע "Good!". ידוע לי שבין הנזקים הקשים שעלולים ח"ו להיגרם מההקרנות יש פגיעה קוגנטיבית. מה יהיה על הילד החכם שלי? אני לא רוצה שיהפכו אותו לפגוע מוח!ואני לא רוצה שייגרם לגופו נזק שיעוות את צורתו בגלל ההקרנות האגרסיביות שהם רוצים להקרין על ראשו ועל עמוד השדרה שלו.וכל הפגיעה שעלולה לפגוע במערכת הראיה, ביכולת להביא ילדים לעולם, בבלוטת התריס, בשמיעה, בלב, בכליות, בכבד ולפגוע ביכולתו לגדול, ולכל האיברים שבגופו. ולהפכו לתלוי בתרופות על כל נזק שעלול להיגרם ח"ו.מה בסך הכל אני מבקשת? לתת לבן שלי לפחות כמה ימים כדי לקבל חוות דעת נוספת של המומחים מארה"ב, ובזמן הזה לא לשקול להעביר אותו טיפול מסוכן שעלול להתברר אחר כך כמיותר וללא צורך. אל תפריעו לי להיות אמא של הבן שלי. אין עוד אף אחד בעולם שהילד הזה חשוב לו כמו שהוא חשוב לי!

תיכנסו לקבוצה שפתחתי למאבק ותעזרו לי להציל את הבן שלי
https://www.facebook.com/groups/RescuersMoyse/?bookmark_t=group

קישורים:

עו"ס לחוק הנוער ובי"ח שניידר בפתח תקווה – טיפול כימותרפי מלווה בהקרנות בכפייה לילד בניגוד לרצון אימו – נובמבר 2012 – לרשויות הרווחה ובתי חולים עבר משותף בענייני סחר בילדים, ניסויים, התעללות והזנחה. בעיקר נגד משפחות מוחלשות. ידועה שואת ילדי הגזזת, חטיפת ילדי תימן, חטיפתם של דודו דהאן , גיל גרינבוים, מבית חולים בטר בחיפה, ועוד… וכן בימינו מאושפזים ילדים בכפייה בבתי חולים פסיכיאטריים שלא לצורך ועורכים בהם ניסויים

נלחמים ברופאים ובעובדים סוציאליים כדי להציל את בתם – פקידת הסעד נעמי ברקאי – פקידת הסעד נעמי ברקאי: "אבל ד"ר לוי הראה לי תמונות של ילדים שהוא הציל, הוא הראה לי תמונות…" – סיפור אמיתי ומרתק על זוג הורים צעירים אשר נולדה להם תינוקת עם גידול סרטני בכבד, ונאלצים לברוח ממערכות בריאות ורווחה אלימות כדי להציל את בתם מטיפולים כימותרפיים קטלניים, ולהביאה לניתוח בחו"ל. הסיפור המלא באתר בריאה.

עו"ס לחוק הנוער ובי"ח שניידר בפתח תקווה – טיפול כימותרפי מלווה בהקרנות בכפייה לילד בניגוד לרצון אימו

נובמבר 2012 – לרשויות הרווחה ובתי חולים עבר משותף בענייני סחר בילדים, ניסויים, התעללות והזנחה. בעיקר נגד משפחות מוחלשות. ידועה שואת ילדי הגזזת, חטיפת ילדי תימן, חטיפת דודו דהאן , מבית חולים בטר בחיפה, ועוד… וכן בימינו מאושפזים ילדים בכפייה בבתי חולים פסיכיאטריים שלא לצורך ועורכים בהם ניסויים.

 מדובר באם חד הורית לשלשה ילדים, עולה מארה"ב, כשירה וטובה אשר בנה הקטן בן ה- 6 מטופל בבית חולים שניידר בפתח תקווה. האם החליטה טיפול אלטרנטיבי לבנה במקום הקרנות כימותרפיות והביאה מומחה מחו"ל לשם כך. לאחר שיצאה מבית החולים פנו הרופאים לפקידת סעד לחוק הנוער להביא את הילד בכפייה לבית החולים, ולהקרין עליו משום שלדעתם זה לטובתו, בניגוד לרצון האם, ובניגוד לעמדת המומחה מטעמה.
פקידת הסעד לחוק הנוער של בית חולים שניידר הוציאה צו חירום ע"פ חוק הנוער לטפל בילד בהקרנות כימותרפיות בעלות תופעות לוואי קשות ביותר.

המאמר חטפה את בנה בן ה-6 כדי שלא יקבל טיפול לסרטן , שרית רוזנבלום , ynet , נובמבר 2012

תושבת אלעד הבריחה מביה"ח את בנה הסובל מגידול במוח, כיוון שהיא מתנגדת להקרנות ולכימותרפיה ומאמינה בריפוי טבעי. המשטרה איתרה את השניים. ביה"ח עתיד לפנות לביהמ"ש בבקשה לכפות את הטיפולים, מדווח "ידיעות אחרונות"

דרמה בבית החולים "שניידר": אמא הבריחה את בנה חולה הסרטן מבית החולים כדי למנוע ממנו לקבל הקרנות וכימותרפיה. בתום מרדף בן יומיים איתרה אתמול המשטרה את השניים. הרופאים מקווים כי כעת יוכלו להתחיל בטיפולים ללא התערבות בית המשפט.

האם היא תושבת אלעד, גרושה ואם לשלושה ילדים. במוחו של בנה הצעיר, בן 6, התגלה גידול ולפני שבועיים וחצי עבר הילד ניתוח גדול להסרתו בבית החולים "שניידר". הרופאים ביקשו, כמקובל, להמשיך לטפל בו גם בהקרנות ובכימותרפיה, כדי לוודא שהגידול לא התפשט בגוף.

האם, עולה מארצות הברית המאמינה בשיטות ריפוי טבעיות, הודיעה לרופאים כי היא מסרבת להמשיך בטיפולים מחשש שאלה יגרמו לבנה פגיעה חמורה.

בית החולים: "מדובר בפיקוח נפש"

כשהתעקשו הרופאים שיש צורך בהמשך הטיפול, נטלה האם את בנה ועזבה את בית החולים בהסתר, ביום שבת בלילה. הנהלת בית החולים פנתה מיד לגורמי הרווחה ולמשטרה והבהירה להם כי מדובר בפיקוח נפש.

תוך זמן קצר התקבל מידע שלפיו האם נמצאת בתל אביב. שוטרי מחוז תל אביב מצאו את האם והבן בביתו של מכר. התברר כי כשגילתה האם שהמשטרה בעקבותיה, היא פנתה לשגרירות ארצות הברית בבקשה להגן עליה ולאפשר לה לצאת עם ילדיה לחו"ל.

"מדובר באישה חכמה, שקולה והגיונית, שפשוט שאלה יותר מדי שאלות", מספרת מכרה של האם. "היא חקרה וגילתה כי הטיפולים שמציעים לה הרופאים קשים ביותר, ויש להם השלכות הרות אסון על הילד. היא החליטה להתנגד לטיפולים הללו, וברחה עם בנה כדי לשמור עליו.

"במקום להרעיל אותו, היא בחרה להמשיך את הריפוי שלו בדרך הטבעית, באמצעות תזונה נכונה. במקום להיות במלחמה עם הגוף היא ביקשה לספק לו תנאים נכונים כדי שיוכל לרפא את עצמו. ביום שישי בצהריים הילד נראה טוב יותר מקודם. הוא עלה במשקל, דיבר וצחק עם האב שבא לבקר אותו".

בבית החולים ביקשו אתמול להבהיר כי ללא הטיפולים המשלימים יפחתו מאוד סיכויי הילד לשרוד. "פנינו לרשויות החוק מתוך דאגה אמיתית לשלומו, והבהרנו להם שמדובר בפיקוח נפש", אמר אתמול גורם בבית החולים. "לטיפולים המדוברים יש אכן תופעות לוואי, אולם כמו בכל טיפול רפואי גם כאן יש לשקול את התועלת מול הסיכונים הפוטנציאליים".

בבית החולים הבהירו כי אם תמשיך האם להתנגד למתן הטיפולים, תפנה הנהלת בית החולים לבית המשפט בבקשה לכפות זאת עליה.

יצויין כי מנתונים שפורסמו בארצות הברית עולה כי הגידולים הסרטניים, שמקורם בטיפולים נגד סרטן קודם, נמצאים במקום השישי בשכיחותם מכלל הגידולים הממאירים. הסיבות להופעה החוזרת של גידולים הן ההקרנות בעיקר וכן הטיפולים הכימיים. תופעות אלה משמעותיות במיוחד כשמדובר בילדים.

טיפולים נגד סרטן – נזקים אפשריים לילדים
בעיות בכלי הדם
בריחת סידן
פגיעה קוגניטיבית עקב קרינה למוח
בעיות ריאות
השמנה
הופעת גידולים משניים בשטח שעבר הקרנה
פגיעה בכבד ובכליות
בעיות בזיכרון ובראייה
פגיעה הורמונלית שעלולה לגרום להפרעה בגדילה
טופס הסכמה לטיפול כימי

קישורים:

נלחמים ברופאים ובעובדים סוציאליים כדי להציל את בתם – פקידת הסעד נעמי ברקאי – פקידת הסעד נעמי ברקאי: "אבל ד"ר לוי הראה לי תמונות של ילדים שהוא הציל, הוא הראה לי תמונות…" – סיפור אמיתי ומרתק על זוג הורים צעירים אשר נולדה להם תינוקת עם גידול סרטני בכבד, ונאלצים לברוח ממערכות בריאות ורווחה אלימות כדי להציל את בתם מטיפולים כימותרפיים קטלניים, ולהביאה לניתוח בחו"ל. הסיפור המלא באתר בריאה.

פסיכיאטר יוסף זיסלין מנהל בבית החולים לחולי נפש כפר שאול הורשע בטיפול כפוי בניגוד לחוק ללא ניהול רשומה רפואית

פסיכיאטר יוסף זיסלין מנהל בבית החולים לחולי נפש כפר שאול הורשע בטיפול כפוי בניגוד לחוק ללא ניהול רשומה רפואית

יוני 2012 – ד"ר פסיכיאטר יוסף זיסלין מנהל בבית החולים לחולי נפש כפר שאול הורשע (גזר הדין) בביצוע עבירה של טיפול מרפאתי כפוי בניגוד לחוק, על פי סעיף 44 (ד) ביחד עם סעיף 11 לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א 1991 , וכן עבירה של הפרת חובת ניהול רשומה רפואית, על פי סעיף 17 ביחד עם סעיף 28 (ב) לחוק זכויות החולה, התשנ"ו.

הכתבה של"צ לפסיכיאטר שסייע לניסיון לחטוף חרדית , איתמר לוין , news1 , יוני 2012

ד"ר יוסף זיסלין, פסיכיאטר אשר סייע להוריה של נערה חרדית בניסיון להוציא אותה מן הארץ בעל כורחה, הורשע (12.6.12) בשתי עבירות ונדון ל-250 שעות עבודה לתועלת הציבור. שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, צבי גורפינקל, דחה את בקשתו של זיסלין להימנע מהרשעתו אך החליט להקל בעונשו.

בשנת 2010 היה זיסלין בעל תפקיד ניהולי בבית החולים לחולי נפש כפר שאול, ועמד בקשרים מקצועיים עם מלכה בלומא גליק שהייתה אחראית על החולים החרדים. באותה עת החליטה הצעירה בה מדובר, שהיא בעלת צרכים מיוחדים, שאינה מעונינת להתגורר בבית הוריה, והללו החליטו להוציא אותה בכוח מן הארץ. הם הסתייעו בזיסלין, מבלי לגלות לו את האמת על מניעיהם. הצעירה הובאה לבית החולים, זיסלין הציג את עצמו בפניה כפסיכיאטר, והזריק לה חומרים מטשטשים בניגוד לרצונה בלא כל רישום ותיעוד. זוסלין ליווה את הצעירה לנתב"ג, אך בהמשך הלילה נעצרו ההורים במטוס לפני שהמריא.

גורפינקל עומד בהחלטתו על שורת המעשים הפסולים שביצע זיסלין: קבלתה של הצעירה לטיפול ללא תיעוד, מתן טיפול רפואי בכפייה, הסכמתו שהיא תצא לנתב"ג במקום להישאר להשגחה בבית החולים והתעלמותו משורה של איתותי אזהרה שהיו צריכים לעודד את חשדו שלא קיבל מידע מדויק על מצבה של הצעירה.

"העבירות בהן הודה הנאשם אינן מהעבירות החמורות שבספר החוקים, יחד עם זאת הנסיבות בהן בוצעו, כפי שתואר לעיל, חמורות ביותר. לגבי כל אחת מהנסיבות ניתן לטעון שמדובר בטעות, אך צירוף הנסיבות יחד מצייר תמונה של התנהלות חריגה ובלתי סבירה מצד הנאשם", אומר גורפינקל. אומנם לצעירה לא נגרם נזק של ממש, אך אילו הייתה מזימת ההורים עולה יפה – הנזק היה עצום. הוא מוסיף: "מעשיו כפסיכיאטר בכיר מערערים את אמון הציבור במערכת ופוגעים בתדמית הרופאים הפסיכיאטריים. בנוסף, ביצוע המעשים בין כותלי בית החולים, הביא להכתמת שמו של בית החולים בפרט ושמה של מערכת הבריאות הציבורית בכלל". לאור כל זאת, החליט גורפינקל להרשיע את זיסלין.

לעומת זאת, לעניין העונש מונה גורפינקל שורה של נסיבות מקלות: ההשלכות החמורות הצפויות לזיסלין במישור המקצועי, העובדה שההורים נדונו רק לשישה חודשי עבודות שירות, והעונשים הקלים (שנת מאסר וקנס) הקבועים בצידן של העבירות בהן הורשע.

פסיכיאטר אילן רבינוביץ' למאזין גל"צ: "שים לבתך כדור בכוס ללא ידיעתה"

קישורים:

  • הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה – ד"ר איתן חבר – חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה – ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות…

תחלואי הפסיכיאטריה – פסיכיאטר בכיר חשוד בחטיפת בחורה בת 21 באמצעות סמים פסיכיאטריים

הכתבה פסיכיאטר בכיר חשוד במעורבות בחטיפת בחורה חרדית , איתמר לוין , פברואר 2011 , news1

המדינה: הרופא הזריק לבחורה חומרי הרדמה וסייע להוריה להעביר אותה דרך האבטחה בנתב"ג בניסיון להוציאה מהארץ

שופט בית משפט השלום בתל אביב, בני שגיא, האריך היום (ג', 1.2.2011) ב-48 שעות את מעצרו של פסיכיאטר בכיר, החשוד במעורבות בחטיפת בחורה חרדית בידי הוריה. ביהמ"ש אסר לפרסם את שמו של החשוד.

על-פי החשד, חטפו ההורים את בתם בת ה-21, הביאו אותה לבית חולים פסיכיאטרי ממשלתי, שם הזריק לה הרופא תרופות הרדמה. לאחר מכן הסיעו אותה ההורים והרופא לנתב"ג, רימו את המאבטחים וטענו שרגלה נשברה ויש להטיסה בדחיפות לרומניה. רק כאשר התעוררה הבחורה והחלה לזעוק לעזרה, נמנעה השלמת החטיפה. ההורים עצורים עד תום ההליכים, ואילו הפסיכיאטר טס לחו"ל יומיים לאחר המקרה ושב רק לאחר חודשיים.

הרופא טען, כי הבחורה הובאה לבית החולים במסגרת טיפול שיקומי בו היא מצויה וטופלה ככל חולה אחרת. עוד ציין, כי אין מחלוקת שהתנהגותה של הבחורה הצדיקה טיפול, שאכן ניתן לה גם בידי שני רופאים אחרים.

לדברי הסניגור, הרופא נקלע לראשונה בחייו לצד הלא-נכון של המתרס, לאחר שהעניק חוות דעת רבות גם למדינה בהיותו מומחה בעל שם עולמי בתחומו. עוד אמר, כי פסיכיאטר נתקל לעיתים קרובות במקרים בהם יש לכפות טיפול על חולה, ולמרשו לא הייתה סיבה לחשוד שנסיבות העניין שלפניו הן פליליות.

שגיא קבע, כי עצם העובדה שהפסיכיאטר נותר בחו"ל זמן כה רב מלמדת, כי הוא חשש שמא הוא מעורב בפרשה. עובדה זאת, לצד עדותה של הבחורה, מלמדת על קיומו של חשד סביר נגד הפסיכיאטר. לנוכח מצב החקירה ועברו הנקי של החשוד, הורה כאמור שגיא על הארכת מעצרו ביומיים בלבד.

שגיא דחה את בקשת אמצעי התקשורת לפרסום שמו של החשוד, למרות מעמדו המקצועי הבכיר ולמרות שהפרקליטות חושדת שקיבל שוחד מהוריה של הבחורה. הוא קבע, כי הנזק לחקירה עלול להיות משמעותי, וכי ניתן יהיה לשוב ולדון בבקשה להסיר את צו איסור הפרסום בדיון הבא.

קישורים:

מערכת החינוך כופה טיפולים פסיכיאטריים על ילדים בניגוד לחוק

הוועדה לפניות הציבור קיימה בינואר 2008 ישיבה בנושא פניות ציבור לגבי שימוש חורג של ילדים בתרופות ממכרות כדוגמת הריטלין (פרוטוקול הישיבה). הישיבה התקיימה בעקבות פנייה שהגיעה לוועדה מעמותת ”מגן לזכויות אנוש”, ממנה עולה שילדים רבים נפגעים מתרופות ממכרות כדוגמת הריטלין. לתרופות אלה 72 תופעות לוואי מסוכנות, תופעות עליהן לא מוזהרים ההורים מראש. בין התופעות: מחשבות אובדניות, התאבדות, פסיכוזה, אנורקסיה, בעיות בלב ועוד.
.
מערכת החינוך כופה אבחונים פסיכיאטריים ונוירולוגים על תלמידים בניגוד לחוק
לדברי ההורים, רבים מהם סובלים מלחץ עצום של מערכת החינוך לשלוח את ילדיהם לאבחונים נוירולוגיים ופסיכיאטרים בשל קשיי התנהגות בבתי ספר. לדבריהם, מערכת החינוך עושה זאת תוך הפעלת לחץ רב על ההורים ודרישה המתנה את המשך השהייה של הילד בבית הספר. התנאי שצוותי חינוך רבים מתנים הוא; לעבור אבחון, להשתמש בתרופות או שהילד יעבור מסגרת (באמצעות וועדות השמה), בדרך כלל ההעברה לחינוך מיוחד. כל זאת למרות שמשרד החינוך הוציא הוראת מנכ”ל האוסרת על הצוות החינוכי להציע, להמליץ, לדרוש, ללחוץ או להתנות שהייה בבית הספר והמשך לימודים בשימוש בתרופות או בעריכת אבחון. כמו כן, לא הרופאים נותני המרשמים ולא הצוות החינוכי בבתי הספר מזהיר את ההורים שמדובר בסם הנמצא תחת פקודת סמים מסוכנים. כמו כן הם אינם מציינים בפני ההורים את כל רשימת תופעות הלוואי. בנוסף, האבחון לילד `חסר קשב וריכוז, היפראקטיביות` הוא על סמך קריטריונים התנהגותיים בלבד. אין שום הוכחה פיזית גופנית שקיימת בעיה גופנית הקשורה בהפרעה זו.
.
ריטלין – סם מסוכן, מורה משועמם, תקלה באבחון
יו”ר הוועדה, ח”כ סופה לנדבר ציינה בתחילת הישיבה כי ריטלין ותרופות דומות נמצאת תחת פקודת סמים מסוכנים ולכן הוא סם מסוכן. הדעות לגבי ריטלין חלוקות אולם אסור למורים לכפות על ההורים לתת לילדים ריטלין ואסור להרחיק את הילדים מבית הספר אם הם אינם נוטלים ריטלין. לדברי ח”כ לנדבר, ברגע שהמאבחן לא מאבחן את הילד בצורה נכונה נגרם נזק בלתי הפיך לילד. לדבריה, לפעמים האשמה בחוסר קשב וריכוז אצל ילד נובע כתוצאה ממורה משעממת בכיתה ו/או משברים בבית המשפחה של הילד המשפיעים עליו ויש לקחת זאת בחשבון.
אחד הפונים שנכח בישיבה, רוקח במקצועו ציין כי נכון לשנת 2006, 290,000 מהילדים צורכים ריטלין. הורים רבים פונים לאבחונים פסיכיאטריים ומחליטים לתת ריטלין לילדים מבלי להיות מודעים לתוצאות לטווח הארוך. בשנת 2007 יש הכפלה בכמות השימוש בתרופה זו וגם סטודנטים נוטלים ריטלין לפני בחינות. לדבריו, ”מערכת החינוך לא מתפקדת היום ללא ריטלין. מערכת החינוך מצאה כלי להשתמש באמצעים רפואיים בשביל לטפל בבעיות משמעת. על מערכת החינוך להתמקד בחינוך ולא להתערב בהפרעות פסיכיאטריות”.
.
הורחק מבית הספר ואושפז בבית חולים פסיכיאטרי בגלל ששרט מכונית של מורה
פונה נוסף שנכח בוועדה, סיפר שהגיע לוועדה על מנת לזעוק זעקה גדולה. הפונה, אב לשישה ילדים, בנו בן ה-17 וחצי הורחק מבית הספר ואושפז בבית חולים פסיכיאטרי בגלל ששרט מכונית של מורה. לדבריו, מנהל בית הספר חייב אותו לקחת את בנו לחוות דעת פסיכיאטרית. על פי חוות הדעת הפסיכיאטרית בנו אובחן כמסוכן לציבור והוחלט לאשפזו באשפוז פסיכיאטרי. כל ניסיונות האב להתנגד לאשפוז עלו בתוהו ובנו שהה במוסד במשך כ- 5 ימים. לאחר שבא לבקר את בנו מצא אותו רדום וכששאל אותו מה נתנו לו ענה הבן ”תרופות רבות”. לאחר השחרור מהאשפוז, מכר המשפחה מצא יום אחד את בנו שכוב על הרצפה, מעולף ומוציא ריר בגלל התרופות. לאחר המקרה, החליט האב להפסיק את הכדורים לבנו. היום, שנתיים וחצי לאחר הפסקת נטילת הכדורים, הבן חייל בצה”ל ומתפקד למופת. כרב ומחנך הוא יכול להעיד כי ”ילדים רבים מתאשפזים בכפייה על לא עוול בכפם. על מערכת החינוך לתעל את האנרגיות ולהפנותן למקום אחר ולא לדכא את הילדים על ידי שימוש בתרופות. בית החולים הפסיכיאטרי הוא למעשה בית כלא למאושפזים”.
.
ריטלין באיומים ובלחץ
פונה נוספת שנכחה בוועדה סיפרה שהכריחו אותה לתת לבנה ריטלין כתנאי להישארותו בבית הספר. הילד לא היפראקטיבי, לא מכה ולא משתולל. באבחון הדידקטי שערכו לו נמצא כי יש להעניק לו הקלות במבחנים אולם הוא אינו מתאים לחינוך מיוחד. לדבריה, איימו עליה שבמידה ולא יקבל ריטלין יועבר לחינוך המיוחד. לדבריה, מאז נטילת הריטלין הילד אלים מאוד וסובל מנדודי שינה ורגשי נחיתות.
הגב` אלה שנר, יו”ר עמותת מגן לזכויות אנוש, ציינה בישיבה שהתקבלו בעמותה מאות פניות מהורים אשר העידו על הלחץ המופעל עליהם מצד בתי הספר. הגב` שנר אמרה שפנתה לוועדה בתקווה להעביר את המסר שאסור לחייב או לדחוף הורים לשימוש בריטלין. הגב` שנר ציינה כי יש נוהל במשרד החינוך לפיו אין לחייב הורים לתת לילדיהם ריטלין אולם משרד החינוך איננו אוכף זאת.
.
ריטלין – בעיית אבחון, טיפול מתמשך לכל החיים
פרופ` אשר אור-נוי, מנהל המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו במשרד הבריאות ציין בפני הוועדה כי ישנה עליה מתמדת של מכירת ריטלין בארץ וב-5 השנים האחרונות הצריכה גדלה כמעט פי 3, מ- 90 ק”ג בשנת 2002 ל – 260 ק”ג בשנת 2006. מדובר בשימוש בריטלין על ידי ילדים ומבוגרים. ממוצע הצריכה השנתית של ריטלין לכל ילד מטופל הנה כ- 8 גרם, למבוגר היא כ- 12 גרם. ממוצע כ- 9 גרם לנפש. לכן, בשנת 2006 טופלו כ- 30,000 ילדים ומבוגרים בריטלין. יש להניח כי כ- 3/4 היו ילדים עד גיל 18. …
לדברי פרופ` אור נוי, כאשר נוטלים תרופה צריך לדווח על תופעות הלוואי ולבקש חוות דעת נוספת במידה ואלה קיימות. לדבריו, ריטלין היא אחת מהתרופות הותיקות ביותר ומוכרת כבעלת תופעות לוואי פחות קשות. יחד עם זאת יש לריטלין כ- 6-8 תופעות לוואי וחובה על הרופאים לדווח על תופעות לוואי אלה להורים. הטיפול בריטלין הינו טיפול מתמשך וצריך ליטול את התרופה כל החיים. לדבריו, הבעיה העיקרית בנושא היא בעיית האבחון. לדבריו, יש צורך לייעד שעה לאבחון. בקרוב, אמור לצאת חוזר מנכ”ל המפרט את כל ההנחיות באופן ברור לאבחון הפרעות קשב וריכוז. פרופ` אור נוי ציין כי למשרד הבריאות אין כל אפשרות לכפות על קופות החולים לבצע אבחון ארוך ומדויק. לדבריו, חייבים להיות קריטריונים ברורים ומוגדרים לאבחון בעיות קשב וריכוז שיכללו מספר מרכיבים.
.
אסור להתנות מתן ריטלין לילד כהמשך לימודים בבית הספר
הגב` עירית ליבנה, מפקחת תחום בריאות במשרד החינוך, התרבות והספורט, ציינה כי על פי הנוהל של משרד החינוך, טיפול תרופתי ניתן רק על פי מסמך רפואי עם הסכמת ההורים שמגבה. לדבריה, לא יתכן מצב שניתן טיפול תרופתי בהחלטת בית-הספר. כל טיפול שניתן חייב להיות מגובה וכאשר יש מסמך רפואי ההורים נותנים גיבוי. המורה והגננת לא יקבעו את דרך הטיפול. אם ילד צריך לקבל ריטלין הסמכות של המורה והגננת זה להעביר לייעוץ. לדבריה, אסור להתנות מתן ריטלין לילד כהמשך לימודים בבית הספר.
.
קישורים:

השופטת שושנה שטמר כפתה טיפול בריטלין לילד במשפחת אומנה, בניגוד לחוק הנוער, ובניגוד לרצון אימו

שופטת שושנה שטמר - כפיית סם פסיכיאטרי על יתום רווחה בניגוד לחוק ולכלליםמבוסס על המאמרים: האם פקידי הסעד אוהבים ילדים? עו"ד יעל גיל, והשופטת הכריעה – הילד יקבל ריטלין, רותי אברהם, NEWS1 מרץ 2009.

."טיפול והשגחה" במשפחת אומנה – גם בכפייה, וגם בריטליןבענ"א 5158-02-09 קבע בית המשפט המחוזי בחיפה כדלקמן :
ילד שסובל מבעיות קשב, ריכוז והיפראקטיביות, יטופל בריטלין, על אף התנגדות אמו הביולוגית. הילד בן השמונה, הוכרז כקטין נזקק והוצא מבית האם כבר לפני מספר שנים, על אף התנגדות אמו. הבקשה למתן ריטלין לילד, הוגשה ע"י רשויות הרווחה וע"י האפוטרופס לדין שמונה לקטין.
האם התנגדה לבקשה, היות ולפי חוות דעת שנמצאה בידה, ריטלין הנו סם מסוכן וממכר, אשר יש לו השפעות קשות ובלתי הפיכות.
האם טענה, כי "הריטלין נועד לשתק את רצונו של בנה להישאר במחיצתה והוא בא במקום טיפול במצוקתו ובשל כשלון ההורים האומנים להציב לילד גבולות…ההחלטה לתת ריטלין אינה עולה בקנה-אחד עם הגישה לפיה החברה מתערבת באוטונומיה של ההורים רק במקרים מצילי חיים". האם הצטיידה בחוות דעת של רוקח-יועץ אילן סלומון, שטען כי מדובר ב"סם מסוכן" שיש לו תופעות לוואי רבות וכי "בשימוש ממושך גורם לתלות והתנהגות פסיכוטית". האם טענה עוד, כי אם הילד יוחזר למשמורתה, יעלמו כל התופעות הבעייתיות מהן הוא סובל. כמו-כן, היא טענה, שעפ"י הוראות היצרן, אסור לתת ריטלין למי שסובל מחרדה ומטיקים, מהם בנה סובל.
.
בית המשפט משתמש בחוק האפוטרופסות למתן טיפול פסיכיאטרי בכפייה לקטין, במקום חוק הנוער
חוות דעת אשר הוגשה לבית המשפט של המומחה אשר מונה מטעם ביהמ"ש, קבעה כי יש לתת לקטין ריטלין. בפסה"ד נקבע כדלקמן :
"הנתונים שהביאו המומחים הפסיכיאטרים מטעם המשיבות, הם בעלי משקל רב ומשכנעים שהטיפול הוא לטובתו של הקטין במניעת פגיעה בעתידו, ביחסיו עם הסובבים אותו, במניעת הידרדרותו לסמים, ואף לבריאותו הנפשית והפיזית. אם הסיכויים להשתלבותו של הקטין באופן טוב יותר בחברה, בהשגת מקצוע ובהימנעות מלהגרר לסמים יעלו כתוצאה מנטילת ריטלין, הרי הטיפול בריטלין מיועד להיטיב עם הקטין הן בתחום הפיזי והן בתחום הנפשי של בריאותו."

ביהמ"ש קבע, כי מכוח סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ניתנת לו הסמכות לקבוע, כי יש לתת לקטין ריטלין, למרות התנגדות הוריו:
"68. (א) בית המשפט רשאי, בכל עת, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או -כוחו או לבקשת צד מעוניין ואף מיזמתו הוא, לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת עניניו של קטין, של פסול-דין ושל חסוי, אם על-ידי מינוי אפוטרופוס זמני או אפוטרופוס-לדין, ואם בדרך אחרת; וכן רשאי בית המשפט לעשות, אם הקטין, פסול-הדין, או החסוי פנה אליו בעצמו.

(ב) הייתה הבקשה להורות על ביצוע ניתוח או על נקיטת אמצעים רפואיים אחרים, לא יורה על כך בית המשפט אלא אם שוכנע, על-פי חוות דעת רפואית, כי האמצעים האמורים דרושים לשמירת שלומו הגופני או הנפשי של הקטין, פסול הדין או החסוי."
.
טיפול פסיכיאטרי זול בסם ממכר עם תופעות לוואי חמורות בניגוד לרצון ההורים שהציעו חלופה
פסק דין זה, מעלה כמה סוגיות שנויות במחלוקת. אחת הסוגיות היא הויכוח, אשר קיים בין מומחים רבים, בעד ונגד מתן ריטלין. מצד אחד טוענים המומחים, כי מדובר בסם ממכר עם תופעות לוואי חמורות ומצד שני טוענים מומחים אחרים, כי הוא מביא לשיפור ניכר בחייהם של מי שסובלים מבעיות קשב וריכוז. מצד אנשי הרפואה האלטרנטיבית, יש הגורסים, כי ניתן, להשתלט על בעיית הפרעות הקשב והריכוז באמצעים אחרים שהם פחות חמורים וללא תופעות הלוואי של הריטלין, אך דורשים משך טיפול והשקעה גדולים יותר. כמו-כן, עולה כאן סוגיה בעייתית מאוד, הנוגעת לכך, שביהמ"ש קבע כי יש לתת ריטלין לקטין, בניגוד לרצון הוריו.
.
טיפול נפשי לקטין בחוק הנוער: על סמך חוות דעת של הפסיכיאטר המחוזי, או פסיכולוג מומחה
ברע"א 1943/06 (מתוך המאגר המשפטי נבו) קבעה שופטת בית המשפט העליון, כבוד השופטת עדנה ארבל בעניין קטינה, אשר הוכרזה כקטינה נזקקת על-פי חוק הנוער, כדלקמן:

"לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובמסמכים המצורפים, החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

המסגרת הנורמטיבית למתן טיפול נפשי לקטין, עליו הורה בית המשפט בענייננו, מצויה בסעיף 3ד לחוק הנוער, הקובע:
"(א) בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על טיפול נפשי בקטין, במקום שעליו יורה ובתנאים שיקבע, ובלבד שנתקיים אחד מאלה:

(1) בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי הקטין חולה במחלת נפש או אובחנה אצלו הפרעה נפשית, המצריכות טיפול פסיכיאטרי לשם מניעת סיכון פיסי לקטין או לזולתו או לשם מניעת נזק נפשי חמור להתפתחותו;
(2) בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבדק את הקטין, כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו. (ב) צו לפי סעיף קטן (א) יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על שלושה חודשים; בית המשפט רשאי, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר או של פסיכולוג כאמור בסעיף קטן (א), המטפל בקטין, להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים".

המחוקק קבע, אם כן, כי מתן טיפול פסיכולוגי לקטין, כפי שהורה בית המשפט בענייננו, צריך להתבסס על חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבחן את הקטין, בעקבותיה נוכח בית המשפט כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו. כן מוסיף וקובע הסעיף בסעיף קטן (ב), כי צו שכזה יינתן לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, כאשר בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו לתקופות נוספות, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה המטפל בקטין, כשכל אחת מהתקופות לא תעלה על שלושה חודשים.

במקרה דנן עולה חשש, כי בתי המשפט לא התבססו על הוראות הסעיף בעת שהכריעו בבקשת פקידי הסעד. בסוגית שליחתו של קטין לטיפול פסיכולוגי בניגוד לרצון הוריו, קבע המחוקק מנגנון, שנועד להבטיח את תקינותה של ההחלטה. מנגנון זה דורש חוות דעת של אנשי מקצוע מסוימים אשר בדקו את הקטין, כתנאי להפעלת שיקול הדעת של בית המשפט, וכן הוא מחייב בדיקה חוזרת שכזו מעת לעת. מנגנון זה הוכנס לחוק בתיקון מס' 11 לחוק הנוער.

קישורים: