מגיפת הריטלין: במקום להילחם על הילדים – מסממים אותם

המאמר מגיפת הריטלין: במקום להילחם על הילדים – מסממים אותם , אסף אוזן , נענע , נובמבר 2011

כשמרגילים ילד קטן לבלוע כדור בכל פעם שקשה, מעבירים אותו שיעור מסוכן בהתמודדות עם בעיות. ריטלין הוא אולי הפתרון הקל לבעיות קשב וריכוז, אבל הדרך הנכונה היא עבודה צמודה, אינטנסיבית וממושכת. ואולי חלק מהבעיה נעוץ בכלל בשיטות הלימוד?

אפשר להכריז בגאווה: הריטלין הוא גז המזגנים של שנת תשע"ב במערכת החינוך. אפשר להסניף אותו, לבלוע בקפסולות, או להדביק על הכתף. אמנם תלמיד בן שש עדיין לא יכול לרכוש אותו לבד בפיצוצייה הקרובה, אבל ההורים יכולים לספק אותו לילדיהם בקלות, אולי בקלות רבה מדי.

הריטלין נכנס לקונצנזוס חזק כל כך, עד כדי כך שלעתים המתנגדים קולם נאלם, ואיתם גם השיטות האחרות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז.כמאה אלף תלמידים מאובחנים מדי שנה כבעלי הפרעות קשב וריכוז. שליש מהם מטופלים בריטלין, תרופת הפלא שבעיקר מסייעת למורה להחזיר את השקט לכיתה.

האופנה הנרקוטית בקרב ילדים במערכת החינוך מדאיגה ובעיקר מקוממת. לא בגלל העובדה שהתלמיד צורך ריטלין, אלא מפני שלא מספיק נלחמים עליו, בקלות רבה מדי מאבחנים הפרעת קשב וריכוז.במקום שהתלמיד יעבור תהליך, אולי מעט איטי וארוך, אבל מתבקש, שאותו אמורים ללוות ההורים, אנשי מקצוע וצוות בית הספר, שוב ושוב הכול מסתכם בגלולה, שהיא הפתרון הקל והמידי.

הורים המסכימים לתת לילדיהם בני הארבע והשש ריטלין, בעצם נותנים להם תרופה הרשומה בישראל תחת פקודת הסמים המסוכנים. נכון, יש מחקרים ויש המלצות של איגודי הרופאים, אבל לא ברור איך נולדה המאסה הקריטית הזאת. בוועדת חינוך שנערכה בנושא עלה ש-30 אלף תלמידים בישראל זקוקים לסמים – אהה סליחה, לריטלין – כדי ללמוד, מה גם שהשפעת הריטלין נמשכת ארבע שעות, למרות שיום לימודים בכיתה א' למשל נע בין שש לשמונה שעות.

מורים מתפקדים על תקן נוירולוגים

הנושא נדון שוב ושוב, ואנשים, בעיקר מבוגרים, מעידים על הסגולות ועל האפשרויות שמעניק הריטלין, אבל כשמדובר בתלמידים צעירים יש הרגשה שפשוט לא עושים מספיק כדי להילחם על השפיות שלהם. למורה אין כוח להתווכח עם ילד בעל הפרעות קשב וריכוז, למערכת אין מספיק כסף כדי לתגבר את אותם הילדים, ולהעביר אותם לחינוך המיוחד יכול לעלות אפילו יותר, עם או בלי קשר למצבו האמיתי של הילד. בקיצור, ריטלין.

לעתים קורה שקשיי ראיה ושמיעה בקרב תלמידים מתבטאים בחוסר ריכוז. מורה שצריך להשתלט על כיתה של 35 תלמידים לא בהכרח יכול להבחין בכך או להעניק את תשומת הלב לעניין. ההורים מוזמנים שוב ושוב לשיחות כי הילד מפריע, בשלב מסוים יוצע להם טיפול בריטלין, ואם יסרבו יובהר להם שוועדת השמה תדון בהעברת הילד למסגרת אחרת. הורים שיש להם כסף יילחמו ויממנו ועדה מקצועית חיצונית שעולה לרוב אלפי שקלים. אלה שאין להם יוותרו ויקבלו את הדין.

לא פעם קיבלתי פניות מהורים מודאגים שהמורים עמדו על כך שהילד ייקח ריטלין. לא ברור איך מורה, טוב ככל שיהיה, יכול לתפקד גם כנוירולוג מומחה. באותה ועדת חינוך נאמר כי קיים מחסור גדול בפסיכולוגים וביועצים, ולכן אין מי שידריך הורים ותלמידים ויספק כלים גם למורים להתמודדות עם תלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז.

מכורים לסמים – מכיתה א'

אלה שכבר בוחרים בריטלין מספרים כמה הילד רגוע וכמה הכתב שלו השתפר, והוא אפילו יכול לקרוא חמישה עמודים ברצף. ילד כזה אולי ייכנס לתלם, אבל כמכור. הוא לא יכיר משהו אחר, וכשזה החינוך כבר מכיתה א' או אפילו מהגן, לבלוע כדור בכל פעם שקשה, מכאן השמים הם הגבול.

אם באמת תלמידים רבים כל כך בישראל סובלים מהפרעות קשב וריכוז, אולי צריך לשנות את התפיסה. נראה שהחינוך באמצעות ספרים כבר לא מתאים לרמת הקלט והפלט של חלק מתלמידי ישראל, ובעידן שבו גירויים ויזואליים וקוליים הם מנת חלקנו, החל באייפונים ואייפדים וכלה בשעות ארוכות מקוונות, נדמה שזו רק ההתחלה. אבל עם כל הכבוד, לסמם את התלמידים זו בטח לא הדרך.

קישורים:

  • הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות – שיטת האבחון – ד"ר בועז רפפורט – יוני 2010 – בכתבה "השלב הבא הוא לחנוק את הילד" – עיתון "פוסט"- ד"ר בועז רפפורט, מומחה להתפתחות הילד הילד, הגיש תלונה נגד "סופר נני", שלטענתו לא עושה אבחון מקצועי של רופא ומשדרת להורים מסרים אלימים. תגובת קשת: "מיכל דליות היא אשת מקצוע מהשורה הראשונה"…
  • גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים לפסיכיאטרים – הכתבה "ברוב קשב" מירב שלמה מלמד , ידיעות תל אביב , חינוך , 26.03.2010 –ב- 2009 נרשמה עלייה של כשבעה אחוזים בהפניית ילדים עד גיל שש למכוני אבחון של הפרעות קשב וריכוז. ד"ר אורלי נקר: מדובר ב"הפניית יתר" מצד גננות למכונים…
  • מורים ויועצות בתי הספר תחת השפעת ריטלין – מאי 2010 – "יועצות מתקשרות אלי בבקשה שאשכנע אמהות לתת לילד כדור", מספרת שפר. "יועצות הן אומרות 'הגיע אליך ילד כזה וכזה. אני מבינה שהוא מטופל אצלך, אני יודעת שאת יכולה לעזור לו, אבל לי אין זמן ולמערכת אין זמן ולכן אני מבקשת שתשכנעי את האמא שהילד ייקח כדור כדי לפתור את הבעיה'. הייתה לי יותר משיחה אחת כזאת…
מודעות פרסומת

הבלי הריטלין והפסיכיאטריה – פרופ' אשר אור-נוי: "הריטלין יכול לגרום יותר נזק מאשר תועלת, כאבי ראש ובטן, חוסר תיאבון ודיכאון"

דצמבר 2010 – לאחר שנים רבות בהם מיליוני ילדים סוממו בריטלין וחלה ירידה משמעותית ברמת הלימודים, ובתי משפט מחייבים לסמם בריטלין ילדים באומנה, מודים במשרד הבריאות כי "הריטלין … שהשפעתו תקפה לארבע שעות, יכול לגרום יותר נזק מאשר תועלת … עלייה וירידה מהירה בריכוז עלולות להוביל לכאבי ראש ובטן, חוסר תיאבון ודיכאון".
כך אמר פרופ. אשר אור-נוי, מנהל המחלקה להתפתחות הילד במשרד הבריאות בוועדת החינוך. אור-נוי מכר לחברי הוועדה הבלים חדשים: "ריטלין SR (ריטלין בשחרור איטי), שהשפעתו נמשכת שש שעות. ישנה התרופה קונצרטה שמיועדת למתבגרים והשפעתה נמשכת עשר עד 12 שעות. לכל תכשירי הריטלין ארוך הטווח יש פחות תופעות לוואי מהריטלין קצר הטווח"

שימוש מופקר בריטלין לאורך 11 שנים, מבוסס על סימום בלבד ללא מענה לטווח הארוך
"כ- 100,000 תלמידים מאובחנים כבעלי הפרעות קשב וריכוז. מתוכם כ- 30,000 תלמידים מטופלים בתרופה ריטלין. כ- 3,000 תלמידים מתוכם, מוגדרים כמקרים קשים. רבים מהתלמידים צורכים את הריטלין שמסובסד ע"י קופות חולים ושאיני ממליץ על צריכתו", הוסיף בנחרצות פרופ' אשר אורנוי, מנהל המחלקה להתפתחות הילד ולשיקומו במשרד הבריאות, בנושא צריכת ריטלין בקרב תלמידים. "הריטלין המסובסד שהשפעתו תקפה ל-4 שעות, יכול לגרום יותר נזק מאשר תועלת", הוסיף פרופ' אור-נוי.
פרופ' אור-נוי ציין כי כבר לפני 11 שנים הוקמה ועדה בינמשרדית לטיפול בתלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז שהמלצותיה היו לספק הדרכה למורים ולהורים, בנוסף לטיפול תרופתי. "העלות נאמדה בכ-20,000 ₪ לכל בית ספר ובסה"כ-300 מליון ₪ ולכן ההמלצות נגנזו, לצערי".

בתי הספר מפעילים לחץ לסימום בריטלין להתנער מאחריות תוך איומים

"היום, בבתי הספר יש מחסור חמור בפסיכולוגים ויועצים ולכן אין מי שידריך הורים ולתלמידים ויספק, בנוסף, למורים כלים להתמודד עם תלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז", אמרה אתי בינימין יו"ר הנהגת ההורים הארצית. עוד הוסיפה, כי מורים ממליצים להורים לשלוח את ילדיהם לאבחונים חיצוניים שעלותם אלפי שקלים, במקום לשלוח אותם לבדיקות פשוטות כגון ראייה ושמיעה. "ישנם תלמידים שאינם שומעים או רואים היטב והדבר מתבטא ביכולת הריכוז הנמוכה שלהם. לעיתים ההורים מסרבים לתת ליליד ריטלין והוא מועבר לועדת השמה החורצת את גורלו", תיארה בנימין בפני הוועדה. עוד הוסיפה, כי ישנה עלייה חדה בשנים האחרונות במספר התלמידים שמועברים לוועדות השמה כי הוריהם סירבו לתת להם ריטלין. "יש יד קלה על הדק הריטלין ואם הורים לא נותנים לילד את התרופה הם מסתכנים בהעברה של הילד למסגרת אחרת".

הכתבה מומחה: 'הריטלין בסל תרופות – יותר נזק מתועלת' , מיטל יסעור בית-אור , ynet , 07.12.2010

דיון בכנסת העלה שאלות קשות על הריטלין המסובסד, שהשפעתו נמשכת 4 שעות, לבין נגזרותיו ארוכות הטווח שאינן מסופקות על-ידי קופ"ח. מנהל המחלקה להתפתחות הילד: "עלייה וירידה מהירה בריכוז עלולות להוביל לכאבי ראש ובטן, חוסר תיאבון ודיכאון"

"הריטלין המסובסד שהשפעתו תקפה לארבע שעות, יכול לגרום יותר נזק מאשר תועלת": כך אומר היום (ג') פרופ' אשר אור-נוי, מנהל המחלקה להתפתחות הילד במשרד הבריאות. פרופ' אור-נוי אמר את הדברים בדיון בכנסת שעסק בנושא מתן ריטלין. עוד אמר כי "מבחינת משרד הבריאות גם ריטלין ארוך טווח נמצא בסל הבריאות, אך קופות החולים מתנגדות לכך ונמנע טיפול אופטימלי מילדים להורים שלא יכולים לרכוש את התרופות הללו באופן פרטי". יש לציין כי לטענת משרד הבריאות, הריטלין על כל נגזרותיו כלול בסל – אך קופות החולים מספקות למבוטחיהן רק את הריטלין קצר הטווח כחלק מהסל.

יוזם הדיון, ח"כ עמיר פרץ, אמר כי יפעל מול סגן שר הבריאות ויו"ר ועדת הבריאות על מנת להכניס לסל התרופות את הריטלין ארוך הטווח שאינו מסכן את התלמידים ושעלותו כיום בין 100 ל-400 שקל. לדבריו, יפעל למען סבסוד תרופה זו למשפחות המקבלות הבטחת הכנסה.

"ההשפעה פגה באמצע יום הלימודים"

בדיון שנערך היום בוועדת החינוך של הכנסת הוצגה הערכת משרד הבריאות לפיה 80 עד 100 אלף ילדים מאובחנים כבעלי הפרעות קשב וריכוז, כ-30 אלף מהם מטופלים בריטלין.

פרופ' אור-נוי הסביר בדיון כי "הריטלין הרגיל, שנמכר במסגרת סל התרופות, פועל כארבע שעות. ילד שנוטל את התרופה ומגיע לבית ספר ירגיש שההשפעה פגה כבר בסביבות השעה 11:00. ישנו תחליף שאנחנו מעדיפים שנקרא ריטלין SR (ריטלין בשחרור איטי), שהשפעתו נמשכת שש שעות. ישנה התרופה קונצרטה שמיועדת למתבגרים והשפעתה נמשכת עשר עד 12 שעות. לכל תכשירי הריטלין ארוך הטווח יש פחות תופעות לוואי מהריטלין קצר הטווח".

בשיחה עם ynet, פירט אור-נוי את השגותיו מהטיפול קצר הטווח: "תופעה של עלייה מהירה בריכוז וירידה מהירה בריכוז לא קיימות בריטלין ארוך הטווח. עלייה מהירה ובעיקר ירידה מהירה בריכוז עלולות לגרום לתופעות לוואי רבות בהן כאבי בטן, כאבי ראש, חוסר תיאבון ודיכאון".

בנוגע לשאלה מדוע ילד לא יכול לקחת עוד כדור כשהוא נמצא בבית הספר, מסביר אור-נוי כי את הכדור הנוסף צריך לקחת לפחות חצי שעה לפני שפגה ההשפעה של הכדור הראשון: "איך ילד בכיתה ב' או ג' או ד' יחשב לבד ויזכור לקחת את הכדור בזמן?", תהה אור-נוי, "לפעמים הורים מבקשים מהמורים לתת אך גם זה לא פתרון. בנוסף, לפעמים יש מצב שבו ילדים צוחקים על ילד שלוקח כדור בכיתה. מכל הסיבות הללו עדיף שלא יקרה מצב שבו ילד צריך לקחת בעצמו את הכדור הנוסף במהלך הלימודים".

מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, טיפל לאחרונה במקרה של אב לשני ילדים שזקוקים לקונצרטה ומתקשים לעמוד בעלות רכישת התרופה, כ-400 שקל לכל ילד בחודש. בתשובה לפנייתו ענה לו ד"ר רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות, כי "התרופה קונצרטה לא הוגשה לסל התרופות בשל פרשנות משפטית שזה בסל, אבל בפועל קופות החולים עושות שיקול כלכלי".

"אין מי שידריך הורים ותלמידים"

בדיון עלתה תמונה מדאיגה של מחסור באנשי מקצוע – יועצים ופסיכולוגיים במערכת החינוך, הגורם לכך שהמערכת אינה מסוגלת לתת מענה לתלמידים המתקשים בלימודיהם באופן כללי, ולתלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז בפרט.

"בבתי הספר יש מחסור חמור בפסיכולוגים ויועצים ולכן אין מי שידריך הורים ותלמידים ויספק גם למורים כלים להתמודד עם תלמידים בעלי הפרעות קשב וריכוז", אמרה אתי בינימין, יו"ר הנהגת ההורים הארצית. עוד הוסיפה כי מורים ממליצים להורים לשלוח את ילדיהם לאבחונים חיצוניים שעלותם אלפי שקלים, במקום לשלוח אותם לבדיקות פשוטות כגון ראייה ושמיעה. "ישנם תלמידים שאינם שומעים או רואים היטב והדבר מתבטא ביכולת הריכוז הנמוכה שלהם. לעיתים ההורים מסרבים לתת ליליד ריטלין והוא מועבר לוועדת השמה החורצת את גורלו", תיארה בנימין בפני הוועדה.

חוה פרידמן, מנהלת אגף פסיכולוגיה במשרד החינוך, התייחסה לדברים ואמרה כי קיימת במערכת החינוך הנחיה גורפת למורים שלא להמליץ להורים על מתן ריטלין לתלמידים.

יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו), קבע כי על משרד החינוך לרענן את הנהלים בקרב המורים האוסרים על המלצה של תרופות בכלל וריטלין בפרט. כמו כן, ביקשה ועדת החינוך כי יוגשו לה דו"חות מסודרים לגבי שעות ההדרכה הניתנות על ידי אנשי מקצוע לתלמידים המתקשים בלימודים ולהוריהם.
.

.
קישורים:

מורים ויועצות בתי הספר תחת השפעת ריטלין

מורים ויועצות בתי הספר תחת השפעת ריטלין"יועצות מתקשרות אלי בבקשה שאשכנע אמהות לתת לילד כדור", מספרת שפר. "יועצות הן אומרות 'הגיע אליך ילד כזה וכזה. אני מבינה שהוא מטופל אצלך, אני יודעת שאת יכולה לעזור לו, אבל לי אין זמן ולמערכת אין זמן ולכן אני מבקשת שתשכנעי את האמא שהילד ייקח כדור כדי לפתור את הבעיה'. הייתה לי יותר משיחה אחת כזאת.

הכתבה "מה קרה, לא קיבלת ריטלין היום?" , לין גרנרוט-קפלן , ynet , מאי 2010

לפי הנחיות משרד החינוך, לצוות בית הספר אסור להמליץ על טיפול תרופתי כמו ריטלין, אך מה קורה כאשר הורים בוחרים לא לתת טיפול תרופתי? מתברר שלפעמים הלחץ של המערכת לתת לילד תרופה גדול מאוד

"'אני רוצה שתתקשרי למורה ותגידי לה שאני לא טיפש', אמר לי ילד בן 11 שהגיע עלי לטיפול. שאלתי אותו 'למה' והוא אמר שהיא כל הזמן קוראת לו טיפש לפני כולם", מספרת מיכל שפר, מאבחנת ומטפלת בקשיי תפקוד ולמידה בשיטת אלבאום. "כשדיברתי עם המורה היא אמרה שהיא מודעת לבעיה, אבל הילד הזה באמת מוציא אותה מדעתה".

וזה לא הסיפור היחיד המזעזע עליו יכולה להעיד שפר, המנהלת את מרכז "עיגולים של שמחה" לאבחון ולטיפול. "במקרה אחר שטיפלתי, המורה נהגה להגיד לילדה מול כל הכיתה: 'מה קרה, לא קיבלת ריטלין היום? לכן את מתנהגת ככה?' מורה אחרת לילדה מפטפטת וקופצנית כתבה לאמא שכשהיא רואה את הילדה זה הורס לה את כל היום".

כמובן שמקרים אלו הם חריגים, אך האם הם מצביעים על אוזלת ידה של מערכת החינוך ועל חוסר בכלים להתמודדות עם בעיות קשב וריכוז אצל תלמידיה?

המורים – מודעים לבעיה, אך לא מבינים

הפרעות קשב וריכוז השכיחות בקרב 7-10% מהאוכלוסייה בגילאי 5-18, מכונות גם הלקות השקופה, היות ובמקרים רבים ניתן לפרש את הסימפטומים שלהן בצורה אחרת. הטעויות השכיחות הן פירושן כבעיות התנהגות, עצלנות, חוצפה וחוסר אחריות של התלמיד.

בניגוד ללקויות למידה "ותיקות יותר" שעושה רושם שהמערכת למדה להכיר ולהכיל, נראה כי במקרה של קשב וריכוז, הדרך עודנה ארוכה. מורים רבים מודעים לבעיה אך לא מבינים את השלכותיה לעומק ואין להם כלים של ממש להתמודד איתה במסגרת בית הספר.

נראה כי הכלי המרכזי של המערכת הוא המלצה לאבחון. בגילאי היסודי ניתן לקבל אבחון חינם במסגרת שירותי השפ"ח (שירותים פסיכולוגיים חינוכיים של משרד החינוך), אך הורי העל יסודי ימהרו להשקיע את מיטב כספם באבחון. במידה ותימצא הפרעת קשב וריכוז, לרוב ימליצו הגורמים הרפואיים גם על טיפול תרופתי. ההורים יחליטו כך או אחרת ויצפו מבית הספר לעזור לתלמיד להתמודד בכיתה. בשלב זה, במקרים רבים נכונה להם אכזבה.

"תני לילד כדור"

בעיה נוספת עליה מתלוננים הורים היא כי למרות הנחיות משרד החינוך על איסור להמליץ על טיפול תרופתי על ידי צוות בית הספר, במקרים רבים גורמים מבית הספר לוחצים בכל זאת להתחיל בטיפול.

"היועצת אמרה לנו מספר פעמים שאנחנו עושים עוול לילד", מספרת ל' (השם המלא שמור במערכת). "היא אמרה שטיפול תרופתי יכול מאוד לעזור לו. זה יצר אצלנו תחושה מאוד לא נוחה ויצר מתח מיותר בישיבות עם בית הספר. בנוסף, הרגשנו שרמת שיתוף הפעולה שלה איתנו נפגעה לאחר שלא קיבלנו את דעתה".

"יועצות מתקשרות אלי בבקשה שאשכנע אמהות לתת לילד כדור", מספרת שפר. "יועצות הן אומרות 'הגיע אליך ילד כזה וכזה. אני מבינה שהוא מטופל אצלך, אני יודעת שאת יכולה לעזור לו, אבל לי אין זמן ולמערכת אין זמן ולכן אני מבקשת שתשכנעי את האמא שהילד ייקח כדור כדי לפתור את הבעיה'. הייתה לי יותר משיחה אחת כזאת. חשוב לי להגיד שאני לא נגד טיפול תרופתי, אבל אני יוצאת נגד הקלוּת בה מורות, גננות ויועצות מתייחסות לזה".

"הנחיות משרד החינוך הן שאסור לבית הספר להמליץ על טיפול תרופתי", אומרת יהודית אלדור, מנהלת גף ליקויי למידה במשרד החינוך. "בכל מקום בו אנו מקבלים תלונה, אנחנו מטפלים נקודתית. אנחנו מאמינים שצריך לתת להורים את כל מגוון האפשרויות לסיוע לילד. אנחנו יכולים להמליץ על אבחון רפואי, אבל לא לחייב. ההורה הוא האפוטופרוס של הילד".

יש תוכנית. אין לוח זמנים

לפני כחצי שנה, על מנת להעמיק את המודעות של המורים לבעיית הקשב והריכוז ולתת להם כלים להתמודד עמה, יצאו במשרד החינוך בשיתוף פעולה עם עמותת קווים ומחשבות בתוכנית להעברת תדרוך יסודי למורים ולצוות החינוכי. לדברי אלדור, חולון, קריית אונו, מעלה אדומים ות"א נכנסו לפרויקט כרשויות שלמות. לשאלתי על לוח זמנים לסיום ההכשרה בכל הרשויות, אלדור עונה שאין עדיין לוח זמנים. הרשויות נבחרו לדברי אלדור על פי מידת המוטיבציה שלהן להיכנס לפרויקט. וזה הזמן להמליץ לרשויות שעדיין לא נכנסו לנושא חשוב זה לבקש ולהצטרף לתוכנית.

אצל כולנו, הצלחה יוצרת מוטיבציה ומביאה להצלחה נוספת ולכן חשוב מאוד שילדים אלו, שלרוב אינם חווים הצלחות לימודיות רבות, יזכו להקלות ולהתאמות המגיעות להם. "שמתי לב שכשהורים יותר אסרטיביים, הם מקבלים את ההטבות עבור ילדיהם", אומרת שפר. "לפעמים ההורים צריכים לריב כדי לקבל עזרה או כדי שהילד יקבל את מה שמגיע לו".

גם ל' מחזקת את דבריה. "הילד שלנו אובחן כסובל מהפרעת קשב וריכוז ואינו מטופל תרופתית. הוא מתקשה להתרכז בשיעורים וללמוד חומר רב לפני מבחנים במקצועות רבי מלל. כעת הוא על סף בגרות. בשיחה עם מנהלת השפ"ח באזורינו שם הוא עבר אבחון, היא אמרה שלא נמצאה אצלו לקות למידה וטענה בתוקף שעל סמך קשב וריכוז בלבד לא נותנים המלצה למבחן מתואם. זה מאוד הפתיע אותי. אם הוא לא זכאי למבחן מתואם, מעניין אותי מי כן זכאי?"

"אם להפרעות הקשב של הילד יש השלכות על התפקוד הלימודי שלו ואמרו שהוא לא זכאי להתאמה, זה לא בסדר", מגיבה אלדור.
ועד שכל המערכת תעבור הכשרה מעמיקה, תהליך חשוב שייקח סביר להניח כמה שנים, חשוב לתת לצוות כלים פשוטים להתמודדות. אלדר לא מאמינה בכלים טכניים, אלא בהבנה מעמיקה, אך בין הרצוי למצוי בשטח, נראה כי הפער כיום הוא גדול מדי.

מה ניתן לעשות בינתיים?

* לתת לילד לשבת קרוב למורה.
* לאפשר לו לצאת להתאוורר 5 דקות באמצע השיעור.
* להבין שילד שמצייר בכיתה או מתופף, עושה את זה כדי לגייס את הקשב שלו.
* להעביר את החומר באופן מבני ומסודר, תוך הדגשת תתי הנושא וכתיבת כותרות בכתב ברור ומסודר על הלוח.
* להקפיד על השקט בכיתה.
* להפחית משימות לאותם תלמידים.
* לנסות ולהכין שיעור דינמי.
* לנוע תוך כדי דיבור.
* להעצים את נקודות החוזק של הילדים הללו, שהם לרוב יצירתיים ומוכשרים ולהיות רגיש לקושי של הילד.

ריטלין – הפסיכיאטר ריקרדו שטיינבאום חושף הונאת חברות התרופות

קישורים:

דרושה חקיקה שתאסור על מערכת החינוך לכפות אבחונים כתנאי לקבלת עזרה חינוכית

האם משרד החינוך הישראלי הפך להיות מאבחן בשירות תעשיית התרופות?
.
להלן המאמר "דרושה חקיקה שתאסור על מערכת החינוך לכפות אבחונים כתנאי לקבלת עזרה חינוכית" , מבט לחצור ולגליל – שבועון, מקומון – קצרין , אוגוסט 2009
.
התקפה על ילדים
מאז שהתאחדות הפסיכיאטרים האמריקנית הכניסה את הקריטריונים של 'הפרעת קשב ריכוז' למדריך ההפרעות הפסיכיאטריות (DSM), הפך החיפוש אחר הפרעות וליקויים אצל תלמידים גם בארץ למגיפה. במקום שמורים יאטו את הקצב כדי לאפשר לכולם להדביק את החומר, הם שולחים את מי שמתקשה ו'מתפזר' לאבחון, וממשיכים לרוץ קדימה בחומר.
על פי הערכות, לפחות 40% מהתלמידים בארץ נשלחים לאבחונים לאחר שהם 'נחשדים' ב'הפרעות קשב' ו'הפרעות' אחרות. עשרות אלפים מהם מקבלים תרופות ממריצות כדוגמת ריטלין ותרופות פסיכיאטריות אחרות. מידי שנה נרשמת עליה חדה במספר הילדים שנשלחים, למסגרות בחינוך המיוחד והמשולב, לאחר שאובחנו כ'לקויים'.
וועדות השמה, שמזרימות את התלמידים אל מסגרות החינוך המיוחד הפכו מגוף ממליץ לגוף מאיים ופוסק, שנעזר בפסיכולוגים ועובדי רווחה כדי לכפות את החלטותיו על ההורים.
למרות הכחשות של משרד החינוך, בתי הספר הפכו להיות "חדרי מיון" המשרתים תעשיה אדירה של אבחונים, המבוססים על תאוריות פסיכיאטריות, ומזרימים הון לחברות החינוך. מנהלות בבתי הספר הפכו ל'אחיות רחמניות' שנותנות כדורי מרץ לילדים, ולא מבינות שבכך הן בעצמן הופכות בהדרגה את התנהגותם לחסרת שקט, חסרת שליטה ופסיכוטית.
.
תוצאות מחרידות
התוצאה המחרידה הבולטת לעין: תוהו ובוהו מערכתי, הידרדרות חסרת תקדים בהישגים הלימודיים של תלמידי ישראל, שימוש נפוץ בהשעיית תלמידים מבתי ספר עקב מדדי אלימות גואים, כמות שיא של לקויי למידה במוסדות להשכלה הגבוהה, רמה אקדמית מבישה עקב אלפים שזוכים להקלות בבחינות, ומגיפה של נטילת סמים ממריצים לפני בחינות גמר ובחינות רישוי.
.
התלמידים לא אשמים
הגישה שמנסה לעזור לתלמידים, באמצעות חיפוש כפייתי אחר ההפרעות הפסיכיאטריות והליקויים שלהם פשטה את הרגל, והוכיחה עצמה כשגויה, כושלת ומזיקה. מסתבר שהיא מונעת ע"י אינטרסים כספיים של מאבחנים ושל פסיכיאטרים בכירים אשר מסתירים את הקשרים הכספיים שלהם עם חברות התרופות. הם מופיעים בתכניות הבוקר ובעיתוני הנשים וטוענים שריטלין אינו סם, או שהוא איננו גורם תלות, בשעה שהוא מופיע בפקודות הסמים המסוכנים, ושעלון התרופה מציין בפירוש כי הוא עלול לגרום לתלות.
.
מה אפשר לעשות?
אין להורים ברירה בינתיים, אלא להילחם בחירוף נפש נגד המגמה המערכתית להכפיש את ילדיהם באמצעות אבחונים, ולכפות עליהם "טיפול תרופתי", שברור לאנשי מקצוע כי הוא אינו מרפא דבר, ואף מחמיר בהדרגה את המצב. ההורים צריכים לעמוד על זכותו של הילד לחינוך סבלני ולא מלחיץ. חינוך שמעדיף איכות ומקצוענות על פני ריצה מהירה בחומר ולמידה שטחית, ללא הזדמנות שניה במקרה של אי הצלחה. חינוך שמבוסס על הסיסמה: "כל אחד יכול", במקום חינוך שמאמין שאם הפסיכיאטר אמר שהוא לא יכול, אז כנראה שהוא לא.
.
אלה שנר, נשיאת עמותת 'מגן לזכויות אנוש' אומרת: "בחברה של היום, שבה בעלי אינטרסים כספיים הם אלה שמושכים בחוטים, דרושה ערנות רבה ותקיפות יתר בהדיפתן של עצות אפלות מצד משרתי ציבור, אשר נאמנותם לאינטרסים המערכתיים קודמת לטובת הילדים שלנו". אלה מציעה להורים להגיש תלונה למשרד החינוך על רשלנות חינוכית, חוסר סובלנות, ואפליה, בכל פעם שאיש חינוך מציע לשלוח את הילד לאבחון כתנאי לקבלת העזרה החינוכית שנחוצה לו.
בנוסף אומרת אלה: "לאור האינטרסים הכספיים המנוגדים של בעלי הממון וההשפעה, העומדים מאחורי מינויים פוליטיים. אין מנוס מחקיקה דחופה, שתאסור על מערכת החינוך במדינת ישראל לכפות אבחונים על ילדים כתנאי לקבלת כל עזרה חינוכית נחוצה".

——————— סוף מאמר ——————-
.

פקידי סעד, עובדי רווחה וחינוך, הפכו לכלי שרת של בעלי הון על גבם של קטינים וחסרי ישע

 פקידי סעד, עובדי רווחה וחינוך, הפכו לכלי שרת של בעלי הון על גבם של קטינים וחסרי ישע
קישורים:

הצמדת תויות רפואיות לילדים לא ממושמעים

אוגוסט 2009, קטע מתרגום המאמר "Medical labels are slapped on to rambunctious kids" (הצמדת תויות רפואיות לילדים לא ממושמעים) של פרופ. לסוציולוגיה פרנק פורדי מאוניברסיטת קנט באנגליה.
.
מה צריכים ילדים ממבוגרים אינה אבחנה אלא הדרכה, השראה והבנה. הגיע הזמן שנשים קץ לתהליך הטמעת טיפולים תרופתיים פסיכיאטרים בחייהם של הילדים.
.
למה אני לא מופתע לגלות שמספר תלמידי בית ספר באוסטרליה מאובחנים עם הפרעות פסיכולוגיות או רגשיות עולה בשיעור דרמטי?
באוסטרליה, כמו בכל חברה אנגלו-האמריקאית, זה נורמלי לטפל בבעיות שגרתיות של הילדות כבעיות בתחום בריאות הנפש.
מאז 1980 אבחון ילדים בתחום בריאות הנפש הפך לתעשייה צומחת. התנהגות ילדים מצטיירת באופן קבוע באמצעות תווית פסיכולוגית. בימים אלה, ילדים מבולבלים ו/או חסרי ביטחון, צפויים להיות מאובחנים כדכאוניים או טראומטיים. כמעט כל צעיר אנרגטי עלול לרכוש תווית של סובל מהפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות (ADHD).
.
אם אתה מתווכח קשות עם המורה שלך או מבוגר, סביר להניח שאתה סובל מהפרעת התרסה או התנגדות. אם אתה קצת ביישן אתה לוקה פוביה חברתית. ואם מסיבה כלשהי אתם לא אוהבים את בית הספר, זה רק עניין של זמן עד שמומחה לבריאות הנפש יאבחן אותך כסובל מפוביה של בית הספר.
.
הגידול במספר המאובחנים בפוביה בית הספר בבריטניה, מצביע שזה רק עניין של זמן שמומחי בריאות הנפש ימציאו פוביה חדשה של קימה מהמיטה בבוקר. מדובר באבחונים בממדים מדאיגים.
באוסטרליה שיעור הסטודנטים עם קשיי למידה עלה מ -2.7 אחוזים מכלל התלמידים האוסטרלי 6.7 אחוזים ב 10 השנים האחרונות. בבריטניה ובארצות הברית מספרם של הילדים המאובחנים עם קשיי למידה גדל מידי שנה מאז 1990.
כתוצאה מכך מערכת הלימוד התחלקה לשני מגמות, אחת רגילה, השניה עם צרכים מיוחדים. חמור מכך, ילדים שאובחנו עם בעיות התנהגות מטופלים באמצעות תרופות. יש עלייה חדה בעשור האחרון בצריכת סמים פסיכיאטריים שנקבעו על ידי רופאים עבור הפרעות התנהגות בקרב ילדים.
.
ריטלין היא התרופה המועדפת על מומחי בריאות הנפש, והורים מודאגים, עבור ילדים היפר אקטיביים. למרבה הצער גם ילדים בני שנתיים עד ארבע צורכים לפעמים סמים פסיכיאטריים.
אז כיצד נגדיר את מחלות התנהגותיות של ילדים? התשובה אינה נמצאת בתחום של אפידמיולוגיה, אלא בתחום התרבות שבו נמצאים ילדים ומבוגרים. זה לא הופעת מחלה חדשה, אלא שינוי עמדות תרבותי שהוביל לגידול של 500 אחוז בייצור של ריטלין בארה"ב בין השנים 1990 ו -1995.
.
כיום, החברות המערביות מתקשות לקבל את העובדה שלצעירים יש יכולת אדירה של חוסן. אנשי מקצוע רבים שעוסקים בתחום של טיפול בילדים וחינוך מושפעים מהתפיסה של פגיעות של ילדים לנזק רגשי. כתוצאה מכך, כל ילד שיש לו תגובה נורמלית בנסיבות שליליות בחייו, ההנחה היא כי יש לו בעיות בריאות הנפש.
לכן הילדות נראת כסמן של מחלת נפש. דוחות טוענים בקביעות כי הילדות רוויה במחלות נפש, במיוחד דיכאון.
מחקר בריטי, "ילדים ונוער בריאות הנפש (2006)", הוא אופייני מבחינה זו. מחקר זה קובע כי אחד מכל 10 ילדים מתחת לגיל 16 סובל מהפרעות. הנטייה לשייך את הצרות של ילדים עם בעיות פסיכולוגיות, יש לה השפעה משמעותית על דרך אינטראקציה עם בני נוער להורים שלהם.
.
כיום, התוויות רפואיות על ילדים מתקבלות בהתלהבות על ידי כמה הורים לילדיהם. יש אומרים שהם חשים הקלה כאשר הם מגלים שהילד שלהם יש בעיה בבריאות הנפש, ולכן אינם אחראים להתנהגותם. האבחנה של ADHD מקל על הקושי בהתמודדות עם בעיות התנהגות.
.
כאשר ההורים חשים חוסר אונים לגבי התנהגות ילדיהם, אבחון רפואי בתוקף מספק הסברים מוכנים להתנהגותו הקשה של הילד. המחלות המסבירות התנהגות הפרט והוא אף מסייע להעניק תחושה של זהות. יתר על כן, האבחנה של בריאות הנפש מאפשרת ליחידים לצבור אהדה מוסרית.
.
האבחנה מסייעת גם לתביעת משאבים. מורים והורים נוהגים לסווג ילדים כבעלי קשיי למידה בבתי ספר. זוהי אחת הדרכים היעילות ביותר להורים לעזור לילדים שלהם לדרוש יחס מיוחד בגלל הקשיים שלהם. גם לבתי ספר קל יותר למשוך מימון עבור חינוך מיוחד, מאשר לתוכניות תגמול בסיסי ולכן לעיתים קרובות מאשרים לסווג ילדים כבעלי קשיי למידה.
למרבה הצער, השימוש בטכניקות טיפוליות חדשות בכיתה מסיחה מבתי הספר אתגרים חינוכיים, ולכן יש תוצאה לא מכוונת של פגיעה באיכות החינוך.
.
לטיפול בילדים שנחשבו בעבר לנורמלים, יש תכונה של נבואה שמגשימה את עצמה. הרעיון שהם עומדים לעבור לבית ספר של חינוך מיוחד הוא חוויה טראומטית. רבים מהם מתחילים לפרש חרדות וחוסר ביטחון נורמלים דרך הביטוי של הפסיכולוגיה. התוצאה היא מספר הולך וגדל של ילדים שמבינים את חוויות החיים שלהם במונחים פתולוגיים, ולהיות מבולבלים עוד יותר.
.
מה צריכים ילדים ממבוגרים אינה אבחנה אלא הדרכה, השראה והבנה. הגיע הזמן שנשים קץ לתהליך הטמעת טיפולים תרופתיים פסיכיאטרים בחייהם של הילדים.
.
פרנק פורדי הוא פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת קנט באנגליה.

קישורים:

משרד החינוך – ירידה בזכאים לבגרויות ו"הטיפולים התרופתיים"

יולי 2009 – המאמר: "מחנכת תחת השפעת ריטלין" , משה שלם , NEWS1

בשבוע החולף פרסם משרד החינוך נתונים לפיהם שיעור התלמידים הזכאים לתעודת בגרות ירד מ-46.3% בשנת 2007 ל-44.4% בשנת 2008. מדובר בירידה מתמשכת, בתוך ארבע שנים ירד שיעור התלמידים הזכאים לתעודת בגרות מ-49.2% ל-44.4%.
תוצאות מבחני מיצ"ב השנתיים, שפרסם משרד החינוך בדצמבר 2008 הציגו גם הם תמונה לא מעודדת באשר לרמת התלמיד הישראלי: הישגיהם של תלמידי חטיבות הביניים באנגלית, עברית ומדעים נמוכים, ובמתמטיקה – נמוכים במיוחד, כאשר הציון הממוצע עמד על 44.1 בלבד.
בדצמבר 2008 המשיכו תלמידי ישראל להפגין הישגים נמוכים במבחנים הבינלאומיים במתמטיקה ובמדעים ולהשתרך אחרי מדינות אחרות. נתונים של דירוג "טימס", המבחן הבינלאומי לבדיקת הישגי התלמידים במתמטיקה ובמדעים, גילה כי תלמידי ישראל הידרדרו בדירוג.

לכאורה אמורה הייתה להיות עליה משמעותית בהישגי התלמידים. הפרעת הקשב ריכוז של התלמידים (ADHD) מטופלת מספר שנים באמצעות "טיפול תרופתי". ישנה עליה מתמדת של עשרות אחוזים מידי שנה של מכירת ריטלין בארץ. בחמש השנים האחרונות הצריכה גדלה כמעט פי 3, מ- 90 ק”ג בשנת 2002 ל – 260 ק”ג בשנת 2006. מדובר ברבבות ילדים הצורכים את התרופה.
בנוסף חל גידול של עשרות אחוזים מידי שנה במסלול הטיפול לבריאות הנפש האמבולטורי, 9,163 ילדים ובני נוער בשנת 2006 שטופלו במרפאות אלו, לעומת 10,955 בשנת 2007.
לדברי הורים, רבים מהם סובלים מלחץ עצום של מערכת החינוך לשלוח את ילדיהם לאבחונים נוירולוגיים ופסיכיאטרים
הטמעת הטיפולים הפסיכיאטריים באוכלוסיית הילדים והנוער, לא הביאה לעליה המיוחלת בהישגי התלמידים במערכת החינוך.
.
הברירה הטבעית – גברת ריטה – שיר מחאה על סמים פסיכיאטריים לילדים

.
חברות התרופות לעומת זאת נהנות מנתח שוק חדש: ילדי ישראל הצורכים תרופות פסיכיאטריות. הטיפול התרופתי הפסיכיאטרי בניגוד לטיפולים קליניים, הוא טיפול מתמשך לאורך שנים. תהליך האבחון הנו פשוט, בדיקה קצרה של פסיכיאטר, אין צורך בבדיקה קלינית. רווחיהן של חברות התרופות גדל.
מערכת החינוך הפכה להיות תלויה בריטלין ותתקשה לתפקד ללא התרופה. בנוסף יש לריטלין ודומיו תופעות לוואי העלולות להיות קטלניות במקרים מסוימים.

תופעה דומה קיימת במערך הרווחה. פקידי הסעד, אשר בתי המשפט רואים את המלצותיהם כסוף פסוק, מוציאים מידי שנה בין 8,000 ל-10,000 ילדים לסידור חוץ ביתי. ישראל היא השיאנית בעולם המערבי בהוצאת ילדים מהבית.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בישראל חיים כ- 2,340,000 ילדים. כ- 330,000 מהילדים מוגדרים כילדים בסיכון, מתוכם 200,000 נמצאים בפיקוח משרד הרווחה. כלומר כל ילד עשירי בישראל הוא בפוטנציאל להרחקה מביתו ומשפחתו.
מסגרות ההשמה החוץ ביתית הפרטיות צומחות ופורחות, לעומתן המשפחות, וילדיהן שהוצאו מהבית, שעולמם חרב. בוגרי מסגרות ההשמה החוץ ביתית נחשבים לאוכלוסייה רגישה. ידוע, כי פעמים רבות ילדים מורחקים מביתם, עקב העדר שירותים קהילתיים ראויים.

מוטב כי מערכות החינוך והרווחה ישתמשו בפתרונות רדיקלים ויקרים של טיפולים פסיכיאטריים, והשמה חוץ ביתית, רק במקרים הקיצוניים ביותר, שאין ברירה אחרת, שהרי קיים ספק רב בתועלת פתרונות אלו, אך הסיכון בהם גבוה מאוד.


קישורים: