למה הם מתעללים – פשעי משרד הבריאות נגד חוסים במוסדות סגורים

המאמר למה הם מתעללים , אסף פלג , הארץ , נובמבר 2013

לאחרונה נגזרו עונשי מאסר קצרים – רובם בצורת עבודות לתועלת הציבור ומאסרים על תנאי – על מי ששימש מנהל בית החולים הפסיכיאטרי "איתנים", ועל מספר אנשי צוות, שנמצאו אחראים להתעללות במאושפזים.

הפרשה נחשפה לפני כמעט עשור, והיא מסתיימת כעת בקול ענות חלושה. אין זה המקרה הראשון של התעללות במוסדות פסיכיאטריים בישראל. בשנת 2006 פורסם תחקיר על התעללויות בילדים בבית החולים הפסיכיאטרי נס ציונה, וב–2010 פורסם תיעוד של הזנחה שיטתית בבית החולים אברבנאל בת ים.
נראה כי גם הפרטת מוסדות פסיכיאטריים לא מונעת הישנות מקרי הזנחה והתעללות. השנה נשלחו למאסר מטפלות מהמוסד הפסיכיאטרי הפרטי אילנית, הפועל תחת חסות משרד הבריאות, לאחר שהורשעו בהתעללות בחסרי ישע לפני כשנתיים. ומעל לכל אלה זכורה פרשת ההתעללות בבית החולים הפסיכיאטרי נווה יעקב בפתח תקוה. היקף החקירה הנרחב – כ–70 חברי צוות נחקרו, 13 מתוכם הוחזקו במעצר יותר מיום אחד – מלמד על רף חדש של אלימות כלפי מאושפזים במוסדות פסיכיאטריים.

נאמני המערכת הפסיכיאטרית הציבורית – ד"ר רוחמה מרטון, למשל – מפנים אצבע מאשימה להפרטת המערכת. לטענה זו יסודות רעועים משני טעמים: האחד, שגם במוסדות הציבוריים ההתעמרות בחולים הפסיכיאטריים נפוצה יחסית ואינה נעלמת עם השנים. השני הוא, שהמערכת הציבורית היא זו המאצילה סמכויות והמפקחת על היחידות הפרטיות, ובמובן מסוים עדיין מתחרה בה. לכן סביר להניח שמשרד הבריאות לא יגן בכל מחיר על הנעשה במערכת המופרטת, אך ינסה ללמד סניגוריה על המערכת הציבורית שבתחום אחריותו הישירה.
החוק הישן לטיפול בחולי נפש, שנחקק בראשית ימיה של המדינה, עבר מקצה שיפורים משמעותי בשנת 1991, ונוסף לו סעיף המחייב ניבוי מסוכנות אצל חולה נפש, כתנאי לאשפוז כפוי. הרציונל היה להגביל את שיקול הדעת של הפסיכיאטר המחוזי למקרים חריגים, בהם אין ברירה אחרת פרט לאשפוז הכפוי. התיקון נועד, בין היתר, לחסוך מהפסיכיאטרים את הסיכון המשפטי בתביעות על אשפוזי שווא, או לכל הפחות להקטינו.
הצפי היה כי יפחתו האשפוזים הכפויים, אך מנתוני משרד הבריאות עולה, כי מאז יש עלייה עקבית במספר האשפוזים בכפייה. משנת 1992 ועד 2009 הוכפל שיעור האשפוזים של פגועי נפש (בהשוואה לחלקם באוכלוסייה), בניגוד לרוח החוק ולמטרותיו. המתאם שמסתמן בין הגידול בשיעור האשפוזים הכפויים לבין האלימות הגואה במוסדות הפסיכיאטריים באותן שנים צריך להדליק נורת אזהרה.

ניתן להניח, שמקרי ההתעללות הנחשפים בתקשורת הם קצה קרחון של תופעה נרחבת הרבה יותר. זאת, בשל כמה מאפיינים ייחודיים של בתי החולים הפסיכיאטריים בכלל והמחלקות הסגורות בפרט: היכולת המוגבלת לפקח על הנעשה בין כותליהם מחמת כללי החיסיון הרפואי, האיסור הגורף על כניסת עיתונאים, והנחיתות המובנית של החולים ביחס לצוות המטפל. על כל אלה יש להוסיף את המובן מאליו: על פי רוב, עדותו של חולה נפש מאושפז תהיה בעלת משקל נמוך בבית המשפט, שמן הסתם ייטה לקבל את גרסתו של הרופא החשוד בהעדר ראיות נוספות.

אפשר היה, אולי, לקרוא להידוק הפיקוח ולהגברת ההרתעה באמצעות הכנסת שינויים בחוק, אך אני נזכר בספרו של אמיר גוטפרוינד, "שואה שלנו", שבו עורך דין ניצול שואה חדל לעסוק במשפט לאחר שאיבד את אמונו בתקפותם של החוקים, והוא מכלה את ימיו בחנות זעירה לממכר חלפי אלקטרוניקה.
קשה שלא להרהר בדמיון מסוים שיש בין התיאורים בכתבי האישום שמגוללים את פרשות ההתעללויות בנווה יעקב, איתנים ואילנית, לבין הניסוי בכלא של הפסיכולוג פיליפ זימברדו מאוניברסיטת סטנפורד, שהמחיש את תופעות הלוואי הבלתי נמנעות הכרוכות במוסדות סגורים, ואת ההשלכות שיש למערכות שבהן לקבוצה אחת מוענק כוח בלתי מוגבל על אנשים הכפופים למרותה.

נדמה שבבתי החולים הפסיכיאטריים בארץ, לא מדובר בפרוורסיה שדבקה בקומץ רופאים ואחיות. כמו הזובור בצבא, האלימות במחסומים בשטחים והבריונות בכבישים, המקרים שהתרחשו בבתי החולים היו לא יותר מביטוי של הליכה בתלם, ולעתים, מילוי הוראות. נראה כי זה היה השיקול שעמד בבסיס ההחלטה שלא להגיש כתב אישום נגד כמה מעדי התביעה בפרשת איתנים, אנשים ששימשו כאנשי כוח עזר במחלקה. בהכרעת הדין הם מתוארים כמי ש"מעשיהם הסתכמו במילוי אחר הוראות הממונים במחלקה", אך לא הוסיפו "דבר משל עצמם". הנה כי כן, גם הפרקליטות והשופטים מבינים שרובנו היינו נוהגים באופן דומה לו היינו בנעליהם.

כמו בשטחים ובכביש, גם בבית החולים אנשים פועלים בהתאם לנסיבות ולתכתיבי המסגרת. מחלקה סגורה, מבודדת, רחוקה, עם מעט ביקורים מבחוץ, ועבודה אינטנסיבית ושוחקת בפנים, היא פלנטה אחרת אבל היא עדיין כאן. אנשי הצוות שהתעללו במאושפזים בנווה יעקב היו אנשים רגילים. רופאים ואחיות כמו אלה שפוגשים מדי יום בקופות החולים ובמיון. גם הקורבנות, חרף מחלת הנפש, היו אנשים רגילים למדי.

הכותב הוא סטודנט לתואר שני במשפטים בבר־אילן

מוסד פסיכיאטרי לב השרון – זוועות האשפוזים הפסיכיאטריים

קישורים:

שרת הבריאות יעל גרמן – תאונת פגע וברח

רשת ב – אפריל 2013 – האם שרת הבריאות יעל גרמן מתייחסת לפניות האזרחים?, יעל גרמן נסעה במכוניתה בין מפגינים, מכוניתה פגעה באחד המפגינים והמשיכה בנסיעתה חרף קריאות המפגינים אליה לעצור.

גדי לובין – ראש אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות זורה חול בעיני הציבור

ינואר 2012 – ד"ר גדי לובין זורה חול בעיני הציבור בראיון בערוץ הכנסת. הוא מודה כי יש תקלות חמורות במערך בריאות הנפש אך מבקש עוד כסף ומשאבים, חרף העובדה שלכל מאושפז מוקצים 500 שקל ליום לכיסו של המוסד הפסיכיאטרי. גדי לובין מתחמק מהשאלה מהו סל הטיפול לכל מאושפז שהמוסד הפסיכיאטרי מקבל עבורו 500 שקלים. גדי לובין מתייג ומכפיש את המאושפזים במוסדות וטוען שמדובר באנשים עם פיגור סכיזופרנים ובכך למעשה שולל עדויות שלהם על התעללות והזנחה במוסדות. צפו בראיון

קישורים:

  • כמו ב"קן הקוקיה" – ד"ר גדי לובין – מדיניות הטיוח אגף בריאות הנפש – המאמר כמו ב"קן הקוקייה" , ישראל היום , רן רזניק , פברואר 2013 – אני מצטער מאוד לומר זאת, אבל נראה שחלק מראשי האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות נכשלים להבין ולהפנים את האחריות העצומה המוטלת על כתפיהם: אחריות ניהולית, חוקית ומוסרית לדאוג למתן טיפול איכותי, מסור, הוגן וראוי לעשרות אלפי חולי נפש – בני האדם היותר חלשים בחברה האנושית, אשר למרבה הצער קל מאוד לתמרן אותם ולפגוע בהם….
  • ד"ר גדי לובין, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות מודה – חוות דעת פסיכיאטריות לא שוות כלום – יולי 2010 – שלוש חוות דעת פסיכיאטריות קבעו שאיתי בן דרור יכול לקחת את עומר, רוני ואור – והוא רצח אותם. כיצד מתרץ זאת ד"ר גדי לובין, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות? לובין טוען כי החלטה מחוות דעת פסיכיאטרית "לעולם נכונה לרגע נתון" – כלומר, לאחר שעה יום או שבוע יכולה להינתן חוות דעת פסיכיאטרית שונה לחלוטין לאותו אדם, ע"י אותו פסיכיאטר. כתיבת חוות דעת פסיכיאטרית כמוה ככתיבה על המים. למשל, אם המטופל נבדק ע"י פסיכיאטר, הלך למופע קומי, וחזר לבדיקה, תוצאותיה עשויות להיות שונות לחלוטין… 

כמו ב"קן הקוקיה" – ד"ר גדי לובין – מדיניות הטיוח אגף בריאות הנפש

גדי לובין - טיוח, עצימת עיניים מחדלי אגף בריאות הנפש

המאמר כמו ב"קן הקוקייה" , ישראל היום , רן רזניק , פברואר 2013

אני מצטער מאוד לומר זאת, אבל נראה שחלק מראשי האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות נכשלים להבין ולהפנים את האחריות העצומה המוטלת על כתפיהם: אחריות ניהולית, חוקית ומוסרית לדאוג למתן טיפול איכותי, מסור, הוגן וראוי לעשרות אלפי חולי נפש – בני האדם היותר חלשים בחברה האנושית, אשר למרבה הצער קל מאוד לתמרן אותם ולפגוע בהם.

במשרד הבריאות קיימת מערכת בקרה טובה מאוד על מוסדות בריאות הנפש. אך מה בכלל מועילה הבקרה, אם בחלק מהמקרים ראשי האגף לבריאות הנפש עוצמים עיניהם כאשר מונחים לפניהם ממצאים קשים על טיפול לא ראוי, לא הוגן ואפילו מסכן חיים?

מבקר משרד הבריאות כתב לד"ר גדי לובין, ראש האגף לבריאות הנפש, שלאחר שקרא את הממצאים על ההוסטל בירושלים, הוא נזכר ב"סרט שהפך לקלאסיקה, 'קן הקוקייה', ואני חושב שעלול להיווצר הרושם שאנחנו נמצאים במקום הזה". המבקר כתב זאת גם על רקע הממצאים הקשים של בית החולים הפסיכיאטרי "נוה יעקב" בפ"ת, שנסגר לאחר חקירת המשטרה ולאחר שהתרעות חוזרות ונשנות שהעלו האחראים לבקרה במחוז המרכז במשרד הבריאות זכו במשך תקופה ארוכה להתעלמות של חלק מבכירי האגף לבריאות הנפש.

בכירה במשרד הבריאות כתבה באחרונה: "כמה מצער שהמשטרה וביהמ"ש תופסים את מקומו של ההיגיון והמצפון של אנשי המקצוע". אין מנוס מלדרוש ממנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, שפעל בנחישות במקרה של ההוסטל בירושלים, לפעול מול ראשי המערכת הפסיכיאטרית במשרדו, שלא תמיד פועלים באופן שתואם את החובה המוסרית של אנשי הרפואה ואת האינטרס הציבורי.

פלייליסט – מוסד פסיכיאטרי "נווה יעקב"

קישורים: 

בית חולים פסיכיאטרי מזרע – אדם אושפז במשך 29 שנה בכפייה בניגוד לחוק – הכתבה חולה נפש שאושפז 29 שנה בכפייה ישוחרר , יונתן הללי , יוני 2010 , nrg – בית המשפט המחוזי בחיפה קבע היום (ד') כי חולה נפש בן 52, שאושפז בכפייה במשך 29 שנים, ישוחרר מבית החולים הפסיכיאטרי בו שהה. האיש נשלח למסלול של אשפוז פלילי, לאחר שריצה שלוש שנות מאסר בעקבות הרשעתו באיומים על חיי אביו…

 הונאות משרד הבריאות: "אישפוזיות"- גמילה מאלכוהול או התמכרות לסמים פסיכיאטריים – פברואר 2013 – הגיש ארבע תלונות למשרד הבריאות כנגד פסיכיאטרים במרכזי גמילה. עמותת "מגן לזכויות אנוש": ה"אישפוזיות"-הונאה פושעת של הציבור…

הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה – ד"ר איתן חבר – חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה – ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות…

תושב טבריה: התעללו בי בבי"ח הפסיכיאטרי "מזרע"

פברואר 2013 – תושב טבריה: התעללו בי בבי"ח הפסיכיאטרי "מזרע".  הגיש השבוע קובלנה למשרד הבריאות כנגד שני פסיכיאטרים ותלונה במשטרה.
תושב טבריה, בן 54, אושפז בכפייה בשנת 2005 בבית החולים "מזרע". לטענתו, במהלך האשפוז נקשר בחדר הבידוד לשמונה שעות רצופות ללא אוכל ומים, כשהוא מתבוסס בצרכיו בניגוד להוראות הקשירה המגבילות את זמן הקשירה ולנוהל המחייב פיקוח על חולה קשור באמצעות ביקור בחדרו כל חצי שעה. בנוסף טוען המתלונן כי השפילו אותו ואיימו עליו כי יקבל מכות חשמל אם לא יתנהג יפה וכי יאריכו את משך האשפוז שלו. הוא טוען כי היה חשוף לאלימות מצד צוות המחלקה, כי קיבל תרופות בכפייה כנגד רצונו, שגרמו לו נזקים קשים ובלתי הפיכים, וכי לא נתנו לו אפשרות משפטית להתנגד לשני אשפוזים שנעשו בכפייה. כאשר ביקש לקבל את התיק הרפואי מבית החולים, כדי לבסס את תלונתו מצא שם מסמכים בודדים בלבד, ולכן הוא קובל גם על הפרת חובת ניהול רשומה רפואית המחייבת את בית החולים.

בקובלנה מסביר המתלונן כי הוא קובל על "היחס המחפיר שקיבלתי במזרע במהלך האשפוזים הקודמים שחוויתי כמתואר בגוף התלונה, למען השגת הצדק ובשביל שההתעללות תיפסק, כדי שמטופלים אחרים לא יאלצו לסבול את מה שאני סבלתי, וכדי שהצוות שטיפל בי באותה התקופה יישא באחריות על מעשיו בגין רמיסת זכויות אדם בסיסיות והפרת החוק כולל תיעוד שאינו מלא בתיק הרפואי כנדרש, ושימוצה איתם הדין".

למידע נוסף ועדויות נוספות נא לפנות ל:

יהודה קורן,
עמותת מגן לזכויות אנוש
מייל: yodak8@gmail.com
אתר: www.cchr.org.il

קישורים:

הפקרת תיקים רפואיים – מוסד פסיכיאטרי מזרע – מבט לחדשות – מרץ 2011 – מאות תיקים רפואיים של חולי נפש נמצאו במכולת אשפה ליד המוסד הפסיכיאטרי מזרע בעכו. – פרטי המחלות, האבחונים, הטיפול והתרופות שנטלו החוסים היו חשופים לעיני כל. מדובר בתיקים לא מלפני שנים רבות אלא רק משנה שעברה.דוח מבקר הפנים של משרד הבריאות קבע: "המסמכים מכילים פרטים אישיים ומסווגים בניגוד לחוק הגנת הפרטיות ולחוק הארכיונים – אירוע חמור ורשלנות חמורה ביותר"…

בית חולים פסיכיאטרי מזרע – אדם אושפז במשך 29 שנה בכפייה בניגוד לחוק – הכתבה חולה נפש שאושפז 29 שנה בכפייה ישוחרר , יונתן הללי , יוני 2010 , nrg – בית המשפט המחוזי בחיפה קבע היום (ד') כי חולה נפש בן 52, שאושפז בכפייה במשך 29 שנים, ישוחרר מבית החולים הפסיכיאטרי בו שהה. האיש נשלח למסלול של אשפוז פלילי, לאחר שריצה שלוש שנות מאסר בעקבות הרשעתו באיומים על חיי אביו…

הכתבה סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: מצב בית החולים מזרע בעכו בלתי נסבל , ג'קי חורי , הארץ , מרץ 2010 – סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, ביקר היום (חמישי) במרכז הרפואי לבריאות הנפש "מזרע" בעכו, והזדעזע מתנאי המחייה של המטופלים במקום. סגן שר הבריאות אמר שהמצב בו נמצא בית החולים בלתי נסבל, וכי הוא יפעל עם צוות משרדו כדי לגייס משאבים ותקציבים לשיפור התשתיות. כמו כן, הודיע כי ייבחן את האפשרות להעתיק את בית החולים למקום אחר…

חולה נפש תקף מינית, בית חולים "מזרע" בעכו לא דיווח, התוקף הוחזר למחלקה – הכתבה פסיכיאטר מחוז צפון: להעניש את הנהלת "מזרע" , הארץ , נובמבר 2007 – הפסיכיאטר המחוזי ממליץ על צעדים משפטיים ומנהליים נגד הנהלת ביה"ח – עקב התנהגותה בפרשת התקיפה המינית שנחשפה ב"הארץ" לפני כשבועיים…

הונאות משרד הבריאות: "אישפוזיות"- גמילה מאלכוהול או התמכרות לסמים פסיכיאטריים

סם פסיכיאטרי קלונקס (Clonex (Clonazepam - תופעות לוואי
קלונקס – נמנום, בעיות קורדינציה והתנהגות, גמילה קשה

הגיש ארבע תלונות למשרד הבריאות כנגד פסיכיאטרים במרכזי גמילה. עמותת "מגן לזכויות אנוש": ה"אישפוזיות"-הונאה פושעת של הציבור.

תושב הצפון בן 46, שהיה בעבר עוזרו של אחד השרים, נתפס נוהג לאחר שתיית אלכוהול. בית המשפט פסק לו עבודות שרות, אולם קצינת השב"ס לא הסכימה לאפשר לו לרצות את עונשו בטענה שעליו לעבור הליך של גמילה מאלכוהול תחילה. הוא נאלץ להסכים להתאשפז ב"אישפוזית"-מחלקה לגמילה בבית החולים הפסיכיאטרי "לב השרון". כדי להתקבל לתכנית היה עליו להצהיר בכתב כי הוא אלכוהוליסט שמעוניין לעבור גמילה. במקום להסתפק בשיחות טיפוליות ומנוחה החל הפסיכיאטר מיד לספק לו סמים פסיכיאטריים, בניגוד גמור למטרה המוצהרת, שהייתה גמילה מחומרים. הסמים הפסיכיאטריים גרמו לו להחמרת התופעות ולהידרדרות במצבו.

לאחר 21 יום השתחרר ופנה שוב לשב"ס, אולם אלה לא הסתפקו בכך, ודרשו ממנו להיכנס לקהילה הטיפולית "מלכישוע". הוא אושפז ב"מלכישוע" ושם המשיך לקבל סמים פסיכיאטריים נוספים, ביניהם "קלונקס" שהינה תרופה ממכרת במיוחד. לטענתו גם הושפל שם, הכריחו אותו לעמוד על רגליו מהבוקר ועד הלילה ברציפות במשך שבועות. מצבו הידרדר עוד יותר מהטיפול ומהתרופות עד שביקש לצאת משם.

עקב מצבו המדורדר נשלח בהמשך ל"אישפוזית" של בית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל בבת ים. גם שם המשיכו לרשום לו קוקטייל של סמים פסיכיאטריים ממכרים שהפכו אותו מכור עוד יותר ודרדרו עוד את מצבו.

כפי שטוען האזרח בפרוטרוט בתלונות שהגיש, ארבעת הפסיכיאטרים שטיפלו בו הציגו את התרופות שסיפקו לו כאילו הן בטוחות ולא יכולות לגרום נזק, ולא הזהירו אותו מפני סכנת ההתמכרות עד שלא גילה אותה בעצמו (היעדר הסכמה מדעת בחוק זכויות החולה). בנוסף הוא מאשים את הפסיכיאטרים בטיפול רפואי רשלני ומזיק, ומתלונן על רמיסת זכויות אדם ב- "מלכישוע".

התלונות הוגשו בסיועה של עמותת "מגן לזכויות אנוש". דובר העמותה, יהודה קורן, טוען כי מעטים מאד הם האנשים שיוצאים מן התופת של מרכזי הגמילה בארץ במצב טוב מספיק כדי לחשוף את המתרחש שם וכי התקשורת בישראל עוד לא נגעה בנושא הזה במידה הנדרשת.

לטענת העמותה מרכזי הגמילה בישראל אינם מספקים גמילה אמיתית מסמים אלא משמשים תחנות ממכר לסמים פסיכיאטריים תחליפים. ההצהרה כי מדובר במרכזי גמילה הינה הצהרה כוזבת. פסיכיאטרים אשר רושמים תרופות כאלה ומבטיחים גמילה מבצעים הונאה פושעת שרשויות הבריאות בישראל מעלימות ממנה עין עקב קשרי עבודה עם חברות התרופות ומעורבותה העמוקה של תעשיית התרופות העולמית במחקר אקדמי ממומן לצרכי שיווק. ההונאה הזו, שמפילה חללים רבים חייבת להיות עניינם של מבקר המדינה והרשות השופטת.

גמילה אמיתית מאלכוהול וסמים נעשית אך ורק באמצעות מנוחה, תזונה מרוכזת לשיקום הגוף, פעילות גופנית ותעסוקה, טיפולי גוף שונים וניקוי יסודי של הגוף ממשקעי הסמים שהצטברו בגוף.

למידע נוסף:
יהודה קורן
עמותת "מגן לזכויות אנוש"
מייל: yodak8@gmail.com
מייל עמותה: info@cchr.org.il
אתר: www.cchr.org.il

בית חולים שניידר פתח תקווה – טיפולים כימותרפיים בכפייה לילדים בניגוד לרצון הוריהם

האם ובנה

דרכי רמיה של בית חולים שניידר ופקידת סעד לטיפולים כימותרפיים בכפייה לילדים

המאמר  בהוראת הרופא || ההורים נגד בית החולים: למי הזכות לטפל בילד חולה סרטן ,  תמר רותם, דצמבר 2012 , הארץ

אמו של מ' בן ה-6 מסרבת לאפשר לבית החולים לתת לו טיפולי הקרנות וכימותרפיה, מחשש לנזק אפשרי. לדברי הרופאים, בלי הטיפולים הוא לא ישרוד

על מיטתו בבית החולים שניידר יושב מ' בן ה-6, חלש למראה, סובל, אך מנסה לחייך. מ' לא מודע לדרמה המתחוללת סביבו. בשבוע שעבר התפרסמה ידיעה על אמו, שחטפה את בנה ממיטת חוליו, בתואנה שהיא מסרבת שיקבל טיפול משולב של הקרנות וכימותרפיה.

הרופאים פנו לבית המשפט, עירבו את רשויות הרווחה, המשטרה ניהלה מרדף אחר האם ובנה. לבסוף הוחזר הילד לבית החולים באמצעות פקידת סעד. בתקשורת ובאתרי החדשות השונים תוארה האם כמזניחה, תמהונית במקרה הטוב, המבקשת לתת טיפול אלטרנטיבי לבנה, במקום הטיפול שיציל את חייו, אך נראה שהתמונה מורכבת בהרבה.

הפרשה, שעדיין לא הסתיימה, מעלה סוגיות מרתקות הנוגעות למקרה המיוחד של זכויות הילד החולה. במקרה של קטין, ההורים, שהם האפוטרופוסים הטבעיים שלו, אמורים להסכים או לסרב לטיפול בו. השאלה העומדת לדיון היא עד כמה חזקות זכויות ההורים מול תפישת המדינה על הטיפול הנכון והראוי לילד, ומתי מותר למדינה להתערב ולהפקיע את זכות ההכרעה מההורים, כמו שקרה לאם שעניינה עדיין מתברר בבית המשפט.

בניגוד לעמדת שניידר על דחיפות הטיפול, בית משפט השלום בראשון לציון שדן במקרה, הורה לעצור לפי שעה את מתן הטיפולים שלא בהסכמת ההורים (גם אביו של מ' סועד אותו בבית החולים). השופט אמור להכריע בקרוב אם הילד יקבל את הטיפולים בישראל או בארצות הברית, כפי שהורי הילד מבקשים. בשלב מסוים מונה הרב פירר כיועץ חיצוני שיחליט על מקום הטיפול, אך מאחר שטען כי שניידר הוא המקום המתאים והדבר לא היה מקובל על ההורים, ההכרעה תינתן בהתאם לאבחנה שימסור בית החולים בארצות הברית (שתתקבל לאחר ששניידר ישלחו אליו את הממצאים הפתולוגים).

נראה שבסיפור הזה גבול דק מפריד בין דימויה של האם כדמות הרואית שרוצה את טובת בנה, לבין תפיסתה כאם מזניחה. "אינני מבין את הטענה שלפיה היא חטפה את הילד", אומר עורך הדין יצחק חושן, המייצג את האם. "האם הילד הוא רכוש של בית החולים?"

האם בת ה-37 היא כבדת שמיעה, אמא לשלושה ילדים שעד לאחרונה טיפלה בהם לבדה, אשה שנסיבות חייה אינן פשוטות, בלשון המעטה. על המקרר בבית המשפחה תלויה תמונה של שלושת הילדים, שלווים ומחייכים ביום שמשי. תזכורת לזמנים טובים מאלה. הדירה דלה, את פרטי הריהוט המעטים קיבלה משכנים טובי לב שעזרו לה במצוקתה. יש משהו ארעי בדירה, באופן שבו ארגזים מלאים בציוד ובגדים עומדים זה על זה בסלון לאורך הקיר. כאילו נכנסו אליה בבהילות, ועדיין לא היה די זמן לפרוק. רק לפני כשנה באה האם לארץ עם ילדיה, לאחר גירושים מבעלה, אבי הילד. האב השתייך לקהילת סאטמר הסגורה במונרו שבארצות הברית ומשפחתו לחצה על הזוג לחנך את ילדיהם במוסדות הקהילה. האם התנגדה. על רקע זה היו בין השניים חיכוכים ולבסוף היא ביקשה גט ועברה לישראל. בתקופה האחרונה עזבו שני ההורים את אורח החיים הקיצוני, גם היחסים ביניהם השתפרו מאוד. למעשה, כיום הם מהווים משען זה לזה וחולקים ביניהם את הטיפול בילדים.

דומה שהאשה מתעלה מעל הנכות שלה. התקשורת אתה בעל-פה אינה פשוטה, אך אם מצליחים להקשיב לה מבעד הלקות או מנהלים אתה שיחה באמצעות תכתובת אלקטרונית, אפשר להתרשם שהיא אשה דעתנית המצויה בפרטי המחלה של בנה. היא נחושה בדעתה לא לקבל את דבר הרופאים כתורה מסיני.

האם הבחינה שמשהו לא כשורה עם מ' רק לפני כחודשיים. הילד העירני והעליז החל לשכב על הספה באפיסת כוחות, הקיא לעתים תכופות, וההליכה שלו היתה לעתים לא יציבה. גם הגננות טענו שהוא תשוש וחלש. כשהיא לקחה אותו לקופת החולים, במה שהתברר כיום טוב יחסית, הרופא לא הבחין בתסמינים. הוא שלח את הילד לבדיקות, אבל האם התעקשה ללכת למיון. "לחצתי, כי ידעתי שהוא לא בסדר", היא אומרת. בשניידר, לאחר כמה בדיקות התברר שיש למ' גידול במוח. "כשהרופא נכנס ואתו פרופסור, תיארתי לעצמי מה הם הולכים להגיד לי", היא מספרת. "כשהם בישרו לי שהגידול ממאיר, לא בכיתי. הרופא חשב שאני לא מגיבה. הוא לא ראה מה מתחולל אצלי בפנים, הוא התחיל לצרוח עלי ולהגיד: 'את לא מבינה? יש לו גידול ממאיר'. מה הוא רצה? שאפול על הרצפה, שאתמוטט? אני הבנתי טוב מאוד מה זה אומר".

לפני כחודש נותח הילד בהסכמתה המלאה, והגידול הוסר בהצלחה. האם מתארת את הניתוח כנס משמים. לדבריה, הרופא הציל את בנה ממוות, והיא מודה לו על כך. המחלוקת בינה לבין הרופאים התגלעה בנוגע לטיפול המניעתי – כשנה של מחזורי הקרנות משולבים בכימותרפיה. האם סברה שזהו טיפול אגרסיבי מדי.

הייתכן שחוסר תקשורת בין הצוות הרפואי לאם הוא שהעצים והקצין את סירובה? עובדים בבית החולים פוסלים את האפשרות הזו וטוענים כי הרופאים הקדישו שעות במאמץ לשכנע אותה. לטענתה, היא עזבה את בית החולים כי נדחקה אל הקיר ו"כי לא נותרה לי כל ברירה". כיום נראה שהיא משלימה עם האפשרות שבנה יהיה זקוק לטיפולי הקרנות וכימותרפיה, אך טוענת שהטיפול שמציע שניידר אגרסיבי מדי. מבית החולים נמסר שהרופאים הציעו להורים לקבל דעה שנייה ואף קבעו להם תור אצל הפרופ' מרים בן הרוש, מנהלת מחלקה אונקולוגית ילדים ברמב"ם, אך השניים בחרו שלא לבוא. האם אומרת שהיא איבדה כל אמון במערכת הבריאות בישראל, ושהיא סבורה כי בארצות הברית יציעו טיפול הולם יותר לבנה.

בשניידר אירע מקרה דומה לפני עשור, כשהצוות הרפואי ביקש לתת הקרנות לתינוקת שאך נולדה, עם מחלה נדירה בכבד. כמו בסיפור של מ', ההורים נעלמו ובית החולים הזעיק את הרשויות. מאוחר יותר התיר בית המשפט להורים לטפל בבתם בחו"ל, התינוקת נותחה בהצלחה בארה"ב וההורים, שסירבו לטיפול נוסף של הקרנות, חזרו לארץ מבלי שהבת תקבלו. גיל שבתיאלי, מטפל הוליסטי ואביה של הילדה שחגגה בימים אלה את יום הולדתה העשירי והיא בריאה לחלוטין, מתאר את המקרה ואת דעתו על יחסי הורים ורופאים בספרו "בריאה". בשיחה עמו הוא נשמע נסער כשנשאל על הרופאים ועל טיפולים כימותרפיים בילדים, וטוען שהם עלולים להרוג, במקום לרפא. אך למחרת הוא מתקשר ומבקש לסייג, ואומר שהמקרים של בתו ושל מ' לא זהים. בכל זאת, הוא מבקש להעביר את המסר שהאוטונומיה לטיפול בילד היא של ההורים וכי זכותם לפקפק בטיפול של הרופאים ולקחת אחריות על שלום ילדיהם.

גם אמו של מ' מאמינה בזכות שלה לפקפק בטיפול שמציע שניידר. על הספה שבמרכז הסלון בדירה הקטנה באלעד, פתוח מחשב נייד. כאן, מול המסך, היא מנהלת לדבריה מערכה להצלת בנה. היא הקימה קבוצה באינטרנט למאבק שלה, ועשרות הורים נכנסים כדי לחזק את ידיה. לדבריה, היא שואבת עידוד מהסיפור של שבתיאלי ושל הורים אחרים, ונראה שזה מפיח בה תקוות. ייתכן שתקוות שווא. אבל אולי זה מה שמעודד אותה בשלב זה להשלים עם המחלה של בנה. הסיפורים על מקרים דומים זורמים בזה אחר זה. הם מעלים למחשבה גם את רוח התקופה. כששבתיאלי פתח במאבק שלו, הוא היה מבודד לגמרי. אבל עידן האינטרנט מרחיב את הדיון בזכויות ההורים. התגובות הרבות של הורים מעלות נקודה נוספת – האם בעידן שבו אנחנו מודעים יותר מאי-פעם לדברים שאנחנו מכניסים לפינו ולגופנו, אין מקום להורה, ולכל אדם באשר הוא, לערער על יעילותם של טיפולים שמציעה הרפואה הקלאסית, שאין חולק על הנזק שחלקם עלולים לגרום.

הקרנות וטיפולים כימותרפיים, במיוחד בילדים, גורמים נזק ולעתים נזק בלתי הפיך. על כך אין עוררין. לדברי הד"ר פולינה סטפנסקי, אונקולוגית ילדים מבית החולים הדסה, אף אחד לא מציע טיפולים שמקלקלים איכות חיים אם יש ברירה אחרת. "איכות החיים יורדת, אין שאלה בכך", היא מסבירה. "לכן צריך להתמסר לרופא, צריך להאמין לו. ואני אומרת לחולים או להורים: 'אם אתה לא מאמין לי, אני לא רוצה להתחיל. ואני תמיד פתוחה לאפשרות שהחולים יקבלו דעה שנייה, ושלישית ורביעית". שאלת הנזק לבנה, היא אחת הסוגיות שמטרידות ביותר את אמו של מ'. "אני מסתכלת עליו שוכב על המיטה. והוא יפה כל כך ורגוע. מה אני בסך הכל מבקשת? שיתנו לו פסק זמן. שיהיה במעקב", היא אומרת. "אם הגידול יחזור, שיטפלו בו. אני לא מתנגדת לכימותרפיה והקרנות, אבל אני חוששת שאם יצליח לחיות בכל זאת, הוא יישאר פגוע מוח עם נזקים בלתי הפיכים".

קישורים:

 קריאתה של אמא שבית חולים שניידר רוצים לבצע בבנה טיפול כימותרפי והקרנות בניגוד להסכמת הוריו


דצמבר 2012 – תעזרו לי בבקשה להציל את החיים של הבן שלי (מחר זה ח"ו יכול להיות גם הבן שלכם) אני ש' אמא של מ' המתוק שלי בן השש שנתגלה אצלו גידול סרטני במוח. הוא עבר ניתוח מוצלח מאד להסרת הגידול בשלמותו, בשניידר. אני מודה לרופא המומחה מנתח היקר, שהציל את הבן שלי ונתן לנו אותו בחזרה במתנה. אם לא הוא, הוא היה ח"ו כבר לא בחיים.

דו"ח: אווירת פחד וטיפול כושל בבתי"ח פסיכיאטריים

המאמר דו"ח: אווירת פחד וטיפול כושל בבתי"ח פסיכיאטריים , רן רזניק, הארץ , יום שישי, 28 במאי 2004,

חולי נפש רבים סובלים מטיפול רפואי כושל ומהזנחה רפואית; חולים אחרים סובלים מאלימות פיסית ומילולית מצד הצוות הסיעודי

במחלקות האשפוז בבתי חולים פסיכיאטריים בישראל יש "תחושת איום ואווירת פחד" שמונעת מהחולים להגיש תלונות על המחלקות. כשכבר מוגשות תלונות, הן לא תמיד מדווחות להנהלות בתי החולים ולא מופקים לקחים כדי למנוע הישנות הכשלים – על אף שמדובר גם בתלונות חמורות על "חוסר נגישות וסובלנות" מצד מנהלי המחלקות ויחס בלתי הולם של הצוות הרפואי והסיעודי.

אלה רק חלק מהממצאים הקשים על הפגיעה המתמשכת בחולי הנפש, שנמצא בסקר שערך משרד הבריאות ב-2003-2002 ב-17 בתי חולים פסיכיאטריים ומחלקות בבתי חולים כלליים בישראל, שבהם מאושפזים כ-4,600 חולי נפש. הסקר, המקיף ביותר שנערך עד עתה, נעשה באמצעות שאלונים וראיונות למנהלים, עובדים, מטופלים ובני משפחותיהם.

בנוסף, חולי נפש סובלים מטיפול רפואי כושל, שפעמים רבות ניתן לאחר עיכוב ממושך, ומהזנחה רפואית קשה. מדובר בעיקר בתחומי רפואת שיניים, גינקולוגיה וסיעוד אצל חולי נפש זקנים.

חולי הנפש סובלים גם מאלימות פיסית ומילולית קשה מצד הצוות הסיעודי ומצד מטופלים אחרים. במחלקות קרו מקרי גניבה רבים, והשימוש בסמים בהן שכיח (נמצא כי מנהלי בתי חולים לא מצליחים להשתלט על הכנסת הסמים למוסדותיהם). החולים סובלים גם מפגיעות מיניות, מקשירה בלתי מוצדקת בניגוד להוראות החוק ומענישה בלתי הולמת, הכוללת איומים בלתי חוקיים על קשירה, הגבלת תנועה, איומים בהעברה למחלקה הסגורה. בנוסף, דווח על צוות שהעיר חולים על ידי משיכת השמיכה מגוף החולה ועל חולה שהתלונן שפנה לאחות במחלקה ו"נענה שאם לא יפסיק היא תקשור אותו".

תוצאות הסקר הוצגו באחרונה בפני שר הבריאות דני נוה ומנכ"ל המשרד הפרופ' אבי ישראלי. ואולם, התוצאות שהוצגו לנוה וישראלי הן רק התוצאות הכלליות של הסקר (שמצביעות על תופעות ומגמות כלליות); הממצאים לגבי כל אחד מבתי החולים מוסתרים אפילו ממשרד הבריאות – על אף שבחלק מהמקרים מדובר בממצאים קשים. זאת למרות שכל בתי החולים אמורים על פי חוק להיות בפיקוח מלא של המשרד וחלק מבתי החולים, כמו אברבנאל, אף בבעלותו של משרד הבריאות.

בסקר נמצא עוד כי החולים סובלים מתנאי אשפוז קשים ומבישים: נמצאו מחלקות שבהן מאושפזים 12 חולים בחדר, מחלקות שבהן החולים מתקלחים רק שלוש פעמים בשבוע ומחלקות שבהן אין מיטה קבועה לחולה ואין ארונית אישית לחפציו, אין חדרים לביקור משפחות, אין פינות עישון (ולכן העישון חופשי בכל המחלקה) ואין אפשרות לשמור על פרטיותם של החולים.

משרד הבריאות בדק בשנים האחרונות ממצאים קשים על טיפול רפואי כושל בבעיות גופניות של חולי נפש (בין השאר התגלו מקרים כאלה בבתי החולים "שער מנשה" באזור חדרה, באברבנאל ובבית החולים הפסיכיאטרי בבאר שבע). בתחום זה נמצא בסקר כי אפילו במחלקות פסיכיאטריות שממוקמות בתוך בתי חולים כלליים, יש מקרים שחולים נאלצו להמתין לבדיקה גופנית עד שבוע.

בבתי החולים הפסיכיאטריים נמצא כי "העברת חולים לבתי חולים כלליים או למרפאות כרוכה בעגמת נפש רבה לחולים ולבני משפחותיהם. חולי הנפש, בני משפחתם ולעתים אף אנשי הצוות אומרים כי הטיפול הגופני בחולים אלה הוא חלקי ולא מספק וניתן 'במטרה להיפטר מהחולים'".

תוצאות הסקר מוסתרות גם מנוה

תוצאות הסקר לגבי כל אחד מבתי החולים הפסיכיאטריים מוסתרות לא רק משר הבריאות דני נוה וממנכ"ל משרדו הפרופ' אבי ישראלי, אלא אפילו מהד"ר אלכסנדר גרינשפון, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות. זאת בעקבות ההחלטה של הנהלת המשרד ב-2002 (בראשות הד"ר בועז לב, אז מנכ"ל המשרד) להיענות לדרישה של איגוד מנהלי בתי החולים הפסיכיאטריים וההסתדרות הרפואית שהסקר יתקיים רק בתנאי שתוצאותיו לפי בתי חולים לא ייחשפו אפילו בפני המשרד עצמו.

בעקבות זאת המשרד אינו מסוגל לערוך בקרה אפילו על אותם בתי חולים שבהם נמצאו ממצאים קשים על יחס מחפיר לחולים. כפי שפורסם בדצמבר ב"הארץ", בכירים במשרד העלו על כך ביקורת נוקבת ובכיר בהנהלת המשרד אמר כי הדבר "מהווה מעילה באמון הציבור". ממשרד הבריאות נמסר כי לאחר שהסקר הוצג לשר ולמנכ"ל המשרד הם הינחו את הנהלת המשרד ליישם את לקחיו.

פלייליסט – מוסד פסיכיאטרי אברבנאל

פלייליסט – בית חולים פסיכיאטרי – טירת הכרמל

קישורים:

ביטוח משלים של קופות חולים – משלים את הציבור

התחקיר משלים את הציבור , ינואר 2013 , רן רזניק , ישראל היום

כ-75 אחוזים מהישראלים משלמים מדי שנה כ-3 מיליארד שקלים לארבע קופות החולים עבור חברותם בביטוחים המשלימים, מתוך אמונה שהביטוחים יסייעו להם בשעות הקשות ביותר • אבל תחקיר "שישבת" חושף שדווקא כשהם זקוקים לכך יותר מכל, נתקלים רבים בסירוב מצד הקופות • מאות תלונות מגיעות מדי שנה למשרד הבריאות, אבל מספר הנפגעים האמיתי מוערך ב-2,000 • הקופות מערימות קשיים בעיקר בכל הנוגע להשתתפות במימון ניתוחים גדולים ואביזרים יקרים המשמשים בניתוח • אפילו מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, מודה: "קרוב ל-6 מיליון המבוטחים בביטוחים המשלימים – ואני בתוכם – לא מבינים כל כך מה הם רכשו. זה כישלון של משרד הבריאות"

איור: עציון גואל

במשך רוב שנותיו היה רפאל רוט (70) מהרצליה חבר בקופת חולים מכבי. אף על פי שהקופה אמורה לספק לו את כל שירותי הבריאות הדרושים לטיפול בבעיותיו הרפואיות, בחר רוט ב-25 השנים האחרונות לשלם עוד כ-100 שקלים מדי חודש עבור הביטוח המשלים של הקופה – "מגן זהב". ביטוח זה אמור לספק שירותים וטיפולים רבים שאינם כלולים בסל הבריאות הבסיסי, ובהם טיפולים ובדיקות מיוחדות, תרופות, אביזרים רפואיים, אפשרות לבחור רופא מנתח בארץ במקרה הצורך, השתתפות במימון ניתוחים בחו"ל ועוד. זו הסיבה המרכזית שיש עוד 6 מיליון ישראלים שמשלמים מדי שנה כ-3 מיליארד שקלים לקופות החולים על ביטוח משלים.

צילום: פז בר וקובי מאירי

ב-2008 התגלה אצל רוט סרטן הערמונית, והוא טופל על ידי רופאים של קופת חולים מכבי. באפריל 2011 קבע אורולוג של מכבי, ד"ר אהרון מנס, כי הסרטן עומד לפרוץ את גבולות הערמונית ולהתפשט לאיברים סמוכים, ולכן יש צורך בניתוח דחוף. "במצבו של רוט, הניתוח המומלץ הוא ניתוח רובוטי לפרוסקופי אצל מומחה לעניין בארה"ב", כתב הרופא. בניתוח באמצעות רובוט "דה וינצ'י" מוכנסות לגוף ארבע זרועות דרך חתכים עדינים, כשעל אחת מהן מצלמה ועל השלוש האחרות כלי ניתוח. המנתח שולט בזרועות ומפעיל אותן בתוך גופו של המטופל.

רוט פנה למכבי בבקשה שתממן לו את הניתוח בחו"ל, ונענה בשלילה. "לרופאים בישראל יש ניסיון מספיק בניתוחים מסוג זה, והתוצאות טובות", כתב לו ד"ר יעקב מנדל, מנהל היחידה לניתוחים והשתלות בחו"ל במכבי. הקופה היפנתה את רוט לאורולוג ישראלי באחד מבתי החולים הגדולים בארץ, וציינה כי הוא השתלם בשיקגו בשיטה הרובוטית וביצע שם כ-150 ניתוחים, חלקם כמנתח ראשי וחלקם כמנתח משנה, וכי גם בישראל כבר ביצע כ-50 ניתוחים. במכבי אף הציעו לרוט סיוע בתיאום תור מוקדם לאורולוג.

כעבור שבועות אחדים נפגש רוט עם האורולוג המנתח. לדבריו, הרופא אמר לו כי הניתוח עשוי להימשך לפחות ארבע שעות וחצי, וכי תהיה חובה לנתק אצלו חלק ממערכת העצבים באזור הניתוח, מה שעלול לגרום לו מאוחר יותר נזק בתפקוד הגופני. בית החולים סירב למסור לו נתונים על שיעור ההצלחה בניתוחים מסוג זה.

רוט החליט ליצור קשר עם ד"ר דיוויד סמאדי מניו יורק, המנתח שעליו המליצו לו אורולוגים בכירים בארץ. סמאדי נחשב לאחד מחלוצי הניתוח הרובוטי בעולם, וביצע עד כה אלפי ניתוחים כאלה. הוא אמר לרוט כי הניתוח שהוא עורך אינו נמשך יותר משעתיים, ואינו מצריך כריתה של העצבים באזור הניתוח.

רוט החליט לבצע את הניתוח בארה"ב. הוא שילם את העלות, יותר מ-150 אלף שקלים, ועוד 20 אלף שקלים על הוצאות נלוות. הניתוח ארך כ-90 דקות בלבד והסתיים בהצלחה גדולה. לאחר הניתוח הגיש רוט תביעה נגד קופת חולים מכבי, בטענה שהיה זכאי לקבל את מימון הניתוח בחו"ל. "התנהלותה של הקופה היתה בניגוד מוחלט למהותו של ביטוח הבריאות המשלים ומבטאת התנהגות חסרת תום לב", טען רוט בכתב התביעה.

לכתב התביעה צורפה חוות דעתו של ד"ר נחום זילבר, אורולוג של מכבי, שחיווה את דעתו על הנתונים שמסרה מכבי על ניסיונו של המנתח הישראלי: "על פי הספרות הרפואית, מספר הניתוחים מסוג זה הנדרש לצורך צבירת ניסיון מעשי מיטבי והצגת תוצאות ניתוחיות טובות עומד על יותר מ-1,500. ניסיונו המוכח של הרופא הישראלי עמד במועד הניתוח על כ-50 ניתוחים שעשה בישראל, לכל היותר… ומספר זה אינו נחשב כניסיון מספק. ד"ר סמאדי ביצע עד היום אלפי ניתוחים בשיטה הרובוטית, בהצלחה גדולה מאוד, תוך כדי שהוא מפתח מומחיות גדולה ויוצר לעצמו מוניטין של חלוץ הניתוח הרובוטי… ניסיונו ומומחיותו עולים נכון למועד הניתוח עשרות מונים על אלו של הרופא הישראלי, אשר הוגדר על ידי מכבי כבעל הניסיון הרב יותר בארץ".

התביעה, שהוגשה על ידי עו"ד דוד פייל, מעלה שורה של טענות עקרוניות, שיש להן השלכות על כל הביטוחים המשלימים של קופות החולים. לדבריו, "קופת חולים מכבי משווקת את תוכנית 'מגן זהב' כביטוח בריאות משלים, הכולל כיסוי לניתוחים גדולים או טיפולים מיוחדים בחו"ל. הביטוח מבטיח למבוטחים מטרייה רחבה, שכוללת שיפוי מלא עבור טיפולים שמומחים רפואיים בארץ ימליצו לבצע בחו"ל, עקב היעדר ניסיון מספיק בארץ".

התביעה מציינת כי הכיסוי לניתוחים בחו"ל קיים רק בתוכנית "מגן זהב", ולא בתוכנית המשלימה הזולה יותר של הקופה, "מגן כסף". "כדי להיכלל בתוכנית 'מגן זהב' המשופרת והרחבה יותר, המקנה כיסויים כאלה, נדרשים המבוטחים לשלם תוספת משמעותית בדמי החבר… עד כדי תשלום כפול. בעת הצטרפותו של רוט לביטוח הבריאות המשלים לא הסבירו לו, מכבי והביטוח המשלים שלה, את משמעות הסייגים המגבילים בתקנון למקרה של ניתוח בחו"ל, ועל כן הם עוולו כלפיו בהפרת חוק החוזים וחוק הפיקוח על עסקי הביטוח".

רוט פנה גם למשרד הבריאות בתלונה. ביוני 2012 השיבה לו עו"ד חגית זנבר, עוזרת ראשית לנציב קבילות הציבור במשרד, שתלונתו נדחתה. זנבר קיבלה את תשובת מכבי בנוגע לניסיון שרכש המומחה הישראלי שאליו הוא הופנה, וקבעה, על סמך התייעצות שנערכה במשרד הבריאות, כי לא ניתן לחייב את קופת החולים במימון הניתוח בחו"ל. בתשובת משרד הבריאות אין נתונים על איכות הניתוחים הרובוטיים שערך הרופא או על תוצאותיהם, מאחר שהמשרד לא אוסף את הנתונים באופן קבוע ושיטתי. בנוסף, לא נאמר על סמך מה נקבע כי ניסיונו של הרופא מספק כדי לצמצם במידה סבירה את ההסתברות לסיבוכים בניתוח.

קופת חולים מכבי טרם הגישה כתב הגנה, והנושא עדיין לא הוכרע בבית המשפט. מהקופה נמסר בתגובה: "בישראל הצטבר די ניסיון בניתוחים עם רובוט דה וינצ'י. בהדסה מבוצעים ניתוחים אלה על ידי רופא שהשתלם בשיקגו וביצע שם כ-150 ניתוחים, וכיום יש לו ניסיון של יותר מ-200 ניתוחים. רופא אחר בבית החולים רמב"ם, שהשתלם בטורונטו, ביצע שם כ-80 ניתוחים, ובבית החולים בארץ ביצע עשרות ניתוחים נוספים. מעיון בספרות המקצועית עולה כי בעולם מתייחסים להגדרת ניסיון מספק כביצוע של 150-50 ניתוחים. לפיכך, לפחות שני מרכזים רפואיים גדולים בישראל בהחלט עומדים בסטנדרט של הגדרות אלה.

"'מגן זהב' של מכבי מימן בשנתיים האחרונות יותר מ-180 ניתוחים בחו"ל, בעלות כוללת של יותר מ-26 מיליון שקלים. כל הנתונים שקופים ומדוּוחים למשרד הבריאות. בשנת 2011 צרכו חברי 'מגן זהב' שירותים וזכויות בעלות גבוהה יותר מהסכומים שנגבו מהם במסגרת דמי החבר החודשיים, ו'מגן זהב' סיים את השנה בגירעון".

הציבור לא מודע לזכויותיו

תוכניות הביטוח המשלים בישראל מנוהלות על ידי ארבע קופות החולים – כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית, והן שאחראיות עליהן בכל ההיבטים: הרפואי, הכספי, הציבורי והצרכני. על פי נתוני משרד הבריאות, בעשור האחרון חל מדי שנה גידול עקבי בהצטרפות לביטוחים המשלימים, ומספר המבוטחים הכולל הגיע ב-2011 ל-5.7 מיליון איש – כ-75 אחוזים מחברי קופות החולים. שאר חברי הקופות, שאינם מבוטחים, שייכים בדרך כלל לשכבות החלשות ולמגזר הערבי.

הכנסות הביטוחים המשלימים הגיעו ב-2011 ל-3.15 מיליארד שקלים, וההוצאות הרפואיות עבור תשלומים והחזרים למבוטחים – ל-2.6 מיליארד שקלים. עיקר התשלומים היו על ניתוחים ובחירת רופא מנתח בארץ (42 אחוזים מסך ההוצאות), ואחריהם – על חוות דעת רפואית שנייה, על בדיקות הריון ולידה, על רפואת שיניים, על תרופות (לפי החלטת ממשלה מלפני חמש שנים, אסור לכלול בביטוחים המשלימים תרופות המוגדרות "מצילות חיים") ועוד.

ואולם, בכירים במשרד הבריאות אומרים כי הציבור עדיין לא יודע דיו את זכויותיו בביטוחים המשלימים, ולכן הוא גם מתקשה לממשן בשעת הצורך – למשל במקרה של ניתוח יקר, ההוצאה הגדולה ביותר שאינה כלולה בכיסוי הרגיל של קופת החולים. במשרד הבריאות פועלת נציבות קבילות ציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, שמרכזת את התלונות בנושא תרופות וטיפולים בסל הבריאות ובנושא הביטוחים המשלימים של קופות החולים. על פי נתוני הנציבות, היא מטפלת מדי שנה ב-300 עד 400 תלונות נגד הביטוחים המשלימים; ב-30 אחוזים מהמקרים הביאה התערבותה לשינוי בהחלטות הקופות, לטובת המבוטח. אבל בכירים במערכת מעריכים כי מספרם האמיתי של החולים הנתקלים בבעיות מול הביטוח המשלים מגיע ל-2,000 בשנה. הבעיה היא שרק מיעוטם מתלוננים.

הטענה העיקרית בתלונות היא סירוב של הביטוחים המשלימים לממן טיפול רפואי חיוני, שאמור להיכלל בביטוחים המשלימים. על פי משרד הבריאות, כמחצית מהמתלוננים מקבלים בסופו של דבר את ההחזרים או את התשלומים שדרשו מהביטוחים המשלימים.

עיקר הקשיים הם במקרים של ניתוחים גדולים בארץ או בחו"ל ומימון אביזרים יקרים המשמשים בניתוח. מדובר בחולים שסובלים ממחלות קשות או נמצאים במצב רפואי מסכן חיים, והם נאלצים להתמודד מול מנגנון פקידותי ומשפטי משומן של קופות החולים. הקופות שולפות להגנתן את התקנונים הארוכים והסבוכים של הביטוחים המשלימים, שבהם מאות סעיפים, תתי-סעיפים ואינספור הגבלות וסייגים – שלרוב החולים, כמובן, קשה לצלוח ולהבין.

חלק מההגדרות למימון ניתוחים וטיפולים מעורפלות מאוד, ומביאות למחלוקות קשות. כך, למשל, רוב הביטוחים המשלימים קובעים ש"ניתוח בחו"ל ימומן רק כאשר יש בארץ מיעוט ניסיון בביצועו". מי קובע אם ניסיון רפואי הוא "מועט", "מספק" או "רב"? התשובה רחוקה מלהיות חד-משמעית, כמו שגילה על בשרו רפאל רוט.

עו"ד יואל ליפשיץ, ששימש במשך שבע שנים ראש האגף במשרד הבריאות שאחראי לפיקוח על ארבע קופות החולים, מעריך שבפועל יש הרבה יותר תלונות על הביטוחים המשלימים מאלה המועברות למשרד הבריאות. לדבריו "אחת הבעיות המרכזיות היא שרוב הציבור בישראל אינו רואה במשרד הבריאות כתובת לטיפול בתלונות על הביטוחים המשלימים, וזאת בניגוד לתלונות הנוגעות למניעת תרופות וטיפולים הכלולים בסל הבסיסי".

בכיר אחר במערכת הבריאות מוסיף כי "אחת הבעיות המרכזיות היא שהמידע בנוגע לביטוחים לא מצוי בידי הצרכן, וכשהוא כבר חולה, הוא לא יודע מספיק כדי להתעמת עם הקופה וכדי שיוכל לעמוד על דעתו בדבר קבלת הטיפול המתאים".

חולים רבים, שתלונותיהם נדחו על ידי משרד הבריאות, טוענים כי המשרד מקבל את עמדת הקופות א-פריורית, בלי לבדוק לעומק את התלונות. לדברי בכירים במערכת הבריאות, "משרד הבריאות לא מטפל ברצינות מספקת בתלונות נגד הביטוחים המשלימים, שעניינן מניעת מימון של טיפולים. המשרד לא ערוך לטפל בתלונות באופן יסודי, ואין מספיק מודעות והקצאת משאבים לעניין, וזאת בניגוד לטיפול הטוב בתלונות על מניעת טיפולים הכלולים בסל".

אפילו מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' רוני גמזו סבור שהציבור לא מודע לזכויותיו בביטוחים המשלימים. בנאום בכנס השנתי של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות, שהתקיים לפני שבועיים בים המלח, אמר גמזו: "האזרח הישראלי רוכש את הביטוחים המשלימים בלי הכרה, בלי לדעת במדויק מה יש בפנים, מלבד שירותים כמו בחירת המנתח וחוות דעת שנייה. שיעור הרכישה – כ-80 אחוזים מהציבור – נובע משיווק מוצלח של הקופות, ממחיר נמוך ביחס למוצר בריאות ומתדמית שגויה של סל הבריאות הציבורי. הציבור חושב שהסל אינו מספיק טוב ואינו כולל מספיק תרופות וטיפולים, בעוד בפועל הוא נחשב לטוב מאוד, גם ביחס למדינות המערב המתקדמות ביותר".

גמזו מפנה את האצבע המאשימה לעבר המשרד שהוא עצמו מנהל, ומכה על חטא: "משרד הבריאות הוא האחראי העיקרי לכך שקרוב ל-6 מיליון מבוטחים לא יודעים כל כך מה הם רכשו… רובנו – גם אני – לא מסוגלים להבין את ההבדלים בין הביטוחים המשלימים השונים, שלא לדבר על הרבדים השונים שקיימים בהם… נושא המידע הוא כישלון גדול שלנו".

לדבריו, משרד הבריאות החל בהקמת מערכת שתספק השוואה בין הסל הממלכתי לבין הביטוחים המשלימים והביטוחים המסחריים. "נושא הביטוחים המשלימים של הקופות וביטוחי הבריאות המסחריים מקבל אט אט את התואר 'האתגר הגדול ביותר למערכת הבריאות הציבורית', וגם הבעיה הקשה ביותר לטיפול".

התחקיר שערכנו מבוסס על בדיקה של תלונות ותביעות שהוגשו נגד הביטוחים המשלימים ושמתפרסמות כאן לראשונה, וכן על שיחות עם עורכי דין, עם רופאים ועם בכירים במשרד הבריאות. יש לציין כי הבעיות שעולות מהתלונות המוצגות בכתבה מאפיינות את כל הקופות, ולא רק קופה זו או אחרת.

היעדר שקיפות

רויטל טופר חבר-טוב, סמנכ"ל משרד הבריאות בפועל לפיקוח על קופות החולים והביטוחים המשלימים, טיפלה בשנה האחרונה, עם קודמה בתפקיד, עו"ד יואל ליפשיץ, בכמה תופעות שמעידות על הכשלים ועל הקשיים של הציבור במימוש הביטוחים המשלימים. בין המקרים שעברו תחת ידיה היו גם חשדות לפעולות לא הוגנות של רופאים ומוסדות רפואיים במסגרת הביטוחים האלו. לדבריה, "אם עולה בתלונות של חברי קופות החולים למשרד הבריאות בעיה עקרונית שחוזרת על עצמה, המשרד מפרסם הנחיות שמחייבות את הביטוחים המשלימים, כדי לפתור את הבעיה".

אחת הסוגיות שחוזרות על עצמן היא היעדר השקיפות. בחודש יולי פירסם משרד הבריאות הנחיות חדשות, שמחייבות את ארבע קופות החולים לפרסם "באופן בולט ונגיש" באתרי האינטרנט שלהן את הרשימה המלאה של הניתוחים הכלולים במסגרת הביטוחים המשלימים, וגם את ההשתתפות העצמית שמבוטח חייב לשלם עבור כל ניתוח. המשרד ציין כי ההוראות החדשות נועדו להבטיח שקיפות מלאה למבוטחים.

סוגיה אחרת נוגעת לתופעה של כירורגים שמבצעים ניתוחים פרטיים באמצעות הביטוחים המשלימים ודורשים ממבוטח תוספת תשלום לאחר הניתוח – עבור ציוד רפואי מיוחד או אביזרים רפואיים שבהם הם משתמשים בניתוח. בכמה מהמקרים נדרשה תוספת התשלום כשהמטופל היה על שולחן הניתוחים ממש. בשנה שעברה פירסם משרד הבריאות הנחיות חדשות למנהלי קופות החולים, שאוסרות גבייה של תוספת תשלום בדיעבד. על פי ההוראות, יש למסור למנותח מראש את סכום ההשתתפות העצמית שעליו לשלם, הכולל את עלות הציוד הרפואי שבו ייעשה שימוש.

בחודש ספטמבר העביר המשרד תלונה לאחד מבתי החולים הפרטיים, בנוגע לגבייה שלא כדין ממנותחת שעברה ניתוח אורתופדי באמצעות הביטוח המשלים. האישה נדרשה לאחר הניתוח לשלם סכום "הגבוה פי שלושה ויותר מהעלות שנמסרה לה טרם הניתוח, בטענה שבוצעו בניתוח פעולות נוספות והושתלו בה ברגים ורצועות". משרד הבריאות התריע בפני בית החולים כי "אי מסירת מידע מלא לחולה בדבר עלות הניתוח מהווה פגיעה חמורה בזכויותיו". בעקבות זאת צימצם בית החולים משמעותית את בקשת התשלום מהאישה.

לדברי טופר חבר-טוב, המבוטחים בביטוחים המשלימים מתקשים לעיתים לאתר את המידע על ההחזרים שמגיעים להם ועל ההשתתפות העצמית שעליהם לשלם. "הבעיות המשמעותיות נוצרות ככל שהפרוצדורה הרפואית מורכבת יותר, ואז קשה יותר לקבל את כל המידע לפני קבלת ההחלטה על ביצוע ניתוח או טיפול רפואי. בחלק מהביטוחים המשלימים עשינו תיקונים בתקנון, ובחלקם ביקשנו מהקופות לפשט את התקנון. אנחנו מנחים את מנהלי הביטוחים המשלימים לספק מידע מלא ושקוף באתרי
האינטרנט של הקופות, אבל גם שם חייבת להיות הבהרה שהתקנון הוא שקובע".

משתלם להתלונן

באפריל 2010 הגיעה למשרד הבריאות תלונה על "כללית מושלם", הביטוח המשלים של קופת חולים כללית. התלונה הגיעה מבתה של ר', חולת סרטן שעברה ניתוח מורכב מאוד על ידי כירורג בכיר בבית החולים הפרטי "הרצליה מדיקל סנטר". המנתח אינו כלול ברשימת הרופאים שבהסדר הביטוח המשלים, ואת כל עלות הניתוח והוצאות האשפוז, כ-225 אלף שקלים, שילמה המשפחה מכיסה. הניתוח כלל כריתה שלמה של הלבלב, התריסריון והטחול, כריתה חלקית של הקיבה ושחזור מערכת העיכול. הרופא המנתח נחשב לאחד הטובים בתחום, אבל גם לאחד היקרים בישראל.

המשפחה פנתה ל"כללית מושלם" וביקשה החזר עבור הוצאות הניתוח. היא נענתה תחילה כי כאשר מבוצע ניתוח כמו זה – כלומר ניתוח שמורכב מכמה ניתוחים מוכרים, אבל הוא עצמו אינו מוכר על ידי הביטוח – הביטוח המשלים מממן רק עשרה ימי אשפוז, בעלות של כ-1,899 שקלים ליום. לאחר התעקשות של בתה של ר', שהיא עורכת דין, הועבר המקרה לוועדת החריגים של "כללית מושלם", וזו אישרה החזר של 71 אלף שקלים. הסכום הזה, לדברי הנהלת הביטוח, שווה ערך לעלותו המקסימלית של הניתוח, אילו התבצע על ידי רופא שבהסדר.

המשפחה דרשה בתלונתה להורות לקופה לממן את כל עלות הניתוח, וציינה כי האישה שנותחה חברה בקופת החולים כל חייה, ועשתה את הביטוח ב"כללית מושלם" "לשם סעד וביטחון לימי סגריר". בנה של האישה כתב: "הניתוח הפרטי עבור אמי לא היה למטרות מותרות או פינוק, כי אם למטרה מוצהרת וברורה – קיום והישרדות. לפיכך, לשם היוותרות בחיים – פנייה לבית חולים ציבורי לא היתה חלופה בת-קיימא. אלמלא ניסיונו הרב, מומחיותו ומיומנותו של הרופא המנתח בניתוחי סרטן מורכבים כמו זה של אמי, קרוב לוודאי כי הניתוח, שהסתיים בהצלחה, היה מסתיים אחרת. חלופה בת-קיימא שעשויה היתה להשיג תוצאה רפואית זהה היתה במדינת חוץ, ובמקרה זה ההוצאות היו גבוהות בהרבה".

בכיר במשרד כתב, בהתכתבות פנימית במסגרת בירור התלונה, כי "התשובה הראשונה של 'כללית מושלם' מבטאת מדיניות שהיא היתממות וניצול לרעה, שאין לקבלה. האם מבוטח שבתו אינה עורכת דין מקבל בגין ניתוח כזה 19 אלף שקלים בלבד? במקרה זה, כמדיניות, המינימום חייב להיות החזר של עלות ניתוח דומה שבהסדר הביטוח המשלים, ואין לקבל הסתפקות בהחזרת ימי אשפוז בלבד".

מ"מ נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות, עו"ד שמעון רייפר, קיבל את עמדת "כללית מושלם", שהחזר של 71 אלף שקלים משקף את העלות המקסימלית שהביטוח היה משלם עבור ניתוח כזה, גם אם היה מבוצע על ידי רופא שעובד עם הביטוח. "כשהמבוטח בוחר, על פי זכאותו ומטעמיו הוא, לבצע את הניתוח באמצעות מנתח שאינו בהסדר, אין כל פיקוח על השכר הנדרש על ידי המנתח", כתב. "במקרים אלו, לצערי, חלק הארי של העלות אכן נופל על כתפי המבוטח". בעקבות התלונה שונו הנהלים ב"כללית מושלם", כך שבמקרים דומים, של ניתוחים מורכבים במיוחד, יועבר המקרה ישירות לוועדת החריגים של הקופה.

מקופת חולים כללית נמסר: "בשנת 2012 בוצעו יותר מ-55 אלף ניתוחים במסגרת בחירת מנתח. עם זאת, לנציבות פניות הציבור של משרד הבריאות הוגשו מספר מזערי של תלונות, ובודדות בלבד נמצאו מוצדקות. במקרה המוצג מדובר בניתוח מורכב ומסובך, חריג במגוון הניתוחים הנעשים במסגרת הביטוחים המשלימים. המקרה טופל בוועדת החריגים, שאישרה החזר של 70 אלף שקלים".

אין ספק כי התלונות המוגשות למשרד הבריאות יכולות לא פעם לשנות את עמדתן של הקופות, עוד לפני שהמשרד הכריע בהן. כך למשל קרה לחברת קופת חולים מאוחדת, הסובלת זה שנים מקשיי נשימה דרך האף. רופא אף-אוזן-גרון איבחן אצלה סטייה קשה של מחיצת האף והמליץ על ניתוח. היא החליטה לשלב את הניתוח עם ניתוח קוסמטי של האף, וכשפנתה לביטוח המשלים של הקופה, "מאוחדת שיא", נאמר לה, לדבריה, כי הקופה תכסה את עלות הניתוח הרפואי בלבד, ואילו היא תצטרך לשאת בעלות הניתוח הקוסמטי.

אלא שלאחר הניתוח סירבה קופת חולים מאוחדת להחזיר לאישה אפילו את עלות הניתוח הרפואי. לדבריה, נאמר לה בקופת החולים: "איך אנחנו יכולים לדעת שמנתחים לא ממציאים מחיצה עקומה באף כדי להוזיל את עלויות הניתוח הקוסמטי?"

האישה פנתה לנציבות קבילות הציבור במשרד הבריאות. לפני כשבועיים הודיעה לה הקופה במכתב רשמי כי היא נעתרה לתלונתה, וכי הוחלט להחזיר לה את העלות הכספית של החלק הרפואי בניתוח.

במארס 2011 הגיעה למשרד הבריאות תלונה של מבוטחת "כללית מושלם", שעברה ניתוח בשתי רגליה אצל פודיאטור. המנתח אינו רופא, אך מוכר על ידי משרד הבריאות כמומחה לטיפול בכף הרגל; האישה שילמה עבור הניתוח 2,134 שקלים, סכום הדומה לעלות של ניתוח כזה שמבצע רופא מומחה. בביטוח המשלים הודיעו לאישה שעל פי התקנון, מאחר שלא מדובר ברופא, לא יוכלו להחזיר לה את התשלום עבור הניתוח.

בעקבות תלונתה של האישה למשרד הבריאות הועבר המקרה לדיון בוועדת הערר של "כללית מושלם". זו קבעה כי "לאור ייחודיות המקרה", יוחזר לאישה מלוא הסכום ששילמה. עו"ד תרצה פוקס, עוזרת נציב הקבילות במשרד הבריאות, כתבה לאישה: "תלונתך סייעה באיתור קשיים שבהם נתקלים המבוטחים, במגמה לשפר את השירות הניתן לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי".

מקופת חולים כללית נמסר: "מקצוע הפודיאטור טרם אושר על ידי משרד הבריאות לביצוע ניתוחים. המקרה נדון לגופו בוועדת ערעורים, שאישרה את ההחזר בגובה המקובל לניתוח המבוצע על ידי מנתח שבהסדר".

עדשה תחת עדשה

שרון חורי (59) מרמת גן חברה בקופת חולים מכבי זה 36 שנה, ובעלת "מגן זהב" זה 22 שנה. עבור הביטוח המשלים היא משלמת מדי חודש 89 שקלים, נוסף על מס הבריאות שמנוכה משכרה, כמו כל אזרחי המדינה, והוא מועבר לקופת חולים מכבי. חורי סובלת כבר מגיל 40 מאובדן שקיפות העדשות בעיניים (קטרקט), שגורמת לטשטוש הראייה. ב-2010 המליצו לה רופאיה על ניתוח שבו מוצאת העדשה הטבעית מהעין ומוחלפת בעדשה מלאכותית. חורי בחרה לעבור את הניתוח במרכז הפרטי "עין טל" לרפואת עיניים בתל אביב אצל פרופ' אהוד אסיה, שנחשב לאחד המומחים הטובים בארץ לרפואת עיניים.

עוד לפני הניתוח פנתה חורי לקופה כדי להסדיר את מימון הניתוח בידי הביטוח המשלים. לדבריה, עוד ביוני 2010 היא התקשרה לקופה, והוסברו לה ההחזרים שהיא תוכל לקבל עבור שכר המנתח והוצאות האשפוז ועבור העדשות שיושתלו בשתי עיניה. "אמרו לי שעבור העדשות אקבל החזר של 83 אחוזים מעלות העדשה, עד תקרה של כ-14 אלף שקלים. שאלתי את נציגת הקופה אם יש צורך שאפרט את סוג העדשות שהרופא מתכנן להשתיל לי, אבל אמרו לי שלא. במכתב ההתחייבות שקיבלתי ביולי 2010 מ'מגן זהב' הוסברו לי ההחזרים הכספיים שאקבל עבור הניתוחים, ובנוגע לעדשות צוין שההחזר יינתן בכפוף לתקנון שבמדריך לשירותי בריאות נוספים (2011-2010)".

בשתי עיניה של חורי הושתלו עדשות שנחשבות חדישות ומשופרות. היא שילמה עבורן כ-14 אלף שקלים. לאחר הניתוח פנתה למכבי בבקשה לקבל 83 אחוזים מעלות העדשות, כפי שהובטח לה – כ-11 אלף שקלים. להפתעתה, היא נתקלה בסירוב, בטענה שהביטוח המשלים מחויב לממן או לסבסד רק אביזרים שכלולים בסל שירותי הבריאות הבסיסי, ולכן תוכל לקבל החזר מינימלי של 700 שקלים עבור שתי העדשות.

קופת החולים הסתמכה על הסעיף בתקנון הביטוח המשלים, שלפיו החזר עבור אביזרים מושתלים ייעשה על פי הכללים, בתנאי שהאביזר המושתל כלול בסל השירותים הבסיסי. מאחר שהעדשות שהושתלו לחורי אינן כלולות בסל, הסכימה הקופה להשתתף רק בעלות של עדשות רגילות, הכלולות בסל – ומחירן 350 שקלים לכל אחת.

חורי לא ויתרה. בנובמבר 2011 היא התלוננה במשרד הבריאות שמכבי מסרה לה לפני הניתוח מידע מטעה וחלקי בקשר למימון העדשות, ושהקופה טועה באופן שבו היא מפרשת את סעיפי התקנון של "מגן זהב" (המשתרע, אגב, על פני כ-100 עמודים). חורי ניתחה את הסעיפים ותתי-הסעיפים לפרטיהם.

בירור התלונה במשרד הבריאות עדיין לא הסתיים, אולם בעקבות פניית "שישבת" נמסר מהמשרד כי יש ממש בטענותיה של חורי נגד "מגן זהב". "תקנון הביטוח המשלים קובע במפורש כי עדשה תוך-עינית כלולה ברשימת השתלים שבגינם ניתן החזר. התקנון אינו מחריג עדשות מסוג כלשהו ואכן קובע כי ההחזר עבור השתלים הוא על פי עלותם בפועל. כשקופת החולים מחריגה סוג עדשות מסוים, עליה להרכיב רשימה מסודרת מראש, להדריך את הפקידים בסניפים בהתאם ולהודיע למבוטחים במפורש אילו עדשות לא ייכללו בהחזר. הקופה אינה יכולה לצפות מחבריה לברר מהן העדשות המקובלות כיום בשוק, ואם עדשות חדישות יותר לא יזכו אותם בהחזר בגובה הקבוע בתקנון".

במשרד הבריאות מודים, עם זאת, כי מעטים האנשים שמסוגלים לבדוק, לנתח ולהבין את כל המשמעויות הכספיות והביטוחיות של הסעיפים ושל תתי-הסעיפים בעשרות עמודי התקנון, כמו שעשתה חורי. ממכבי נמסר בתגובה: "'מגן זהב' מאפשר לבצע ניתוח קטרקט בבית חולים פרטי ולקבל החזר עבור שכר המנתח, האשפוז והאביזר שברשימה. מתוקף זכאותה כחברת 'מגן זהב' קיבלה החברה החזר בסך 5,844 שקלים עבור שכר המנתח לניתוח בשתי העיניים וכן החזר בסך 4,364 שקלים עבור הוצאות האשפוז. עדשה טורית לניתוחי קטרקט, שאליה מתייחסת החברה, אינה כלולה בסל הממלכתי או ב'מגן זהב', וגם בהערכה הטרום-ניתוחית נכתב כי ההחזר יינתן רק עבור אביזר שברשימה. למרות זאת, אישרנו החזר בסך 700 שקלים עבור שתי עדשות רגילות, בהתאם לעלות עדשה רגילה בבית חולים שנמצא עם מכבי בהסכם".

לך לתקנון, עצל

אצל דוד אנגל (59) מיבנה אובחן לפני כשש שנים פרפור פרוזדורים כרוני. זוהי תסמונת שכיחה מאוד, מסכנת חיים, שבאה לידי ביטוי בפעימות לב בלתי סדירות בפרוזדורי הלב, בדופק לא סדיר, בעייפות ובסחרחורות. הסכנה למטופל היא התקף לב ושבץ מוחי. הטיפולים המקובלים הם תרופות, טיפול באמצעות היפוך חשמלי להסדרת פעולת הלב וכן ניתוח לצריבה (אבילציה) של האזורים הגורמים לאותות החשמליים, באמצעות אלקטרודות המוחדרות לפרוזדורי הלב.

אנגל, תא"ל (מיל'), עבר חמישה טיפולים באמצעות היפוך חשמלי וכן ניתוח לצריבה בחדרי הלב אצל קרדיולוג ישראלי בכיר במסגרת קופת החולים. אולם הטיפולים לא הועילו, והוא המשיך לסבול מקוצר נשימה לאחר כל מאמץ – אפילו בעקבות דיבור ממושך. הרופאים המליצו לו לעבור ניתוח נרחב יותר לצריבה בחדרי הלב בצרפת, שם הצטבר הניסיון הרב ביותר בעולם בתחום זה. גם הקרדיולוג של מכבי כתב: "דוד מבקש לעשות את הניתוח בבורדו, שם מרכז מוביל בעולם בנושא זה, שאכן התוצאות בו טובות בעשרה אחוזים מהתוצאות שלנו בארץ".

פרופ' תרצה פוקס, מנהלת היחידה להפרעות קצב הלב בבית החולים אסף הרופא בצריפין, המליצה לאנגל באופן נחרץ לבצע את הניתוח בבורדו ולא בישראל. בתחילת מארס 2011 כתבה פוקס, באומץ ובחדות רבה, כי "למרות שצריבות לפרפור פרוזדורים מתבצעות בארץ, מספר ההצלחות נמוך מאוד. בארץ לא פורסמו מספרים מדויקים של הצלחה בצריבות מסוג זה, אך הפער בין ההצלחות בצריבות אלה בין ישראל לבין מדינות דוגמת צרפת או ארה"ב נמדד בעשרות אחוזים. גם אחוז הסיבוכים גבוה יותר בארץ, ובעקומת הלמידה, אנחנו נמצאים עדיין בשלבים התחלתיים בלבד".

אנגל חבר בקופת חולים מכבי ומבוטח ב"מגן זהב" זה שנים. אולם במכבי לא התרשמו מחוות הדעת של הקרדיולוגית. "הניתוח בבורדו אינו עומד בקריטריונים המצוינים בתקנון 2011-2010, פרק 1, סעיף 25.2", כתבו לו מהקופה. "טיפולי אבילציה מבוצעים בארץ במספר מרכזים רפואיים במיומנות רבה, ויש בארץ ניסיון רב בביצועם. שירותי הבריאות הנוספים של מכבי מאפשרים למבוטחים טיפולים בחו"ל במקרים שבהם קיים בארץ מיעוט ניסיון – לא זה המצב בנושא טיפולי אבילציה. אין הצדקה רפואית לבצע את הטיפול בחו"ל, וצר לנו שלא יכולנו להיענות לבקשתך".

אנגל החליט בכל זאת לעבור את הניתוח בבורדו, בעלות של 95 אלף שקלים. הביטוח הרפואי הפרטי שבו היה מבוטח, כעובד לשעבר במערכת הביטחון, הסכים לממן חלק מהוצאות הניתוח.

הניתוח עבר בהצלחה רבה, ואחריו כתבו הרופאים הצרפתים לאנגל: "המקרה שלך היה מורכב במיוחד. את הפעולה שבוצעה לך לא ניתן לעשות בישראל, מאחר שאין בישראל רופאים מומחים בביצוע הניתוח לחולים שסובלים מפרפור פרוזדורים כרוני".

הוא פנה לקבל חוות דעת נוספות של קרדיולוגים ישראלים, שתמכו בעמדה זו. קרדיולוג בכיר מאזור המרכז כתב לו: "יש לי ספק רב אם הבעיה המורכבת שממנה סובל החולה יכולה היתה לקבל טיפול מוצלח בישראל, כמו הטיפול העילאי שהוא קיבל במרכז הרפואי בצרפת. למרות שהאגו הלאומי שלנו עלול לסבול ולהיפגע, עלינו להכיר בכך שיש מקרים מסובכים ומורכבים שהם מעבר ליכולת הטיפול שלנו בארץ, ואל לנו להתבייש בכך, בהתחשב בעובדה שהמרכז הרפואי בבורדו הוא מהחלוצים בעולם בטכניקה זו". הקרדיולוג ביקש ממכבי לשקול מחדש את החלטתה שלא לממן את הניתוח בצרפת.

מצויד בחוות הדעת הנוקבות האלו פנה אנגל שוב למכבי וביקש לממן את ההפרש בין עלות הניתוח לבין סכום ההחזר שקיבל מהביטוח הפרטי שלו. עורך דינו, יעקב קורן, כתב לקופה כי "על פי התקנון, חבר הביטוח המשלים זכאי להחזר עבור ניתוח בחו"ל אם יש בישראל מיעוט ניסיון ומומחיות בביצוע הניתוח או הטיפול". הוא הדגיש כי לפי חוות הדעת החד-משמעיות של ארבעת הרופאים (כולל הרופא מצרפת שעשה את הניתוח), "ברי כי בישראל יש מיעוט ניסיון בתחום ניתוחים כאלה במקרי קצה, כמו המקרה הזה".

גם הפעם לא התרשמו במכבי, והציגו שתי חוות דעת אחרות של קרדיולוגים בכירים, שלפיהן "המקרה של מר אנגל אינו מסובך, ובארץ יש ניסיון של מאות מקרים והצלחה של 70 אחוזים בתחום". הנושא הגיע גם לוועדת הערעורים של "מגן זהב", וגם זו קבעה כי "חוות הדעת תומכות בביצוע הניתוח בארץ, וחברי הוועדה מסכימים פה אחד עם אמירה זו". אנגל, מצידו, אומר כי לא יוותר ל"קופה שבה אני חבר עשרות שנים. ואני רואה במאבק עניין עקרוני לטובת כלל הציבור".

ממכבי נמסר בתגובה: "במסגרת הפנייה של המבוטח לאישור הניתוח בחו"ל, מכבי קיבלה חוות דעת של שלושה מומחים מובילים בתחום מכמה בתי חולים גדולים בישראל. באחת מחוות הדעת נטען כי 'טיפול זה נהוג בשיגרה במספר מרכזים בארץ, וכי טופלו מאות חולים, אם לא למעלה מכך'. חוות דעת נוספת קובעת כי 'קיים ניסיון טוב בארץ עם אחוזי הצלחה טובים, ולא פחות מרוב המרכזים בעולם'. לפיכך, עולה כי יש בארץ די ניסיון בביצוע הפעולה".

ranr@israelhayom.co.il

* * *
מה לבדוק, על מה להתעקש

• בחרתם לעשות ניתוח או טיפול רפואי באמצעות הביטוח המשלים? בידקו מראש את רשימת הרופאים ובתי החולים שכלולים ברשימה של הביטוח המשלים. בחירה ברופאים ובבתי החולים שבהסדר תזרז מאוד את קבלת התשלום או ההחזר הכספי מהביטוח.

• אם בחרתם ברופא או בבית חולים שאינם כלולים ברשימה, ודאו מראש מול הביטוח המשלים שאכן אפשר בכלל לקבל החזר כספי עבור הניתוח. במידה שכן – בקשו לקבל, בכתב, פירוט מה יהיה סכום ההחזר. זה עשוי, כמובן, למנוע או לצמצם חיכוכים מיותרים לאחר ביצוע הניתוח.

• בגלל התקנונים הסבוכים, חשוב לקבל מראש את המידע המפורט ביותר בנוגע לרופא, לבית החולים ולפרוצדורה הרפואית עצמה. חלק מהמידע מופיע באתרים של ארבע קופות החולים והוא ניתן במוקדים הטלפוניים של הקופות.

• לפני ואחרי הניתוח או הטיפול, בקשו מהרופא ומבית החולים תיעוד מלא ומפורט ככל האפשר על נחיצות ההליך לבריאותכם, וכן תיעוד מפורט של מהלך ביצוע ההליך ומצב בריאותכם לאחריו. תיעוד כזה יסייע לכם מאוד במקרה של מאבק מול הביטוח המשלים לקבלת החזר כספי עבור ההליך. שימרו כמובן גם את כל הקבלות על תשלומים עבור טיפולים רפואיים.

• נתקלתם בבעיה מול הביטוח המשלים? אל תהססו לפנות לנציבות הקבילות במשרד הבריאות, שבודקת את התלונות מכוח סמכותה הקבועה בחוק. אם תלונה נמצאת מוצדקת, יש לנציבות מנדט לכפות על הביטוח המשלים לממן את הטיפול. לעיתים, עצם הפנייה למשרד הבריאות (עוד לפני שהיא נבדקה בפועל) עשויה לזרז מאוד את ההיענות של הביטוח המשלים לדרישתכם.

לפניות: טל' 5400*, פקס 02-5655981, אי-מייל kvilot@moh.health.gov.il או בדואר: נציבות הקבילות במשרד הבריאות, רחוב רבקה 29 ירושלים.

* * *
קופות החולים: אישרנו מימון למאות אלפי טיפולים

בקופת חולים כללית אומרים כי "בשנת 2011 לבדה הוחזר ללקוחות 'כללית מושלם' סכום חסר תקדים של יותר מ-1.2 מיליארד שקלים עבור מימוש זכויותיהם לבחירת מנתח, לסבסוד תרופות וחיסונים, לקבלת חוות דעת רפואית שנייה, לבדיקות בהריון, לשירותים בהתפתחות הילד ועוד. מתוך הסכום הזה, חלק הארי – יותר מ-400 מיליון שקלים – שולם עבור בחירת מנתח וביצוע ניתוחים".

במכבי אומרים כי ל-86 אחוזים מחברי הקופה (1.7 מיליון איש) יש ביטוח משלים של הקופה. ב-2011 טופלו 4.5 מיליון בקשות של חברי הביטוח המשלים. ההוצאות עבור ניתוחים (436 מיליון שקלים), עבור בדיקות בתחום ההריון ולידה (128 מיליון שקלים) ועבור חוות דעת שנייה (70 מיליון שקלים) הן בסך הכל כמעט מחצית מתשלומי הביטוח המשלים לשנה זו.

מקופת חולים מאוחדת נמסר: "בשנת 2011 אישרה הקופה 2.2 מיליון תביעות של מבוטחי הביטוח המשלים. אין ספק כי יש לצמצם ככל האפשר את מספר התלונות, אך זהו שיעור קטן יחסית, ביחס למאות אלפי תביעות שאושרו".

מקופת חולים לאומית נמסר: "הקופה עושה כל שביכולתה לשם מתן שירות איכותי, מהיר ויעיל לחצי מיליון לקוחותיה, עמיתי הביטוח המשלים. ייתכן שמדי פעם קיימים פערים בין רצון העמית לקבל את השירות הרפואי לבין עמדת הקופה, הגורסת שהזכאות תינתן על פי תנאי הביטוח המשלים. ואולם יודגש כי אנו מחויבים להימנע מאפליה בין המבוטחים, ועקרון השוויון מחייב אותנו. אנו משתדלים ככל יכולתנו למנוע טעויות, וככל שמגיעה תלונה בתחום הביטוח המשלים, היא מטופלת במהירות וביעילות".

מחאה על הזנחה והתעללות בחוסים במוסד פסיכיאטרי אברבנאל – בת ים

נובמבר 2012 – מחאה על הזנחה והתעללות בחוסים במוסד פסיכיאטרי אברבנאל בת ים , בעקבות חשיפת ההתעללות וההזנחה הקשים במוסד הכליאה "נווה יעקב" של משרד הרווחה, התקיימה נגד על התעללות במוסדות פסיכיאטריים נוספים של משרד הבריאות.

קישורים:

מוסד פסיכיאטרי אברבנאל – כלא שבן אנוש לא יכול לשרוד בו – 200 מ' מלשכת הרווחה בת ים עוברים ילדים ואנשים התעללות והזנחה ממסדיים שאין כמותה -המאמר הבן באברבנאל, ואני חי-מת , אברהם עמיחי (שם בדוי) , ynet , יולי 2012 – ואז אתה נפצע בשנית, פציעה ארורה שגורמת לך להתגעגע לפציעה בלבנון: הילד שלי איבד ביום אחד את שפיות דעתו ואושפז באברבנאל בחדר גרוע מבית סוהר. המדינה נטשה אותו…

בית משפט מנע טיפול כפייתי בהלם חשמלי במוסד פסיכיאטרי אברבנאל בניגוד לרצון מנהל בית החולים יהודה ברוך – רשת ב – הכל דיבורים – 2011 – בית משפט מחוזי הוציא צו מניעה לטיפול במכות חשמל במאושפזת בכפייה במוסד פסיכיאטרי אברבנאל. – בהעדר יכולת לתת הסבר הגיוני מדעי כלשהו על התועל במכות חשמל בראשו של מאושפז ניסה מנהל בית החולים יהודה ברוך לטעון תרוץ מטופש למתן מכות חשמל בשל התנאים התת אנושיים בבית החולים (הסירחון, שתן, עכברים וג'וקים) ומכות החשמל יקצרו את שהיית המאושפזת במוסד. בית המשפט לא קנה את ההבלים של הפסיכיאטר יהודה ברוך…
בית חולים אברבנאל בת ים – ברוכים הבאים לזומבילנד – הכתבה אשפוז שפוי , ליאור דיין , מרץ 2011 , מעריב , סופשבוע – אינני יודע כמה מהאחריות על ההזנחה הכללית – אם בכלל – מוטלת על כתפיו של ד"ר יהודה ברוך, מנהל בית החולים אברבנאל בת ים, אבל אני מנחש שלו היה ד"ר ברוך נאלץ לישון במשך שבוע באחת המחלקות והיה חווה על בשרו את אימת התשתית הרעועה, המצב היה נראה אחרת…
עלילות ומעללי בית חולים אברבנאל בת ים – העליל על שתי קטינות שנמלטו ממנו כי הן מסוכנות לעצמן ולציבור – בית חולים לחולי נפש אברבנאל בבת ים אמור לסייע לאזרחים המטופלים בתוכו. מתברר כי אזרחים המאושפזים בבית החולים נמלטים מהמקום, ובית החולים אברבנאל מוסר הודעות סותרות ועלילות כזב אודות מצב המאושפזים -הכתבה שתי בנות 15 הצליחו להימלט מאברבנאל , ידיעות אחרונות, ינואר 2011 , ניר גונטז' -שתי נערות בנות כ- 15 הצליחו אתמול להימלט הבית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל. המשטרה פתחה בחיפושים אחריהםן, אך נכון לשעת סגירת הגיליון השתיים לא אותרו…

12 ימי סיוט במוסד אברבנאל לחולי נפש – תובע מיליונים: אישפזו אותי ב"אברבנאל" לשווא – ליאור עזיז תובע פיצויים של מיליונים מבית חולים "אברבנאל", מרופאים בו וממשרד הבריאות, בטענה שכלאו אותו לשווא ובניגוד לחוק במשך 12 יום, והדבר הוביל לכך שחלה בדיכאון עמוק, וכיום הוא סובל מנכות נפשית. טרם הוגשו כתבי הגנה. הנתבעים: נגיב כשנקבל את התביעה – אורה חושחו , פברואר 2010 , mynet…

בית חולים אברבנאל – בת ים: חשד להתעללות במטופל – הכתבה רק לא "אברבנאל" , mynet , מאי 2010 , אורה חושחו – אב מבת ים מבקש מבית המשפט שיורה להעביר את בנו מ"אברבנאל" לבית חולים אחר, מכיוון שהוא מוטרד שם מינית ואיימו על חייו. מנהל בית החולים: "אנחנו לא מחזיקים חולים כבני ערובה"…

מוסד פסיכיאטרי אברבנאל בת ים – ביזוי כבוד האדם – פברואר 2010 – ביקור פתע של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן וחה"כ שלי יחימוביץ' בבית חולים פסיכיאטרי אברבנאל בת ים. בביקור נמצאו ממצאים קשים של תנאי המחיה של החולים עד כדי ביזוי כבוד האדם. צפיפות בחדרים, ריח עז ומצחין בחדרי המגורים.החולים מעבירים את יומם בפרוזדור קטן מימדים בצפיפות, ובפרוזדור מקלחת ללא מחיצה, ג'וקים על הריצפה. הזנחה במחלקת הילדים – צפיפות בחדרי ילדים, מקלחות בחדרים ללא הפרדה, קירות סדוקים …
סירחון והזנחה בבת ים – התנאים המזעזעים במוסד הפסיכיאטרי "אברבנאל" בת ים – ינואר 2010 – למוסד הפסיכיאטרי הוותיק, המאכלס דרך קבע 300 מטופלים, לא מוקצים תקציבי בנייה ופיתוח והחולים במקום סובלים מצפיפות, סירחון כבד ועובש על הקירות. במכתב המתפרסם ב"ידיעות אחרונות" כתב מנכ"ל משרד הבריאות למנהל המוסד: "המקום פוגע בצלם האדם"