תחלואי הפסיכיאטריה – בריטניה: ילד בן עשר התאבד בתלייה לאחר שנטל ריטלין ופרוזק, האב הגיש תלונה למשרד הבריאות הבריטי

בריטניה: ילד בן עשר התאבד בתלייה לאחר שנטל ריטלין ופרוזק האב הגיש תלונה למשרד הבריאות הבריטי , תרגמה מאנגלית יעל ידן , 13 ביוני 2011
באדיבות עמותת מגן לזכויות אנוש

הארי האקנל, שנטל פרוזק וריטלין, היה בן העשר כשהתאבד בספטמבר שנה שעברה. הוא נישק את אמו ואחיו הגדול לילה טוב, עלה לחדרו ותלה את עצמו ממיטת הקומתיים באמצעות חגורה.

אביו, דארן, מקשר את מותו לשני סמים פסיכיאטרים שנרשמו לבנו – פרוזק, נוגד-דיכאון חזק וריטלין, סם מרץ דמוי קוקאין.

חקירה העלתה שבגופו של הילד היו כמויות החורגות מהנורמה למבוגר הלוקח סמים אלה.

מר האקנל מגיש כעת תלונה רשמית על ה-NHS (National Health Service) על כך שרשמו לבנו את הכדורים האלה.

התנגד לתת לבנו פרוזק

פסיכיאטר הילדים רשם להארי פרוזק משום שהארי חווה הצקות מצד בני כיתתו ומשום שסיפר להוריו שהוא עצוב. מאחר שדארן ואשתו ג'יין התגרשו כשהארי היה בן שלוש, זה נודע לדארן רק מאוחר יותר.

גיליתי רק על זה רק כשהארי בא אליי לסוף השבוע ואמו אמרה לי כמה פרוזק עליי לתת לו: כדור אחד בבוקר וכדור אחד בלילה. 'את משוגעת?', שאלתי אותה, 'זה נוגד דיכאון'.”
מר האקנל סירב בתחילה לתת להארי את הכדורים, אבל גרושתו אמרה שאם לא יעשה זאת, הילד לא יורשה לבקר אותו. היא אמרה שהרופאים אמרו לה שהפרוזק יעצור את הדיכאון של הארי.

הסכמתי בחוסר רצון כי רציתי שהארי יוכל לבקר אותי,” נזכר מר האקנל. ”מאוחר יותר הלכתי עם אמו של הארי לפגוש את הפסיכיאטר. התעקשתי ללכת איתם כדי לומר לפסיכיאטר שאינני רוצה שהארי יקבל כדורים פסיכיאטרים כלל.”

מעולם לא שמעתי על ריטלין. נאמר לי שהכדור מיועד לעזור להארי להתרכז. מעולם לא אמרו לי שאחת מתופעות הלוואי של ריטלין היא דיכאון. אבל הפסיכיאטר אמר לי שאם הארי ייקח את הריטלין, הוא יוכל להפסיק לקחת שני הכדורים בתוך חודש.”

מר האקנל האמין לו, למרות שמדובר בתרחיש לא סביר – מרגע שהתחילו, רוב הילדים נוטלים את הסמים האלו במשך שנים. ”בסופו של דבר הסכמתי כי חשבתי שאני עושה את הדבר הנכון. הדבר הבא שקרה זה שתוך חודש או חודשיים, היתה דפיקה על הדלת ושני שוטרים אמרו לי שבני תלה את עצמו.”

הוא היה רק ילד. יכול להיות שהיו לו בעיות, אבל הציגו אותן בצורה מוגזמת. הרבה מהדברים שהארי עשה שאמו התלוננה עליהם, הוא לא עשה כשביקר אצלי. איך יכול להיות שלילד תהיה הפרעת קשב וריכוז כשהוא נמצא במקום אחד ולא במקום אחר? אני חושב שהארי רק ניסה למשוך תשומת לב משום שהיו עוד שלושה ילדים במשפחה, אחיו הביולוגי ועוד שני אחים מאב אחר.

מר האקנל ממשיך, ”אני חושב שהפרעת קשב וריכוז זו מחלה שהומצאה על-ידי חברות התרופות. איש מעולם לא מת מהפרעת קשב וריכוז והיא לא היתה קיימת פעם. רושמים את הכדורים ביד קלה מדי לילדים. ילדים רגילים לחלוטין לא מקבלים הזדמנות לגדול בלי הפרעה בימינו".

הילד היה שקט ולא צחק מבדיחות המורים

”המורים בבית הספר אמרו שהארי שקט,” מספר מר האקנל. "בני בדיוק עבר דירה ונכנס לבית ספר חדש בו לא הכיר איש. למה הם ציפו? מורה אחר אמר שהארי לא צחק מהבדיחות שלו. כששאלתי את הארי לגבי זה, הוא אמר שהבדיחות של המורה פשוט לא היו מצחיקות במיוחד.”

במהלך החקירה שביקש מר האקנל, הוא שאל את הפסיכיאטר מדוע רשם סמים לבנו. ”הפסיכיאטר אמר שלבני היה חוסר איזון כימי במוח. שאלתי אותו: 'איך אתה יודע? האם נטלת כימיקלים מהמוח שלו?'. הוא אמר שזו תיאוריה. אז בהתבסס על תיאוריה ולא יותר מחמישה מפגשים עם בני, הוא החליט לרשום לו ריטלין,סם חזק באותה המידה כמו קוקאין.

”כשאני גדלתי היו המון ילדים כמו הארי – קצת פעילים מדי, קצת שובבים, שלא תמיד עשו מה שאמרו להם," נזכר מר האקנל. "כעת מתייגים אותם כחולים בהפרעת קשב וריכוז. מה זה? מה השתנה? יש מחלה מוזרה באוויר? הארי היה פשוט ילד קטן ורגיל. אבל מאחר שאנחנו חיים בשנת 2011, הוא – כמו ילדים רבים אחרים – לקח כדורים. נראה שכמעט כל ילד מפתח פתאום את ההפרעה הזו. איזה שטויות. זה פשוט מוצא נוח להורים ולבתי ספר שלא מסוגלים לשלוט בילדים.”

שרת הפנים זועמת

בבריטניה נרשמים מדי שנה 661,000 מרשמי כדורים לטיפול בהפרעת קשב וריכוז – מספר שהוכפל תוך חמש שנים.

האיזור בבריטניה בו נמצא האחוז הגבוה ביותר של ילדים הנוטלים ריטלין, הוא איזור אמיד בצ'שייר בו גרים כדורגלנים מיליונרים ומנהלי עסקים גדולים, אך התופעה רווחת גם באיזורים אחרים. כך, בבית ספר יסודי אחד בדרום מזרח בריטניה בו לומדים 389 ילדים, לא פחות מ-80 ילדים נוטלים ריטלין – יותר מ-20%.

התאחדות הפסיכולוגים החינוכיים הבריטית דרשה בשבוע שעבר שתיערך סקירה לאומית על השימוש בריטלין וסמים דומים אצל ילדים. מזכירת ההתאחדות הכללית אמר, ”יש לנו חששות כבדים מכך שההשפעה הניורולוגית של הסמים האלה על מוחותיהם המתפתחים של הילדים לא נחקרה במלואה.”

פסיכולוג הילדים דייויד טרקסון טוען שאין לדעת מה הסמים החזקים והממכרים האלו יעשו למוחם של הילדים בעתיד.

גוויניד לויד, חוקרת חינוך מאוניברסיטת אדינבורו, מסבירה את ספקותיה לגבי האבחון: ”אי אפשר לעשות בדיקת דם כדי לראות אם לילד יש הפרעת קשב וריכוז. מאבחנים ילדים כחולים בה באמצעות רשימת בדיקה של התנהגות, למשל האם הילד קם מהכיסא ורץ סביב. חצי מהילדים בבית הספר יכולים להיות מאובחנים כך.”

אחרים טוענים שזוהי בסך הכל תגית לילד שקשה לו לשבת ולהתרכז, והמקור לכך היא צריכת מזון מהיר ומחסור בשעות שינה ובהתעמלות.

ריטלין עלול לגרום לעצירת הגדילה, דיכאון, עוויתות לא רצוניות של הגפיים, פסיכוזה ולפגיעה בשריר הלב. (העלון לצרכן של ריטלין)

שרת הפנים של בריטניה, תרזה, מיי, הזהירה לגבי תופעות הלוואי של סמים אלה. ”אלה הן תרופות מרשם חזקות ואנחנו לא יודעים אלו השפעות יהיו להן על ילדים.” היא סיפרה לפרלמנט את סיפורו של ילד בן שש שנטל ריטלין. ”הוא חווה דיכאון ותוך חודשיים מהיום בו התחיל לקחת ריטלין, הוא ניסה להשליך את עצמו מחלון. הוא החלים רק כשהורידו אותו מהסם. זה חייב להיפסק.”

התמריץ הכספי להורים – מעל 3000 ש"ח בחודש לכל ילד שאובחן

גורם מדאיג נוסף הוא שהורים לילדים שנוטלים ריטלין זכאים למגוון של הטבות והקלות מהמדינה, כולל דמי מטפל ודמי נכות לילד, שעשויים להגיע עד לאלפי פאונד בשנה. לדוגמה, משפחה אחת עם שני ילדים שנוטלים סם לטיפול בהפרעת קשב וריכוז, תקבל 600 פאונד בחודש (3350 שקלים) כדמי נכות על כל אחד מהילדים. במידה ויש להם שלושה ילדים שאובחנו כחולים בהפרעת קשב וריכוז ונוטלים ריטלין או סם דומה, הרווח הנקי שלהם מהמדינה יגיע בשנה ל-21,600 פאונד (120,600 שקלים). גם בישראל קיימת שיטה להקלות מס למשפחות עם ילדים שאובחנו עם הפרעת קשב וריכוז.

אין פלא, אם כך, שבבריטניה מסכימות אלפי משפחות בשמחה לשים את ילדיהם על סמים פסיכיאטרים כדי "לרפא" את התנהגותם ההיפר-אקטיבית.

המצב בבריטניה מדאיג וחוזים שאם יימשך, בקרוב אחד מתוך שבעה ילדים יאובחן עם ההפרעה וייקח סמי מרץ לטיפול בהפרעה. בארה"ב המצב חמור אף יותר – אחד מתוך חמישה ילדים נוטל כדורים לטיפול בהפרעת קשב וריכוז.

חוקר מקרי המוות: לא מדובר בהתאבדות מכוונת

חוקר מקרי המוות איאן סמית' הכריז בסיומה של חקירה שנערכה באפריל, שפסיכיאטר הילדים שרשם להארי את הכדורים הפסיכיאטרים פעל בצורה הולמת. עם זאת, הוא הזהיר שעל הפסיכיאטרים להיות זהירים ביותר כשהם רושמים סמים לילדים בני עשר.

סמית' שלל התאבדות מכוונת, אך אמר שלא ניתן להתעלם מההשפעה שהיו לריטלין ולפרוזק על מותו של הארי.

אך אביו של הארי מאמין שלכדורים היה חלק משמעותי ביותר בטרגדיה. כעת הוא מגיש תלונה נגד ה-NHS בטענה שרשמו "כדורים לא מתאימים" לבנו.

לכתבה המקורית בעיתון ה-Daily Mail

לקריאה נוספת:
כתבת NRG על כך שפרופ' קריסטופר גילברג, אשר נחשב לאבי הדיאגנוזה של הפרעות הקשב והריכוז

קישורים:

"הפסיכיאטריה הרגה את דודו טופז" – 'גלולת האושר' פרוזק

הכתבה "הפסיכיאטריה הרגה את דודו טופז" , אורלי גואטה , פוסט , 12.08.2010

"דודו טופז לקח פרוזק במשך כ- 15 שנה, ועם הזמן השתנתה אישיותו והתרופה גרמה לו, כפי הנראה לזעם אלים, ולא מוצדק, שהתבטא בהתנהגות פושעת", טוען הרוקח אילן סלומון (45), פעיל בתנועה לזכויות אדם, ובן ברית של עמותת "מגן זכויות אנוש".

"טופז היה אומן מוכשר שאי אפשר להתעלם מתרומתו למודל הלאומי, או להטיל ספק בטוב ליבו הבסיסי", ממשיך סלומון ומוסיף: "הפסיכיאטרים מכרו לציבור את התעמולה על 'גלולת האושר', כדי להכשיר מתן סמים הרסניים. הצרה שהם לא טרחו ליידע אותו על הסיכונים הכבדים בשימוש ממושך בהם, והם אלה שצריכים לשלם את מחיר הסבל הכבד, ההשפלה והמוות הטרגי שלו. הם גם חייבים להסביר כיצד אדם הנמצא בטיפולים, מבצע פתאום מעשים חמורים. האן ייתכן כי התרופות שקיבל לא איזנו אותו? האם לרופא המטפל לא צריכה להיות טיפת אחריות בנוגע להתנהגות המטופל שלו, בעקבות התרופות שרשם לו?".

יהודה קורן (51) הוא סגן יו"ר עמותת "מגן לזכויות אנוש", השוללת לחלוטין את הפסיכיאטריה, שיטותיה ותרופותיה. "הפסיכיאטריה ב- 200 שנות קיומה, לא הבריאה שום מטופל שלה. לא בעולם ולא בישראל", טוען קורן ומוסיף: "הפסיכיאטרים עדיין מסתתרים מאחורי עלה תאנה של מטופליהם. הם לעולם לא ייקחו אחריות על מעשיהם, ולא ייענשו על מעשיהם מכל פרשת התאבדות, או רצח, שהם מעורבים בהם. הפסיכיאטריה בכוח החוק, היא מעל לחוק".

לכתבה המלאה הקלק על התמונה
קישורים:

פקסיל – (Paroxetine (Paxil – תופעות לוואי

פקסיל (סרוקסט) הוא סם ממשפחת נוגדי הדיכאון לטיפול במספר מצבים, כולל דיכאון, הפרעה אובססיבית כפייתית, והפרעת פאניקה. כמו מעכבי ספיגה בררניים של סרוטונין (SSRI), בפקסיל עובד על ידי איזון רמות כימיקלים מסוימים במוח. הפקסיל מגיע בטבליות ובאופן נוזלי, הפקסיל נלקח בדרך כלל פעם ביום.

תופעות לוואי נפוצות של פקסיל מאתר TVMED

פקסיל Paxil נחקרה ביסודיות במחקרים קליניים. במחקרים אלו, תופעות הלוואי המתרחשות בקבוצה של אנשים שנטלו את התרופה מתועדים בהשוואה לתופעות לוואי המתרחשות בקבוצת ביקורת של אנשים לא לוקחים את התרופה. כתוצאה מכך, אפשר לראות אילו תופעות לוואי התרחשו, ובאיזו תדירות הן מופיעות.

תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של פקסיל Paxil:

* בעיות פליטת זרע- עד בכ-28 אחוז של אנשים
* בחילה – עד 26 אחוזים
* נדודי שינה – עד 24 אחוזים
* נמנום- עד 24 אחוזים
* חולשה – עד 22 אחוזים
* יובש בפה – עד 18 אחוזים
* כאבי ראש – עד 18 אחוזים
* עצירות – עד 16 אחוזים
* ירידה בחשק המיני (ליבידו) – עד 15 אחוזים
* הזעה מוגברת – עד 14 אחוזים
* סחרחורת – עד 14 אחוזים
* שלשול – עד 12 אחוזים
* אי יציבות (רעד) – עד 11 אחוזים.

תופעות לוואי נפוצות אחרות (דיווח בשיעור בין 5 ל- 9 אחוזים) כללו:

* אובדן תיאבון
* עצבנות
* אימפוטנציה
* זיהומים
* תסיסה
* חרדה
* פיהוקים
* התכווצויות כואבות במחזור
* קלקול קיבה.

תופעות לוואי של פקסיל שיש לדווח

ישנן מספר תופעות לוואי של פקסיל Paxil, המתרחשות לעתים רחוקות, שהן חמורות ויש לדווח מידית לרופא המטפל. אלו כוללות, אך אינן מוגבלות ל:

* מחשבות אבדניות או התנהגות
* התקפות חרדה, חרדה, או בהלה
* עוינות או תוקפנות
* עיסוק בפעילות יוצאת דופן או מסוכנת
* התרוממות רוח קיצונית או תחושה של אושר היכולים לעבור הלוך ושוב למצב רוח של דיכאון או עצבות
* שינויים בהתנהגות יוצאת דופן
* סימנים של תסמונת סרוטונין (בעיה נדירה אך מסוכנת המשויכים תרופות מסוימות), כגון:

  • בלבול או שינויים נפשיים אחרים
  • קצב לב מהיר
  • בחילה, הקאות או שלשולים
  • הזיות
  • שינויים בלחץ דם
  • קצב לב לא סדיר
  • רפלקסים פרועים
  • חום, הזעה, או רעידות
  • תסיסה
  • התקפים
  • תרדמת (קומה)

* דפיקות חזה
* קשיים בשינה
* תחושות של אי שקט פנימי
* סימנים של תגובה אלרגית, כוללים:

  • פריחה לא מוסברת
  • כוורות
  • גירוד
  • נפיחות לא מוסברת
  • צפצופים
  • קושי בנשימה או בבליעה.

התרעות ואזהרות לנוטלים פקסיל Paxil:

* תרופות נוגדות דיכאון (כולל Paxil) עלולות להעלות את הסיכון של חשיבה או התנהגות אבדנית אצל ילדים, בני נוער, ומבוגרים. לכן, אם מבחינים בשינויים כלשהם בסימפטומים קיימים או סימפטומים חדשים, יש לפנות לרופא המטפל באופן מיידי. חלק מאותם התסמינים עלולים לכלול חרדה, עוינות, חרדה, פאניקה, אי שקט, הזיות, היפראקטיביות קיצונית, ומחשבות אבדניות או התנהגות.

* לפני שרושמים פקסיל Paxil לדיכאון, יש לוודא שאין הפרעה דו קוטבית (במקום דיכאון). לפעמים, הסימפטומים של הפרעה דו קוטבית ודיכאון דומים מאוד, ו- Paxil עלול לגרום בעיות אצל אנשים עם הפרעה דו קוטבית.

* נטילת Paxil עם thioridazine (מלאריל) עלולה להגביר את הסיכון לקצב לב לא סדיר. לכן ממליצים לא לקחת שתי תרופות אלו יחד.

* תרופות נוגדות דיכאון עלולות לגרום לקבוצה של תסמינים מסוכנים המכונים תסמונת סרוטונין. נטילת Paxil עם תרופות אחרות המשפיעות על הסרוטונין עלולה להגביר את הסיכון לתסמונת סרוטונין. אלה כוללות תרופות נוגדות דיכאון אחרות, טריפטאנים (תרופות מיגרנה), ותרופות רבות אחרות. יש ליצור קשר מידי עם הרופא המטפל אם יש תסמינים של תסמונת סרוטונין, כוללים: בלבול , הזיות , דופק מהיר (טכיקרדיה) , הרגשת חולשה , קדחת , הזעה , התכווצויות שרירים , קושי הליכה , שלשול.

* אם יש התקפים, קיימת אפשרות כי נטילת פקסיל Paxil עלולה לגרום להתקפים. יש לידע את הרופא לפני נטילת Paxil.

* פקסיל Paxil יכול לגרום akathisia, תחושה פנימית של חוסר מנוחה או טיקים jitteriness עלול להיות מאוד מטריד.

* נסיגה – אם חדלים ליטול פקסיל Paxil, יש להיות במעקב רפואי עבור סימפטומי הנסיגה של פקסיל Paxil. אם מפתחים סימפטומים של נסיגה Paxil, כגון עצבנות, חרדה, בלבול, כאבי ראש, עייפות, או נדודי שינה, הרופא עשוי להאט את הקצב הפסקת פקסיל.

* Paxil עלול לגרום לדימום בקיבה או במעיים. סיכון זה גדל כאשר נוטלים גם אספירין או אנטי nonsteroidal תרופות נוגדות דלקת (NSAIDs) כמו איבופרופן.

אם אתה נתקל התופעות הללו, להתקשר ספק שירותי בריאות שלך.

* אם אתה מבוגר או נוטל חומר משתן, פקסיל עלול לגרום לרמות מלח נמוכות בדם (hyponatremia). המצב בדרך כלל חוזר להיות "נורמלית" כאשר מפסיקים ליטול פקסיל.

* אם יש לך בעיות בכבד או בעיות כליה, ייתכן שתצטרך מינון נמוך Paxil, מאחר והכבד מסייע להסיר Paxil מהדם.

* Paxil יכול לגרום להחמיר גלאוקומה. יש לדבר עם ספק שירותי בריאות שלך לפני נטילת Paxil אם יש לך גלאוקומה.

* Paxil עשוי להשפיע על היכולת לבצע משימות מורכבות הדורשות כישורים מוטוריים. לכן, יש להתרגל להשפעת הסם על פעילות הדורשת ריכוז. (כגון נהיגה במכונית או מנגנון הפעלה). נטילת Paxil עם אלכוהול או תרופות אחרות עלולה לגרום לנמנום להגביר את האפקט הזה.

* Paxil נחשב תרופת הריון קטגוריה D. משמעות הדבר היא כי התרופה עשויה לגרום נזק לעובר שטרם נולד אם היא נמצאת בשימוש בתקופת ההריון. בפרט, יש ראיות כי פקסיל Paxil הנלקחת מוקדם במהלך ההריון עלולה להעלות את הסיכון לבעיות לב אצל תינוקות. באופן כללי, Paxil אינו מומלץ לשימוש במהלך ההריון. לדבר עם ספק שירותי בריאות שלך על הסיכונים בשימוש בפקסיל Paxil במהלך ההריון.

* Paxil עובר דרך חלב האם. לכן, אם את מניקה או עומדת להתחיל תוכנית הנקה, יש להקפיד לדבר עם ספק שירותי בריאות שלך על השימוש בפקסיל Paxil.

קישורים:

קלונופין (Klonopin (clonazepam – תופעות לוואי

אזהרות ה- FDA למשתמשי קלונופין (Klonopin (clonazepam

סמים אנטי אפילפטים כולל קלונופין (klonopin), מגבירים את הסיכון של מחשבות אובדניות או התנהגות חולים הנוטלים תרופות אלו עבור אינדיקציה כלשהי. יש לפקח על הופעת או החמרת דיכאון, מחשבות אובדניות או התנהגות, ו/או כל שינויי חריג במצב רוח או התנהגות, אצל חולים מטופלים בסמים אנטי אפילפטים

יש לפקח על נשים בהריון המטופלות בקלונופין.

תופעות לוואי מאתר MEDTV

קלונופין (Klonopin) היא תרופת מרשם לטיפול בכמה תנאים, לרבות סוגים שונים של התקפים אפילפטיים והפרעות פאניקה. קלונופין היא ממשפחת נוגדי החרדה המכונה בנזודיאזפינים, התרופה פועלת על ידי הגברת אפקט הרגעה טבעי של כימיקלים מסויימים במוח. הסם זמין בצורת טבלית, והיא נלקחה בדרך כלל שתיים או שלוש פעמים ביום.

תופעות לוואי נפוצות של קלונופין כוללות נמנום, סחרחורת, וכן זיהומים בדרכי הנשימה העליונות. בעיות נפוצות פחות כוללות כאבי גב, דלקות אוזניים, ודימומים מהאף. בעוד תופעות לוואי בדרך כלל דורשים טיפול קטן או לא, אפשר להיתקל בבעיות חמורות יותר בעת נטילת תרופה זו. אם יש בבעיות כגון עוינות, ומחשבות אובדניות, או תסיסה, ליידע את הרופא המטפל מיד.

תופעות לוואי נפוצות של קלונופין

Klonopin נחקרה ביסודיות במחקרים קליניים. תופעות הלוואי של קבוצה של אנשים שנטלו את התרופה מתועדים בהשוואה לקבוצה אחרת ללא נטילת התרופה. כתוצאה מכך, אפשר לראות מה תופעות לוואי שהתרחשו, ובאיזו תדירות הופיעו.

תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של klonopin כוללות:

* נמנום – של עד 50 אחוזים של אנשים
* בעיות קורדינציה – עד 30 אחוזים

* בעיות התנהגות – עד 25 אחוז
* סחרחורת – עד 12 אחוזים
* זיהומים בדרכי הנשימה העליונים – עד 10 אחוזים.

תופעות לוואי נפוצות אחרות בשיעור בין אחד לעשרה אחוזים כללו:

* בעיות דיבור
* ירידה בחשק מיני
* בלבול
* דלקות סינוס
* אף רגיז או נוזל
* שיעול
* כאב גרון
* עייפות
* התכווצויות כואבות
* בעיות מיניות

קלונופין (klonopin)- תופעות לוואי רציניות
חלק מתופעות הלוואי של klonopin, המתרחשות לעתים רחוקות, הן רציניות ויש לדווח מיידית לרופא המטפל. אלה כוללות, אך אינם מוגבלות ל:

* דיכאון (או החמרת דיכאון קיים)
* בעיות יציבות, נפילה לעתים תכופות במיוחד (מסוכן במיוחד אצל קשישים)
* מחשבות אובדניות
* קשיי נשימה
* בעיות זיכרון
* חרדה, התרגשות, או תסיסה
* עוינות, תוקפנות, זעם
* נדודי שינה
* הזיות
* סימנים של תגובה אלרגית, כולל פריחה בלתי מוסברת, כוורות, גרד, נפיחות בלתי מוסברת.

תופעות לוואי אפשריות נוספות של קלונופין
כמה תופעות לוואי עם klonopin לא היו בין תופעות הלוואי הנפוצות ביותר שדווחו, למרות האחוז המדויק של אנשים אשר פיתחו את תופעות הלוואי הללו לא דווח. תופעות הלוואי הללו כללו:

* אובדן משקל או עלייה במשקל
* כאבי ראש מיגרנה
* נפיחות ברגל או בקרסול
* התנהגות כמו שיכור
* לפרפר
* כאבי שיניים
* הזלת ריר מוגבר
* טחורים
* תחושה ספינינג (ורטיגו)
* דלקות אוזניים
* בחילה בנסיעות
* שיגרון (כאבי מפרקים, Rheumatism)
* כאב גב
* התכווצויות שרירים
* בעיות מחזור
* הגברת התעטשות
* התקפי אסטמה
* דימומים מהאף
* אקנה
* נשירת שיער
* הפסד של טעם
* קושי חולף בשלפוחית השתן או בעיות אחרות
* בעיות ראייה.

תופעות לוואי סקסואליות של קלונופין
מחקרים קליניים הראו כי klonopin עלולה לגרום לתופעות לוואי מיניות מסוימות, כגון שינויים בחשק המיני, בעיות שפיכה, וחוסר אונות. אם ישנן תופעות לוואי סקסואליות אלה, יש לדבר עם הרופא המטפל.

קלונופין והחשק המיני
אנשים הנוטלים klonopin דיווחו על שינויים בחשק המיני, הכוללים הגדלה או הקטנה של את הדחף המיני. בעיות אלה היו נדירות, בשיעור של פחות מ- 1 אחוז.

Klonopin ובעיות שפיכה
Klonopin ידוע גם כגורם לבעיות שפיכה אצל גברים. במחקרים קליניים תועדו תופעות הלוואי של klonopin, בשיעור עד 2 אחוז של גברים הנוטלים קלונופין.

Klonopin ו אימפוטנציה
Klonopin ידוע כגורם לאימפוטנציה אצל גברים. לעתים קרובות אין אונות מוגדרת כחוסר יכולת מוחלט להשיג זקפה, יכולת עקבית לעשות זאת, או נטייה לשמור רק זיקפה קצרה. במחקרים קליניים תועדו תופעות לוואי של klonopin , אימפוטנציה בשיעור עד 3 אחוזים מהגברים שנטלו קלונופין.

Klonopin ונדודי שינה
מחקרים קליניים הראו כי פחות מ- 1 אחוז של אנשים הנוטלים את התרופה דיווחו על נדודי שינה כתופעת לוואי. זוהי תגובה יוצאת דופן, כפי klonopin בדרך כלל גורם לנמנום. אם יש תופעת לוואי של נדודי שינה יש לפנות לרופא המטפל.

קישורים:

ה- FDA מזהיר: תרופות אנטי פסיכוטיות כגון סרוקוול (SEROQUEL ) מסוכנות לחולי דמנטיה

סרוקוול (SEROQUEL ) הוא סם אנטי פסיכוטי המשמש לטיפול בחולים הסובלים מסכיזופרניה. ה- FDA לא מאשר שימוש סרוקוול לחולי דמנטיה. הסרקוול בהיותו סם אנטי פסיכוטי גורם לעלייה במשקל ולסוכרת.

תרופות אנטי פסיכוטיות נוספות משלשה דורות:
דור א': הלופרידול-הלידול, פרפנזין-פרפנאן, קלוטיאפון-אטומין, קלורופרומזין-לרגקטיל, זוקלופנטיקסול-קלופיקסול, קלופנטיקסול-פלואנקסול, סולפיריד-מודל.
דור ב': אולנזפין-זיפרקסה ריספרידון-ריספרדל, ריספונד, ריספרידקס, ריספרידון, קואטיפין-סרוקאל (סרוקוול), זיפרזידון-גיאדון, אמיסולפיריד-סוליאן, קלוזפין-לפונקס.
דור ג': אריפיפרזול – אביליפי

אזהרות ואמצעי זהירות של ה-FDA על שימוש בסרוקוול לחולי דמנטיה (מתוך מסמך מאושר של ה-FDA על סרוקוול)

אזהרה: תמותה מוגברת בקשישים עם דמנטיה

חולים קשישים עם דמנציה הקשורה בפסיכוזה המטופלים בתרופות אנטיפסיכוטיות נמצאים בסיכון מוגבר למוות. מחקר פלצבו של 17 ניסויים מבוקרים (משך של 10 שבועות), בעיקר בחולים הנוטלים תרופות אנטיפסיכוטיות טיפוסיות, חשף הסיכון למוות במטופלים בסמים של בין 1.6-1.7 פעמים מהסיכון למוות בחולים שטופלו בפלסבו.

במהלך של 10 שבועות של ניסוי מבוקר, שיעור המוות בחולים שטופלו בסמים (אנטיפסיכוטיים) היה כ -4.5%, בהשוואה לשיעור של כ 2.6% בקבוצת הפלצבו. למרות שסיבות המוות היו מגוונות, רוב מקרי המוות שניצפו היו לבביות וכלי הדם (למשל, אי ספיקת לב, מוות פתאומי) או זיהומיות (למשל, דלקת ריאות) .

מחקרים תצפיתיים מצביעים על כך, שבדומה לתרופות אנטיפסיכוטיות לא טיפוסיות (אטיפיקליות – atypical), טיפול עם תרופות אנטיפסיכוטיות טיפוסיות עלול להגביר את התמותה.
באיזו מידה ניתן לייחס את ממצאי תמותה מוגברת ממחקרים תצפיתיים לתרופה אנטיפסיכוטיות, אינו ברור. (SEROQUEL (quetiapine – סרוקוול לא אושרה לטיפול בחולים עם דמנציה הקשורות פסיכוזה.

FDA – אזהרת תופעות לוואי מחשבות אובדניות במשתמשי נוגדי דיכאון, וסרוקוול לילדים מתחת לגיל עשר

בהשוואה לפלסיבו, סמים נוגדי דיכאון מגבירים את הסיכון של חשיבה והתנהגות אובדנית (התאבדות -suicidality) אצל ילדים, מתבגרים, ומבוגרים צעירים. כך נמצא במחרים מחקרים לטווח קצר של הפרעת דיכאון קשות (MDD), והפרעות פסיכיאטריות אחרות.

כל מי ששוקל את השימוש בסרוקוול (seroquel), או בכל נוגד דיכאון אחר אצל ילד, מתבגר, מבוגר או צעיר חייב לאזן את הסיכון עם הצורך הקליני.

מחקרים לטווח קצר לא הראו עלייה בסיכון להתאבדות עם נוגדי דיכאון בהשוואה לפלסבו במבוגרים מעל גיל 24;
היתה הירידה בסיכון עם תרופות נוגדות דיכאון בהשוואה לפלסבו המבוגרים בגילאי 65 ומעלה.

דיכאון והפרעות פסיכיאטריות מסוימות אחרות הם עצמם קשורים בעליה בסיכון של התאבדות. מטופלים בני כל הגילים אשר קיבלו טיפול תרופתי של נוגדי דיכאון חייבים להיות בפיקוח מקרוב, על החמרה בנטיות להתאבדות , או שינויים יוצאי דופן בהתנהגות.
משפחות ומטפלים צריכים להיות קרובים לצורך תצפית ותקשורת קרובה עם הרופא הרושם את התרופה.

סרוקוול (seroquel) אינו מאושר לשימוש בחולים מתחת לגיל עשר .

אזהרת ה-FDA על שימוש בנוגדי דיכאון, תרופות אנטיפסיכוטיות וסרוקוול

תופעות לוואי נפוצות של סרוקוול – מתוך אתר MEDTV

Seroquel נחקרה ביסודיות במחקרים קליניים. במחקרים אלו, תופעות הלוואי המתרחשות בקבוצה של אנשים שנטלו את התרופה מתועדים ולאחר מכן לעומת תופעות לוואי המתרחשות בקבוצה אחרת של אנשים לא לוקחים את התרופה. בדרך זו, אפשר לראות מה תופעות הלוואי, באיזו תדירות הם מופיעות, וכיצד הן מושוות לקבוצה שלא נטלה התרופה.

במחקרים אלו, תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של seroquel כללו:

* יובש בפה – עד 44 אחוז של אנשים
* נמנום – עד 34 אחוזים
* טריגליצרידים מוגבר – עד 23 אחוזים
* כאבי ראש – עד 21 אחוזים
* חוסר מנוחה – עד 20 אחוזים
* סחרחורת – עד 18 אחוזים
* כולסטרול גבוה – עד 16 אחוזים
* חולשה – עד 10 אחוזים
* עצירות – עד 10 אחוזים
* עייפות – עד 10 אחוזים.

תופעות לוואי נפוצות אחרות (בשיעור 2 עד 10 אחוזים בקרב אנשים שנטלו את התרופה) כללו:

* הפרעות בעיכול או צרבת
* הקאות
* תאבון מוגבר
* עייפות ואדישות
* גודש באף
* כאבי בטן (כאבי בטן)
* כאב גב
* עלייה במשקל
* אי יציבות (רטט)
* כאב גרון
* קדחת
* קצב לב מהיר (טכיקרדיה)
* האף נוזל או ברוגז
* בעיות ראייה.

תופעות לוואי של תרופות אנטי פסיכוטיות – אתר מיינד קליניק

תרופות דור א': הלופרידול-הלידול, פרפנזין-פרפנאן, קלוטיאפון-אטומין, קלורופרומזין-לרגקטיל, זוקלופנטיקסול-קלופיקסול, קלופנטיקסול-פלואנקסול, סולפיריד-מודל.

♦ תופעות לוואי נוירולוגיות:

  • כאלו שמופיעות תוך החודש הראשון של הטיפול

דיסטוניה. התכווצות פתאומית של שרירים (כל שריר בגוף יכול להתכווץ אבל במיוחד של העיניים, של הצוואר, של הבליעה). אנשים צעירים וגברים סובלים יותר. תרופות בעלות פעילות חזקה יותר כמו הלופרידול בעלות סיכון גבוה יותר. מופיע במיוחד בשבוע הראשון של הטיפול.

אקטיזיה. אי שקט מאוד משמעותי. האדם מתקשה לשבת ולהיות רגוע, לא יכול לשבת או לשכב. יכול לגרום לסבל נפשי משמעותי.

› תסמונת דמוי פרקינסון. עתיות, האטה במחשבות, "ראש ריק", תנוחה קפואה, ריריות יתר, הליכה קפואה.

› רעד בשפתיים

  • כאלו שמופיעות כעבור מספר חודשים של טיפול. מאוד חשוב לאבחן מוקדם תופעות אלו. במידה והם נמשכות זמן רב הן עשויות להיות בלתי הפיכות.

דיסקינזיה מאוחרת. אלו תופעות מאוד משמעותיות שעשויות להופיע מספר חודשים אחרי הטיפול. בניסיון להקטין את השכיחות של הדיסקינזיה פותחו תרופות מהדור השני. הדיסקינזיה יכולה להופיע כתנועות לא רצוניות של הפה, הלשון, והלסת. יכולים להופיע תנועות לא רצוניות של הגוף.

דיסטוניה מאוחרת. דבר דומה לדיסטוניה החריפה אבל מופיע מספר חודשים אחרי התחלת הטיפול. חשוב מאוד לאבחן היטב מאחר ודיסטוניה מאוחרת יכולה להחמיר במידה וממשיכים לקחת את הטיפול שגורם לזה.

אקטיזיה מאוחרת. כמו אקטיזיה חריפה אבל שמופיע מספר חודשים אחרי הטיפול. אבחון מוקדם מאוד חשוב.

תופעות לוואי אנטיקולינרגיות מאפיין רק חלק מהתרופות (פרפנאן, לרגקטיל). גורם ליובש בריריות, דופק מהיר, ראיה לא טובה, קשיים במתן שתן, עצירות.

שינויים בלחץ הדם

הפרעות בתפקוד המיני

הפרעות אנדוקריניות: עלייה בפרולקטין: פרולקטין הינו הורמון שמאוד קשור לתפקוד המיני ושל הוסת. העלייה בפרולקטין יכולה לגרום לעל וסת, חוסר חשק מיני, הפרעה באורגזמה ועוד.

עלייה במשקל. מספר רב של תרופות פסיכיאטריות גורמות לעלייה בתיאבון ובעקבות זה עלייה במשקל. מאוד חשוב לידע את החולים על אפשרות זו ולהציע דרכים להתמודד עם התופעה. מאוד חשוב לדון על עלייה במשקל מהשלבים הראשונים של מתן התרופה. עלייה משמעותית במשקל יכולה להוביל לעלייה בשומנים בדם וגם לסכרת.

הפרעות בתפקוד המיני. תרופות פסיכיאטריות רבות יכולות לגרום להפרעות בכל המערכת של תפקוד מיני. הפרעות בזקפה, ביכולת להגיע לאורגזמה וליהנות ממין מופיעה אצל 20-30% מהחולים.

—————

תרופות דור ב': אולנזפין-זיפרקסה ריספרידון-ריספרדל, ריספונד, ריספרידקס, ריספרידון, קואטיפין-סרוקאל, זיפרזידון-גיאדון, אמיסולפיריד-סוליאן, קלוזפין-לפונקס.

תופעות לוואי קוגניטיביות (של החשיבה), עייפות וישנוניות שכיחים בתחילת הטיפול במיוחד עם אולנזפין, סרוקאול, וקלוזפין ולכן רצוי לתת לפני השינה. זיפרזידון לא גורם לעייפות יתר. במקרים מסוימים יכול לגרום להחמרה של סימפטומים של מצב טורדני כפייתי. במקרים בודדים יכול לגרום לעלייה באי שקט.

תופעות לוואי ניורולוגיות:

תרופות מהדור השני גורמות לפחות תופעות לוואי אקסטרפירמידליות אבל במקרים בודדים אנו יכולים לצפות לתופעות אלו. כמו כן תופעות של דיסטוניה מאוחרת מופיעות לעיתים רחוקות עם קבוצה זו. זיפרזידון יכול לגרום לתופעות אקסטרפירמידליות לעיתים קרובות יותר.

פרכוסים יכולים להופיע עם קלוזפין ואולנזפין בשכיחות של 1-5% במיוחד במינונים הגבוהים. כשאר עולים מעל 600 מג' ליום של קלוזפין מומלץ לבצע א.א.ג.

תופעות לוואי אנטיקולינרגיות. כמו בתרופות של הדור הראשון.

תופעות לוואי במערכת הלב וכלי דם.

תרופות אלו יכולות לגרום לירידות בלחץ הדם עד עילפון. במיוחד במצבים של עלייה מהירה במינון. לחלק מהתרופות אפשרות לגרום ל תופעה שנקראת הערכת ה QTc בא.ק.ג. זו תופעה נדירה אך מסוכנת. ניתן לאבחן בקלות ע"י א.ק.ג. רצוי לבדוק במיוחד כאשר משתמשים במספר תרופות בו זמנית.

עלייה במשקל. אפשר לקבל אותן התופעות כמו עם תרופות מהדור הראשון. תרופות מהדור השני יכולות לגרום לעליה משמעותית במשקל, במיוחד אלנזפין וקלוזפין. עד 50% מהחולים עולים כ 10-20% במשקלם תוך שנה מתחילת הטיפול.

הפרעות אנדוקריניות. כמו בתרופות מהדור הראשון. ריספרידון ואמיסולפיריד מובילות לעלייה בפרולקטין באחוזים ניכרים. לא כל עלייה בפרולקטין גורמת לתופעות שליליות. צריך לבדוק כל מקרה לגופו.

הוראות מיוחדות לתרופה קלוזפין. תרופה זו נחשבת ליעילה מכולם אבל השימוש בה מחייב מעקב צמוד של ספירת הדם. הרופא המטפל יכוון את החולה לדרישות המיוחדות לשימוש בתרופה זו.

ריור יתר. יכול להיגרם במיוחד עם קלוזפין.

חוסר שליטה על השתן. במיוחד עם קלוזפין.

————————–
דור ג' עדיין לא בארץ (דצמבר 2009)

קישורים:

תרופות להפרעת קשב ריכוז – ADHD, דרכי פעולה ותופעות לוואי

תרופות להפרעת קשב ריכוזמתוך המאמר תרופות ADHD


האם סמי ADHD הם הדבר הנכון לך ולילדיך?

תרופות יכולות לעזור להפחית את הסימפטומים של היפראקטיביות, חוסר תשומת לב, ואימפולסיביות אצל ילדים ומבוגרים עם בעיות קשב וריכוז. אבל תרופות ADD / ADHD באות עם תופעות לוואי והסיכונים, והם לא אפשרות הטיפול היחידה. בין אם אתה ההורה או החולה, חשוב ללמוד את העובדות לגבי תרופות עבור ADD / ADHD כדי שתוכל לקבל את ההחלטה הנכונה על מה שהכי טוב לך או לילדיך.

תרופות הפרעות קשב: מה שאת/ה צריך לדעת

החלטה על שימוש בתרופות ADD / ADHD יכולה להיות קשה, אבל לימוד מוקדם של הנושא יכול לעזור. הדבר הראשון הוא להבין מה התרופות עבור ADD ו-ADHD יכולות או לא יכולות לעשות. חשוב להיות מציאותיים. תרופות ל-ADHD עשויות לעזור לשפר את היכולת להתרכז, לשלוט בדחפים, לתכנן קדימה, ולפעול באמצעות עם משימות. עם זאת, הגלולה אינה קסם שיתקן את הבעיות שלכם או של ילדיכם. גם כאשר התרופה פועלת, ילד עם ADD / ADHD עלול עדיין להאבק עם השכחה, בעיות רגשיות, ואת המבוכה החברתית, או מבוגר עם חוסר הארגון, קשיים במערכת היחסים.

חשוב גם להבין כי התרופה לא מרפאת ADD / ADHD. זה יכול להקל על הסימפטומים בזמן השימוש, אבל שמפסיקים ליטול את התרופות, הסימפטומים יחזרו. כמו כן, תרופות ה- ADD / ADHD עובדות טוב יותר עבור קבוצה מסוימת מאשר לאחרת. חלק מהאנשים חווים שיפור דרמטי,בעוד שאחרים רק רווחים צנועים.

כל אדם מגיב באופן שונה ובלתי צפוי לתרופות ADHD, השימוש בתרופה צריך תמיד להיות בפיקוח הדוק אישית על ידי רופא. כאשר הפיקוח על תרופות ADD / ADHD לא נעשה בזהירות, הסם פחות יעיל ויותר מסוכן.

תרופות ממריצות עבור הפרעות קשב

ממריצים הם הסוג הנפוץ ביותר של תרופות מרשם עבור הפרעת קשב. הן הוותיקות ביותר לטיפול ADD / ADHD , ועליהן נעשו מחקרים רבים לבדוק את האפקטיביות שלהם. תרופות אלו כוללות תרופות בשימוש נרחב כגון ריטלין, Adderall ו דקסדרין.

הרעיון הוא שממריצים אמורים לעבוד על ידי העלאת רמות דופמין במוח. דופמין הוא מוליך עצבי הקשור מוטיבציה, הנאה, תשומת לב, ותנועה.

עבור אנשים רבים עם בעיות קשב וריכוז, תרופות ממריצות מגבירות את הריכוז והמיקוד תוך צמצום התנהגויות היפראקטיביים ואימפולסיבי.

ממריצים עבור ADD / ADHD באים בשני אופנים: לטווח קצר וארוך. ממריצים לטווח הקצר מגיעים לשיא אחרי כמה שעות, יש לקחת 2-3 פעמים ביום. ממריצים לטווח ארוך כגון קונצרטה משתחררים בגוף באטיות כ- 8-12 שעות, והם נלקחים בדרך כלל רק פעם ביום.

הגרסאות לטווח עדיפות בדרך כלל, שכן לעתים קרובות אנשים עם ADHD מתקשים לזכור לקחת את הכדורים שלהם. נטילת רק מנה אחת ביום זה הרבה יותר קל ונוח יותר.

תופעות לוואי נפוצות של ממריצים עבור הפרעות קשב:

* תחושת חסר מנוחה ועצבנות
* קשיים בשינה
* אובדן תיאבון
* כאבי ראש
* קלקול קיבה

* עצבנות, מצב רוח לא יציב
* דיכאון
* סחרחורת
* פעימות לב מואצות
* טיקים

תרופות ממריצות עשויות לגרום לשינויים באישיות. יש אנשים שהפכו להיות מסוגרים, קרי רוח, נוקשים, פחות ספונטניים או דברניים. אחרים פיתחו סימפטומים אובססיביות כפייתית.

חששות בטיחות של ממריצים

מעבר לתופעות הלוואי, ישנם מספר חששות בטיחות הקשורים עם תרופות ממריצות עבור ADD / ADHD.

* השפעה על המוח המתפתח – ההשפעה ארוכת הטווח של תרופות ADD / ADHD על המוח המתפתח של הנערים עדיין לא ידוע. חוקרים מודאגים כי השימוש בתרופות כגון ריטלין על ילדים ובני נוער עלולים להפריע לתהליך התפתחות של מוח נורמלי.

* בעיות הקשורות ללב – תרופות ממריצות ל- ADD / ADHD נמצאו שעלולות לגרום למוות פתאומי אצל ילדים ומבוגרים עקב בעיות הלב. איגוד הלב האמריקני ממליץ לכל האנשים, כולל ילדים, לעשות הערכה לבבית כוללת לפני התחלת השימוש בממריצים.

* בעיות פסיכיאטריות – ממריצים עבור ADD / ADHD עלולות לעורר או להחמיר סימפטומים של עוינות, תוקפנות, חרדה, דיכאון, ופרנויה. אנשים עם היסטוריה אישית או משפחתית של התאבדות, דיכאון, או הפרעה דו קוטבית נמצאים בסיכון גבוה במיוחד, וכן יש לפקח בזהירות כאשר לוקחים ממריצים.

* שימוש זר – בעיה גוברת היא השימוש בממריצים למטרות זרות , במיוחד בקרב בני נוער ומבוגרים צעירים. סטודנטים נוטלים אותם לחיזוק כאשר חש לחץ לבחינות או כדי למשוך את כל הלילה ללימודים. אם הילד נוטל ממריצים, יש לוודא שהוא או היא לא משתפים אחרים בשימוש בגלולות או שמוכרים אותם.

ממריצי ADD / ADHD אינם מומלצים עבור אלו:

* בעלי כל סוג של מום בלב או מחלות
* לחץ דם גבוה
* פעילות של בלוטת התריס
* גלאוקומה
* רמות גבוהות של חרדה
* היסטוריה של שימוש בסמים

תרופות ממריצות – סכנות

התקשר לרופא שלך מיד אם לך או לילדך יש אחת מהתופעות הבאות בעת נטילת תרופות ממריצות לבעיות קשב וריכוז:

* כאבים בחזה
* קוצר נשימה
* התעלפות
* לראות או לשמוע דברים שאינם ממשיים
* להאמין לדברים שאינם ממשיים
* חשד או פרנויה

תרופות לא ממריצות עבור הפרעות קשב

בנוסף לסמים ממריצים המסורתית, יש תרופות אחרות המשמשות לטיפול ב- ADD / ADHD, , תרופות נוגדות דיכאון לא טיפוסיות (אטיפיקליות) כגון: סטרטרה (Strattera), ותרופות מסוימות ללחץ דם. ברוב המקרים, נעשה שימוש בתרופות שאינן ממריצות כאשר אינן עובדות, או גורמות לתופעות לוואי בלתי נסבלות.

סטרטרה – Strattera

Strattera, הידועה גם בשם הגנרי שלה atomoxetine , היא בתרופה הלא ממריצה היחידה שאושרה על ידי ה-FDA לטיפול ב- ADD / ADHD . בניגוד לממריצים, אשר משפיעים על דופמין, Strattera מגבירה את רמות הנוראפינפרין, כימיקל אחר במוח.

Strattera עובדת יותר זמן במוח מאשר סמים ממריצים, ומשפיעה מעל 24 שעות. זוהי אפשרות טובה עבור אלה שיש להם בעיה ליטול גלולה בבוקר. מאחר ויש לסטרטרה כמה תכונות נוגדות דיכאון, זה גם בחירה עבור אלה עם בעיית חרדה או דיכאון. יתרון נוסף הוא שאין לסטרטרה החמרה של תופעת לוואי טיקים או תסמונת טורט.

מצד שני, Strattera לא נראה יעילה כמו תרופות ממריצות נגד סימפטומים של היפראקטיביות.

תופעות לוואי נפוצות של Strattera כוללות:

* עייפות
* כאבי ראש
* כאב בטן
* בחילות והקאות
* סחרחורת
* התרגשות או עצבנות

Straterra עלולה לגרום נדודי שינה ודיכוי התיאבון, אך תופעות הלוואי הללו שכיחות יותר בקרב ממריצים.

סיכוני התאבדות של סטרטרה

על פי תווית האזהרה של Strattera, התרופה עלולה לגרום להגברת מחשבות אבדניות ופעולות מסוימות אצל ילדים ובני נוער. זהו סיכון מסוים אם לילד שלך יש הפרעה דו קוטבית או דיכאון בנוסף ל-ADHD.

יש לקרוא לרופא באופן מיידי אם הילד מפתח או מגביר מחשבות של התאבדות או שינויים במצב רוח או בהתנהגות, כולל עצבנות או חרדה קיצונית.

ההחלטה אם לקחת או לא לקחת תרופות הפרעות קשב

גם כאשר חמושים עם כל העובדות, ההחלטה אם לקחת או לא לקחת ADD / ADHD תרופות לא תמיד קל. אם אינך בטוח, לא למהר עם ההחלטה. קח את הזמן לשקול את האפשרויות שלך. ואם התרופה היא עבור הילד שלך, הקפד לקבל את הדעה שלו או שלה בקבלת ההחלטות.

והכי חשוב, לסמוך על האינסטינקטים שלך לעשות מה שאתה מרגיש נכון. אל תתן לאף אחד להלחיץ אותך, יהיה זה הרופא שלך, או מנהלת בית הספר של הילד שלך, אם אתה לא מרגיש בנוח עם זה או מוכן לקחת צעד נוסף.

שאלות לשאול רופא מומחה ל- ADD / ADHD

התייעצות עם רופא מומחה ADD / ADHD או פסיכיאטר מנוסים יכולים לעזור לך להבין את היתרונות והחסרונות של התרופות. הנה כמה שאלות לשאול:

* מהם הטיפולים שאינם תרופתיים ל- ADD / ADHD אתה ממליץ?
* האם הפרעות הקשב שלי יכולות להיות מנוהלות ללא תרופות?
* אילו תרופות אתה ממליץ ומה הן תופעות הלוואי?
* עד כמה התרופה יעילה עבור ADD / ADHD?
* כמה זמן ידרש לטיפול התרופתי?
* כיצד תיושם ההחלטה להפסיק את השימוש בתרופות?
.

.
קישורים:

דיכאון – מספר עובדות על נוגדי הפרעות, סימפטומים של דיכאון, תאוריה, יעילות, תופעות לוואי ועוד.

נוגדי דיכאוןמתוך המאמר נוגדי דיכאון Antidepressants , נכתב בסיועם של מומחים ד"ר מלינדה סמית, ופרופ. ג'ין סגל (Melinda Smith, M.A., and Jeanne Segal, Ph.D., contributed to this article. Last modified: August 08).

מה את/ה צריך/ה לדעת על רפואת הדיכאון

אם אתה סובל מדיכאון, נוגדי דיכאון עשויים להקל על חלק מהסימפטומים שלך. נוגדי דיכאון אינם פתרון קסם, והם באים עם תופעות הלוואי והסכנות שלהם. בנוסף, מחקרים רבים שנעשו לאחרונה מעלים שאלות רבות לגבי היעילות שלהם.

לימוד העובדות על נוגדי דיכאון, ושקילת היתרונות מול הסיכונים עשוי לעזור לך לקבל החלטה על שימוש מושכל בסמים אלו, אם בכלל.

האם דיכאון נגרם ע"י חוסר איזון כימי במוח?

ראית את זה בטלביזיה, קראת על זה בעיתון, או אפילו שמעת על זה מהרופא שלך, דיכאון נגרם ע"י חוסר איזון כימי במוח, וכי נוגדי דיכאון יכולים לתקן.
ע"פ תאוריית חוסר איזון כימי, רמות נמוכות של סרוטונין במוח עלול לגרום לדיכאון, ונוגדי דיכאון יעילים להביא את רמת הסרוטונין לנורמלית.
האמת היא שהחוקרים יודעים מעט מאוד כיצד נוגדי דיכאון פועלים. לא קיימת שום בדיקה שבה ניתן למדוד את רמת הסרוטונין במוח חי – לא ניתן אפילו לדעת מהי רמת הסרוטונין הנורמלית הרצויה לאדם זה או אחר, שלא לדבר על לדעת אם נוגדי הדיכאון אכן שיפרו את רמת הסרוטונין במוח.

בעוד נוגד דיכאון כגון פרוזק אמור להעלות רמת הסרוטונין במוח, אין זה אומר כי הדיכאון נגרם כי הדיכאון נגרם עקב רמת סרוטונין נמוכה. אחרי הכל, אספירין יכול לרפא כאב ראש, אך אין זה אומר כי כאב הראש נגרם ע"י חוסר אספירין. לפיכך מחקרים רבים סותרים את תאוריית חוסר האיזון הכימי במוח.
מחקרים הראו כי הורדת רמות הסרוטונין , לא תמיד פוגע במצב הרוח, ולא גורם מחריף את הסימפטומים של דיכאון. בעוד נוגדי דיכאון מעלים את רמת הסרוטונין בתוך שעות, זה לוקח מספר שבועות עד שנוגדי דיכאון מתחילים להקל על הדיכאון. אם אכן נוגדי דיכאון היו משפיעים, הרי שההקלה לא הייתה צריכה להיות השהייה כה ארוכה.

כשמדובר בדיכאון, סרוטונין לא מספר את כל הסיפור

מומחים מסכימים כי דיכאון כרוך הרבה יותר מאשר רק כימיה "רעה" של המוח. סרוטונין הוא רק אחד מגורמים רבים שעשויים לשחק תפקיד בהפרעה. מחקר חדש מצביע על תורמים ביולוגיים אחרים לדיכאון , כולל דלקת, לחץ מוגבה של הורמונים, דיכוי המערכת החיסונית, פעילות חריגה בחלקים מסוימים של המוח, חוסרים תזונתיים, וכווץ תאי המוח. ואלה רק הגורמים הביולוגיים של דיכאון. ישנם גורמים פסיכולוגיים וחברתיים – כגון בדידות, חוסר פעילות גופנית, תזונה ענייה, הערכה עצמית נמוכה – גם משחקים תפקיד עצום בדיכאון.

כמה יעילים נוגדי הדיכאון?

החוקרים מסכימים כי כאשר הדיכאון חמור, טיפול תרופתי יכול להיות מועיל – אפילו להציל חיים. עם זאת, מחקרים מראים כי תרופות נוגדות דיכאון אינן מספיקות עבור אנשים רבים. מחקר חשוב של ממשלת ארה"ב שפורסם ב-2006 הראה כי פחות מ- 50% של אנשים אינם מושפעים מנוגדי דיכאון, אפילו לאחר שניסה שתי תרופות שונות. יתר על כן, רבים שהגיבו לתרופות החליקו חזרה לתוך דיכאון בתוך זמן קצר, למרות המשך הטיפול התרופתי.

מחקרים אחרים מראים כי היתרונות של תרופות לדיכאון הוגזמו – מספר חוקרים הגיעו למסקנה, כי כשמדובר בדיכאון קל עד בינוני, תרופות נגד דיכאון הם רק מעט יעילים יותר מאשר פלסיבו.

אם יש לך דיכאון חמור זה מתנגש עם יכולת התפקוד שלך, התרופה עשויה להיות מתאימה לך. עם זאת, אנשים רבים משתמשים בתרופות נוגדות דיכאון, כאשר טיפול בפעילות גופנית, או עזרה עצמית אסטרטגיות יעבדו פחות טוב או יותר טוב – ללא תופעות לוואי.
טיפול כזה יכול גם לעזור לך לרדת לעומקם של הנושאים הבסיסית שלך, ולפתח את הכלים להכות בדיכאון לתמיד, ללא סמים, ללא תופעות לוואי.

תופעות הלוואי של נוגדי דיכאון

סוגי תרופות בשימוש בטיפול בדיכאון הם מעכבי ספיגה סלקטיבים סרוטונין (selective serotonin reuptake inhibitors – SSRIs), "אטיפיקל" (“atypical”) – תרופות נוגדות דיכאון, תרופות נוגדות דיכאון טריציקליות ישנות יותר, מעכבי מונואמין אוקסידאז (MAOIs).
תופעות הלוואי נפוצות בכל תרופות נוגדות דיכאון וגם עבור אנשים רבים, תופעות הלוואי הן חמורות מספיק כדי לגרום להפסיק לקחת את הסם.

תופעות הלוואי של SSRI (מעכבי ספיגה מחדש של סרוטונין בררניים)

תרופות נוגדות דיכאון הנפוצות ביותר שנקבעו באות ממעמד של תרופות המכונות מעכבי ספיגה מחדש של סרוטונין בררניים- SSRIs

SSRIs כוללות:

פעולת ה SSRI על כימיקל במוח הנקרא סרוטונין. הסרוטונין עוזר לווסת את מצב הרוח, אבל זה גם משחק תפקיד cעיכול, כאב, שינה, בהירות מנטלית, ועל תפקודי הגוף האחרים. כתוצאה מכך, תרופות נוגדות דיכאון מסוג SSRI גורמות למגוון רחב של תופעות לוואי.

תופעות לוואי נפוצות כוללות בעיות מיניות, נמנום, קשיי שינה, בחילות. בעוד חלק מתופעות הלוואי חולפות אחרי השבועות הראשונים של טיפול תרופתי, אחרות ממשיכות ואולי אף מחמירות.

במבוגרים מעל גיל 65, ה- SSRI מהווים דאגה נוספת. מחקרים מראים כי תרופות מסוג SSRI עלולים להעלות את הסיכון עבור נפילות, שברים, ואובדן עצם. ה- SSRI יכולים גם הם לגרום תסמיני גמילה (קשיים – תגובת נסיגה) רציניים אם מפסיקים לקחת אותם בבת אחת.

תופעות לוואי נפוצות לתרופות נוגדות דיכאון מסוג SSRI:
בחילה, נדודי שינה, חרדה, חוסר מנוחה, הדחף המיני ירידה, סחרחורת, במשקל או הפסד, רעידות, הזעה, עייפות, עייפות, יובש בפה, שלשול, עצירות, כאבי ראש.

תופעות הלוואי של תרופות נוגדות דיכאון אטיפיות (atypical)

יש מגוון של סמים לדיכאון חדשות יותר מה- SSRI, בשם תרופות נוגדות דיכאון לא טיפוסית (אטיפיות), אשר היעד שלהם הוא נוירוטרנסמיטרים אחרים מלבד או בנוסף סרוטונין. הכימיקלים במוח עליהם הן משפיעות כוללים נוראפינפרין ודופאמין.

תופעות הלוואי משתנות בהתאם התרופה הספציפית. עם זאת, רבים של תרופות נוגדות דיכאון לא טיפוסי יכול לגרום לבחילה, עייפות, עלייה במשקל, עייפות, עצבנות, יובש בפה, טשטוש ראייה ועוד.

סמים נוגדי דיכאון אטיפיים כוללים:

  • (Bupropion (Wellbutrin
  • (Venlafaxine (Effexor
  • Duloxetine (Cymbalta
  • (Mirtazapine (Remeron
  • (Trazodone (Desyrel
  • (Nefazodone (Serzone

תגובת הנסיגה נוגדות דיכאון (תופעות קשות בעת הפסקת נטילת הסם)

ברגע שהתחלת לקחת תרופות נגד דיכאון, עצירה יכולה להיות קשה; להרבה אנשים ישנם תסמיני גמילה המקשים להם להיפטר מהתרופה.

אם תחליט להפסיק לקחת תרופות נוגדות דיכאון, זה חשוב לבצע זאת בהדרגתיות. אם אתה עוצר פתאום, אתה עלול להיתקל במספר תסמיני גמילה לא נעימים כגון התקפי בכי, אי שקט קיצוני, סחרחורת, עייפות, כאבים ומכאובים.
תסמיני גמילה אלה ידועים כמו הפסקת תסמונת דיכאון. תסמונת הפסקת נוגדות דיכאון היא נפוצה במיוחד כאשר מפסיקים לקחת פקסיל או זולופט. עם זאת, כל התרופות נגד דיכאון עלולות לגרום תסמיני גמילה.

דיכאון וחרדה הם סימפטומים נפוצים בעת נסיגה מתרופות נוגדות דיכאון. הדיכאון כסימפטום בעת הנסיגה, לעתים קרובות קשה יותר מאשר דיכאון המקורי שהוביל הטיפול התרופתי בסם מלכתחילה. לרוע המזל, הרבה אנשים טועים בסימפטומי הנסיגה ושבים בחזרה ליטול נוגדי דיכאון, וכך נוצר מעגל קסמים.

כדי למנוע תסמיני גמילה דיכאון, אל תחדל ליטול את נוגדי הדיכאון בבת אחת, אלא בהדרגתיות במינון המתאים, לאפשר לפחות 1-2 שבועות בין כל הפחתת המינון. הגמילה הוא תהליך העלול להימשך עד מספר חודשים, ויש צורך להיות במעקב, תחת פיקוח של רופא.

תרופות נוגדות דיכאון – עליה בסיכון להתאבדות

קיימת סכנה כי, אצל אנשים מסוימים, טיפול נגד דיכאון יגרום עלייה, ולא ירידה, בדיכאון. למעשה, ארגון המזון והתרופות האמריקני (FDA) דורש כי כל אריזות התרופות נגד דיכאון יכללו תווית אזהרה, כי גדל הסיכון להתאבדות של ילדים ובני נוער. הסיכון התאבדות גדול במיוחד במהלך החודש הראשון חודשיים של טיפול.

מי שלוקח תרופות נגד דיכאון צריך להיות בהשגחה קרובה על מחשבות והתנהגויות אבדניות. המעקב חשוב במיוחד אם זוהי הפעם הראשונה שבה האדם לוקח את נוגדי הדיכאון, או אם המינון באחרונה השתנה.
סימנים לכך שתרופה עושה דברים רעים כוללים: חרדה, נדודי שינה, עוינות, והסתה קיצונית. במיוחד אם הסימפטומים מופיעים פתאום או שיש הידרדרות מהירה. אם אתה מזהה במקום שלטי אזהרה על עצמך או אדם אהוב, יש ליצור קשר עם הרופא המטפל שלך מיד.

סימני אזהרה של נוגדי דיכאון

* מחשבות אובדניות או ניסיונות התאבדות
* דיכאון חדש או החמרה
* חרדה חדשה או החמרה
* תוקפנות וכעס
* דחפים מסוכנים

* עצבנות חדשה אן החמרה
* מרגיש נסער או חסר מנוחה
* קשיים בשינה
* היפראקטיביות אקסטרים
* שינויים התנהגותיים יוצאי דופן

אפשרויות טיפול בדיכאון

נוגדי דיכאון הם לא תרופה, ואינם מרפאות. הסם עשוי לטפל בכמה תסמינים (סמפטומים) של דכאון, אבל לא יכול לשנות את הגורם הבסיסי לדיכאון בחיים שלך. תרופות נוגדות דיכאון לא יפתורו את הבעיות שלך אם אתה בדיכאון בגלל מבוי סתום בעבודה, השקפה פסימית, או מערכת יחסים לא בריאה. זה המקום שבו תרפיה יכולה להביא שינויים בסגנון החיים.

מחקרים מראים כי תרפיה עובדת בדיוק כמו תרופות נוגדות דיכאון בטיפול בדיכאון, וזה טוב יותר למנוע הישנות הדיכאון כשמסתיימת התרפיה. בעוד תרופות נוגדות דיכאון עוזרות רק כל עוד אתה לוקח את זה, לרכישת התובנות רגשית ומיומנויות להתמודדות במהלך התרפיה, עשויה להיות השפעה מתמשכת יותר נגד הדיכאון. עם זאת, אם הדיכאון שלך היא כה חמורה, אין לך את האנרגיה להמשיך את הטיפול, טיפול קצר של תרופות נגד דיכאון עלול להגביר את מצב הרוח שלך לרמה שבה אתה יכול להתמקד בטיפול.

בנוסף לתרפיה, טיפולים יעילים אחרים לדיכאון כוללים מימוש, מדיטציה, טכניקות הרפיה, במתחים, קבוצות תמיכה, וצעדים לסיוע עצמי. הטיפולים האלה דורשים יותר זמן ומאמץ בתחילה, היתרון שלהם על תרופות לדיכאון היא שהם מגבירים את מצב הרוח ללא תופעות לוואי.

קישורים: