תרופות פסיכיאטריות: תשובות לשאלות – מאמר מאת אילן סלומון

מהי "תקופת הסתגלות" לתרופות פסיכיאטריות? האם תופעות הלוואי שאני חווה תפסקנה?
הרוקח אילן סלומון משיב לשאלות העולות לעתים קרובות בפורומים של פסיכיאטריה

שאלה: כיצד תרופות הפסיכיאטריות פועלות?
תשובה: רוב התרופות הפסיכיאטריות משפיעות על מערכת העצבים בדומה להשפעת סמים או אלכוהול. הן "מרעילות" את מערכת העצבים באופן שפוגם בהולכה החשמלית והכימית של סיבי העצב; כך מפחיתות התרופות הפסיכיאטריות את מעבר התחושות והרגשות דרך תאי העצב. זה כאילו שמנו וילון שחוצץ (מפריד) בינינו לבין התחושות הלא נעימות, וכך באופן זמני האדם מרגיש שחרדות, כאבים נפשיים וגופניים, עצבנות או דיכאון פחתו, ונוטה באופן שגוי להאמין כי נעלמו לתמיד.  
שאלה: התחלתי לקחת תרופה פסיכיאטרית, ואני סובל מתופעות לוואי. האם הן תפסקנה לאחר "תקופת הסתגלות"?
תשובה: כאשר מתחילים לקחת תרופה פסיכיאטרית, הגוף "מתנגד" ומגיב בד"כ באופן שלילי. זוהי תגובת התגוננות טבעית – הגוף מרגיש שמחדירים אליו חומר כימי מזיק. "הרעלת" מערכת העצבים מתבטאת בצורה של תופעות לוואי כגון טשטוש, בחילה, כאבי ראש, עצבנות וכו', שהן איתותי אזהרה של הגוף.
לאחר מספר ימים או שבועות (תלוי בסוג התרופה) קורים לרוב שני דברים:
1.      הגוף "נכנע" לחומר הכימי, והתנגדותו פוחתת.
2.      התרופה עצמה, כחלק מפעולתה, גורמת לירידה ביכולת לחוש ולהרגיש, האדם "מרגיש פחות" גם את תופעות הלוואי בעוד ש"הרעלת" מערכת העצבים נמשכת.
האשליה שתופעות הלוואי פחתו  גורמת לאדם לחשוב ש"תקופת ההסתגלות" חלפה כביכול,
אולם בפועל, התרופה ממשיכה לגרום לנזק לגוף, ורק איתותי האזהרה פחתו.
אם תרופה פסיכיאטרית גורמת לי לתופעות לוואי, האם ייתכן שזה בגלל "מינון נמוך מדי" ועלי להגביר את המינון?
תשובה: "מינון נמוך מדי" של תרופה פסיכיאטרית הוא למעשה המצב בו כמות החומר הכימי אינה גדולה מספיק כדי "להכניע" את הגוף כמתואר לעיל, ואינה גורמת למספיק אלחוש כדי לגרום לאדם שלא לחוש את תופעות הלוואי. במצב זה, הגוף אינו מחליש את איתותי האזהרה שלו לגבי התרופה, והמטופל ממשיך לחוש אותם בעוצמה חזקה.
הפתרון להרעלת מערכת העצבים אינו יכול להיות הגדלת המינון. מטופל שמבין שהתרופה שהוא נוטל אינה מיטיבה עם גופו צריך לדרוש מהרופא להפסיק את השימוש בה. כמובן שבמקרה כזה הגדלת המינון תגרום נזק רב יותר למערכות הגוף השונות.
שאלה: תרופה פסיכיאטרית הפסיקה להשפיע. האם איאלץ להגדיל את המינון?
תשובה: כמו בשימוש בסמים, גם בתרופות פסיכיאטריות קיים מנגנון של התרגלות לתרופה – שבו אותה כמות של תרופה כבר לא יוצרת את אותה השפעה, ולאחר זמן מה התחושות שהמטופל ניסה להימנע מהן מופיעות מחדש ביתר עוצמה. דרושה כעת כמות גדולה יותר מן התרופה על מנת להשיג את אותה מידה של חסימה של התחושות הקשות. כך הופכים אנשים שנוטלים תרופות פסיכיאטריות למטופלים כרוניים בתרופות אלה. אדם שמבין את הנקודה הזו יעשה כמובן הכול כדי להימנע מלכתחילה מליטול תרופה פסיכיאטרית, או ייטול אותה רק במצבים הקיצוניים ביותר וגם אז ישאף לקצר ככל האפשר את משך נטילתה.
שאלה: יש לי תופעות שלא היו לי כשהתחלתי ליטול את התרופה. מדוע זה קרה ומה עלי לעשות?
תשובה: התרופות הפסיכיאטריות, כמו תרופות אחרות, גורמות עם הזמן נזק למנגנונים הטבעיים של הגוף. מכיוון שהתרופות הן חומרים שומניים, יש להן נטייה להיאגר ברקמות הגוף השונות. הנזקים שהן גורמות באים לידי ביטוי בתופעות כגון השמנה, הפרעות לחשיבה, פגיעה בזיכרון ובתפקוד המיני, בהידרדרות של בלוטות ואיברים פנימיים כמו הכבד והכליות, בנזק לתפקודי הגוף כמו אי שליטה במתן שתן, תנועות לא רצוניות ועוד. תיתכן גם החמרה בתופעות הפסיכיאטריות והופעתן של הפרעות פסיכיאטריות נוספות שלא התקיימו לפני תחילת הטיפול (כמו למשל להגיע ממצב של דיכאון למצב פסיכוטי). שימוש ממושך בתרופות פסיכיאטריות עלול לגרום נזקים ללב, למוח ולכלי הדם ואף לקצר את תוחלת החיים. על פי התזונאית הידועה אדל דייויס שחקרה את הנושא, השימוש בתרופות פסיכיאטריות יוצר חוסרים תזונתיים שאינם מתמלאים על ידי התזונה הרגילה. חוסרים במרכיבי תזונה אלה גורמים עם הזמן לחוסר יכולת של איברי הגוף לתפקד באופן מיטבי מול עומס יוצא דופן של חומרים רעילים אלה, וכך נוצרים שיבושים בלתי הפיכים.
הפעולה בה כדאי לנקוט היא, בתיאום עם רופא, להפחית ככל האפשר את מינוני התרופות בעזרת תוספי תזונה שונים, ולנסות להיגמל מהתרופות לחלוטין במקרים שהדבר עדיין אפשרי.
שאלה: כיצד להיגמל מתרופה פסיכיאטרית?
תשובה: לאחר שימוש בתרופות פסיכיאטריות לתרופה של מספר חודשים בלבד, קיים סיכוי טוב לגמילה מלאה, במיוחד במקרים שהאדם לא עבר התקף פסיכוטי קשה ולא קיבל מינונים גבוהים מדי של תרופות אנטי פסיכוטיות. מעבר לכך, הסיכוי להגיע לגמילה מלאה הולך ופוחת.
לאחר שנים של שימוש, גמילה מלאה מתרופות פסיכיאטריות הינה בדרך כלל בלתי אפשרית. לכן יש לשקול היטב לפני שמתחילים להשתמש בתרופות פסיכיאטריות.

גמילה מתרופות פסיכיאטריות צריכה להתבצע בפיקוח רפואי, שכן הפחתת צריכת התרופות עלולה לגרום לעיתים להחמרה ניכרת בתופעות הנפשיות וחייבת להיעשות באופן מבוקר והדרגתי ביותר. כפי שנאמר לפני כן, קיימים תוספי תזונה רבים שיכולים להקל על תהליך זה.

להדרכה נוספת, ראה מאמר גמילה מתרופות פסיכיאטריות

מוגש כשירות לציבור מאת עמותת מגן לזכויות אנוש

 

יהודה קורן
דובר
 עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
www.cchr.org.il
אתר בינלאומי
נייד:3350928 052
טל' 7312875 03
טלפון עמותה: 5660699 03

יהודה קורן
דובר
 עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
www.cchr.org.il
אתר בינלאומי
נייד:3350928 052
טל' 7312875 03
טלפון עמותה: 5660699 03

"הפרעות קשב וריכוז? אין דבר כזה"

"הפרעות קשב וריכוז? אין דבר כזה"  , נטעלי גבירץ | mako | 06/01/14

נוירולוג בשם ריצ'רד סול טוען בספר חדש שמעורר סערה כי אין להתייחס ל-ADHD כבעיה כוללת, אלא כצירוף של תסמינים. לדבריו, בכל אבחון וטיפול יש לבדוק מהן הבעיות הנוספות שיש למטופלים חוץ מנטייה להיסח הדעת. "אנשים מאובחנים בהפרעת קשב רק כי היא נמצאת בכל מקום", הוא אומר

"מפתחים סיבולת לכדורים הללו" (אילוסטרציה)- צילום׃ אילוסטרציה – shutterstock – עיבוד גרפי – חדשות 2

כיום, אם הורה לא יודע מה משמעות צירוף האותיות ADHD, כנראה שנחת אמש מכוכב מאדים. בעיות הקשב והריכוז הפכו כה נפוצות, והאבחונים להן כה רבים, עד שנדיר שהורה לא ימצא את עצמו מביט בילדיו הפרטיים ומנסה לאבחן בהם את התסמינים. בשנות התשעים המוקדמות, מצב זה היה מיוחס לחמישה אחוז מהאוכלוסיה, ואילו היום מדובר ב-11 אחוז, והמספר רק עולה. נוירולוג בשם ריצ'רד סול טורף את הקלפים בספר חדש, שלפני שיצא כבר מעורר סערה גדולה, כשהוא טוען שהאחוז האמיתי הוא אפס מאופס, ושלדעתו אין בכלל דבר כזה ADHD.

"ריטלין: מסלול של התמכרות"

הספר, "ADHD אינו קיים: האמת על הפרעת הקשב והריכוז" ייצא בחודש הקרוב והוא מגיע לאחר קריירה ארוכה של טיפולו המסור של ד"ר סול בפציינטים שמתלוננים על חוסר יכולת להתרכז והיפראקטיביות. סול משוכנע ש-ADHD אינה מחלה כלל, אלא רק צירוף של תסמינים שאוגדו יחד, ושאין לתייג את האנשים במחלה, שקיבלה מקום של כבוד בספר הפסיכיאטריה האמריקני.

"הטיפול בתסמינים אלה כבמחלה זו טעות איומה", אומר סול. "דמיינו שאתם הולכים לרופא עם כאבי בטן קשים, ושנותנים לכם רק משככי כאבים. התוצאה עשוי להיות שתצאו מהרופא ללא כאב ותמותו מאפנדיציט מאוחר יותר. כיום אנשים מאבחנים את עצמם בהפרעת קשב וריכוז רק כי היא נמצאת בכל מקום כיום, לפעמים כי הוריהם מעוניינים שישבו בשקט וילמדו, ולפעמים כי הם רוצים להניח את ידיהם על סמים כמו ריטלין. התרופות הללו הן מעוררות, וככל שלוקחים אותן יותר מפתחים להן סיבולת גבוהה יותר, מה שמוביל פעמים רבות למסלול של התמכרות".

סול מתאר את השתרשות המושג, שנכנס לראשונה לספרי הרפואה בשנת 1980, ומאז תחת ההגדרה נכנסו עוד ועוד סימפטומים. ככל שנוספו עוד תת-הגדרות להגדרה, כך עלה באופן עקבי מספר המאובחנים בה. "כעת מדובר באחד מתשעה ילדים בארה"ב, כששני שליש מהם ממין זכר, המתוייגים כסובלים מ-ADHD", מספר סול, "ושני שליש מאלה מקבלים תרופות. התיוג הוא תירוץ טוב, כמו קביים נוחים שכולם רצים להיעזר בהם. בטיפולים שאני עושה אני תוהה כבר שנים רבות מהן הבעיות הנוספות שיש למטופלים חוץ מנטייה להיסח הדעת. התברר, למשל, שילדה אחת בה טיפלתי הפריעה בכיתה כל הזמן כי לא ראתה את הלוח. היא הזדקקה למשקפיים ולא לתרופות. גבר בן 36 שהצהיר על עצמו שהוא מכור למשחקי מחשב וסובל מבעיות קשב וריכוז, התברר ששותה יותר מדי קפה ולא ישן כמעט בלילה. היו לו הפרעות שינה חמורות, שטופלו בהצלחה בעזרת מכון שינה. לא מעט אנשים באו וביקשו מרשם, וכששאלתי שאלות עומק, פשוט ברחו מהקליניקה. אחד אחרי השני, גיליתי שלמטופלי יש בעיות שאינן קשורות ב-ADHD. טורט, OCD, תסמונת X שביר, אוטיזם, קשיי למידה כמו דיסקלקוליה, דיסגרפיה או דיסלקציה, קשיים בשמיעה ובראייה, ולפעמים חוסר התאמה מנטלית בין הילד למערכת החינוך".

סול מודה שהוא יוצא דופן בתחומו. "קולגות רבות שלי רושמים מרשמים לריטלין לאחר בדיקה מאוד שטחית של מספר שאלות קצרות", הוא אומר. "יש אפילו דבר שנקרא 'מבדק שתי הדקות', שתי דקות אלה יכולות להוביל לחיים שלמים של תופעות לוואי. הכדורים המעוררים הללו יכולים ליצור בעיות רבות, מחרדות, דרך דכאון ועד בעיות שינה חריפות. שימוש מתמשך בתרופות עשוי לגרום לשינויים קיצוניים במשקל, אובדן זיכרון, התנהגות אובדנית ועוד".

"אכן כמות האבחונים מאוד עלתה ועמה גם כמות התרופות שניתנות", אומרת מירב שקד טולדנו, עובדת סוציאלית קלינית ממכון א"מ הדרך לטיפול בקשיי קשב וריכוז בשיטת נוירופידבק. "ל-ADHD יש בסיס התפתחותי מולד – מדובר בעיכוב בהבשלה של מנגנוני הוויסות והשליטה במח. בתוך כך, למי שאכן סובל מכך יש אישיות ייחודית ולעתים ולקויות נוספות שיש לטפל בהן. לא לכל מי שקצת קופץ בכיסא יש את ההפרעה. אני מאוד נגד האבחונים והשאלונים הקצרים הללו, וקל לענות עליהם על מנת להטות את התוצאה. במכונים שלנו אנו עושים אבחון אובייקטיבי, בעזרת מכשיר כמו EEG, שמודד את הפעילות המוחית. בניגוד לאבחונים הרגילים, אין פה שום עניין סובייקטיבי. העולם הרפואי יודע שהאבחונים המילוליים בעייתיים, ויש כינוס עכשיו של איגוד הרופאים שמאוד מתנגד לנושא הזה. גם משרד הבריאות הוציא הנחיות יותר מחמירות. וכן, יש מקרים של אנשים שמבקשים טיפול לאחר שהם עצמם, או הסביבה אבחנו אותם, ואנו בודקים את הפעילות המוחית ואומרים להם שאין להם כלל ADHD".

ה-FDA מזהיר: ריטלין עלול לגרום לזיקפה מסוכנת

ה-FDA מזהיר: ריטלין עלול לגרום לזיקפה מסוכנת , ד"ר איתי גל  18.12.13 , ynet

לידי ה-FDA הגיעו דיווחים על משתמשים צעירים, בני 8 עד 33, שטופלו בתרופות להפרעות קשב וריכוז וסבלו מ"פריאפיזם" – זיקפה ממושכת וכאבים באיבר המין, שעלולה לגרום נזק בלתי הפיך. כעת הם מזהירים: יש לשים לב אם הדבר קורה – ולפנות מיידית לטיפול רפואי

אזהרה מפני תופעת לוואי חדשה לתרופה ריטלין: מינהל המזון והתרופות האמריקני (ה-FDA) מזהיר היום (ד') כי תרופות להפרעות קשב וריכוז עלולות לגרום לזיקפה ממושכת וכאבים באיבר המין. האזהרה ניתנה בעקבות דיווחים על משתמשים בריטלין, קונצרטה ותרופות נוספות ל-ADHD שסבלו מהתופעות הללו, שעלולות לגרום לנזק בלתי הפיך לפין.

התופעה ממנה מזהיר ה-FDA נקראת פריאפיזם. מדובר בזיקפה קבועה שאינה חולפת למעלה מארבע שעות ומלווה בכאבים עזים. הזיקפה אינה קשורה לריגוש מיני, למחשבות או פעולות בתחום הסקס.

בזיקפה רגילה מתרחש תחילה שחרור של שריר בפין, המאפשר לדם עורקי לחדור לתוך האיבר באופן מוגבר, כך שהורידים בפין נלחצים ונסגרים, והדם שחדר נכלא בתוך הרקמה הספוגית בפין. לאחר האורגזמה והפליטה נפתחים הוורידים, ועורקי הדם שמובילים לפין נסגרים. אז יוצא כל הדם שנאגר בפין, והוא חוזר לגודלו המקורי.

לעומת זאת בפריאפיזם הורידים אינם נפתחים לאחר הפליטה, והעורקים ממשיכים להזרים דם לפין ואינם נסגרים. התוצאה היא זיקפה ממושכת, הגורמת לכאבים עזים. ללא טיפול מיידי עלול הפריאפיזם לגרום לנזק בלתי הפיך לאיבר המין הגברי.

ל-FDA הגיעו בין השנים 1997 ל-2012 סך של 15 דיווחים על מטופלים שחוו זיקפה ממושכת ומכאיבה. גילם הממוצע של המטופלים עמד על 12.5 שנים, והוא נע בין מטופלים בני שמונה עד 33.

חלק מהמטופלים דיווחו על זיקפה כאשר מינון התרופות הוגדל, ואילו כאשר הפסיקו ליטול את התרופות להפרעות הקשב והריכוז נעלמה התופעה. שניים מהמטופלים נזקקו לניתוח באיבר המין כדי להפחית את הזיקפה.

ב-FDA מבהירים כי אף שמדובר בתופעת לוואי נדירה, היא עלולה להסתיים בנזק בלתי הפיך לפין ולצורך בניתוח, וכי על הרופאים לעקוב גם אחר תסמין זה בקרב המטופלים הנוטלים את התרופות להפרעות קשב וריכוז.

ריטלין: נחקרת מעל 20 שנה

אין כמעט תרופה שנחקרה יותר מהריטלין בעשורים האחרונים. מאות מחקרים שבוצעו בקרב מטופלים הסובלים מהפרעות קשב גילו שהריטלין אינו גורם להתמכרות אם הוא נלקח במינונים שהותאמו על ידי רופאים. התרופה מסולקת במהירות מהגוף כך שאינה מצטברת ולכן הסיכונים לטווח ארוך נמוכים מאוד. למעשה נתגלה שמטופלים שנטלו ריטלין תחת פיקוח רפואי הפחיתו את הסיכון להתמכר לאלכוהול ולסמים.

יעילות הריטלין ודומותיה (כמו קונצרטה) גדולה יותר כשהיא משולבת בטיפול פסיכותרפי. כיצד אם כן מצליחה תרופה מעוררת לטפל בהפרעות קשב ולשפר ריכוז? מעריכים שהריטלין מווסת את מערכות הקשב והערות ומתאים אותן לסביבה. כך משתפרת היכולת להתמקד ולברור את הקלט הרצוי מבין שלל הגירויים.

החומר מתילפנידייט, ממנו מורכב הריטלין, משפיע על מערכת העצבים המרכזית. פעולתו דומה לפעולת הקפאין, אם כי בעוצמה רבה יותר – עוצמה שמתקרבת לזו של סמים ממריצים דוגמת אמפטאמינים. מחקר שנערך לאחרונה בארצות הברית, ושעשה שימוש בהדמיות דיגיטליות של המוח, העלה שהריטלין מצליח להגביר את רמתו במוח של המעביר העצבי דופאמין. החוקרים מעריכים שהריטלין מגביר את שחרור הדופאמין ובכך משפר את יכולת הריכוז והמיקוד של מטופלים שאצלם התגלו אותות חלשים של דופאמין.

ככל תרופה, גם הריטלין ודומותיה טומנות בחובן תופעות לוואי, אם כי נדירות, ובהן ירידה בתיאבון, כאבי ראש, קשיים בהירדמות, כאבי בטן, טיקים ועצבות. עם הפרסום האחרון של ה-FDA, כוללות תופעות הלוואי גם את תופעת הפריאפיזם.

לא כל רופא רשאי לרשום תרופה להפרעות קשב. הריטלין, הקונצרטה ותרופות אחרות להפרעות קשב נרשמות על ידי נוירולוג ילדים, פסיכיאטר ילדים או מומחה ברפואת ילדים שעבר הסמכה מיוחדת של משרד הבריאות.

קישורים:

ריטלין קונצרטה סיכונים תופעות לואי – אילן סלומון – שמי אילן סלומון, אלפי הורים נעזרו בי בשנים האחרונות, ועזרו לילדיהם להצליח בבית הספר בלי ריטלין, קונצרטה וסמים אחרים. להלן כמה שאלות ותשובות שהורים שואלים:

ריטלין קונצרטה סיכונים תופעות לואי – אילן סלומון


שמי אילן סלומון, אלפי הורים נעזרו בי בשנים האחרונות, ועזרו לילדיהם להצליח בבית הספר בלי ריטלין, קונצרטה וסמים אחרים. להלן כמה שאלות ותשובות שהורים שואלים:

שאלה: אמרו לי שריטלין איננו סם. מדוע אתה מכנה אותו כך?

תשובה: ריטלין (או בשמו הכימי מתיל פנידאט) נמצא בארץ תחת 'פקודת הסמים המסוכנים'. סמים אלה מאוחסנים בכספת של בית המרקחת יחד עם תרופות נרקוטיות (שגורמות לשיכוך כאבים חזקים) כגון מורפין. סמים אלה נמצאים תחת פיקוח עקב נטייה של צרכני סמים להשתמש בהם כתחליף לסמי הרחוב הקשים שהם נוטלים. הוא דומה במבנהו הכימי, בהשפעתו ובמנגנון הפעולה שלו במוח לקוקאין, לאקסטזי, ולמתאמפתאמין (קוקאין קריסטל). משפחה כימית זו קרויה: אמפטאמינים. האמפטאמינים הם כולם סמי מרץ. הם מאופיינים בגרימת ערנות מוגברת, אולם גם בדיכוי התיאבון, עצבנות, חוסר שינה, דיכאון, אפטיות, תלות, וכן מחשבות שווא עד כדי התנהגות פסיכוטית בעת הנטילה או במהלך גמילה.

חברת התרופות ג'ונסון אנד ג'ונסון תשלם 2.2 מיליארד דולר על שיווק לא חוקי של הסמים הפסיכיאטריים אינווגה וריספרדל

מאמר מהניו יורק טיימס , קייטי תומס , 4.11.2013

ג'ונסון אנד ג'ונסון הסכימה לשלם יותר מ 2.2 מליארד דולרים בקנסות פליליים ואזרחיים כדי ליישב האשמות על קידום לא תקין את התרופה האנטי פסיכוטית ריספרדל למבוגרים, ילדים ואנשים עם נכויות התפתחותיות אמר משרד המשפטים האמריקאי.

זהו ההסכם עם חברת התרופות השלישית בגודלה בארצות הברית, והגדול ביותר בשורה של מקרים האחרונים המעורבים בשיווק של תרופות אנטי פסיכוטיות, ותרופות נוגדי פרכוסים לחולי דמנציה ומבוגרים. זה חלק ממאמץ בן עשר שנים על ידי הממשלה הפדרלית כדי להחזיק את ענקיות הבריאות – וחברות תרופות אחרות על שיווק שלא כדין תרופות כדרך לשלוט בחולים עם דמנציה בבתי אבות, ובילדים עם לקויות התנהגות מסוימות, למרות הסיכונים הבריאותיים של התרופות .

ההסדר , המחייב את אישורו של שופט פדרלי , ישמש גם לפתור האשמות כי החברה קידמה בצורה בלתי הולמת שתי תרופות אחרות , התרופה אי ספיקת לב Natrecor ואינווגה (Invega ) , תרופה אנטי פסיכוטית חדשה יותר.
….
כחלק מההסדר , ג'ונסון אנד ג'ונסון הסכימה להודות באשמה לעוון פלילי, הכרה בכך שזה ששיווקה בצורה לא תקינה ריספרדל לאנשים מבוגרים לשימושים לא מאושרים. החברה מודה בהאשמות לחלק האזרחי של השיווק, הכולל טענות כי החברה קידמה את השימוש בתרופה בילדים ונכים, כמו גם ששילמה שוחד לרופאים ורוקחים בתמורה לכתיבת יותר מרשמים. החברה תשלם קנסות פליליים של $  485,000,000 וקנסות אזרחיים של $ 1720000000 . הקנסות האזרחיים גם פותרים האשמות דומות שהוגשו על ידי 45 מדינות.

……..

פקידי ג'ונסון אנד ג'ונסון ניסו להרחיב את השוק לריספרדל לחולי דמנציה מבוגרים זמן קצר לאחר שהתרופה אושרה בשנת 1993 לטיפול בתסמינים של הפרעות פסיכיאטריות, על פי מסמכי בית המשפט הפדרלי. התרופה, אשר שמה הגנרי ריספרידון , נוסתה בעיקר בחולי סכיזופרניה, ומנהל התרופות הפדרלי דחה שוב ושוב את המאמצים של החברה להרחיב את השימוש בתרופה לחולי דמנציה מבוגרים , על פי הדיווחים .

אבל ג'ונסון אנד ג'ונסון, אמרו פקידים פדרליים , חתרה שווק ריספרדל לחולים גריאטריים. החברה יצרה כוח מכירות ייעודי, כדי לקדם את התרופה לרופאים שטיפלו בעיקר בחולים מבוגרים.

………

פקידים הפדרליים אמרו כי החברה ידעה שריספרדל מציב סיכונים בריאותיים חמורים לאנשים מבוגרים , כמו סיכון מוגבר של שבץ, אבל זה לא היה איכפת להם. מאוחר יותר עודכנה התווית של התרופה להזהיר מפני שימוש בתרופה בחולים מבוגרים עם דמנציה.

במהלך תקופה זו, ריספרדל היה בין התרופות הנמכרות ביותר של החברה. ב- 2004, למשל , ריספרדל הביאה כ-3.1 מליארד דולרים במכירות , והיוו כ -5 אחוזים מסך ההכנסות של חברת Johnson &; Johnson באותה השנה , על פי דיווחי חברה.

ג'ונסון אנד ג'ונסון לא הייתה החברה היחידה שמשווקת תרופות לחולי דמנציה מבוגרות ומתקני הטיפול לטווח הארוך שבו התייחסו אליהם . בתוך חמש השנים האחרונות, פקידים פדרליים הגיעו להסכמים דומים לגבי זיפרקסה , שנעשו על ידי אלי לילי ; סרוקוול  Seroquel , שנעשה על ידי חברת AstraZeneca , ו- וDepakote , על ידי אבוט , שכרגע הוא AbbVie .

תובעים הפדרליים אמרו, כחלק מההסדר האזרחי, כי ג'ונסון אנד ג'ונסון קידמה את השימוש בריספרדל באנשים עם מוגבלויות וילדים, למרות שהחברה לא קיבלה ה-FDA אישור לשיווק לילדים עד 2006.
ג'ונסון אנד ג'ונסון ידעה שילדים רגישים לסיכונים בריאותיים מסוימים מנטילת ריספרדל , לרבות האפשרות שבנים יכולים לפתח שדיים באמצעות ייצור מוגבר של ההורמון פרולקטין , פקידים פדרליים אמרו.

קישורים:

מרשם לאסון: מה עושים כשמתמכרים לתרופות

מרשם לאסון: מה עושים כשמתמכרים לתרופות – זה מתחיל בניסיון תמים להתגבר על כאב ראש או לטפל בנדודי שינה, והופך להתמכרות מסוכנת לתרופת מרשם, לחוסר שליטה במינונים והקהיית הרגשות. יד הרופאים אמנם קלה על הדק התרופות, אבל לא מעט סכנות טמונות בהתמכרות שהפכה למגפה בעולם המערבי. איך יוצאים מזה? – ד"ר אילן טל ואינה ארצי , נובמבר 2013

הופכים תלויים בתרופות: עם השנים עולה תדירות השימוש של סטודנטים בתרופות מרשם, כך מראה מחקר שנערך לאחרונה בארצות הברית. סטודנטים אלה משתמשים בתרופות לשם התמודדות עם מצוקות שאינן בהכרח רפואיות או להתוויות שונות מאלו המקוריות של התרופה. התמכרות לתרופות מרשם היא תופעה מוכרת, ובארצות הברית מוגדרת כמגפה של ממש.

אבל לא מדובר רק בסטודנטים. גם בני נוער, מבוגרים וקשישים מוצאים את עצמם משתמשים בתרופות מרשם שונות גם ללא רקע של התמכרות, ולבסוף מוצאים את עצמם בלי יכולת להפסיק. התמכרות חדשה זו כה נפוצה, עד כדי כך שמחקרים מראים כי שיעור התמותה בארצות הברית ממנת יתר של תרופות מרשם "תמימות" כמו תרופות אנטי-חרדתיות, משככי כאבים וכדומה גבוה יותר משיעור התמותה ממנת יתר של סמי רחוב וסמים מסוכנים כמו הרואין וקוקאין.

גם בארץ התופעה צוברת תאוצה, אך המודעות הנמוכה לה בציבור מקשה על הסובלים מההתמכרות ועל בני משפחותיהם לזהות את מקור השינוי לרעה שחל בחייהם. ההתמכרות מקשה מאוד על היכולת של אנשים אלו למצוא מזור לכאביהם הפיזיים ובמידה גדלה והולכת גם לכאביהם הרגשיים, כך שהם חשים חוסר ברירה ונוטלים שוב את תרופות המרשם – שכבר לא עוזרות.

המדרון החלקלק

תרופות מרשם ניתנות על ידי רופא מתוך צורך אובייקטיבי. כולנו זקוקים מדי פעם לעזרה רפואית-תרופתית כדי להתמודד למשל עם מיגרנה מציקה, בעיות שינה, כאב שיניים עז וכדומה. אחרים זקוקים לסיוע תרופתי במשך תקופה קצרה כדי להתמודד עם אחד משני הקשיים הנפוצים ביותר בעידן המודרני: דיכאון וחרדה. שימוש כזה בתרופות מרשם הוא לגיטימי ופעמים רבות הכרחי.

עיקר השימוש בתרופות מרשם מתחיל בפיקוח ובהמלצה רפואית. אלא שאף שתחילת השימוש מוצדקת בלא מעט מן המקרים, הוא הופך ל"שימוש לרעה" ולאחר מכן להתמכרות שעלולה להיות מסכנת חיים. בלי לשים לב, אנשים הנוטלים תרופות מרשם באופן לא מבוקר הופכים את השימוש בכדור מחד-פעמי ונשלט לתלותי, ללא ביקורת על הכמות, התדירות ומשך השימוש. השימוש אף עלול להפוך לפוגעני, המגביר את סבילות הגוף כלפי התרופה.

שימוש לרעה לא רק שאינו מסייע בשיכוך הכאבים או פתרון הבעיה הראשונית, אלא מנטרל את יכולתו של האדם לתפקד באופן עצמאי.

במקרים מסוימים, אנשים משתמשים בתרופות מרשם כדי לנסות להתגבר על התמכרות קיימת. מכורים לאלכוהול מנסים להיגמל על ידי שימוש בתרופות מרשם, או מנסים להתגבר על הצורך האובססיבי לשבת מול המחשב או להמר באמצעות תרופה.


כולנו זקוקים מדי פעם לעזרה רפואית-תרופתית (צילום: shutterstock)

למה דווקא תרופות?

בדומה להתמכרויות אחרות, שורש ההתמכרות לתרופות הוא בקשיים נפשיים, דיכאון, לחץ, סטרס, התמודדות עם טראומה ומצוקות גופניות שונות, בעיקר כאבים כרוניים. הפתרון של כולם מתנקז לשימוש לרעה בתרופות, כיוון שנטילת התרופות פשוטה יחסית ונחשבת לגיטימית, וזהו הפתרון שמספקת המערכת הרפואית בתחילת הדרך.

נראה שבעולם המערבי היד קלה על ההדק בכל הקשור בצריכה תרופות, ואנשים תופסים את השימוש בהן כדרך מהירה, נוחה, מוצדקת ויעילה להתמודד עם בעיות שונות.

רוב האנשים יפנו לנטילת תרופה כאשר יחלו בשפעת בחורף, ולא יחשבו פעמיים כשהמיגרנה תתקוף והרופא ימליץ על תרופה טובה. הבעיה היא שהרגל זה נצרב עמוקות באופן שבו האדם תופס עצמו כמסוגל להתמודד עם קשיים בחייו.

לא פעם אנו רואים שמכורים לתרופות מרשם הם חסרי כלים לוויסות עצמי ואינם מסוגלים למצוא בעצמם את היכולות להתמודד עם אירועים בחייהם ללא עזרה חיצונית. הרגל זה הופך לרועץ שבעתיים כאשר הם חווים תסמונת גמילה בעת ניסיון להפסיק את השימוש בתרופות וכאשר הם מנסים להתמודד עם העליות והירידות של החיים ללא ה"קסם" שמחולל הכדור. לפעמים, הקושי להישען על יכולות פנימיות שלא נבנו כראוי לאורך השנים מחזיר אותם לשימוש בתרופות, והפעם ביתר שאת.

סוגי התמכרות לתרופות

התמכרות לתרופות מרשם מערבת בדרך כלל תרופות מרגיעות המדכאות את מערכת העצבים המרכזית, וניתן לחלקה לכמה סוגים עיקריים:

1. התמכרות למשככי כאבים. מדובר בהתמכרות לתרופות פשוטות לכאורה, מאדוויל ואקמול ועד מורפיום לסוגיו, הנובעת מהצורך להתמודד עם כאבים כרוניים (למשל כאבי גב) או כאבים הנובעים מטראומה כמו תאונות דרכים. בהיעדר פיקוח רפואי או בקיומה של נטייה מוקדמת להתמכרות, השימוש במשככי כבאים עלול להפוך לבלתי מבוקר ולצריכה גדלה והולכת של התרופה.

בהיעדר פתרון רפואי אחר ובהיעדר ניסיון להפסיק את הטיפול התרופתי, יכולתו של משכך הכאבים לסייע בהתמודדות עם הכאב הולכת ופוחתת, המטופל מפתח לו סבילות ונאלץ להגדיל את המינון כדי לחוש את ההקלה שהיה רגיל אליה. ללא הגדלת המינון, עלולה להופיע תסמונת גמילה.

תסמונת הגמילה ממשככי כאבים דומה לתסמונת גמילה מהרואין, ופעמים רבות נמנעים בגללה אנשים מהפסקת השימוש במשככי הכאבים – ולא רק מהפחד מהכאב עצמו. בהיעדר הכוונה רפואית, התפתחות של תלות פיזיולוגית ורגשית במשככי כאבים עלולה להיות מהירה.

2. התמכרות לכדורי שינה ולתרופות הרגעה (נוגדי חרדה). התמכרות לכדורי שינה נפוצה בקרב מבוגרים המתמודדים עם קשיי שינה ועם הזמן אינם מצליחים להירדם ללא התרופות, כך שהם מאבדים את השליטה על שימוש מאוזן בתרופה.

צעירים הנוטלים תרופות שינה עושים זאת כדי להתמודד עם קושי נפשי (בדרך כלל דיכאון או חרדה). בעזרת כדור השינה הם מצליחים לישון כמה שיותר ובעיקר מצליחים להתרחק מהמצוקה הנפשית.

באופן דומה, התמכרות לתרופות הרגעה עלולה להתרחש בשל שימוש לא מבוקר או בשל שימוש לרעה, בעיקר לאור הצורך להתמודד עם מצבי חרדה חוזרים. במקרים שבהם השימוש בתרופות ההרגעה אינו מסייע, יש המשלבים בין תרופות ואלכוהול, שימוש מסוכן ביותר שבוודאי שמעיד על התמכרות ואף הופך את הגמילה לקשה ומסוכנת.

3. התמכרות לריטלין. אחת התופעות השכיחות בשנים האחרונות היא התמכרות לריטלין, בעיקר בקרב בני נוער. אמנם מדובר בתרופה שרק נוירולוג או פסיכיאטר אמור לרשום, אך כיום גם רופאי משפחה רושמים אותה וניתן להשיגה באופן לא חוקי בצורה פשוטה יחסית.

ריטלין הופך לעתים לסם ממריץ חוקי לכאורה, אך התמכרות לריטלין יכולה להגיע למצבי קיצון ובהם תופעות לוואי כמו הזיות, מצבים פסיכוטיים, חרדה, אי-שקט, תוקפנות ועוד.


נוטלים כדורי שינה כדי להתמודד עם קושי נפשי (צילום: shutterstock)

איך מטפלים בהתמכרות?

המסלול מצריכה חד-פעמית להתמכרות זהה כשמדובר באלכוהול, הימורים או תרופות מרשם. באותו אופן, גם תסמונת הגמילה זהה לזאת של גמילה מסמי רחוב, ולעתים אף קשה יותר.

ברוב המקרים מיידעים רופאי המשפחה את מטופליהם באשר לסיכוי שיסבלו מתסמונת גמילה בהיעדר התרופה, וכן באפשרות להתפתחות של תלות והתמכרות פיזיולוגית. לעומת זאת, המודעות לאפשרות של התמכרות נפשית לתרופות מרשם נמוכה הרבה יותר, כשלמעשה זהו הקושי העיקרי בהתמכרות. אנשים המכורים לתרופות מרשם הפכו את השימוש בכדור להרבה יותר מאשר דרך להתמודד עם בעיה פיזיולוגית. עבורם, הכדור מעלים כאב חזק או מצליח להשרות שינה, אבל גם מפיג את כאב הלב, מטשטש את הדיכאון, מאלחש את החרדה ומשכיח את הבדידות והקושי הנלווים לבעיות הפיזיות.

תרופות מרשם הופכות לדרך פשוטה, חוקית ולגיטימית לברוח מהצרות הנפשיות והגופניות שנערמו במשך הזמן, אבל כשהחבל משתחרר קצת יותר מדי והשליטה חומקת מבין ידיהם מגלים המכורים שבלי התרופה או הגדלת המינון הם סובלים כפול, פיזית ורגשית. החרדה עוצמתית יותר, הדיכאון משתק ובעצם בלי הכדור אין להם יכולת לתפקד.

טיפול בהתמכרות לתרופות מרשם מחייב הרבה יותר מהתגברות על תסמיני הגמילה והתאוששות פיזית. זהו תהליך משמעותי של חשיפת הקשיים הרגשיים שהובילו מלכתחילה להתמכרות, מציאת פתרונות חלופיים ובריאים יותר להתמודדות עמם, חיזוק המשאבים והכוחות הפנימיים של האדם שיאפשרו לו להתמודד בעצמו עם קשייו ובניית אורח חיים טוב יותר שישפר את איכות החיים.

הדרך לפתרון אינה מורכבת, אך דורשת מהאדם ולעתים גם מבני משפחתו להתגייס למען עצמו כדי להחזיר לחייו את השקט את החיוך.

ד"ר טל הוא פסיכיאטר מומחה ומנהל הקליניקה לתמיכה רגשית ונפשית; אינה ארצי מטפלת בהתמכרויות.

קישורים:

סטרטרה – סיכון לאובדנות בקרב ילדים ומתבגרים

סטרטרה – סיכון לאובדנות בקרב ילדים ומתבגרים

מנהל התרופות האוסטרלי פירסם כי סטרטרה, תרופה להפרעות קשב, עלולה לגרום למחשבות אובדניות ולהתנהגות אובדנית בקרב ילדים ומתבגרים.

ע"פ כתבה שפורסמה ב- The Western Austrailian ב-3 לאוקטובר 2013

סטרטרה היא תרופה הנרשמת להפרעות קשב וריכוז.

סטרטרה – סיכון לאובדנות בקרב ילדים ומתבגרים
סטרטרה – תופעות לוואי

מנהל התרופות של אוסטרליה פרסם כי התקבלו 28 דיווחים שמתוכם עולה שהתרופה גורמת למחשבות אובדניות בקרב ילדים ובני נוער, עקב השימוש בתרופה סטרטרה.

החומר הפעיל בסטרטרה הינו אטומוקסטין. זהו אינו חומר ממריץ, בשונה מתרופות אחרות הנרשמות להפרעות קשב.

סטרטרה אושרה לשימוש באוסטרליה בשנת 2004.

מחלקת הבריאות של חבר העמים הבריטי מעריכה כי 6000 ילדים בקירוב נטלו סטרטרה בשנת 2011, מתוכם מעל 600 במערב אוסטרליה.

מנהל התרופות האוסטרלי הצהיר כי "תופעות הלוואי החמורות שדווחו לנו, הכוללות מקרה מוות של ילד, מראות עד כמה חשוב שרופאים יידעו את ההורים כראוי בנוגע לסיכונים למחשבות אובדניות והתנהגות אובדנית בקרב ילדים ומתבגרים הנוטלים סטרטרה".

קישור לכתבה המלאה

יהודה קורן
דובר
עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
www.cchr.org.il
אתר בינלאומי
www.cchr.org

אסנדין (Asendin) – סם פסיכיאטרי נגד דיכאון טריציקלי – תופעות לוואי

מקור MedTv

שמות מותג אחרים: Amoxan ( יפן) , Asendis (אנגליה, אירלנד) , Defanyl (צרפת) Demolox (דנמרק, הודו, פורטוגל, ספרד) , שם גנרי:   amoxapine

אסנדין היא תרופת מרשם לטיפול בדיכאון. זהו סוג של תרופה נוגדת דיכאון טריציקלית שעוזרת לשפר את תסמיני דיכאון על ידי מתן חומרים כימיים מסוימים (סרוטונין ונוראדרנלין) להישאר במוח זמן רב יותר. מאחר ותרופה גם חוסמת קולטני דופאמין, היא שימושית במיוחד לטיפול בדיכאון פסיכוטי. תופעות לוואי פוטנציאליות עשויות לכלול יובש בפה, נמנום, ועצירות.

אסנדין – תופעות לוואי 
עצירות, נמנום, יובש בפה הן תופעות הלוואי הנפוצות ביותר שדווחו ב- Asendin. תופעות לוואי פחות נפוצות (המופיעות בפחות מ- 1 אחוז מהחולים) כוללות לחץ דם נמוך, רגישות לשמש, ושלשולים. למרות שתופעות לוואי של Asendin הן בדרך כלל מעטות, בעיות מסוימות עשויות להיות יותר רציניות ויש לדווח לרופא באופן מיידי. יש לדווח לרופא המטפל באופן מיידי אם אתם חווים קצב מהיר לב, עוויתות שרירים או תנועות חריגות, חום גבוה מאוד, או התקפים.

אסנדין – תופעות לוואי נפוצות

Asendin נחקרה ביסודיות במחקרים קליניים שבו תופעות הלוואי שנראו בקבוצה של אנשים שנטלו את התרופה מתועדות ובהשוואה לקבוצה אחרת שלא לקחת את התרופה. בדרך זו, אפשר לראות מה תופעות לוואי שהופיעו, תדירותן, ואיך הן מושוות לקבוצה שלא לוקחת את התרופה.

במחקרים אלה, תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של Asendin כוללות:

נמנום – של עד 14 אחוזים מאנשים
יובש בפה – עד 14 אחוזים
עצירות – עד 12 אחוזים
ראייה מטושטשת – אחוזים עד 7.

תופעות לוואי נפוצות אחרות (המתרחשות בין 1 עד 6 אחוזים של אנשים) כוללות:

חרדה, חוסר מנוחה, או עצבנות
נדודי שנה
אי יציבות (רעד)
בלבול
התרגשות
סיוטים
בעיות עם קואורדינציה של שרירים
אצירת מים
רמות גבוהות של פרולקטין (הורמון) בדם
בחילה
כאב ראש
עייפות או חולשה
תיאבון מוגבר
הזעה מוגברת.

תופעות לוואי Asendin שיש לדווח עליהן

ישנם מספר תופעות לוואי נפוצות פחות אך רציניות יותר עם Asendin שצריך לדווח לספק שירותי הבריאות, לרבות, אך לא מוגבל ל:

חום גבוה מאוד
שינוי בקצב לב (הפרעות קצב)
קצב לב מהיר (טכיקרדיה) או תחושות של לב פועם במהירות או בכוח (דפיקות לב)
התקפים
עוויתות שרירים או תנועות חריגות או מתח שריר
בלבול, או הזיות
סימנים של תגובה אלרגית, כולל פריחה בלתי מוסברת, כוורות, גרד, נפיחות לא מוסברים, צפצופים, או קושי בנשימה או בליעה.
כל שינוי בשד, כולל הגדלת חזה או פריקת שד
מחשבות אובדניות או התנהגות (ראה Amoxapine והתאבדות)
עוינות או תוקפנות
עיסוק בפעילות יוצאת דופן או מסוכנת
התרוממות רוח או תחושה של אושר קיצוני שעלולות לעבורבמהירות למצב רוח מדוכא או עצוב
שינויים יוצאי דופן אחרים בהתנהגות
קשיי שינה
החמרת חרדה, אי שקט, או התקפי פאניקה.

 אסנדין – תופעות לוואי נדירות פחות
 
ישנן תופעות לוואי אפשריות אחרות שעלולות להופיע באסנדין. במחקרים, תופעות הלוואי אלו הופיעו בשיעור של 1% או פחות מהחולים שנטלו Asendin.לתופעות לוואי אלה, קשה לדעת אם הם באמת נגרמים על ידי Asendin עצמו או משהו אחר.

חלק מתופעות הלוואי נדירים אלה כוללים, אך לא מוגבלים ל:

     שתן עובר קושי
     האף סתום
     לחץ דם נמוך (תת לחץ דם)
     רגישות לשמש
     תחושות חריגות, כגון צריבה, עקצוץ, או דקירה (paresthesias)
     צלצול של האוזניים (טינטון)
     בעיות ריכוז
     הקאה
     גזים
     שלשול
     שינויים בחשק מיני
     שפיכה כואבת
     אימפוטנציה, הידוע גם בבעיות זיקפה, או בזקפה (ראה תופעות לוואי מיניות Amoxapine)
     עלייה במשקל או ירידה במשקל

איקסל (Ixel) – מילנציפרן (Milnacipran) – תופעות לוואי

מקור אתר MEDTV

איקסל – מילנציפרן
 
איקסל משמשת בדרך כלל לטיפול בפיברומיאלגיה (כאבי שריר). מחקרים הראו כי התרופה יכולה להפחית  את הכאב ולשפר את התפקוד פיזי. כמו מעכבי ספיגת סרוטונין
ונוראפינפרין הסם  עובד על ידי השפעה על כימיקלים מסוימים במוח. למרות שלרוב האנשים אין בעיות עם התרופה, תופעות לוואי אפשריות כוללות סחרחורת, עצירות, כאבי ראש, בחילות, נדודי שינה.

מהי איקסל?

איקסל היא תרופת מרשם שאושרה לטיפול בפיברומיאלגיה (כאבי שרירים). הטיפול התרופתי אינו משפר את המצב, אולם ממעיט טת הכאב, ואת הירידה בתפקוד הפיסי.

תופעות לוואי פוטנציאליות

איקסל עלולה לגרום לתופעות לוואי. עם זאת, לא כל מי שלוקח את התרופה נתקל בבעיות. רוב האנשים. אם תופעות לוואי מתרחשות, ברוב המקרים, הן קלות וגם לא דורשות טיפול או ניתן לטפל בקלות על ידך או הרופא. תופעות לוואי חמורות נפוצות פחות.

תופעות לוואי נפוצות של איקסל כוללות אך לא מוגבלות ל:

בחילה
כאבי ראש
עצירות
סחרחורת
נדודי שינה.

מה עלי ליידע הרופא המטפל טרם נטילת התרופה?

יש לעדכן את הרופא לפני נטילת מיועדת אם קיימות ספמטומים, מחלות:

הפרעה דו קוטבית או היסטוריה משפחתית של הפרעה דו קוטבית (המכונה גם מאנייה דיפרסיה)
היסטוריה של ניסיונות התאבדות או מחשבות אובדניות
לחץ דם גבוה (יתר לחץ דם)
התקפים או אפילפסיה
גלאוקומה
מחלת כבד, כולל אי ספיקת כבד או שחמת
בעיות בשלפוחית ​​השתן או ערמונית
הפרעת דימום
כל אלרגיות, כולל אלרגיה למזון, צבעים, או חומרים משמרים.

כמו כן, יידע את הרופא שלך אם את:

הריון או חושבים להיכנס להריון
הנקה

הקפד לספר לרופא המטפל על כל תרופות אחרות שאתה נוטל, כולל תרופות מרשם וללא מרשם, ויטמינים ותוספי מזון צמחיים.

כיצד פועלת איקסל?

איקסל היא חלק מקבוצה של תרופות הנקרא מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין ונוראפינפרין , או בקיצור SNRIs . SNRIs משפיע על כימיקלים מסוימים במוח הידוע בשם סרוטונין ונוראפינפרין. אלה הם שתים ממספר כימיקלים המשמשים לשליחת הודעות מתא עצב אחד למשנו.

למרות שאיקסל היא תרופת SNRI, לא לגמרי ברור איך היא פועלת לשיכוך כאבי שרירים – פיברומיאלגיה.

איקסל – תופעות לוואי חמורות

כמה תופעות לוואי של איקסל הן רציניות ויש לדווח מיידית לרופא המטפל. למרות שבדרך כלל הן נדירות, חלק מתופעות לוואי אלה עלולות להיות שכיחות. אלו כוללים, אך לא מוגבלים ל:

קצב לב מהיר
כאבים בחזה או דפיקות לב
התקפים
לחץ דם גבוה (יתר לחץ דם)
התקפי חרדה, או פאניקה
עוינות או תוקפנות
עיסוק בפעילות יוצאת דופן או מסוכנת
חוסר מנוחה או חוסר יכולת לשבת בשקט
התרוממות רוח או רגשות של אושר קיצוני שעלולות לעבור קדימה ואחורה עם מצב רוח מדוכא או עצוב
שינויים יוצאי דופן אחרים בהתנהגות
קוצר נשימה
התנהגות או מחשבות אובדניות

סימנים של בעיות בכבד, כגון:

עיניים צהובות או עור (צהבת)
שתן כהה
אנזימי כבד מוגברים

סימנים של תסמונת סרוטונין (בעיה נדירה אך מסוכנת קשורה לתרופות כמו איקסל), כגון:

בלבול או שינויים נפשיים אחרים
קצב לב מהיר
בחילה
הקאה
שלשול
הזיות
שינויים בלחץ דם
רפלקסים מוגזמים
קדחת
אי יציבות
תסיסה
זיעה מוגברת
התקפים
תרדמת

סימנים של רמות נתרן נמוכות בדם (היפונתרמיה), כגון:

כאבי ראש
קשיי ריכוז, בעיות זיכרון או בלבול
חוסר יציבות או נפילה
הזיות
התעלפות
התקפים
תרדמת

סימנים של תגובה אלרגית, כגון:

פריחה בלתי מוסברת
עקצוץ
כוורות
נפיחות בפה או בגרון
צפצופים
קשיי נשימה.

איקסל – תופעות לוואי נפוצות

איקסל נחקרה בהרחבה במחקרים קליניים. במחקרים אלה, תופעות לוואי המתרחשים בקבוצה של אנשים שנטלו את התרופה ותועדו בהשוואה לתופעות הלוואי שהתרחשו בקבוצה דומה של אנשים שנטלו פלסבו  ("גלולת סוכר" ללא חומרים פעילים).

בהתבסס על מחקרים אלה, תופעות הלוואי הנפוצות ביותר המפריעות לחיי יומיום (אך בדרך כלל לא מסוכנות) כללו:

בחילות – עד 39 אחוזים מאנשים
כאבי ראש – עד 19 אחוזים
עצירות – עד 16 אחוזים
נדודי שינה – עד 12 אחוזים (ראה Savella ונדודי שינה)
גלי חום – עד 12 אחוזים
סחרחורת – עד 11 אחוזים

תופעות לוואי נפוצות אחרות (המופיעות באיקסל 2 עד 10 אחוזים מאנשים) כללו:

ראייה מטושטשת
יובש בפה
הקאה
כאבי בטן
צמרמורת
זיהומים בדרכי נשימה עליונות (כמו ההצטננות)
ירידת בתיאבון (שעלול לגרום לירידה במשקל)
מיגרנות
תחושות חריגות, כגון חוסר תחושה או דקירות קלות, או תחושה מופחתת של מגע
אי יציבות (רעד)
הזעה מוגברת
פלאשינג (אדמומיות בפנים ובצוואר).

איקסל – תופעות לוואי בדרכי השתן או מיניות
 
מידע המרשם לאיקסל מפרט תופעות לוואי מיניות או מתן שת, שדווחו בלפחות 2 אחוזים מהגברים שנטלו  את התרופה לפיברומיאלגיה (ואשר הופיעו בתדירות גבוהה יותר עם איקסל בהשוואה לפלצבו). תופעות לוואי כאלה של איקסל כללו:

     מתן שתן כואב, קושי מתן שתן או לרוקן את שלפוחית ​​השתן, או ירידה בזרימת שתן
     בעיות שפיכה
     בעיות זיקפה (הידוע גם בED או אימפוטנציה)
     ירידה בחשק מיני
     זיהום או דלקת של הערמונית
     כאבי האשכים
     נפיחות האשכים.

איקסל – עלון לצרכן

איקסל - עלון לצרכן

אורוריקס, (Aurorix (Buspirone – תופעות לוואי

מקור אתר MedTV

אורוריקס – Buspirone היא תרופה המשמשת לטיפול בחרדה (נוגדת חרדה). אורוריקס משפיעה על כימיקלים מסוימים במוח (סרוטונין ודופאמין), התרופה יכולה לסייע בשיפור סימפטומים של הפרעות חרדה. Buspirone זמין על ידי מרשם רופא והוא מגיע בצורה של טבליות הנלקחות בדרך כלל פעמים עד שלוש פעמים ביום. תופעות לוואי אפשריות כוללות כאבי ראש, בחילות, סחרחורות ונמנום.

 מהו אורוריקס – Buspirone?
אורוריקס Buspirone הידרוכלוריד (BuSpar ®) היא תרופת מרשם נגד חרדה. היא מאושרת לטיפול לטווח קצר של תסמיני חרדה והפרעות חרדה.

 מי מייצר את אורוריקס Buspirone?
האורוריקס מיוצרת ע"י Bristol-Myers Squibb  וישנם מספר יצרנים גנרים שונים.

איך פועל הסם הפסיכיאטרי אורוריקס Buspirone?
Buspirone לא קשורה לכל תרופות חרדה אחרות. בניגוד לרוב תרופות חרדה, אורוריקס לא מועילה למניעת התקפים, להרגעת השרירים, או בטיפול בנדודי שינה. לא ידוע בדיוק איך אורוריקס buspirone עובדת לטיפול בחרדה, אם כי ידוע שהסם משפיע על מספר כימיקלים במוח. בפרט, סביר להניח buspirone משפיעה על סרוטונין ודופאמין במוח.

תופעות לוואי של Buspirone
כאבי ראש, עצבנות, וסחרחורות הם חלק מתופעות הלוואי הנפוצות ביותר של buspirone. תופעות לוואי נדירות (המתרחש בפחות מ 1 אחוז של אנשים) עשויות לכלול גודש בחזה, לחץ דם גבוה או נמוך, ואקנה. תגובות מסוימות ל- buspirone רציניות יותר ויש לדווח לרופא, כגון שינויים במצב רוח, הזיות, ותנועות גוף או פנים לא רצונית.

תופעות לוואי חמורות של Buspirone
חלק מתופעות לוואי buspirone, ואילו המתרחשים לעתים רחוקות, הן רציניות ויש לדווח מיידית לרופא המטפל. אלה כוללים, אך לא מוגבלים ל:
שינויים באישיות או שינויים במצב רוח
תנועות פנים או גוף שלא מרצון.
מחשבות אובדניות.
הזיות.
התקפים.
סימנים של תגובה אלרגית, כולל פריחה בלתי מוסברת, כוורות, גרד, ונפיחות לא מוסברת.

תופעות לוואי נפוצות
Buspirone נחקר ביסודיות במחקרים קליניים. במחקרים אלה, תופעות הלוואי שהתרחשו בקבוצה של אנשים שנטלו את התרופה תועדו והושוו לאלו שהתרחשו בקבוצה אחרת של אנשים שלקחו פלצבו ( "גלולת סוכר" שאינו מכילה חומרים פעילים).

כתוצאה מכך, ניתן היה לזהות תופעות לוואי, באיזו תדירות הן הופיעו, ואיך הן בהשוואה לקבוצה שלא לקחו את התרופה.

במחקרים אלה, תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של buspirone כללו:

סחרחורת – עד 12 אחוזים מאנשים
נמנום – עד 10 אחוזים
בחילות – עד 8 אחוזים
כאבי ראש – אחוז עד 6
עצבנות – עד 5 אחוזים.

תופעות לוואי נפוצות אחרות, המופיעות בין 1 עד 4 אחוזים באנשים, כוללות:

רגישות
כעס או עוינות
בלבול
ראייה מטושטשת
שלשול
כאבי שרירים או כאבים
תחושות חריגות, כגון חוסר תחושה, צריבה, עקצוץ
בעיות קורדינציה
אי יציבות (רעד)
חולשה
הזעה או דביקות.

תופעות לוואי נדירות

תופעות לוואי שכיחות פחות המתרחשות בפחות מ- 1 אחוז של אנשים שלקחו buspirone. בגלל שתופעות לוואי אלו נדירות, קשה לדעת אם הם באמת נגרמות כתוצאה מהתרופות או על ידי גורמים שאינם קשורים.

חלק מתופעות לוואי buspirone הנדירים אלה כוללים, אך לא מוגבלים ל:

לחץ דם גבוה (יתר לחץ דם) או לחץ דם נמוך (תת לחץ דם)
שינויים בטעם
גזים
שינויי בתיאבון
בעיות מחזור
הרטבת לילה
התכווצויות שרירים
כאבי מפרקים
קוצר נשימה
גודש בחזה
דימום מהאף
בעיות מיניות
נשירת שיער
אקנה
ירידה במשקל או עלייה במשקל

מחשבות אחרונות על תופעות לוואי buspirone

ייתכן שתיתקל בחלק או אף אחת מתופעות הלוואי המפורטות במאמר זה. למרבה הצער, אין דרך לרופא המטפל לדעת מראש אלו תופעות לוואי יהיו מהסם שאף פעם לא ניסית.

לפיכך, הקפד ליידע את הרופא המטפל אם אתה מפתח תופעות לוואי בזמן נטילת התרופה, או אם משהו "פשוט לא נראה לי בסדר". אמנם אלו לא חייבות להיות תופעות לוואי של buspirone, הרופא המטפל יוכל לאבחן ולטפל בבעיה.

אמצעי זהירות ואזהרות עם Buspirone

ישנן אמצעי זהירות ואזהרות רבים עם buspirone שיש להיות מודעים, ובכלל זה מידע על מי לא צריך לקחת את התרופה. לפני התחלת טיפול יש לידע את הרופא על מחלת כבד או כליות. כדאי להימנע buspirone אם אתה אלרגי לכל מרכיבים של התרופה או בנזודיאזפינים. ידיעת אמצעי זהירות ואזהרות עם buspirone יכול לעזור ולהבטיח תהליך טיפול בטוח.

Buspirone : מה יש ליידע את הרופא המטפל?
יש ליידע את הרופא לפני נטילת אורוריקס אם יש לך :

מחלת כליות , כולל אי ספיקת כליות, מחלת כבד , כולל אי ספיקת כבד או שחמת
כל אלרגיות , כולל אלרגיה למזון, צבעים , או חומרים משמרים.

כמו כן, יידע את הרופא שלך אם את : בהריון או חושבת להיכנס להריון, הנקה .

הקפד לספר לרופא המטפל לגבי כל תרופה האחרות שאתה נוטל , כולל תרופות מרשם וללא מרשם , ויטמינים ותוספי מזון צמחיים .

אמצעי זהירות ואזהרות ספציפיים עם Buspirone

אזהרות ואמצעי זהירות – יש להיות מודע טרם נטילת הסם:

התרופה אינה יעילה לטיפול במצבים פסיכוטיים. ואינה משמשת במקום תרופות אנטיפסיכוטיות מתאימות.

למרות הסבירות הקטנה יחסית לסמים נוגדי חרדה אחרים לגרום לנמנום , יש להימנע מנהיגה או הפעלת מכונות כבדות עד שאתה יודע כיצד התרופה משפיעה עליך.

מומלץ להימנע מאלכוהול בזמן שאתה לוקח buspirone (ראה BuSparואלכוהול ) .

לעתים קרובות, buspirone משמשת כדי להחליף תרופות הרגעה חרדה , היפנוטיות (כגון בנזודיאזפינים ) . תרופות הרגעה , היפנוטיות אלה לא מומלץ להפסיק בבת אחת עקב צופעות נסיגה , גם אם אתה לוקח buspirone .

יידע את הרופא שלך אם יש לך כבד או מחלת כליות, כמו הגוף שלך לא יכול להתמודד עם התרופות.
Buspirone עלולה לקיים אינטראקציה עם תרופות אחרות.
Buspirone נחשבת לתרופה קטגוריה B הריון. משמעות דבר היא כי זה כנראה בטוח לשימוש במהלך הריון. שוחחי עם הרופא שלך לגבי הסיכונים והיתרונות של שימוש בתרופה בזמן הריון.
לא ידועה אם buspirone עובר דרך חלב האם . לכן, אם את מניקה או עומדים להתחיל תכנית הנקה , יש לדבר על זה עם הרופא לפני נטילת התרופה.

קישורים: