פסיכיאטרית ג'ואנה מונקריף: "אין שום בסיס למחשבה שאנשים יקחו תרופות פסיכיאטריות וירגישו יותר טוב"

הרופאה שתערער כל מה שחשבתם על כדורים פסיכיאטריים , גלובס , תחייה ברק , פברואר 2014

ד"ר ג'ואנה מונקריף: אנחנו הפסיכיאטרים לא הופכים אנשים למאוזנים. נקודה

בשנת 2010 בלבד הוציאו האמריקאים 35 מיליארד דולר על תרופות לטיפול בדיכאון, חרדה והפרעות קשב, נתון שהוביל את התובע הכללי של מדינת ניו יורק, אריק שניידרמן, להכריז כי "תרופות מרשם פסיכיאטריות הן בעיית הסמים ה'צומחת' ביותר בניו יורק ובארה"ב".

לאור כל זאת, האלטרנטיבה המאופקת של הפסיכיאטרית הבריטית ד"ר ג'ואנה מונקריף, 47, הופכת חתרנית ממש. בחדר הטיפולים שלה המוצא האחרון הוא טיפול בכדורים פסיכיאטריים. היא נחשבת היום לאחת החוקרות הבולטות במאבק המערער על לגיטימיות השימוש הנרחב בתרופות כפתרון כל-יכול, ויוצאת נגד הקלות הבלתי נסבלת של מיתוס הריפוי הכימי – שמשרת לדעתה אינטרסים פוליטיים וכלכליים נרחבים. בקליניקה שלה היא מציעה אלטרנטיבות לכדורים: לא בוחלת במדיטציות, מערבת פסיכולוג ועובד סוציאלי, ובאופן כללי שולחת את החולים להתבונן על חייהם ולערוך בהם שינויים נדרשים.

"כבר כפסיכיאטרית צעירה, בתחילת שנות ה-90, הבנתי שאין שום בסיס למחשבה שאנשים יקחו תרופות פסיכיאטריות וירגישו יותר טוב", מספרת מונקריף בראיון ל'ליידי גלובס'. "בבתי החולים הפסיכיאטריים שבהם עבדתי, אנשים התהלכו סהרוריים ומלאי בתרופות, נראו כמו זומבים. לחלקם היו תנועות לא נורמליות, טורט וטיקים, או תסמונות שגורמות להתכווצות שרירים פתאומית בלשון, בצוואר או בלסת, וכל זה כתופעת לוואי לתרופות. הם אמנם כבר לא היו פסיכוטים, אבל היו מעורפלים. הבנתי שאנחנו מכחידים סימפטומים פסיכוטיים על ידי סימום של המטופלים ודיכוי התגובות הרגשיות שלהם לדברים. הדבר השני שהבחנתי בו זו העובדה שלאנשים שהתאוששו מדיכאון היה קשר מועט, אם בכלל, לכך שלקחו כדורים אנטי דיכאוניים.

"אלו היו ימי התהילה של הפרוזאק והסרוקסט (פקסיל), מפורסמים יצאו מהארון וסיפרו שהם לוקחים אותם נגד דיכאון, פחות ופחות אנשים התביישו לספר שהם נוטלים כדורים פסיכיאטריים, ואני כפסיכיאטרית צעירה כלל לא הייתי בטוחה שהכדורים האנטי חרדתיים יצרו איזשהו הבדל. גיליתי שהדבר היחיד שחולל מפנה אצל אנשים מדוכאים היה זה שהם עשו שינוי גדול בחיים שלהם. מי שהיה בדיכאון בגלל נישואים קשים או כי איבד את העבודה, ופתר את הבעיות הללו, יצא מהאפיזודה הדיכאונית שלו".

– אבל כשאתה תחת עננת דיכאון, קשה לך לבצע שינויים כה דרמטיים בחייך.

"זה נכון, ועם זאת לא מצאתי שכדורים אנטי דיכאוניים שיפרו את המצב עבור אנשים בדיכאון קשה. אין פתרונות קלים או מהירים, אני מצטערת".

אופיום להמונים

– איך הכדורים הפכו כה פופולריים?

"אנשים תמיד חיפשו חומרים ותחליפים משני תודעה שיגרמו להם להרגיש טוב יותר ויעשו את החיים לטובים יותר. לפני הופעת הכדורים המרגיעים זה היה אופיום, למשל. לאנשים תמיד הייתה נטייה לחפש פתרון קל, וחברות התרופות רק העצימו את התחושה הזו בעזרת קמפיינים שהכינו חברות הפרסום. בתחילת שנות ה-90 החלו קמפיינים מסיביים לשכנע אנשים שדיכאון הוא תוצר לוואי של חוסר איזון כימי, ושהטיפול בו עובר דרך שימוש בכדורים. זאת למרות שלא היו עדויות משמעותיות שדיכאון נגרם בגלל חוסר איזון כימי. המסר הזה פומפם בצורה מסיבית על ידי תעשיית התרופות, תקע יתד ונשאר עד היום, ובהצלחה יתרה.

"פספסנו לגמרי את כל 'הקטע' של הכדורים. יש שינויים כימיקליים במצבים רגשיים שונים, אבל אנחנו עדיין לא יכולים למפות את מצב המוח, ולהבין מה מופעל ואיך במצבים רגשיים שונים, או בהתנהגויות ספציפיות. החשד שלי שלעולם לא נצליח, זה מורכב מדי.

"ניקח לדוגמה את הדיכאון. בשנים האחרונות מייחסים רמת סרוטונין נמוכה במוח כמקור לדיכאון או לחרדה, אלא שהמחקרים בנושא לגמרי לא עקביים. לצד מחקרים שמצביעים על סרוטונין נמוך בחולי דיכאון, יש מחקרים אחרים שלא מראים הבדל בין רמת סרוטונין אצל דיכאוניים לזאת שנמדדת אצל אנשים בתפקוד נורמלי, ויש מחקרים שבכלל מראים שלאנשים בדיכאון יש הפרשה מוגברת של סרוטונין. ולמרות כל המחקרים הלא עקביים הללו, פסיכיאטרים והציבור כאחד, יגידו שסרוטונין נמוך במוח הוא הוא הסיבה לדיכאון".

– כל תרופות ה-SSRI בנויות על ההנחה הזו.

"חברות תרופות קידמו את העניין של מעורבות חומרים כימיים. זה מסר שטוב להן – משהו השתבש במוח שלך ואתה צריך תרופות כדי לחזור לעצמך. זה לא הנישואים הגרועים, אלא הסרוטונין הנמוך. התרופות מאפשרות ריחוק מעצמנו, מחיינו, ממה שמתחולל בהם. אנחנו מכחישים את המציאות של הסבל האנושי, בעיות החיים עברו טרנספורמציה לבעיות ביוכימיות. זה גורם לאנשים לראות את עצמם כקורבנות של הביולוגיה שלהם ולהימנע מלפתח דרכי התמודדות עצמאיות. ברמת המקרו, המסר הזה מאפשר לממשלות להתעלם מסיבות פוליטיות וחברתיות הגורמות לכך שאנשים כה רבים חשים אי נחת.

"איש הפיתוח של הפרוזאק בענקית התרופות אלי לילי כבר הודה שאין לנו מושג איך הפרוזאק עובד ומה הוא מחולל במוח. כשהוא אמר את זה הוא הודה למעשה שתיאוריית הסרוטונין לא מבוססת. אין לנו מושג מה המכניזם של הדיכאון או החרדה".

ובכל זאת, כשאדם מגיע מדוכא או בהתקף חרדה אל הרופא, מיד יוצע לו ציפרלקס או חבר אחר מתרופות ה-SSRI, ולא חקירה של יסודות חייו.

"את צודקת. אין שום הצדקה הגיונית להציע את זה למטופל. מה שיש לנו ביד הם מחקרים אקראיים שמראים שהתרופות נוגדות הדיכאון עוזרות רק במידה מועטה יותר מהפלסיבו, והבעיה היא שההבדל קטן מדי ולא משמעותי מבחינה קלינית. אני עצמי התפלאתי שלכדורים האנטי דיכאוניים יש יתרון מחקרי כלשהו, כי בשדה הטיפולי לא ראיתי הבדל כזה".

תגובת חברת התרופות אלי לילי: פרוזאק מאושרת לשימוש על ידי הרשות האמריקאית, הרשות האירופית ומשרד הבריאות בישראל, ומוכרת כתרופה יעילה ובטוחה. מעבר להיותה אחת התרופות הנחקרות ביותר קלינית בהיסטוריה, היא הועילה וממשיכה להועיל לאורך השנים למיליוני חולים ברחבי העולם.

——————  סוף מאמר גלובס

יהודה קורן, דובר עמותת מגן לזכויות אנוש, מציין כי בכך מצטרפת ד"ר מונקריף לרשימה מכובדת של אנשי מקצוע אשר יצאו בגלוי כנגד הפרקטיקות המקובלות של פסיכיאטריה. רשימה זו כוללת את ד"ר פיטר ברגין, ד"ר תומאס סזאס, ד"ר ניל מקלארן, ד"ר ג'פרי שיילרד"ר ג'ון וירפן, הכימאי שיין אליסון ועוד רבים אחרים.

 קישורים:

  • מגיפת הריטלין: במקום להילחם על הילדים – מסממים אותם – המאמר מגיפת הריטלין: במקום להילחם על הילדים – מסממים אותם , אסף אוזן , נענע , נובמבר 2011 – כשמרגילים ילד קטן לבלוע כדור בכל פעם שקשה, מעבירים אותו שיעור מסוכן בהתמודדות עם בעיות. ריטלין הוא אולי הפתרון הקל לבעיות קשב וריכוז, אבל הדרך הנכונה היא עבודה צמודה, אינטנסיבית וממושכת. ואולי חלק מהבעיה נעוץ בכלל בשיטות הלימוד?… 
  • הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות – שיטת האבחון – ד"ר בועז רפפורט – יוני 2010 – בכתבה "השלב הבא הוא לחנוק את הילד" – עיתון "פוסט"- ד"ר בועז רפפורט, מומחה להתפתחות הילד הילד, הגיש תלונה נגד "סופר נני", שלטענתו לא עושה אבחון מקצועי של רופא ומשדרת להורים מסרים אלימים. תגובת קשת: "מיכל דליות היא אשת מקצוע מהשורה הראשונה"…
  • הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה – ד"ר איתן חבר – חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה – ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות…
  • גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים לפסיכיאטרים – הכתבה "ברוב קשב" מירב שלמה מלמד , ידיעות תל אביב , חינוך , 26.03.2010 – ב- 2009 נרשמה עלייה של כשבעה אחוזים בהפניית ילדים עד גיל שש למכוני אבחון של הפרעות קשב וריכוז. ד"ר אורלי נקר: מדובר ב"הפניית יתר" מצד גננות למכונים

פסיכיאטר צבאי לחייל אובדני: "זה בסדר שאתה רוצה למות, מצוין"

פסיכיאטר צבאי לחייל אובדני: "זה בסדר שאתה רוצה למות, מצוין". האזינו
חייל שביקש לשים קץ לחייו בשל קשיים בשירות הגיע לפסיכיאטר צבאי במילואים בבסיס צריפין, שאליו נשלח. בשיחה שהקליט בעצת משפחתו, ניתן לשמוע את הזלזול שלו זכה מהרופא שאמור לסייע לו. "מאיפה אוספים אותם?", אמר הפסיכיאטר בתום המפגש הקצר. המשפחה זועמת: "דירדר את מצבו". צה"ל: "אמירה חמורה, מונתה ועדת בדיקה"
מתן חצרוני, כתב חדשות 2 באינטרנט | חדשות 2 | פורסם 05/02/14 

"זה בסדר שאתה רוצה למות, מצוין. ככה זה צבא, מקום להרוג ולהיהרג". אלה הדברים שאמר פסיכיאטר צבאי במילואים לחייל בעל נטיות אובדניות שהגיע אליו למפגש ביום ב' האחרון. החייל, בעצת משפחתו, הקליט את המפגש – שארך דקות ספורות בלבד. הקלטת המפגש הגיעה לידי חדשות 2 Online.

החייל, שנשלח לאחד מבסיסי ההדרכה, ניסה לשים קץ לחייו בבסיס לאחר ששובץ לקורס מסוים – ולא הסכים לכך. לאחר מכן הוא הובהל לבית החולים – ומשם לקצין בריאות הנפש. מאוחר יותר הוא נשלח לכלא ל-30 יום בשל סירוב פקודה. כשסיים את תקופת מאסרו, הוא שב לביתו – שם הוריו מצאו אותו באחד הימים ללא הכרה לאחר שבלע כדורי שינה. הוא כתב להם: "מצטער, אשמור עליכם". במזל הוא לא הצליח לבצע את שתכנן.

כאמור, ביום ב' הגיע החייל למפגש עם פסיכיאטר צבאי במילואים בבסיס צריפין. האיש, שעובד מזה שנים במקצוע, גרם לטענת משפחת החייל להידרדרות נוספת במצבו, לאחר שלדבריהם התייחס אליו בצורה משפילה.

הקלטת המפגש חושפת זלזול מצד הפסיכיאטר. כשאמר לו החייל: "אני רוצה למות" – הוא השיב לו: "זה בסדר שאתה רוצה למות, ככה זה צבא, מצוין. מקום להרוג ולהיהרג". במהלך המפגש הקצר, החייל לא דיבר הרבה. בתום הפגישה אמר איש המקצוע: "לא הבנתי למה באת אליי". לאחר מכן הוא נשמע אומר: "אני לא יודע מאיפה אוספים אותם. לא, מה זה?".

חלק מתמלול השיחה בין הרופא והחייל:

פסיכיאטר: אוקיי. למה אנחנו נפגשים? למה באת לפה? כאילו, למה באת אליי?

חייל: לא יודע

פסיכיאטר: אתה לא יודע למה באת… אוקיי. מה, איך אתה מרגיש? מה, לא טוב?

חייל: אני לא רוצה לחיות

פסיכיאטר: מה?

חייל: אני לא רוצה לחיות

פסיכיאטר: למה? למה באת אליי? אוקיי… אולי ניתן לך טיפול איתו אתה תרגיש טוב. מה אתה אומר? אתה לא רוצה לקבל טיפול?

חייל: אני רוצה למות

פסיכיאטר: לא, זה שאתה רוצה למות זה בסדר, מצוין, צבא זה מקום טוב. זה נועד להרוג ולהיהרג. ככה זה צבא. אבל השאלה אם אתה רוצה להרגיש טוב?

חייל: אני רוצה לחזור הביתה

פסיכיאטר: להתראות. בבקשה. שלום. מאיפה אוספים אותם? לא.. מה זה?

המשפחה זועמת: "הוא דירדר את מצבו עוד יותר"

בני משפחתו של החייל מנסים לסייע לו כמה שניתן, זאת גם לאור הרקע החברתי שלו ובעיותיו האישיות מאז שהיה קטן. הם מנסים למנוע מלאשפז אותו במחלקה פסיכיאטרית ואומרים כי מצבו הנפשי הידרדר עוד יותר לאחר המפגש.

"לא ייתכן שככה מתייחסים לחייל בצה"ל או לכל אדם באשר הוא", סיפרה בזעם אחותו לחדשות 2 Online. "הוא דיבר בזלזול ורק גם לאחי שמצבו הנפשי הידרדר עוד יותר, הוא היה אליו מגעיל וככה לא צריך להתנהג".

הפסיכיאטר מסר בתגובה לדברים: "אין תגובה".

פסיכיאטר יורם יובל ותחלואי ההיבריס הפסיכיאטרי – תלישת תינוק מאמו

חדשות 10 – בלעדי: יורם יובל כתב מסמך פסיכיאטרי שהרחיק אם מבנה, אף שלדבריה מעולם לא טיפל בה – 15/09/2013 – ברוך קרא

אחד הפסיכיאטרים המוכרים והמוערכים בישראל, חתם לאחרונה על מסמך בו הוא מוסר אבחנות קשות בנוגע לאישה, שגרמו להרחקת בנה ממנה. כעת היא טוענת כי הדבר נעשה מבלי שיובל טיפל בה, ומבלי שהוא מציין כי אבי הילד הוא קרוב משפחתו: "מסרו עליי תצהיר הזוי ושקרי". יובל בתגובה: "הטענות אינן נכונות, אך אסור לי להתייחס"


הפסיכיאטר המוכר והמוערך, יורם יובל, עומד במרכזן של האשמות חמורות ביותר מצדה של ישראלית המתגוררת לאחרונה בחו"ל. כפי שנחשף הערב (ראשון) בלעדית במהדורה המרכזית של חדשות 10, טוענת האישה כי תצהיר שמסר יובל אודותיה, למרות שלא טיפל בה מעולם, הרחיק ממנה את בנה וגרם להעברת המשמורת עליו לבעלה – קרוב משפחתו של יובל.
כבר כמה שנים ש' מתגוררת בחו"ל ביחד עם בעלה, ושם היא ילדה את בנם הבכור. בתקופה שלאחר הלידה, התפתח אצלה דיכאון קל, שלדבריה טופל על ידי רופא משפחה, ולא גרר המלצה לטיפול פסיכיאטרי. בשל מצבה, מחליט הבעל לפנות לקרוב משפחתו יובל, לטענת ש', ללא ידיעתה.

בשלב מסוים, כשבני הזוג מגיעים לביקור בארץ ביחד עם הילד, ממליץ יובל לאב להפגיש את האשה עם פסיכיאטר נוסף, והיא נענית בחיוב לבקשת בעלה. הזוג התגורר בבית הורי האב, עמם לאשה יש יחסים מתוחים. כעבור זמן מה היא ביקשה מבן זוגה לעבור ולהתגורר במלון, ואז, כך היא מספרת, הדברים החלו לצאת משליטה. "בעלי התחיל להתנהג מוזר", היא שחזרה בשיחה עם חדשות 10. "הוא שם מזרון בכניסה לחדר שלי ואמר שאני לא אצא משם ביחד עם הילד".

ש' מזעיקה משטרה, ואילו האב מזעיק את יובל ואת הפסיכיאטר הנוסף עימו היא נפגשה בארץ. בסופו של דבר העניינים נרגעים, אך מתלהטים פעם נוספת כשהיא מבקשת לצאת מהארץ עם התינוק – והמשטרה שוב מוזעקת. אז, לדבריה, מובא אל השוטרים תצהיר מטעמו של יובל, שכאמור לטענתה מעולם לא טיפל בה.

"היא סובלת מדיכאון אחרי לידה עם קווים פסיכוטיים, עם פגיעה בבוחן המציאות וקושי בשליטה בדחפים", מאבחן שם יובל, ואף מוסיף – "אין להשאירה בלא השגחה". כל זאת, מבלי לציין ולו פעם אחת שהאב הוא קרוב משפחתו.

כעבור יומיים, מגיש יובל תצהיר לבית המשפט, ובשונה מהמסמך הקודם, כאן הוא כותב כי העביר את הטיפול לפסיכיאטר אחר. זאת, לדבריו, בשל הקרבה המשפחתית. בעקבות התצהיר הזה, העבירה שופטת בית המשפט לענייני משפחה – במעמד צד אחד – את הבן למשמורת האב. האם עתרה לבית המשפט וטענה כי על פי אמנת האג, מדובר בחטיפה. בשבוע שעבר, כחודשיים לאחר שהתינוק הורחק ממנה, קובע בית המשפט כי יש להחזיר אל האם את התינוק לאלתר.

"מעולם לא ניהלתי עם יורם יובל אפילו שיחה", היא מצהירה. "הייתה בינינו החלפת מילים אחת, פחות מ-5 דקות, וזו הייתה הפעם היחידה שפגשתי את האיש הזה". גם הפסיכיאטר הנוסף, שיובל הפנה אותה אליו, תמה למשמע המסמך ובשיחה עם ש', שהקלטתה הגיעה לידי חדשות 10, אמר כי הוא "מתפלא שיובל כתב דבר כזה", והוסיף כי אין לו הסבר על איזו תשתית כתב יובל את הדברים.

"הם מסוגלים בלי לראות אותי לקחת ממני את הבן שלי", האשימה ש'. "זה תינוק שעדיין יונק, והכל על סמך תצהיר כה הזוי". על הפסיכיאטר הקרוב לבעלה היא אמרה: "הוא אדם ידוע, וזה ברור שמדובר בהיבריס. הוא בתחושה שהוא כל יכול, שהוא יבוא ויעשה פה סדר בסיטואציה".

יורם יובל בתגובה: "מנוע מלהתייחס"

הפסיכיאטר יורם יובל אמר בתגובה לכתבה כי "אני מנוע מלהתייחס למקרה משום שחל עליו חיסיון רפואי, כפי שחל בין מטפל למטופל. המתלוננת יודעת זאת היטב, ולכן לא הסירה מעלי את חובת החיסיון שלי כלפיה, שבעטיו אני מנוע מלהגיב. למותר לציין שככל שבפרסום (שנעשה מתוך ידיעה ש"ידי קשורות" ואני לא יכול להגיב לגופם של דברים) יהיה משום לשון הרע ופגיעה בשמי הטוב, אני שומר לעצמי את הזכות להגיש תביעה מתאימה, ולרבות נגד המפרסמים או מי שהביאו לפרסום, ובמקרה זה טענת תום לב עלולה לא לעמוד לכם. חובת החיסיון הרפואי חלה על אדם ביחס לאדם אחר, רק אם הוא מטפל בו!".

עוד טען יובל כי "הטענות שבכתבה אינן נכונות, ובטעות יסודן. מאוד הייתי רוצה להתייחס אליהן לגופן – אבל אסור לי, בגלל חיסיון רפואי, שמותר להפר אותו רק במצבי חירום, ולצורך שמירה על חיי אדם. על כן אינני יכול להגיב בפומבי לטענות המושמעות נגדי עכשיו, שכן מי שמתלוננת נגדי לא שיחררה אותי מחובת החיסיון הזה. אם תהיה אלי פניה של גורם מוסמך אתייחס לדברים בפירוט, ובפורום הנכון, ואני בטוח שייקבע שפעלתי נכון.

"לא נותר לי אלא להביע צער על כך שהטענות האלה עלו, ולהדגיש שפעלתי לכל אורך הדרך מתוך חובה מוסרית ורפואית למנוע אסון. פעלתי בשיקול דעת, באופן אתי, ובמידתיות, לפי מיטב מצפוני וההבנה המקצועית שלי, על מנת לשמור על שלומה של מי שהייתי שותף לטיפול בה, ועל שלומו של ילד".

קישורים:

אישור פסיכיאטרי כעלה תאנה לעושק קשישה – הפסיכיאטר איתן חבר – דצמבר 20011 – מדובר באבחון לאישה בת 90 שביצע הפסיכיאטר איתן חבר ע"פ הזמנת חברת הלוואות בשוק האפור "מיסטר מאני". הפסיכיאטר חבר נשכר למתן אישור פסיכיאטרי לכשירות האשה למתן שיעבוד דירתה להלוואה על סך 450,000 שקלים לבנה…

הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה – ד"ר איתן חבר – חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה – אוסף של הבלים ודברי בלע הרעיל הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה ד"ר איתן חבר על נבדקת שהובאה ע"י בעלה שהופנה ע"י לשכת הרווחה בבת ים. הפסיכיאטר איתן חבר לא בדק את האישה אך עיכס בתעודת רופא ותייג אותה בבדיות ועלילות, וקבע דיאגנוזה וטיפול אשר הרעו את מצבה והרסו את חייה… 

גת מגידו מנכ"לית ורוקח אילן סלומון מעמותת מגן זכויות אנוש בפתיחת תערוכת פסיכיאטריה תעשיית המוות 2013

אוגוסט 2013 – תמונות מתערוכת "פסיכיאטריה – תעשיית המוות" של עמותת מגן לזכויות אנוש. התערוכה מוצגת ע"פ שטח של 600 מ"ר בנמל יפו, בהאנגר הדרומי 2, גלריית סלון יפו. בין התאריכים 30.8.2013 עד ה- 12.09.2013. בשעות 11:00 עד 23:00 – הכניסה ללא תשלום.

פלייליסט – תערוכת פסיכיאטריה תעשיית המוות 2013 – נמל יפו

קישורים:

ישראל בר און תובע מיליון וחצי שקל מהפסיכיאטר אילן רבינוביץ' ומ"כוכב נולד"

הכתבה ישראל בר און תובע מיליון וחצי שקל מ"כוכב נולד" , הארץ ,  גילי איזיקוביץ , יולי 2013

זאת בשל הנזקים הנפשיים שנגרמו לו כביכול במהלך השתתפותו בתוכנית ואחריה. טדי הפקות: "אוסף של אמירות שקריות ומופרכות" 



זוכה העונה השישית של "כוכב נולד", ישראל בר און, תובע את חברת ההפקה של התוכנית, "טדי הפקות", את זכיינית ערוץ 2 קשת ואת הפסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ. תביעת הענק של בר און, על סך מיליון וחצי שקלים, הוגשה היום – ופורסמה לראשונה בתוכניתו של גיא פינס – חמש שנים אחרי השתתפותו של בר און בתוכנית, בשל הנזקים הנפשיים שנגרמו לו כביכול במהלך השתתפותו בתוכנית ואחריה.

בר און טוען באמצעות באי כוחו, עו"ד רפאל בייפוס ואהרון שוורץ, כי במהלך התוכנית ואחריה ניהלו אותו הנתבעים "כבובה על חוט והובילו אותו למצבי קיצון אשר ערערו את מצבו הנפשי". עם הנזקים שנגרמו לו אז, טוען בר און, הוא מתמודד עד היום. בין היתר מתאר כתב התביעה כיצד פנה כביכול בר און למפיקה טמירה ירדני ותיאר בפניה את קשייו ומצוקתו הנפשית הגדולה בעקבות השתתפות בתכנית. לדבריו, ירדני פעלה "בחוסר תום לב ודרכים מניפולטיביות פסולות לחזק את ידיו (…) כשכל מה שעומד לנגד עיניה הנו סיפוק צרכי הרייטינג של התכנית". עוד טוען בר און כי מצבו הנפשי הוסיף והדרדר בין שלב חצי הגמר לגמר, כאשר אנשי התוכנית, ובמיוחד ירדני, מונעים ממנו לפרוש פעם אחר פעם בטענה כי על פי נתוני המסרונים הוא עומד לזכות בתכנית וחבל יהיה להפסיק את השתתפותו.

בהמשך, כך על פי כתב התביעה, מתואר כיצד הפנתה אותו ירדני לפסיכיאטר אילן רבינוביץ לקבלת טיפול, וזה, שכלל מתן כדורים פסיכיאטריים, הרע את מצבו וגרם לו לנזקים "ממוניים ונפשיים קשים" בהיותו "טיפול מיותר ולא מקצועי". לאחר שביקש להפסיק את הטיפול ואת התקשרותו עם קשת ועם טדי הפקות, הכפישו אותו שני הגופים "לרבות הפסקת מכירת אלבומו, סילוק שמו מאתרי הנתבעים כמי שבאים לומר ולהזהיר אחרים 'תעבוד אצלי או אצל אף אחד אחר'".

קישורים:

הפסיכיאטר אילן רבינוביץ' יפצה את משתתפי "האח הגדול" במאות אלפי שקלים – פברואר 2013 – בעקבות פרשת הסמים הפסיכיאטרים המסוכנים והממכרים שנתנו למשתתפי "אח הגדול" הוחלט לאחר הסכם גישור בין הפסיכיאטר אילן רבינוביץ' ומפיקת הריאליטי קופרמן הפקות למתמודדים סער שיינפיין, בנצי שני וארז דה דרזנר, יזכה סער שיינפיין לפיצוי של כ- 1.1 מיליון שקל, מתוך פיצוי של כ- 1.5 מיליון שקל לשלושת המתמודדים. חלק מגיבורי הפרשה ישובו לבית המשפט, לאחר שסער שיינפיין גיבש עם עורך דינו תביעה חדשה נגד הפסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ'. המאמר "גישור על מים סוערים" , רז שכניק , 7 לילות , 22.02.2013…

בנצי שני חושף טיפול פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי שלא לצורך ע"י אילן רבינוביץ' – גיא פינס – מרץ 2012 – הפרשה שהסעירה את נווה אילן לא נרגעת: בנצי שני נחשף כדייר נוסף שקיבל כדורים ומועצת הרשות השנייה הזמינה את בכירי קשת לשימוע…

פלייליסט – פסיכיאטר אילן רבינוביץ' – מרץ 2012 – פסיכיאטר של הסלבס אילן רבינוביץ' הגיש תכנית רדיו בגל"צ "שעת נפש" על סמים פסיכיאטריים וגם שימש בצוות ההפקה של "האח הגדול" לתת למשתתפים סמים פסיכיאטריים. עדויות של משתתפי תכנית הריאליטי חושפות דרכי הטיפולים הפסיכיאטריים בהם משתמש רבינוביץ' למטופליו…

הפסיכיאטר אילן רבינוביץ' אמר לי קח אותה למקלחת ות… אותה – סער שיינפיין: "הייתי בסיטואציות לא אנושיות" , 11/03/2012 – מערכת גיא פינס – מתמודד "האח הגדול" שחשף את פרשת הכדורים הפסיכיאטריים מדבר על הרגעים הקשים בבית, בראיון ראשון מאז החשיפה הגדולה בשבוע שעבר. "הפסיכיאטר (אילן רבינוביץ') אמר לי קח אותה למקלחת ות… אותה", משחזר שיינפין…

הבלי הפסיכיאטריה: "תקשיב, זה ייתן לך הרבה כוחות. זה ציפרלקס. יש לזה כוח עצום" – פסיכיאטר אילן רבינוביץ' – הכתבה ארז דה דרזנר נחשף: 'הד"ר אמר שהכדור ייתן כוח' , ynet , מרץ 2012 – ארז דה דרזנר, מתמודד בעונה השנייה של התוכנית "האח הגדול", חושף בראיון שיתפרסם ביום שישי ב"ידיעות אחרונות" כיצד גם הוא התבקש לקחת כדורים פסיכיאטריים מד"ר אילן רבינוביץ'. "הוא אמר לי: 'עכשיו, על כל מה שאנחנו מדברים, אתה לא מספר לאף אחד'"…

סודיות רפואית ע"פ פסיכיאטר אילן רבינוביץ' ופרופ. אבינועם רכס – חדשות 2 – מרץ 2012 – יו"ר ועדת אתיקה רפואית אבינועם רכס והפסיכיאטר אילן רבינוביץ' מתארים פרטים רפואיים לתפיסתם על מטופל של הפסיכיאטר רבינוביץ'…

עדות מבפנים – שיטות טיפול הפסיכיאטר אילן רבינוביץ' – מרץ 2012 – הטיפול הפסיכיאטרי מבוסס על סמים פסיכיאטריים קשים וממכרים, המסבים נזק לגוף ולנפש. סמים אלו אינם מספקים תובנות שכליות או רגשיות, להיפך, הטיפול הפסיכיאטרי הופך את המטופל לתלותי, חלש בגוף ובנפש ומוביל אותו אל תהומות השחת של הפסיכיאטריה. השאלה הנשאלת האם למרות הסכנות והנזקים שבטיפול הפסיכיאטרי, יש ישועה בסוף הדרך? התשובה שלילית. אין תועלת בטיפול הפסיכיאטרי, אולי הקלה זמנית בלבד אך אין ריפוי כלל. הטיפול הפסיכיאטרי התרופתי רווי בתופעות לוואי קשות, הוא ממכר, ומסיט את תשומת הלב מפתרון הבעיה. בסמים הפסיכיאטריים: אנטי פסיכוטיים, נוגדי חרדה, נוגדי דיכאון, או קשב ריכוז – ADHD, אין שום ריפוי או תובנה מסוימת או חוכמה. אלו הם חומרים כימיים מדכאים את החשיבה, הרגשות, ומסבים נזקים קשים לאורך שנים…

סערת האח הגדול: "חלק מהדיירים מסוממים" – הפסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ' – הכתבה סערת האח הגדול: "חלק מהדיירים מסוממים" , ynet , מרץ 2012 – "ידיעות אחרונות" יחשוף בשישי הקרוב כיצד קיבלו מתמודדים בתוכנית "האח הגדול" כדורים פסיכיאטריים. "אנשים סימסו במיליונים למועמדים מהונדסים", אומר סער שיינפיין, שמתכוון להגיש תביעת ענק נגד חברת ההפקות. הזכיינית "קשת", הפקת התוכנית וד"ר אילן רבינוביץ', הפסיכיאטר שנתן את הכדורים, מכחישים את הטענות…

תוכנית ריאליטי תחת השפעת סמים פסיכיאטריים – הסודות האפלים של האח הגדול – הכתבה הסודות האפלים של האח הגדול , 7 לילות , ידיעות אחרונות, רז שכניק , 09.03.2012 -הםטוענים שקיבלו כדורים פסיכיאטרים קשים, ואז כשהם תחת ההשפעה, חלשים פיסית ומנטלית, התבקשו לבגוד, לשקר, לבכות. חלק ירקו את הכדור בסתר, או החביאו אותו, "כמו בבית משוגעים". סער שיינפיין ומתמודדים מהאח הגדול חושפים לראשונה את האמת על אחורי הקלעים של הריאליטי הכי מצליח במדינה…

פנים אמיתיות – הפסיכיאטר אילן רבינוביץ' – אפריל 2011 – התכנית "פנים אמיתיות" של אמנון לוי על הפסיכיאטר אילן רבינוביץ'. – מתוך עוגמת נפש , ידיעות אחרונות , רז שכניק, גבי בר חיים, מרץ 2011 – הוא הפסיכיאטר של סלבריטאי ישראל ושל אנשי העסקים הבכירים, יש לו תוכנית בגלי צה"ל והוא היה הפסיכיאטר של 'האח הגדול'. כעת טוענים פציינטים מפורסמים: הוא גרם לי לבגוד, חשף סודות אינטימיים בחדר הטיפולים. את כתבת ידיעות אחרונות הוא איבחן כבעלת הפרעות פסיכיאטריות אחרי דקות ספורות…

פסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ' למאזין בגל"צ: שים לבתך כדור פסיכיאטרי בכוס ללא ידיעתה – הפסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ, המגיש את התוכנית "שעת נפש" עם חנוך דאום בגל"צ, הציע ביום חמישי האחרון למאזין לפורר תרופה פסיכיאטרית לכוס המשקה של בתו – ללא ידיעתה. הסיבה: "אחרת תאבדו את הילדה". פסיכיאטר בכיר: "אסור לתת יד לסוג ייעוץ שכזה". רבינוביץ: "מדובר במקרה חריג"…

הצרות של מדריך האבחון החדש של הפסיכיאטריה – DSM – 5

המאמר הצרות של מדריך האבחון החדש של הפסיכיאטריה , מייקל מקאניק , מאדר ג’ונס , הארץ , 22.05.2013

“אל תקנה את זה, אל תשתמש בזה, אל תלמד את זה” – זה מה שהפסיכיאטר אלן פרנסס, ראש כוח המשימה שהכין את IV־DSM, מדריך האבחון של הפסיכיאטריה, אומר על DSM-5, גרסתו החדשה

אני מכיר במקרה איש אחד שיודע הרבה על מדיניות בריאות הנפש. ו… טוב, הוא במקרה אבי. לכן, האוזניים שלי הזדקרו באחרונה כשאבי ציין כי DSM-5, האחרון בסדרת מדריכי האבחון שעומד לצאת בקרוב לאור על ידי איגוד הפסיכיאטריה האמריקאי, הוא ממש אסון.

ואכן, בסוף אפריל נקט (National Institute of Mental Health‏ NIMH)‏ צעד דרסטי והתנכר ל־(Disgnostic and Statistical Manual of Mental Disorders‏ DSM) החדש היוצא בסדרה הזאת, עוד לפני צאתו לאור. למעשה, הוא התנכר לכל מערכת DSM, והחליף אותה במשהו שנקרא Research Domain Criteria ‏(אמות מידה בתחום המחקר‏).

“עקרונית, הם אמרו שלא ישתמשו בו יותר בתור המבחן הראשי לבדיקת הבקשות לקבלת מלגה”, מסביר הפסיכיאטר אלן פרנסס, שעמד בשנות ה-90 בראש כוח המשימה שהוציא לאור את הגרסה הקודמת של מדריך האבחון, DSM-IV ‏(בגרסאות הקודמות השתמשו במספרים רומיים‏). “הם גרמו לזה להישמע כאילו DSM-5, וכל הגרסאות הקודמות של DSM, אינן תקפות, וכי עלינו להמתין לתגליות החדשות שיתגלו כתוצאה ממאמצים מדעיים”.

פרנסס סבור שהצעד של NIMH שגוי, אך גם הוא איננו מחסידי DSM. כל זה ברור מספרו החדש
Saving Normal: An Insider's Revolt Against Out of Control Psychiatric Diagnosis, DSM-5, Big Pharma and the Medicalization of Ordinary Life. “שמירה על הנורמליות: התקוממות של אחד מבפנים נגד אבחון פסיכיאטרי שיצא משליטה, ,DSM-5 ‘ביג פארמה’ והמדיקליזציה של החיים הנורמליים” ‏(הערת המתרגמת: “ביג פארמה” הוא ספרה של העיתונאית הבריטית ג’קי לו, שמסביר כיצד חברות התרופות הגדולות שולטות על מערכת הבריאות וקובעות את סדרי העדיפויות שלה‏).

בהתחשב בתהפוכות הנוכחיות המתחוללות בפסיכיאטריה ובהופעתו הקרובה של מדריך אבחון חדש, נראה כי פרנסס הוא האיש שיוכל להסביר כיצד ה־DSM התנפח כל כך, ומדוע אמריקאים רבים כל כך בולעים תרופות ממריצות ונוגדי דיכאון שאינם נחוצים להם.

למה אתה מתכוון ב”שמירה על הנורמליות”?

"ב-35 השנים האחרונות חלה אינפלציה באבחון המהיר והוא הפך בעיות של חיי היומיום להפרעות נפשיות, והתוצאה היא טיפול תרופתי מופרז. עוד מעט יהיו לכל אדם שתיים או שלוש הפרעות נפשיות, והגיע הזמן שנשקול מחדש כיצד אנחנו רוצים שההגדרות ייעשו, ואם הן צריכות להישאר בידיהן של יצרניות התרופות, מה שלמעשה קרה בשנים האחרונות".

עד איזה דרגה חלה האצה במגמה הזאת בתקופה האחרונה?

"התנהגנו בשמרנות רבה מאוד כשהכנו את DSM-IV שיצא לאור ב־1994. למרות מאמצינו לרסן את האינפלציה באבחון, גדלו פי שלושה שיעורי האבחון של הפרעות קשב וריכוז והפרעות קשב והיפראקטיביות ‏(ADD ו-ADHD‏), שיעור האוטיזם גדל כמעט פי 40, שיעור ההפרעה הדו־קוטבית אצל ילדים גדל פי 40, ושיעור ההפרעה הדו־קוטבית אצל בוגרים גדל פי שניים. חלק גדול מכל זה נגרם על ידי יצרניות התרופות. היו להם פטנטים למוצרים חדשים, יקרים מאוד. זה איפשר להן להפיץ בקרב רופאים ופציינטים את המסר, שהפרעות נפשיות ניתנות לאבחון בקלות, שהאבחנה שלהן נעלמת לעתים קרובות מהעין, שהן נגרמות על ידי חוסר איזון כימי ושניתן לטפל בהן בגלולה יקרה".

איך הן מצליחות להשפיע על גיבוש ה-DSM?

"הן לא משפיעות כלל על גיבוש ה-DSM. אין להן כל קשר עם אף אחד, אבל הן ממתינות בצד, ואם אפשר שבתהליך הזה ייעשה שימוש לרעה ב-DSM, ייעשה בו שימוש לרעה. יצרניות התרופות משווקות בעיקר, ובכמויות גדולות, לרופאים העוסקים בטיפול ראשוני ‏(בין השאר רופאי המשפחה, המתרגמת‏) שכיום רושמים 80% מהתרופות הפסיכיאטריות. זה מדהים. רוב האבחונים הפסיכיאטריים נעשים בפגישה שנמשכת שבע דקות, עם רופא שלא מתעניין במיוחד בפסיכיאטריה או שלא התמחה בה".

טיפול מופרז בתופעות כמו הפרעות קשב וריכוז הפך למגמה תרבותית כיום. על איזו דוגמה מסוג זה אולי לא שמענו?

"סביר להניח שהטיפול המוגזם ביותר הוא נגד דיכאון. מערכת DSM מקבצת יחד כמה סוגי דיכאון עמוק, שמונעים לגמרי תפקוד ובפירוש דורשים טיפול רפואי, עם סוגי דיכאון קלים שיכולים להיות רק תגובה צפויה לחיי היומיום. שיעור התגובתיות לתרופות דמה ‏(פלצבו‏) גבוה במיוחד אצל הסובלים מדיכאון קל – 50%. לעומת זאת, דיכאונות קשים לא מגיבים לתרופות דמה.

"במדינה שלנו, הקצאת המשאבים שגויה בצורה נוראה, כך שהסובלים מדיכאונות כבדים אינם מטופלים במידה מספקת. רק שליש מהם מקבלים טיפול. בה בעת, אנחנו נותנים תרופות בצורה מופרזת לטיפול בדיכאונות קלים. 11% מהאוכלוסייה מקבלים תרופות נגד דיכאון. אצל הנשים בקבוצת הגילים 50-40 השיעור נוסק ל-23%.

"מחקרים מראים כי כנראה כשני שלישים מהאנשים שלוקחים כדורים נגד דיכאון אינם זקוקים להם. אם אתה מקבל כדור נגד דיכאון אחרי ביקור של שבע דקות אצל רופא, ביום שהוא הגרוע ביותר בחייך, סביר להניח שאחר כך תרגיש טוב יותר – תגובת הפלצבו והזמן שעובר. אבל אם אתה בולע את הכדור, אתה תניח שהתרופה שיפרה את מצבך ולכן תמשיך להשתמש בה. כלומר, הרבה אנשים לוקחים תרופות שלא נחוצות להם לטיפול בבעיות שעשויות להיפתר מעצמן, ואנשים שבאמת צריכים תרופות אינם מקבלים אותן".

למה לא?

"התקציבים לטיפול בבריאות הנפש קוצצו באופן דרמטי. יש לנו כיום בבתי הכלא מיליון פציינטים פסיכיאטריים שנכלאו בגלל עבירות קלות, משום שלא קיבלו טיפול הולם במרפאות חוץ ולא היה להם מקום מגורים סביר. כפי שאובמה אמר, לאדם שסובל ממחלת נפש קל יותר כעת להשיג אקדח מאשר לקבל תור למרפאת חוץ".

מהו הגורם האחראי לניפוח מימדי DSM-5 באמצעות הוספת קריטריוני אבחון מפוקפקים?

"לחלק גדול מהאשמה אחראים מומחים שקיבלו יותר מדי חופש פעולה להרחבת האבחונים ותחומי העניין החביבים עליהם. אני עובד בתחום הזה 45 שנים, ומעולם לא נתקלתי במומחה שאמר: ‘בואו נצמצם את התחום שלי’. הם תמיד רוצים להרחיבו, הם תמיד חוששים שמא פיספסו פציינטים. הם לא מביאים בחשבון מה יהיו הסיכונים לפציינטים שמתויגים בצורה שגויה. הם סבורים שההצעות שהם מעלים יבוצעו בצורה הטובה ביותר במעבדות המחקר שלהם עצמם. הם לא מבינים שרוב הפסיכיאטריה מבוצעת בטיפול הראשוני. הכוונות שלהם טהורות, אבל הם תמימים בצורה מדהימה".

בשנים האחרונות, הודות לעבודתם של חוקרים בדרטמות ועיתונאים כמו שנון בראונלי ואטול גוואנדה, גוברת ברפואה הכללית המודעות לטיפול המופרז בתרופות ולמידה שבה הרופאים מוּעדים לכך, למרות שאולי הם חושבים שהם אינם. כיצד זה מיושם בקהילה הפסיכיאטרית?

"הפסיכיאטריה הצטרפה למקהלה ממש כשזו הפסיקה לשיר. אחת ההצדקות לאבחנות כאלה, שאחרת הן חסרות היגיון לגמרי, היא: “אנחנו נהיה כמו שאר ענפי הרפואה. אנחנו נאבחן אותך בשלב מוקדם, וניתן לך טיפול מונע כדי למנוע את הופעת המחלה”, וזה בדיוק בתקופה שבה שאר ענפי הרפואה הבינו שפרט לחריגים בודדים, זה גורם נזק רב יותר מאשר תועלת".

באיזו מידה DSM-5 גרוע יותר מ־DSM-IV?

"ב-DSM-IV היינו נחושים בדעתנו להיות צנועים ככל האפשר בקשר לשאפתנות וזהירים ככל האפשר במתודולוגיה. קבענו סף שינויים גבוה מאוד – אנשים היו צריכים לקפוץ דרך חישוקים כדי לשכנע אותנו, ודחינו 92 מתוך 94 אבחונים מוצעים. אמרנו למומחים: ‘אתם לא תכניסו לכאן שום דבר, אלא אם כן הנתונים ממש יכריחו אותנו’".

ומה עם DSM-5?

"הם היו שאפתנים. הם התחילו ב’תוכנית גדולה’ לכלול ביולוגיה בתוך הפסיכיאטריה, וזה היה ממש מוקדם מדי. כשזה לא עלה בידם, הם עברו לרעיון להכניס הפרעות קלות יותר, הקיימות בתוך גבולות הנורמליות, מאחר שכך זו תהיה פסיכיאטריה מונעת. הם נתנו למומחים יד חופשית. הם אמרו: ‘זה צ’ק פתוח’. הדרך בה הם ניסחו זאת היתה: ‘הכל מונח על השולחן’".

מי הם המומחים האלה?

"חוקרים בתחומים נתונים שהכוונות שלהם טובות, שיודעים כל מה שיש לדעת על התחומים שלהם, אבל לא יודעים כיצד ההמלצות שלהם ינוצלו לרעה בעולם האמיתי".

מה העמדה שלך לגבי כישלון המכון הלאומי לבריאות הנפש?

"הבעיה היא שגם איגוד הפסיכיאטריה האמריקאי וגם המכון הלאומי לבריאות הנפש שכחו את מה שבאמת חשוב, כלומר הטיפול בפציינטים. איגוד הפסיכיאטריה האמריקאי, שלוחץ ליישום הקטגוריות האלה, יסיט את תשומת הלב ואת המשאבים מהאנשים שבאמת זקוקים להם – החולים האמיתיים. המכון הלאומי לבריאות הנפש מבטל את המערכות הפסיכיאטריות הקיימות בלי להציג חלופות הולמות – וסביר להניח שהוא מעוניין בכספי המחקר שאובמה מקצה ואשר הובאו לאישור הקונגרס עבור מיפוי המוח – מסכן את הטיפול הפסיכיאטרי הקיים כיום. אני חושב שזה מסוכן ומזיק לפציינטים שעלולים לאבד תקווה, להפסיק לקחת את התרופות שלהם ולחלות בצורה קשה. אנחנו חייבים לחזור לטיפול בפציינטים. איננו יכולים להמתין למיפוי המוח ולעתיד, משום שהמוח הוא הגוף המורכב ביותר ביקום, והוא חושף את סודותיו לאט מאוד. התשובות שיתקבלו לא יהיו פריצת דרך".

אם כך, מה לעשות עם DSM-5?

"לא לקנות אותו, לא להשתמש בו, לא ללמד אותו. אין בו שום דבר מוסמך".

אבל איך אפשר להחזיר את השעון בחזרה ל־DSM-IV?

"אני לא חושב ש־DSM-IV מושלם. בעצם, אני לגמרי לא גאה בו. בזמנו חשבנו שהצלחנו לרסן את אינפלציית האבחון, אבל מה שקרה לאחר מכן הוכיח שנכשלנו. שלוש שנים אחרי צאתו לאור של DSM-IV הצליחו יצרניות התרופות לסחוט מוושינגטון רשות לפרסם לצרכנים. אנחנו המדינה היחידה בעולם שמרשה את זה פרט לניו זילנד. כתוצאה מכך, הן קיבלו עוצמה אדירה והן מצליחות לשכנע אנשים ו’לחטוף’ את הטיפול הפסיכיאטרי.
"אני חושב שהתשובה בשלב הזה היא שכל אחד צריך להיות מודע למתרחש. אסור שמישהו יאבד את האמון בטיפול הפסיכיאטרי, משום שהוכח שהוא יעיל מאוד לאנשים שזקוקים לו. אם אתה פציינט, עליך לדעת הרבה ולשאול הרבה שאלות, ולוודא שאתה מקבל תשובות הגיוניות. אף אחד לא צריך להסכים לאבחון או לקבל תרופות אחרי פגישה בת שבע דקות עם רופא. עדיף להמתין ולהתבונן, אלא אם כן המצב באמת קשה מאוד".

אתה חושב שאפשר לצפות לעוד התנגדויות לאינפלציית האבחון?

"זה מקרה של דוד וגוליית. ואולם, DSM-5 והתגובה אליו, והעובדה שתעשיית התרופות החטיאה את המטרה עד עכשיו, אם 20% מהנערים בגיל העשרה מאובחנים כסובלים מהפרעת קשב וריכוז ו-10% מקבלים תרופות באופן קבוע. התרופות הנמכרות ביותר במדינה הן תרופות אנטי־פסיכוטיות, תרופות נוגדות דיכאון ותרופות ממריצות. אנחנו מבזבזים הון על טיפול תרופתי בילדים שאין להם הפרעת קשב וריכוז, במקום לטפל בבתי הספר.

"אני חושב שהתקווה הטובה ביותר היא דוגמת הטבק. חברות הטבק היו בעלות עוצמה אדירה לפני 25 שנים, וכיום השפעתן הצטמצמה. חשוב שמערכת אבחון המחלות תילקח מהאיגוד הפסיכיאטרי. היא חייבת להיות בידיים בטוחות יותר, משהו שמקביל למינהל המזון והתרופות, משום שאבחנות חדשות יכולות להיות מסוכנות כמו תרופות חדשות. נוסף לכך, אסור להרשות לתעשיית התרופות לפרסם, בדיוק כשם שלתעשיית הטבק אסור לפרסם. קיימת גם בעיה אדירה בתעשיית הביטוח: רופא לא מקבל תשלום אם הוא לא מאבחן משהו בביקור הראשון. רופאים צריכים לקבל תשלום בעד חמישה ביקורי הערכה. זה יהיה הרבה יותר טוב לפציינטים והרבה פחות יקר בטווח הארוך, כי מרגע שנקבעת לך אבחנה, אתה עלול לקבל טיפול עד סוף חייך".

—————————————————————–

11 השינויים המזיקים ביותר ב-DSM-5‏ (לפי הפסיכיאטר אלן פרנסס‏)

1. הפרעת חוסר איזון ומצב רוח רגזני ‏(Disruptive Mood Dysregulation Disorder‏) ב-DSM-5 הפכו התקפי זעם להפרעה נפשית, החלטה מעוררת תמיהה המבוססת על עבודתה של קבוצת מחקר אחת בלבד.

2. אבל רגיל יהפוך ל”הפרעה דיכאונית מאז’ורית” ‏(Major Depressive Disorder‏), וכתוצאה מכך תפחת חשיבותן של תגובות צפויות וחיוניות לאובדן אדם אהוב, והן יהפכו לבעיה רפואית הדורשת תרופות.

3. שכחה רגילה שקיימת בגיל מבוגר תאובחן כעת כ”הפרעה נוירו־קוגניטיבית מינורית” ‏(Minor Neurocognitive Disorder‏), וכך תיווצר תוצאה חיובית שגויה: תיכלל בה אוכלוסייה ענקית של אנשים שדווקא אינם בסכנה מיוחדת ללקות בשיטיון ‏(דמנציה‏).

4. DSM-5 יעורר ללא ספק אופנה חולפת של הפרעת קשב אצל מבוגרים ‏(Adult Deficit Disorder‏), ויתרום להגדלה נוספת של הסחר הבלתי חוקי, הגדול ממילא, בתרופות מרשם מוּטות ‏(השימוש הרווח, למשל, בריטלין, המתרגמת‏).

5. אכילה מופרזת 12 פעמים בשלושה חודשים איננה יותר סתם ביטוי של זללנות, אלא מחלה פסיכיאטרית שנקראת “הפרעת אכילה מופרזת” ‏(Binge Eating Disorder‏).

6. שינויים בהגדרת אוטיזם יגרמו לירידה בשעורי האבחון – 10% בהתאם להערכות קבוצת העבודה של DSM-5, ו-50% בקירוב בהתאם להערכות קבוצות מחקר חיצוניות. לכאורה, אפשר יהיה לחשוב שזה יועיל, אך פעילים למען אוטיסטים חוששים מפגיעה בשירותים נחוצים בבתי ספר.

7. יצירת אבחון עבור אנשים שלוקחים סמים בפעם הראשונה תגרום לכך שהם יושמו בחבילה אחת עם נרקומנים קשים, למרות שהם זקוקים לטיפול שונה לחלוטין.

8. DSM-5 יוצר מדרון חלקלק בהצגת רעיון “ההתמכרויות ההתנהגותיות”. עם הזמן עלול כל דבר שאנחנו אוהבים מאוד לעשות להפוך להפרעה נפשית.

9. DSM-5 מטשטש את הגבול, המעורפל ממילא, בין הפרעת חרדה מוכללת ‏(Generalized Anxiety Disorder‏) לבין דאגות חיי היומיום. שינויים קטנים בהגדרה עלולים ליצור מיליוני “פציינטים” חדשים בעלי הפרעת חרדה.

10. DSM-5 פותח פתח נוסף לבעיות הקיימות, הכרוכות באבחון שגוי של הפרעת מצוקה פוסט־טראומטית בהקשר משפטי.

11. הפרעת תסמינים גופניים ‏(Somatic Symptom Disorder‏) הופכת דאגה בשל מחלה גופנית לבעיה פסיכיאטרית. היא עלולה להשפיע על 25% מהפציינטים הסובלים מכאבים כרוניים ועל 15% מחולי הסרטן, שעלולים לסבול מסטיגמה קשה כתוצאה מכך. עשרת הפריטים הראשונים מובאים מרשימה שפרנסס הרכיב בעבר בעבור Psychology Today

דו"ח האו"ם בנושא עינויים: יש לאסור על טיפולים פסיכיאטריים בכפייה

הודעה לתקשורת 26 מאי 2013
דו"ח האו"ם בנושא עינויים: יש לאסור על טיפולים פסיכיאטריים בכפייה
הם מהווים עינויים, התאכזרות והשפלה, ומפרים את האמנה לזכויות אנשים עם מוגבלויות
הדו"ח, שפורסם בחודש פברואר 2013, מתרכז בנושא של עינויים בתחום שירותי הבריאות. הדו"ח מדגיש כי החובה המוטלת על מדינות לספק שירותי בריאות גורמת לכך שזכויות האדם של מטופלים מופרות כאשר אין הם מעוניינים לקבל את שירותי הבריאות הללו. הוא מסביר שזכויות הפרט קודמות לחובתן של מדינות לספק שירותי בריאות, וכי קיים ניצול לרעה של החובה לספק שירותי בריאות כאשר שירותים אלה ניתנים בכפייה. (סעיף 35).
דו"ח האו"ם שם דגש מיוחד על נושא הטיפולים הפסיכיאטריים בכפייה. הוא מראה כיצד טיפולים אלה נכללים תחת ההגדרות המשפטיות של עינויים, התאכזרות והשפלה. הוא מתייחס לכל הטיפולים הפסיכיאטריים שאין בהם תכלית רפואית ושאי המתן שלהם אינו גובל בסכנת חיים, כגון: כליאה (אשפוז כפוי), קשירה, בידוד, נזעי חשמל ואף מתן כפוי של תרופות שנויות במחלוקת כגון תרופות נוירולפטיות (אנטי פסיכוטיות). (סעיפים 32, 63 ו-89 (ב)).
הדו"ח מסביר כי קיימת אפליה מהותית כנגד אנשים עם מוגבלויות, בכך שמעצר של אדם שטרם עשה מעשה פלילי איננה חוקית, ואילו מעצר וכליאה של אדם עם מוגבלות פסיכיאטרית מותר בחוקי בריאות הנפש לאור הטענה שהוא עלול לעשות מעשה כזה, אף אם טרם עשה אותו. (סעיף 66)
 עמותת מגן לזכויות אנוש מסבירה כי "האמנה הבינלאומית לזכויות אנשים עם מוגבלויות", שישראל חתמה עליה בשנת 2006, אשררה אותה בספטמבר 2012 ואף מינתה את מר אחיה קמארה, ל"נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות" במשרד המשפטים, כדי לפקח על יישומה בארץ, קידמה באופן משמעותי את המודעות לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות פיזיות, אולם לא עשתה די עבור אנשים עם מוגבלויות פסיכו סוציאליות כגון אנשים עם בעיות נפשיות, קשישים וחוסים במוסדות הפסיכיאטריים ומוסדות הרווחה. דו"ח זה של הממונה המיוחד לנושא עינויים מטעם האו"ם מהווה צעד נוסף בקידום זכויותיהם אנשים עם מוגבלויות ונועד לחייב מדינות להתמודד גם עם התחום הזה, שסובל במשך שנים מהזנחה והתעלמות.
העמותה מזכירה כי פסיקת בג"ץ בגרמניה בתחילת שנה זו (ראה קישור) הורתה למדינה לפתוח ולבחון מחדש את החקיקה בתחום בריאות הנפש כדי להתאים עצמה לאמנה לזכויות אנשים עם מוגבלויות גם בתחום של הפסיכיאטריה המוסדית.
עמותת מגן לזכויות אנוש מברכת על פרסומו של דו"ח האו"ם בנושא עינויים, ותפעל בתיאום עם הגורמים המתאימים לקדם את התיקונים הנדרשים בחוק בריאות הנפש בארץ כדי לא לאפשר את זכויות היתר הניתנות כיום לפסיכיאטרים ועובדי בריאות הנפש לכפות טיפולים פסיכיאטריים אשר מהווים בפועל עינויים, התעללות, התאכזרות והשפלה כלפי אנשים עם מוגבלויות בישראל.
קישורים:
קבצים מצורפים להודעה:
למידע נוסף,
יהודה קורן
דובר עמותת מגן לזכויות אנוש
 מייל: yodak8@gmail.com

פסיכיאטרית רקפת רודריגז – שקרים ומניפולציות, הזיקה למטופל – הושעתה מהר"י לשנה בשל התנהגות בניגוד לכללי האתיקה

ספטמבר 2009 – הלשכה לאתיקה דנה בשתי תלונות שהוגשו לה בדבר התנהגות לא ראויה, לכאורה, של ד"ר רודריגז, מומחית בפסיכיאטריה משנת 2004 העובדת במגזר הפרטי.

התלונה הראשונה הוגשה ללשכה בתאריך 16.12.2008 על ידי הגב' יעל דיין נגד ד"ר רודריגז ובה טענות שונות היוצאות נגד הטיפול באחיה, מר אסי דיין. התלונה השנייה הוגשה ללשכה בתאריך 16.3.09 על ידי מר פלוני באמצעות עורך דינו עו"ד דן שניט, ובה הוא קובל על טיפול נפשי שקיבל מר פלוני, מד"ר רקפת רודריגז. הטיפול היה נגוע, לטענתו, בהתנהלות המשקפת לכאורה, הפרה בוטה של עקרונות אתיים וחוקיים בסיסיים ביחסים שבין מטפל פסיכיאטרי למטופל. ברשימת ההפרות, מציין עו"ד שניט, בין השאר, כי ד"ר רודריגז קיימה יחסי מין עם המטופל והתגוררה עמו בביתה בתקופת הטיפול; עו"ד שניט צירף לתלונתו את חווה"ד של המומחה הפסיכיאטרי, פרופ' אלי ויצטום, באשר לכשלים המקצועיים והאתיים, לכאורה, בהתנהלותה של ד"ר רודריגז.

בתוקף סמכותי על פי תקנון הר"י, הקמתי בתאריך 6.4.2009 ועדת בירור על מנת שתדון בתלונות אלו.

חברי הוועדה (שנמנים על חברי הלשכה לאתיקה ו/או על חברי ועד האיגוד הפסיכיאטרי) היו אלו: פרופ' אריה בס (יו"ר), ד"ר אלינור גושן, ד"ר סימונה נאור, ד"ר זאבו אוברי, ד"ר מיכאל שניידמן, עו"ד אדווה פרי אבישי – יועמ"ש הוועדה.

הוועדה התכנסה בנובמבר 2009 ובינואר 2010 ושמעה את הצדדים. לדיון הוזמנו גם עו"ד דן שניט שייצג את הקובל, ועו"ד דוד שרם שייצג את ד"ר רודריגז. כן נפגשה הוועדה עם הקובל מר פלוני, עם הגב' יעל דיין ועם פרופ' אלי ויצטום. יש לציין כי ד"ר רודריגז ועורך דינה בחרו שלא להופיע לדיון השני של הוועדה, אף שידעו על קיומה מראש והוזמנו אליה על פי התקנון.

עו"ד דן שניט הדגיש בדיון, כי מערכת היחסים האינטימית שנוצרה בין המתלונן לנילונה אינה שנויה כלל במחלוקת, וכי הקשר האינטימי נוצר בין השניים לאחר שהמתלונן שוחרר מאשפוז בבית החולים הפסיכיאטרי "אברבנאל", והופנה אל ד"ר רודריגז על ידי העובדת הסוציאלית בבית החולים להמשך טיפול נפשי. עו"ד שניט הדגיש, כי הקשר האינטימי שהתפתח בין המתלונן לנילונה נוצר לאחר שכבר נוצרו ביניהם יחסי רופא-מטופל. עוד ציין עו"ד שניט כי במסגרת הטיפול, נהגה הנילונה לרשום עבור המתלונן מרשמים של תרופות ואף כתבה עבורו חוות דעת רפואית ביום 2.7.07, לצורך הערכת מצבו הנפשי.

חומרת מעשיה של הנילונה, סיכם עו"ד שניט, הינה בעובדה כי המתלונן הגיע לנילונה כמטופל שזקוק לעזרה רפואית לאחר תקופת אשפוז נפשי ממושכת, ובמקום לקבל את עזרתה הרפואית של הנילונה קיבל "דבר שהוא אנטי תזה לטיפול ועזרה", נקלע שלא בטובתו למערכת יחסים אינטימית וכי הטיפול שניתן לו לא הותאם כלל לצרכיו הטיפוליים, כאמור גם בחווה"ד של פרופ' ויצטום.

בתגובה לדבריו של עו"ד שניט, פירט עו"ד דוד שרם, בשם הנילונה, את גרסתה. עו"ד שרם טען שמכיוון שעו"ד שניט הגיש נגד הנילונה גם תלונה למשרד הבריאות וגם תביעה אזרחית-נזיקית, הרי פנייתו של עו"ד שניט ללשכה לאתיקה, איננה דרושה ונועדה רק כדי לשמשו בהליכים האחרים שצוינו. עו"ד שרם הדגיש, כי אכן הייתה קיימת מערכת זוגית-אינטימית בין מרשתו הנילונה לבין המתלונן, אך לא התקיימה ביניהם מערכת טיפולית אלא אך ורק יחסים זוגיים. עו"ד שרם ייחס את הפרשה כולה לגרושה של המתלוננת, אשר לטענתו נלחם בנילונה במשך שנים וגייס אנשים שונים כדי לפגוע בה, ואף שילם כסף למתלונן על מנת שזה יפעל נגד הנילונה. בעקבות צעדיו של גרושה היה מצבה של מרשתו בכי רע, עד כי אושפזה בבית החולים "תל השומר". גרושה צילם שם, ללא רשותה, את מסמכיה הרפואיים וניסה להביא לשלילת רישיונה הרפואי. עו"ד שרם אישר כי הנילונה כתבה עבור המתלונן חוות דעת רפואית אולם לטענתו, עשתה זאת נוכח איומיו של המתלונן כאשר ביקשה להיפרד ממנו. עו"ד שרם חזר והזכיר כי למתלונן עבר פלילי עשיר, וכי זו הסיבה האמיתית לכך שאינו פונה בהליך פלילי נגד הנילונה.

ד"ר רקפת רודריגז, טענה כי המתלונן הינו אדם "פסיכופטי לחלוטין", וכי מערכת היחסים ביניהם החלה לאחר שהגיע המתלונן למרפאתה כמטופל, בנובמבר 2006. המטופל סיפר שהוא במצב גופני רעוע. ד"ר רודריגז ידעה שהמתלונן היה מטופל באברבנאל, שעבר ניסיון אובדני וכי יש לו בעיות נפשיות. לטענתה, לאור מצבו הגופני הבינה שאינה יכולה לטפל בו, ולכן מעולם לא טיפלה במתלונן ואף ביקשה ממנו שיפנה לקבלת טיפול נפשי אצל רופא אחר. עוד הוסיפה, כי שבועיים לאחר פנייתו אליה התאהבה בו נוכח "הקסם האישי הפסיכופטי" שלו, לטענתה, והחל להירקם ביניהם קשר רומנטי-אינטימי.הנילונה ציינה, כי אין כל תיעוד לביקורו של המתלונן כמטופל במרפאתה.

לאחר כחודש וחצי, הוסיפה ד"ר רודריגז, "החלו העניינים להתבהר". לדבריה, המתלונן סיפר לה על עברו הפלילי, כמו כן טענה כי היא פחדה ממנו "פחד מוות", וכי בנוסף אילץ אותה לרשום לו מרשמים תחת איומים. עוד התברר לה, כי המתלונן מעורב בקשר עם גרושה. לטענתה, התרחשויות אלו הביאו אותה לדיכאון ולאשפוז.

בעדותו סיפר המתלונן כי לאחר שחרורו מבית החולים אברבנאל, הופנה לקבלת טיפול אצל הנילונה. הפגישה הראשונה נקבעה ביניהם בחודש אוקטובר 2006 ובה מסר לנילונה, לטענתו, מכתב רפואי אודות מצבו, שאותו קראה. כבר בפגישה הראשונה נתנה לו הנילונה, לדבריו כדור ריטלין. להערכתו של המתלונן, היו בערך 6-8 פגישות טיפוליות עם הנילונה לפני שעבר להתגורר איתה. לטענתו, במסגרת הפגישות הנילונה שיתפה אותו בחייה האישיים, סיפרה אודות הגרוש שלה ואודות בעיותיה האישיות – מה שגרם לו לחוש בנוח עימה ותרם, לטענתו, לתחושת שוויוניות. הוא חש בנוח לטלפן לנילונה בכל עת ולספר לה "הכל" לטענתו. לאחר אחת הפגישות, התקשר לנילונה ואמר כי היה חסר לו חיבוק, ולדבריו הנילונה ענתה לו שאף היא חשה כך ובטיפול שלאחר מכן חיבק אותה המתלונן והם התנשקו.

כשעברו להתגורר יחד, הקשר ביניהם היה גם אינטימי וגם טיפולי ומשך הטיפול היה מאוקטובר 2006 ועד יולי-אוגוסט 2008, לטענתו. עוד הוסיף, כי התגורר עם הנילונה תקופה מסוימת וכי עזב לאור ויכוחים רבים שהתגלעו ביניהם שגרמו לו לחוש שהם אינם עוד זוג. לטענתו, מעולם לא הסבירה לו הנילונה כי אינה מטפלת בו יותר, אך גם לא ציינה כי היא כן מטפלת בו, וכי ככל שהקשר האינטימי התהדק ביניהם ראה בה יותר ויותר כמטפלת כי חש קרוב אליה ושיתף אותה בפרטים אישיים. המתלונן אף ציין כי היו מקרים בהם כאשר היו מגיעים לטיפול בביתה מטופלים שונים, הייתה נוהגת להיוועץ בו לגבי הטיפול בהם ואף הציגה אותו כסטאז'ר שלה.

ועדת הבירור התבקשה על ידי המתלונן להכריע במספר תלונות עליהן הלין ביניהן, קיום מערכת יחסים אינטימית של הנילונה עם המתלונן על אף היותו מטופל של הנילונה. אגב תלונה זו, הועלתה תלונה נוספת, באשר לכתיבת חוות הדעת הרפואית של הנילונה עבור המתלונן בעת ששררה בין השניים מערכת יחסים אינטימית;

ועדת הבירור הגיעה למסקנה שבמסגרת סמכותה היא יכולה לדון רק בתלונה שפורטה לעיל מאחר ואופיין של התלונות האחרות חורג מתחום סמכותה האתית והיא אף אינה בעלת אמצעי החקירה הנדרשים לצורך בירורן, הכרוך בתחקיר עובדתי מפורט. לפיכך, החליטה הוועדה להעביר את התלונות הללו, כמפורט לעיל, לידיעתו ולטיפולו של משרד הבריאות.

באשר לתלונה בדבר קיום מערכת יחסים אינטימית של הנילונה עם המתלונן קבעה הוועדה כי אין חולק בין הצדדים כי כאשר הגיע המתלונן למרפאתה של הנילונה לראשונה, נערכה ביניהם פגישה טיפולית לכל דבר ועניין וכן כי מערכת יחסים טיפולית, שררה בין השניים בטרם החלה מערכת היחסים האינטימית ביניהם, וכי זו שימשה כבסיס להתפתחות מערכת היחסים האינטימית ביניהם.

לדעת חברי הוועדה, בכך הפרה ד"ר רודריגז את כללי האתיקה הרפואית של ההסתדרות הרפואית בישראל והאיגוד הפסיכיאטרי האוסרים על קיום יחסי מין, גם בהסכמה, בין מטפל ומטופל במהלך תקופת הטיפול.

יתר על כן, מעשיה של הנילונה אף מהווים עבירה פלילית, לכאורה, לפי סעיף 347א לחוק העונשין, התשל"ז-1977. סעיף 347א. (ב) לחוק זה, קובע כי מטפל נפשי (שהינו, לפי החוק, בין היתר, פסיכיאטר), הבועל אישה או העושה מעשה סדום באדם, שמלאו להם שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן להם טיפול נפשי על ידו ועד תום שלוש שנים מסיום הטיפול כאמור, בהסכמה שהושגה תוך ניצול תלות נפשית ממשית בו, שמקורה בטיפול הנפשי שניתן להם על ידו, דינו – מאסר ארבע שנים.

לאור כל האמור לעיל, ועדת הבירור סבורה כי הנילונה הפרה באופן בוטה וברור לגמרי את כללי האתיקה המחייבים אותה כרופאה, בכלל, ואת כללי האתיקה המחייבים אותה כרופאה פסיכיאטרית, בפרט. הוועדה רואה בחומרה רבה הפרות אלו. לאור כך, החליטה הוועדה להטיל על הנילונה עונש של השעיה בת שנה מההסתדרות הרפואית בישראל. ככל הידוע לוועדה, במקביל להליך שהתברר בלשכה לאתיקה, נערך גם בירור במשרד הבריאות בעניינה של הנילונה וכן התקיים גם הליך אזרחי, בתביעה שהוגשה על ידי המתלונן נגד הנילונה. הוועדה שומרת על זכותה לשוב ולדון בעונשה של הנילונה, נוכח ממצאים חדשים שיתגלו בהליכים מקבילים אזרחיים ו/או משמעתיים ו/או פליליים ו/או החלטות שיתקבלו על ידי מוסדות מוסמכים אחרים.

עוד החליטה הוועדה, נוכח אופיו החמור של מקרה זה וחשיבותו הציבורית, לפרסם את החלטתה לרבות שמה המלא של הנילונה וכן להעביר את החלטתה וכן חומרים נוספים, ככל שיידרשו, לידיעתו של משרד הבריאות.

בנוסף החליטה הוועדה כי אין בסיס משפטי המאפשר לה לדון בתלונת הגב' יעל דיין, בין היתר ונוכח העובדה כי תלונותיה של המתלוננת אינן משקפות כלל את עמדתו של אחיה, וכי פנייתה ללשכה לאתיקה הינה ביוזמתה ובניגוד לרצונו של אחיה, החליטה ועדת הבירור, כי איננה הגוף המוסמך להכריע בתלונות אלו.

ד"ר רודריגז לא ניצלה את זכותה להגיש ערעור על החלטה זו במסגרת הזמן הקצוב שעמד לרשותה על פי התקנון.

תודתי נתונה לחברי ועדת הבירור אשר הקדישו זמן רב ויקר לקריאת התיעוד המרובה בתיק זה, לשמיעת כל המעורבים בפרשה ולכתיבת דו"ח רהוט ומפורט ממנו נלקחו שורות אלו.

 

פרופ' אבינעם רכס
יו"ר הלשכה לאתיקה רפואית
ההסתדרות הרפואית בישראל

קישורים

 
 טיפול נמרץ – יחסים מסוכנים של ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות הפסיכיאטר ד"ר שלום ליטמן – הכתבה "טיפול נמרץ" , רן רזניק , 7 ימים , ידיעות אחרונות , 02.04.2010 , צילום: אלדד רפאלי. – הפרשה שמסעירה את צמרת הממסד הרפואי בישראל: נגד ד"ר שלום ליטמן, מבכירי הפסיכיאטרים בארץ ומי ששירת כראש שירותי בריאות הנפש, הוגשה תלונה של מטופלת, אשר ליטמן ניהל עימה רומן – כולל יחסי מין על ספת הקליניקה…

ישראל 2010 – קלונה של מערכת הבריאות – מוסדות פסיכיאטריים אינם ראויים למגורי בעלי חיים – פברואר 2010

סירחון והזנחה בבת ים – התנאים המזעזעים במוסד הפסיכיאטרי "אברבנאל" בת ים – ינואר 2010

מוסד פסיכיאטרי אברבנאל בת ים – ביזוי כבוד האדם – פברואר 2010

אשפוז כפוי – מונולוג של אישה מתוך מחלקה סגורה ואטומה

פסיכיאטר יעקב מרגולין מנהל בית חולים איתנים ועוד שלשה בכירים הורשעו בהתעללות והזנחת מטופלים

פסיכיאטר יעקב מרגולין מנהל בית חולים איתנים ועוד שלשה בכירים הורשעו בהתעללות והזנחת מטופלים
מרגולין יעקב, עוזי שי, משה קלאן, אלכסנדר גרינשפון

הכתבה ההתעללות באוטיסטים ב"איתנים" || ארבעה עובדים הורשעו, בהם מנהל בית החולים לשעבר,  דן אבן, 13.12.2012, הארץ

הפרשה נחשפה לפני 8 שנים, ובכתב האישום תוארו מעשי התעללות חמורים בחוסים. אחת האחיות ופסיכיאטר הורשעו בהתעללות בחסרי ישע

ארבעה מעובדי בית החולים הפסיכיאטרי איתנים שבהרי יהודה הורשעו (לצפיה בהכרעת הדין הקלק כאן, בתקציר הקלק כאן) היום בבית המשפט המחוזי בירושלים בעבירות שונות בעקבות פרשת ההתעללות במאושפזים אוטיסטים בבית החולים לפני שמונה שנים.

בין המורשעים מנהל בית החולים איתנים דאז, ד"ר יעקב מרגולין, שהורשע בעבירה של הזנחת מושגחים. מרגולין עזב את תפקידו מאז הפרשה, אך הוא עדיין מוגדר כ"מושעה מהתפקיד", ועל רקע ההרשעה צפוי להיפתח בקרוב במשרד הבריאות הליך לבחינת מעמדו.

פרקליטו עו"ד עפר ברטל, אמר בתגובה להרשעה כי "לראשונה בתולדות המדינה הורשע מנהל בית חולים בשל מחדל אגב מילוי תפקידו. במהלך פרשת ההגנה העידו שני מנהלי בתי חולים אחרים, ומסרו לבית המשפט כי לדעתם הרשעת מנהל בגין מעשה של עובדים הכפופים אליו אודותיהם לא ידע בזמן אמיתי מסוכנת למנהלי בתי חולים בכלל ולמאות מנהלים במגזר הציבורי והפרטי. אנו סבורים שבית המשפט הושפע גם מהדין הצבאי, לפיו אפשר להרשיע מפקד בגין מעשה של הפקוד שלו".

שני נאשמים נוספים בפרשה, ד"ר דניאל מאיר, פסיכיאטר של הילד שהיה מנהל מחלקת אוטיסטים בעת הפרשה ודנה בן מאיר, שהיתה האחות הראשית במחלקה, הורשעו בעבירה חמורה יותר של התעללות בחסרי ישע במספר אישומים. נאשמת נוספת, נעמה דוקשיצקי עמנואל שהיתה בעת הפרשה האחות הראשית באיתנים, הורשעה אף היא בעבירה של הזנחת מושגחים.

שני נאשמים נוספים ששימשו כעובדי כוח עזר במחלקה זוכו מאשמה. במסגרת הפרשה כבר הורשעו לפני יותר מארבע שנים שלושה עובדים נוספים שנמנו על כוח העזר במחלקה, שניים מהם בהודאה במסגרת עסקת טיעון, ונגזרו עליהם שישה חודשי עבודות שירות ושישה חודשי מאסר על תנאי.

במהלך הדיון המשפטי בפרשה נידונו 11 מקרים קשים ואכזריים של התעללות במאושפזים אוטיסטים באיתנים. בין השאר נידונה התעללות במאושפז הסובל מאוטיזם שנאסר עליו לדבר במשך מספר שעות ביום כאמצעי ענישה, מאושפז נוסף שנמנע ממנו טיפול בהתקפים אפילפטיים מהם סבל בטענה שהוא 'מעמיד פנים', מאושפז נוסף שסבל מנפילות מרובות ונמנע ממנו טיפול בחבלות שפיתח כתוצאה מהן, מאושפז שנהגו לקשור את ידיו בזמן הארוחה, מאושפז שנהג להטיח את הראש בקיר ומנעו מלצייד אותו בקסדה כדי שלא יפצע את ראשו מתוך הנחה כי הוא "מעמיד פנים", מאושפז נוסף שהצוות גזר את בגדיו, מאושפז אחר שסבל מבעיטות מצד אנשי צוות ואולץ לעבוד בעמידה, מאושפזת שאולצה לאכול על הרצפה מתחת לשולחן, מאושפז שהוכרח לאכול כל מה שהוגש לו בצלחת, מאושפז שסבל מפרצי אלימות ואולץ לשהות בחדר קטן ללא איוורור חיצוני ברוב שעות היממה ושני מאושפזים שאולצו לשהות זמן רב עם בגדים ספוגים בשתן. בפסק הדין בפרשה, הבהיר השופט צבי סגל כי הקל בחלק מהאישומים. "הרשעת הנאשמים אינה מתייחסת לכלל מרכיבי האישומים שיוחסו להם מלכתחילה בכתב האישום, אלא בחלק מן המקרים למרכיבי התנהגות מסוימים בלבד. לכמה מן המעשים האחרים שהוזכרו בכתב האישום, הכרעתי כי חרף הפסול המוסרי שדבק בהם, ביצועם לא חצה את הרף הפלילי והם אינם חמורים עד כדי ביצוע עבירה של התעללות", כתב בפסק הדין.

ישראל היום דצמבר 2012 - יעקב מרגולין ובכירים נוספים הורשעו בהזנחה והתעללות בחוסים במוסד איתנים
ישראל היום דצמבר 2012 – יעקב מרגולין ובכירים נוספים הורשעו בהזנחה והתעללות בחוסים במוסד איתנים

התעללות במטופלים בבית החולים הפסיכיאטרי לנוער "איתנים" ירושלים

קישורים:

עומס חסר תקדים בבתי החולים הפסיכיאטריים "איתנים" ו"כפר שאול" באזור ירושלים – תפוסת היתר בבתי החולים "כפר שאול" ו"איתנים" מביאה לכך שחולים שוכבים על מיטות מתקפלות בחדר האוכל ..

התעללות במטופלים בבית החולים הפסיכיאטרי לנוער "איתנים" ירושלים – תחקיר של עמנואל רוזן וענת גורן, אפריל 2008, ערוץ 2: בית החולים הפסיכיאטרי "איתנים" אמור לטפל בבני נוער במצוקה קשה של התעללות, ואלימות, אך הם יוצאים משם חבולים ופגועים לא פחות. מטופלת א': "אמרו לי שאם אני לא אשתה את זה אז הם יקשרו אותי וידחפו לי את זה באינפוזיה, שתיתי את כל הכמות. אחרי 10 דקות התחלתי להקיא, והסתובבתי עם פח כל היום. באחד בלילה לא יכולתי להירדם כי לא יכולתי בכלל לשכב, כל פעם ששכבתי אז הקאתי עוד ….

כתב אישום חמור נגד מנהל ושמונה עובדים בבית החולים הפסיכיאטרי "איתנים", ירושלים – ניר חסון הארץ 25 דצמבר 2006 – מנהל בית החולים, ד"ר יעקב מרגולין, מואשם בכך שידע על מעשיה של בן מאיר אך לא עשה די כדי למנוע אותם. ביוני 2003 הוא קיבל דו"ח שהעלה חשד להתעללות בחוסים במחלקה, אולם הוא לא התייחס אליו ברצינות. ….

3 חודשי מאסר לעובד בי"ח שהתעלל בילדים אוטיסטים בבית חולים "איתנים" , הארץ , יוני 2009 – שלושה חודשי מאסר בפועל ושלושה חודשי עבודות שירות נגזרו אתמול (רביעי) על על סמיון פיינשטיין, עובד צוות במחלקה לטיפול בילדים אוטיסטים בבית החולים "איתנים", שהורשע בבית המשפט המחוזי בירושלים בהסדר טיעון בחמש עבירות של התעללות בחסרי ישע על ידי אחראי. …

שר הבריאות סגר את המחלקה האוטיסטית בביה"ח איתנים , news1 , ענבל אביב , יולי 2004 , – ועדת בדיקה של משרד הבריאות מצאה, בין השאר, כי אנשי הצוות הלבישו מטופל בבגדים תחתונים של נשים, אילצו מטופלים לאכול את ארוחותיהם על הרצפה, מתחת לשולחן ואסרו עליהם לדבר או לזוז כעונש; כל החשודים בפרשה הושעו מתפקידם

אושפזה 5 ימים באברבנאל בת ים ללא סיבה: "החולות חיות בפחד"

הכתבה  אושפזה 5 ימים באברבנאל בת ים ללא סיבה: "החולות חיות בפחד"  , עמנואל רוזן , ערוץ 10 , ספטמבר 2012

נטלי קארין לב הייתה זקוקה לטיפול פסיכיאטרי עקב מחשבות אובדניות. למרות שהסכימה לאשפוז, דבר לא הכין אותה למחלקה הסגורה של בית החולים לחולי נפש הקשה בארץ "אברבנאל", וליחס המזעזע שקיבלה מהצוות המקצועי, המתעמר ומתעלם מהחולים. "כל בית חולים, במיוחד פסיכיאטרי, הוא מקום רע, אני מקווה שהרע במיעוטו", אמר מנהל בית החולים

מעט מאוד אנשים שאושפזו בבית חולים פסיכיאטרי בכלל, ובאברבנאל בפרט, מתנדבים לשוב לשם. לא כך המקרה של נטלי קארין לב בת 26 מרמת גן, שבמהלך טיפולה בבית החולים לחולי נפש אברבנאל, הפכה ממטופלת למטפלת ואף תיעדה את היחס המשפיל ואת המצב הקשה של החולות המוזנחות. יחד עם חדשות 10 הגיעה להתעמת עם מנהל בית החולים, להיפרד מהחולות ולספר את סיפורן.

נטלי, שבכל מהלך אשפוזה לא קיבלה הסבר מדוע היא נמצאת במחלקה סגורה ולא קיבלה אפילו טיפול, אמרה כי הצוות המקצועי ראה בה כמטרד, לאחר שהחלה לסייע לחולות להגיע לשירותים וגם התעלמו מקריאותיה לעזרה.

"אמרו לי 'חיות סוגרים בכלוב' או 'מה את מבינה יא שמנה'", אומרת לב, שהדגישה כי חולות שוכבות במשך שעות בצרכים שלהן. "חמישה ימים אתה בוהה בסורגים באברבנאל במחלקה סגור ושואל מה אני עושה פה? החולות נמצאות תחת כל כך הרבה פחד, שם אם הייתה בהן שפיות הן לא היו מסוגלות לצעוק".

לרוב במשרד הבריאות לא מעמתים מטופלים עם צוות כוח האדם באברבנאל, בגלל התנאים במקום. אולם לאחר התעקשות מצד חדשות 10, ולאור הטענות הקשות שעלו מהתיעוד, ניאות משרד הבריאות ומנהל בית החולים, ד"ר יהודה ברוך, למפגש נדיר ופתוח בפני התקשורת.

"כל בית חולים במיוחד פסיכיאטרי הוא מקום רע, אני מקווה שהרע במיעוטו"
, אמר ברוך וטען כי מאז שהתקבלה התלונה נערכה בדיקה מקיפה וחלק מהטענות התגלו כנכונות וטופלו. "הקושי הוא בעיקר בתחום כוח העזר, כי זה לא שיש עומס של מבקשים ורק צריך לבחור מועמדים".

ממשרד הבריאות נמסר כי רוב הטענות נכונות ומצביעות על כשלים רבים. "נסיבות האשפוז נבדקו ונמצאו מוצדקות. התלונה שלא ניתן למטופלת הסבר מצביעה על התנהלות לא תקינה. צודקת גם הטענה שנטלי אמנם נבדקה, אך לא ניתן לה כל טיפול במהלך ימי האשפוז. האירועים המתארים יחס מזלזל ופוגע אינם ראויים – ואנו מגנים אותם. הנהלים בעניין זה חודדו, וחשיבות היחס למטופל הודגשה באופן מיוחד".

קישורים: