כיצד לחסל קשיש ניצול שואה באמצעות תיוגים פסיכיאטריים – בית אבות נוף המושבה פתח תקוה

אפריל 2013 – הפקרת קשישים וניצולי שואה ע"י משרד הרווחה ולשכת הרווחה פתח תקוה חושפת אותם להתעללות עושק וגזל בידי בתי אבות תאבי בצע
ניצול שואה בן 92 מתגורר בשבועות האחרונים בתוך אתר בנייה. הוא לא מחוסר בית, אלא שבית האבות נוף המושבה שבו הוא מתגורר החליטו לבנות אגף חדש בקומה שלו, מבלי לפנות אותו. ואם לא די בזה — מנהל בת אבות נוף המושבה מאיים להרחיקו מהמוסד באמצעות שקרים

 קישורים:

  •  אישור פסיכיאטרי כעלה תאנה לעושק קשישה – הפסיכיאטר איתן חבר

    פסיכיאטר איתן חבר - אישור פסיכיאטרי עלה תאנהדצמבר 20011 – מדובר באבחון לקשישה בת 90 שביצע הפסיכיאטר איתן חבר שאליו הופנתה ע"י מנהל חברת הלוואות בשוק האפור "מיסטר מאני". הפסיכיאטר חבר נשכר למתן אישור פסיכיאטרי לכשירות האשה לצורך שיעבוד דירתה להלוואה על סך 450,000 שקלים לבנה.
    הפסיכיאטר איתן חבר הוציא חוות דעת כי האישה כשירה להתקשר בהסכם. בעבודתו של ד"ר חבר נמצאו מספר כשלים: אבחון לקוי, חוסר הבנה של ההסכם המדובר, אישור פסיכיאטרי סתום ושטחי שבו לא צוין באיזה הסכם מדובר, להגנתו טען כי חשב שמדובר בהסכם לשיפוץ השירותים, ועוד.

  • הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה – ד"ר איתן חבר – חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה – ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות…
  • בית משפט – קרקע פוריה לשחיתות – שיקולים זרים של מומחים רפואיים – המאמר תמרור אזהרה: רופאים בשירות חברות הביטוח , עו"ד חיים קליר , אוגוסט 2010 – שופטים, בדרכם להכריע מהי האמת, זקוקים לעזרתם של המומחים הרפואיים. במדינה מתוקנת, הקשר בין ה"מומחים" האלו לחברות הביטוח הנתבעות אינו קיים. בישראל, מצער לגלות כי במקרים רבים נטיית לבם של המומחים ידועה מראש, והמפסידים הם כמובן המבוטחים

גדי לובין – ראש אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות זורה חול בעיני הציבור

ינואר 2012 – ד"ר גדי לובין זורה חול בעיני הציבור בראיון בערוץ הכנסת. הוא מודה כי יש תקלות חמורות במערך בריאות הנפש אך מבקש עוד כסף ומשאבים, חרף העובדה שלכל מאושפז מוקצים 500 שקל ליום לכיסו של המוסד הפסיכיאטרי. גדי לובין מתחמק מהשאלה מהו סל הטיפול לכל מאושפז שהמוסד הפסיכיאטרי מקבל עבורו 500 שקלים. גדי לובין מתייג ומכפיש את המאושפזים במוסדות וטוען שמדובר באנשים עם פיגור סכיזופרנים ובכך למעשה שולל עדויות שלהם על התעללות והזנחה במוסדות. צפו בראיון

קישורים:

  • כמו ב"קן הקוקיה" – ד"ר גדי לובין – מדיניות הטיוח אגף בריאות הנפש – המאמר כמו ב"קן הקוקייה" , ישראל היום , רן רזניק , פברואר 2013 – אני מצטער מאוד לומר זאת, אבל נראה שחלק מראשי האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות נכשלים להבין ולהפנים את האחריות העצומה המוטלת על כתפיהם: אחריות ניהולית, חוקית ומוסרית לדאוג למתן טיפול איכותי, מסור, הוגן וראוי לעשרות אלפי חולי נפש – בני האדם היותר חלשים בחברה האנושית, אשר למרבה הצער קל מאוד לתמרן אותם ולפגוע בהם….
  • ד"ר גדי לובין, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות מודה – חוות דעת פסיכיאטריות לא שוות כלום – יולי 2010 – שלוש חוות דעת פסיכיאטריות קבעו שאיתי בן דרור יכול לקחת את עומר, רוני ואור – והוא רצח אותם. כיצד מתרץ זאת ד"ר גדי לובין, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות? לובין טוען כי החלטה מחוות דעת פסיכיאטרית "לעולם נכונה לרגע נתון" – כלומר, לאחר שעה יום או שבוע יכולה להינתן חוות דעת פסיכיאטרית שונה לחלוטין לאותו אדם, ע"י אותו פסיכיאטר. כתיבת חוות דעת פסיכיאטרית כמוה ככתיבה על המים. למשל, אם המטופל נבדק ע"י פסיכיאטר, הלך למופע קומי, וחזר לבדיקה, תוצאותיה עשויות להיות שונות לחלוטין… 

הפגנת ענק ומצעד מחאה – די לתיוג ולסימום הפסיכיאטרי של ילדי ישראל

די לתיוג ולסימום הפסיכיאטרי של ילדי ישראל
הם גורמים למאות אלפי ילדים להסתובב עם טלאי של הפרעת קשב,
והפכו את בתי הספר שלנו לחצרות שמתרחש בהם סחר בריטלין..
כעת הם מגיעים לישראל כדי למיין, לתייג ולסמם את ילדי הגנים.
הפגנת ענק ומצעד מחאה
מול הכנס הבינלאומי להפרעת קשב שבהנחיית פסיכיאטרים משלוש יבשות המשתפים פעולה עם חברות התרופות
ביום ד', 27.2.13 ב-8:00 מול מלון דוד אינטרקונטיננטל, תל אביב


בואו לחשוף את תעשיית השקרים
לדרוש חינוך ללא אבחונים ותיוגים מכפישים
לאסור את השימוש בתרופות ממריצות וממכרות בבתי הספר
למידע ולהרשמה היכנסו לאתר של עמותת "מגן לזכויות אנוש": www.CCHR.org.il
בהשתתפות: "ביונד"-אמנים נגד סימום ילדים. "אמהות נגד ריטלין"

יהודה קורן
דובר
 עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
www.cchr.org.il
אתר בינלאומי

אבחונים משרתים את המערכת, מזיקים לילדים מאמר מאת אילן סלומון

תוצאה חיובית באבחון איננה הוכחה לבעייה אמיתית

אבחון של קשב וריכוז לא מאתר שום פגם נוירולוגי אמיתי, ולכן חשוב להימנע ממנו אם הוא עלול לקבוע שהילד לקוי, ולא יכול להשתנות. חוקרים רבים מסכימים כי הניסיון לייחס קשיים בילדות למבנה המוח הינו מופרך ומגמתי. במהלך האבחון הנוירולוג או הפסיכיאטר עושים אך ורק פעולה פקידותית. הם מסכמים שאלונים שמילאו המבוגרים, שבהם סומנו התנהגויות שניתן לצפות להן אצל כל ילד. השאלונים לא בודקים את הנסיבות שבהן הילד התנהג כך, ומתעלמים מתיעוד התנהגויות הגיוניות שלו. אם ילד הולך כל יום למכולת, ושומר על אחיו באדיקות, אבל מזיז את ידיו ורגליו לעיתים קרובות, ייתכן שלא יוכל להתחמק מלהיחשב בעל "הפרעת קשב וריכוז", זוהי הכפשה לא הוגנת ובעיקר חסרת בסיס מדעי אמיתי.

חוסר בשלות של ילדים איננו מחלה

כאשר אחד מכל שלושה ילדים במדינה נשלח לאבחון כלשהו בילדותו, אל תחשבו שהבעיה באמת מצויה אצל הילדים. ילדים לא נולדים בוגרים או בשלים. ילד איננו בעל חיים צייתני. הוא איש או אישה עם גוף קטן עדיין, אבל עם רצונות משלו. התעקשות של ילדים לרוב איננה ליקוי או מחלה, אלא דווקא סימן מעודד לגבי עתידם. כאשר המבוגרים לא מרשים שינהלו אותם, למה בדיוק אנחנו מצפים מילדי הגן או בית הספר שעוד לא מכירים את החיים. ההתערבות, האבחונים וההגדרות בשלבי התפתחותם של ילדים בחשד שיש להם בעיה זו או אחרת זה להיכנס להם לורידים, זה להקדים את המאוחר, זה לבלבל, להלחיץ ולערער אותם. ראוי לתת להם זמן כל עוד הם עדיין ילדים, ולעמוד איתן מול אלה המנסים לגרור אותנו לעשות זאת.

ריטלין יוצר ילדים חסרי יכולת

ריטלין או קונצרטה, הם סמי מרץ, ספידים, בני משפחתם של הקוקאין האקסטזי והקריסטל, חומרים שומניים המצטברים במוח וברקמות השומן למשך שנים. בגלל שינויים ברמתם בדם הם גורמים לתנודות לא צפויות במרץ ובמצבי הרוח של ילדים. אל תלכו שולל אחר השיפור הזמני בציונים, ואל תחשבו שריטלין טוב לילד אם כל הפסקה של הכדור גוררת טלפונים מבית הספר, כיון שזוהי תופעת גמילה. מדובר על שימוש יומיומי למשך שנים, ועל סם שקשה "לרדת" ממנו לאחר שמתחילים. אתם מסתכנים בנזקים ארוכי טווח לאישיות, ליציבות הרגשית ולבריאותם של הילדים. העלייה החדה באבחונים וברישום התרופות הללו לתלמידים לא פתרו את הקשיים של מערכת החינוך, אלא רק החריפו אותם. הגענו למצב מסוכן, שבו מי שלא נוטל ריטלין נמצא בעמדה נחותה מול מי שנוטל אותו, כמו ספורטאי שמפסיד מול אחד שנוטל סמי מרץ לא חוקיים. כך מעודד בית הספר של היום את התלמידים ליטול סמים כדי לשרוד אותו ולהרגיש "שווים".

דרשו יותר למידה עצמית ופחות הוראה חזיתית

למידה הינה יעילה רק כאשר האדם לומד בעצמו. זה קצת דומה לאכילה. אדם מעדיף לאכול בעצמו מאשר שיאכילו אותו. בבתי הספר נדרשת מהתלמידים הקשבה בלתי פוסקת, ועוד מצפים מהם "לשתף פעולה" עם משהו שדומה לפיטום אווזים. מספיקה שיטת הלימוד המתישה הזו עצמה כדי לגרום לתלמיד הממוצע להאמין שכנראה הוא סובל מבעיית קשב וריכוז. הלמידה העצמית, שהיא טבעית בהרבה, נתפסת כעונש, כי היא ניתנת בתור שיעורי בית, כאשר התלמיד כבר הותש מהקשבה בלתי פוסקת בבית הספר, ורוצה כבר לעבור לענייניו. למידה עצמית צריכה להתרחש בתוך מסגרת בית הספר. היא צריכה להיות חלק בלתי נפרד מכל שיעור. רק למידה עצמית שנעשית בקצב אישי יכולה להביא באמת להישגים מתמשכים, לגאווה ולסיפוק.

דרשו אפשרות בחירה של מקצועות למידה כבר מההתחלה

ניתן להסכים, שהתפקיד הכי חשוב של בית הספר הוא להקנות לילד את הביטחון ביכולתו ללמוד כל מה שירצה. אולם חייבים כבר מההתחלה לאפשר לילדים לבחור במידה כלשהי מה הם רוצים ללמוד, אם מצפים מהם לבלות מחצית מילדותם בבית הספר. איננו מראים לתלמידים לשם מה הם צריכים את כל זה. וכך נכפים עליהם מקצועות שלא הצלחנו לעניין אותם בהם או להראות להם את חשיבותם. בתקופת הנעורים, הנושא שהם לומדים תמיד פחות חשוב מרכישת יכולת הלמידה עצמה ומאהבת הלמידה. אם הלמידה תוצג כבחירה ולא כפייה, הם ישתפו איתה פעולה בחפץ לב.

דרשו מבחנים חוזרים ללא הגבלה

לדעת מומחים, השגיאה הכי חמורה שקיימת בהוראה המודרנית קשורה למבחנים. מבחן נועד לבחון הבנה ויכולת להשתמש בחומר. הוא לא נועד לתת יוקרה לתלמידים שקיבלו ציון גבוה מחבריהם. אם לא נותנים לנכשלים מועדים נוספים כדי להשיג הצלחה, לא רק שלא יקבלו הזדמנות להשלים את הידע שהחסירו, אלא ייחשבו בעיני אחרים ובעיני עצמם לכישלון. אי השלמת חומר לימוד גוררת פער לימודי מצטבר שלא ניתן לגשר עליו, וכך תווית הכישלון הופכת להיות תמידית. הפחד מהעלבון שבכישלון כל כך גדול, שמה הפלא שילדים מעתיקים ואף עוזרים זה לזה להעתיק. אילו התלמיד היה יודע שיש לו תמיד אפשרות לתקן את הציון, לא היה צריך להשגיח עליו שלא יעתיק. אפשר היה לתת לתלמיד להיבחן בכתב אפילו במהלך שיעור רגיל, כדי להוכיח לעצמו שהוא יכול. על פי ההיגיון הזה הציונים לא צריכים להתפרסם בשום מקום. ולא להיות מדווחים להורים. ההצלחה היא עבור התלמיד בלבד, וכאשר היא מובטחת, כל "ליקוי" או "הפרעה" הופכים להיות פתאום חסרי חשיבות.

אל תגוננו על ילדים מפני קשיים-תנו להם להזיע, להתמודד ולנצח

חנכו את הילד להתמודד בעצמו. קשיים הם חלק בלתי נפרד מהחיים. הדרך לטפל בהם היא לעודד ולספק עזרה אך לא לדחוף אותה. לא צריך להיבהל מקשיים, כמו שלא צריך לומר לילד בוכה שיפסיק לבכות, או לילד כועס שיפסיק לכעוס. זו תגובה טבעית לקושי והיא חולפת. אולם כשמתגברים על קושי, יש הישג. כאשר נוטלים תרופה הכול נהיה קל, יש פחות התאמצות ואין תחושת הישג שדרושה לביטחון העצמי. כאשר מפסיקים ליטול רטלין או קונצרטה יש חשש לעמוד מול מכשולים ולהתמודד איתם בלעדיו. כך מתפתחת תלות. זה כמו תלות באימא שעושה בשבילך הכול. זה עלול לעכב את העצמאות וההתבגרות שלך.

קישורים

סודיות רפואית ע"פ פסיכיאטר אילן רבינוביץ' ופרופ. אבינועם רכס

חדשות 2 – מרץ 2012 – יו"ר ועדת אתיקה רפואית אבינועם רכס והפסיכיאטר אילן רבינוביץ' מתארים פרטים רפואיים לתפיסתם על מטופל של הפסיכיאטר רבינוביץ'.
.

.
רבינוביץ' חשף בפני התקשורת פרטים רפואיים לתפיסתו אודות מצבו הרפואי של סער שיינפיין בבית האח הגדול:
"אני חשבתי שאם אני אוציא אותו מהבית, הפגיעה הנרקיסיסטית שלו תהיה אנושה והוא לא יוכל לשאת אותה עד כדי סכנה של אובדנות. בדיעבד אני לא מצטער על זה, והראיה היא שהוא לא מסוגל להתמודד עם העובדה שהוא זכה במקום שני. תארו לכם מה היה קורה אם הייתי צריך להוציא אותו מהבית דרך דלת צדדית, בהיחבא. אם הוא היה יוצא בדלת האחורית, כאילו כלוזר, הפגיעה הנרקיסיסטית הייתה אנושה"

פרופ. אבינועם רכם אמר ו/או רמז פרטים רפואיים לתפיסתו אודות סער ברוח דומה.

כאמור חוק זכויות החולה סעיף 19.א אוסר מסירת מידע כלשהו על ידי המטפל או עובד מוסד רפואי: "שמירת סודיות רפואית – מטפל או עובד מוסד רפואי, ישמרו בסוד כל מידע הנוגע למטופל, שהגיע אליהם תוך כדי מילוי תפקידם או במהלך עבודתם".

קישורים:

ריספרדל להמונים ולילדים במוסדות כפייה – פסיכיאטרית בפנימייה ד"ר דפנה אדר

סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי ריספרדל - פילוח עיקר תופעות לוואי
סם פסיכיאטרי ריספרדל – פילוח תופעות לוואי

תיוגים פסיכיאטריים לילדים במוסדות כפייה בצו בית משפט בניגוד לרצון הוריהם והלעטתם בסמים פסיכיאטריים קשים ומסוכנים – פסיכיאטרית הפנימיות דפנה אדר

המאמר לא רק ללקוחות של ד"ר רבינוביץ' – ריספרדל להמונים ולילדים , עו"ד יוסי נקר , מרץ 2012
תרופות פסיכיאטריות לקטינים. גם ללא הסכמת ההורה

משטר הפחד בפנימיות
כפי שהסתבר לי מעבודתי, במקרים רבים מקבל הקטין החוסה את התרופה הפסיכיאטרית אף ללא הסכמת ההורה וללא ידיעתו. לא אחת קורה שפנימיות ומרכזי חירום לקטינים מודיעים לפקידי סעד כי ללא מתן תרופה פסיכיאטרית לא יסכימו להחזיק את הקטין בין כותלי הפנימייה

בעוד הארץ סוערת בעניין התרופה הפסיכיאטרית ריספרדל שקיבל עו"ד בגיר, סער שיינפיין, שאינו חולה פסיכיאטרי, לשיפור מיומנויותיו החברתיות ולהצלחתו במשימות הריאליטי בתוכנית 'האח הגדול', שותקת היא כאשר מדובר בריספרדלים ובתרופות פסיכיאטריות שניתנות בסיטונות לקטינים חוסים בפנימיות

הסערה התקשורתית האחרונה בעניין הכדורים הפסיכיאטריים שניתנו למשתתפי התוכנית "האח הגדול" על-ידי ד"ר אילן רבינוביץ' העלתה על פניי חיוך מריר. הכיצד זה מתן כדורים פסיכיאטריים לבגירים, שהחליטו מרצונם להשתתף בניסוי אנושי ולמסור את נפשם כמריונטות למשימותיו של האח הגדול, מצליח לעורר סערה תקשורתית ענקית (וגם אם זה נובע ממניע של פגיעה בגוף התקשורתי "קשת") ואילו התופעה הנרחבת של מתן כדורים פסיכיאטריים לקטינים חסרי ישע בפנימיות של משרד הרווחה לא מצליחה להביא עיתונאים להתעניין בתופעה.

בעבודתי, כעורך דין המייצג משפחות שילדיהן הושמו בפנימיות בין בהסכמה ובין בצווי בית משפט (יותר ילדים מושמים בפנימיות בהסכמת הוריהם לאחר מערכת לחצים אדירה של פקידי הסעד), נתקלתי לא אחת בהמלצות של המערכת הפנימייתית (פסיכיאטרים העובדים בשירות פנימיות) ליתן לקטינים חוסים תרופות פסיכיאטריות. כפי שהסתבר לי מעבודתי, במקרים רבים מקבל הקטין החוסה את התרופה הפסיכיאטרית אף ללא הסכמת ההורה וללא ידיעתו. לא אחת קורה שפנימיות ומרכזי חירום לקטינים מודיעים לפקידי סעד כי ללא מתן תרופה פסיכיאטרית לא יסכימו להחזיק את הקטין בין כותלי הפנימייה.

רק לעיתים רחוקות מעז הורה לקטין בפנימייה לסרב למתן תרופה פסיכיאטרית. במקרים אלו פונה פקידת הסעד בשם הפנימייה לבית המשפט לנוער בבקשה למתן צו לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) שיחייב את מתן התרופה הפסיכיאטרית נגד רצון ההורה. הורה המתנגד למתן תרופות לילדו ייכשל בבית המשפט לנוער אם לא יוכל להציג חוות דעת נגדית שעלותה רבה מאוד. ללא חוות דעת נגדית יאמץ בית המשפט לנוער את חוות הדעת של גורמי הרווחה כחותמת גומי.

ריספרדל – לחולים פסיכיאטריים קשים

התופעה הנרחבת של מתן תרופות פסיכיאטריות לילדים בפנימיות לא הצליחה לעורר סערה תקשורתית כפי שהצליח עיתון ידיעות אחרונות עם סוגיית האח הגדול. יחד עם גופי התקשורת המסונפים לו כמו ynet, גרם העיתון להבלטת הסוגייה ולהעלאתה לסדר היום.

כך למשל, ד"ר איתי גל הכותב במדור הבריאות של ynet, פרסם ביום 8.3.12 מאמר שכותרתו "סערת 'האח הגדול': סכנת מוות בתרופות פסיכיאטריות". במאמרו מתייחס ד"ר גל לסכנות שבתרופה ריספרדל שניתנה לעו"ד סער שיינפיין על-ידי ד"ר אילן רבינוביץ'. וכך כותב ד"ר איתי גל: "התרופה ריספרדל ניתנת לרוב לחולים פסיכיאטריים קשים, רובם סובלים מסכיזופרניה והפרעות פסיכוטיות המתבטאות בניתוק מהסביבה והזיות בשמיעה ובראייה. התרופה אינה מרפאת את החולה, אך מקלה את תסמיני הסכיזופרניה, הידועה כאחת המחלות הפסיכיאטריות הקשות הידועות. אלא שהתרופה גורמת גם לשורה ארוכה של תופעות לוואי קשות, הכוללות עליית חום, נוקשות, רעד, אי-שקט ועיוות שרירים. גם שנים לאחר הפסקת הטיפול בתרופה ריספרדל עלולים להופיע עיוותי שרירים חמורים בצוואר, עד כדי סכנת חנק ומוות".

צחוק הגורל הוא שבדיוק שכאשר קראתי את כתבתו של ד"ר גל הונחה בפניי חוות דעת של פסיכיאטרית מומחית לילדים ונוער, ד"ר דפנה אדר, המשמשת כפסיכיאטרית של פנימייה בה נמצא קטין שאת הוריו אני מייצג. הפסיכיאטרית הנכבדה המליצה כי הקטין ייטול ריספרדל, אותה תרופה שעומדת במרכז הסערה הציבורית, וזאת, כך כתוב בחוות הדעת, "להקלה על התנודתיות במצבי רוחו למניעת אירועים פסיכוטיים ולשיפור מיומנויותיו החברתיות בחיי השגרה (ע"י איזון מצבי רוחו ועיצוב מסוים של התנהגותו)".

בעודי זוכר את דבריו הטריים של ד"ר גל, לפיהם התרופה ריספרדל ניתנת לחולים פסיכיאטריים קשים הסובלים מסכיזופרניה ומהפרעות פסיכוטיות, הלכתי וחיפשתי בחוות דעתה של הפסיכיאטרית הנכבדה את הסיבות שלדעתה יש לתת ריספרדל לקטין. וכך כתבה הפסיכיאטרית הנכבדה:

"בבדיקה פסיכיאטרית ראשונית אומנם נשללה עדות לפסיכופתולוגיה מאג'ורית (דיכאון קליני/מצב פסיכוטי/תהליך נפש זחלני) אולם בלטו בו ליקויים בקשרים חברתיים הדדיים שהתבטאו בעיקר בהיעדר אמפטיה רגשית, פגימה איכותית בתקשורת, בגמישות דלה בהבעה מילולית ובאיזון ירוד של התנהגותו החברתית, הרגשית והתקשורתית. כמובן עם הזמן ניכרת בו התנהלותו הסכיזואידית ולא ניתן לשלול גלישות פסיכוטיות (קצרות וממושכות לסירוגין) המוכחשות על ידו בדיעבד.

כיום קיימת אבחנה מבדלת משמעותית למצבו – הפרעה סכיזוטיפאלית/פרודרומה ממושכת של תהליך זחלני/תגובתיות נפשית – רגשית לאירועי חייו עד כה – שתתבהר עם הזמן, ככל שיתווסף מידע כשהנער מצוי במעקב רציף בכל מישורי חייו… גם אם כרגע מצבו הרגשי-נפשי של הנער תקין, והשפעתה המאזנת של הפנימייה ניכרת היטב במהלך התפתחותו העכשווית, לא ניתן לצפות התנהלותו העתידית, על-פי התרשמותי הקלינית יש לנצל תקופת שהייתו בפנימייה טיפולית חינוכית/פוסט אשפוזית לא רק לחיזוק משאביו האישיים בהווה, אלא גם להיערכות טיפולית לקראת עתידו. אומנם ייתכן כי לא יזדקק לטיפול תרופתי, במידה ויתאזן באופן מקסימאלי בתנאי המחיה הקיימים, אולם במידה ואכן יסלים בהתנהלותו, או יפגין גלישות פסיכוטיות חוזרות יהיה חייב בטיפול אנטי פסיכוטי מותאם".

מחוות הדעת של ד"ר אדר עולה כי מצבו הרגשי-נפשי של הנער תקין ("גם אם כרגע מצבו הרגשי-נפשי של הנער תקין, והשפעתה המאזנת של הפנימייה ניכרת היטב במהלך התפתחותו העכשווית") וכי ייתכן כי בעתיד לא ייזקק לטיפול תרופתי. הסיבה היחידה למתן התרופה לקטין אליבא דחוות הדעת של ד"ר אדר היא להקל על התנודתיות במצבי רוחו למניעת אירועים פסיכוטיים ולשיפור מיומנויותיו החברתיות בחיי השגרה (על-ידי איזון מצבי רוחו ועיצוב מסוים של התנהגותו).

שתיקה מתסכלת כלפי הקטינים החוסים

מה בסך-הכל רצה ד"ר אילן רבינוביץ' מ'האח הגדול'?! להקל על התנודתיות במצב רוחו של עו"ד סער שיינפיין ולשפר את מיומנויותיו החברתיות מול דיירת פנימיית 'האח הגדול', איילה רשף. אז נתן לו ריספרדל והצליח במטרתו, אף מבלי להזדקק לצו של בית המשפט, כפי שמבקשת הפסיכיאטרית הנכבדה, ד"ר אדר, בסוף חוות דעתה מגורמי הרווחה לעשות. אז מה אם מדובר בתרופה שאמורה להינתן לחולים פסיכיאטריים קשים?!

מתסכל שהארץ סוערת בעניין הריספרדל שקיבל (שלא לצורך) עו"ד בגיר שאינו חולה פסיכיאטרי לשיפור מיומנויותיו החברתיות ולהצלחתו במשימות הריאליטי, ושותקת כאשר מדובר בריספרדלים ובתרופות פסיכיאטריות שניתנות בסיטונות לקטינים חוסים בפנימיות (לשיפור מיומנותם החברתית) ללא קשרים עם עיתונאים בידיעות אחרונות.

קישורים:

ה ו פ ג נ ה !!!! יום שני הקרוב, 19/12/11 – די לסימום ילדים עם סמים פסיכיאטריים!!!

די לסימום ההמוני של ילדים בריטלין!

הפגנה מול כנס אגוד הפסיכיאטריה של הילד

יום ב', 19.12.11 בבוקר, מול מלון הילטון, תל- אביב

איגוד הפסיכיאטריה של הילד הוא הגוף המדעי הנותן הצדקה להפצה המונית של סמים מסוכנים

אם איכפת לך מילדיך ומילדים הנמצאים בקרבתך בוא להפגין איתנו

אנו מוחים משום שריטלין וקונצרטה הינם סמים מסוכנים על פי הגדרת החוק ומבחינה כימית הם נגזרות של קוקאין. הם ניתנים לילדים מדי יום למשך שנים, ועלולים לגרום להם נזקים בלתי הפיכים. יש להם עשרות תופעות לוואי, הם עלולים לגרום תלות, שינויים במצב הרוח, מחשבות שווא, כעסים, התנהגות אגרסיבית ואף פסיכוטית.

אנו מוחים משום שסמים פסיכיאטריים אינם עזרה אמיתית לילדים, והם עלולים להינזק מהם, במיוחד אם מספקים להם אותם לפני שקיבלו עזרה חינוכית ולימודית ראויה לאורך זמן.

אנו מוחים משום שקשיים של תלמידים אינם הפרעה נפשית. הפסיכיאטרים לא מספקים עזרה חינוכית אלא סמים. אנחנו לא רואים בהם כתובת בעניינים הקשורים לקשיים בבית הספר.

למידע נוסף: WWW.CCHR.ORG.IL

טל:03 5660699 נייד: 052 3350928

ביונד – שיר מחאה נגד אבחון תיוג וסימום ילדים בסמים פסיכיאטריים

תעשיית אבחוני הילדים המשולבת יד ביד עם תעשיית סימום הילדים בריטלין, היא כנראה ההונאה הפסיכיאטרית הגדולה ביותר ב -20 השנים האחרונות.
זוהי לא תיאוריית קונספירציה כפי שאנשים עשויים לחשוב. מדובר בתעשיות בעלות שיקולים כלכליים כמו כל תעשייה אחרת.
אך ישנו הבדל אחד בולט: שתי תעשיות אלה הורסות את דור העתיד על ידי סימומו בסמים פסיכיאטריים לצורך "טיפול" בהפרעה שמעולם לא הוכחה כקיימת.
הדבר נעשה לצורך מטרה אחת: כסף!
ילדים הם אהבה, הנאה ואושר.
למדו אותם, עזרו להם, אהבו אותם,
.

.
קישורים:

אל תתנו לפסיכיאטרים לתייג אתכם

הפסיכיאטריה וחברות התרופות מחפשים פרנסה קלה על גביהם של ילדים, קשישים ומוחלשים אחרים,

אל תתנו להם לתייג אתכם

.

.
קישורים:

הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות – שיטת האבחון – ד"ר בועז רפפורט

השלב הבא הוא לחנוק את הילד - בועז רפפורטיוני 2010 – בכתבה "השלב הבא הוא לחנוק את הילד" – עיתון "פוסט"- ד"ר בועז רפפורט, מומחה להתפתחות הילד הילד, הגיש תלונה נגד "סופר נני", שלטענתו לא עושה אבחון מקצועי של רופא ומשדרת להורים מסרים אלימים. תגובת קשת: "מיכל דליות היא אשת מקצוע מהשורה הראשונה".

ד"ר בועז רפפורט ו"סופר נני" משקפים שתי גישות טיפול לסובלים מבעיות התנהגותיות, ו/או רגשיות, ו/או הפרעות פסיכיאטריות.

הגישה של ד"ר רפפורט היא גישת ה"טיפול התרופתי" (לעתים גם יפנה לפסיכולוג, אולם יש לזכור כי בבתי ספר לרפואה לא מלמדים פסיכולוגיה), הגישה השניה היא שיטת התרפיה לרבות שיטת אדלר בה נוקטת "סופר נני".

שיטת התרפיה עלולה אכן להיות מסוכנת במידה ומדובר בענישה אלימה כדוגמת פרשת החשד בשי אברהמוב – כת האיתקה, אולם שיטת הטיפול התרופתי אינה מועילה ומסבה רק נזק.

שיטת ה"טיפול התרופתי" היא למעשה טיפול פסיכיאטרי לכל דבר מורכב משלשה שלבים עיקריים: אבחון, תיוג וטיפול.
האבחון אינו בדיקה אובייקטיבית כגון ספירת דם, צילום MRI לזיהוי בעיה במוח, או בדיקה בקטריילית. זוהי בדיקה סובייקטיבית לחלוטין של מאבחן (פסיכיאטר), והרי ידוע שאבחונים של פסיכיאטרים שונים מהקצה לקצה, תלוי במזמין הבדיקה, ובנסיבות חיצוניות. לדוגמא במשפט פלילי אנו עשויים לראות אבחונים שונים לחלוטין של פסיכיאטר מטעם הסנגוריה לעומת זה מטעם התביעה.
אבחונים אלו הם אסון מבחינת המטופל. בפרשת אלימות ואונס במעון מקים מדובר על יתומי משרד הרווחה, אחים, ילדים נורמליים אשר אובחנו כמפגרים ונשלחו למעון מקי"ם למפגרים שם עברו התעללות, פיסית ונפשית, אונס ואלימות במשך שנים. לטענת משרד הרווחה באותה עת ילדים אלו נחשבו למפגרים. האבחון מסיט את תשומת הלב מהיעד המרכזי והוא לעזור לילד ולמעשה יוצר תוצאה הפוכה הילד מתויג: מפגר, הפרעת קשב ריכוז, או סכיזופרן. תיוג זה ילווה הילד כל חייו. וישפיע על ההתייחסות אליו תמיד לרעה, הוא יהיה מבודד וידרדר במהירות במדרון תלול.
האבחון הפסיכיאטרי שנמשך לרוב מספר דקות הופך את האדם לבהמה, אין לו יותר שיקול דעת המשפיע על התנהגותו, הוא מושפע מההפרעות שלו, הן שולטות בו ולא שכלו.
האבחון ואחריו התיוג גורמים לבידוד חברתי וגם טיפולי. בפרשת ילד בן 8 יתום משרד הרווחה שנלקח מהוריו ותויג סכיזופרן, ונמצא שנה במוסד פסיכיאטרי שלא לצורך משום שאף מסגרת לא רוצה לקבל אותו כתב שופט הנוער צבי שרצקי: "מדובר בשערורייה שאין כמוה. הקטין מאושפז במרכז לבריאות הנפש ללא צורך רפואי ובניגוד להוראות הדין‭…‬ מבחינת הדין אין ספק שלא הייתי מאריך את הצו לא היום ולא בפעמים קודמות. אולם כפי שצוין בפרוטוקול מדובר בילד שאין לו מושיע בעולם. בכל יום שבו הוא שוהה בבית-החולים שלא לצורך נגרם לו עוול בל ישוער".

מאבחנים אלו מנפיקים "תעודות רופא" ויכולים לנסח את המסמך בדרכים שונות ומשונות ולהרוס חיים של מטופל ברגע, ע"י אשפוז פסיכיאטרי כפוי, טיפול כפוי ע"י פקידי סעד לחוק הנוער ועוד.

דוגמא נוספת היא אבחון אישה כבת 60 שאובחנה בעבר כסובלת מדמנטיה. הפסיכיאטר איתן חבר כתב על האישה דברים נוראים וקשים "חסרת תובנה" , "שיפוט לקוי" , "צועקת". הפסיכיאטר ד"ר איתן חבר רשם לאישה סם אנטי פסיכוטי מסוג ריספרדל, האסור לשימוש ע"פ ה- FDA לחולי דמנטיה. הפסיכיאטר איתן חבר ציין ב"בדיקה" כי "לא ניתן היה לבצע בדיקה פורמלית" כלומר לא בדק את האישה. בעקבות האבחון של איתן חבר כבודה של האישה נרמס. מדובר באישה כבת 60 טובה ותמימה אשר לא פגעה באיש. מלבד מילים וסמים פסיכיאטריים מרעילים לא עשה איתן חבר שום תועלת.

השאלה הנשאלת האם למרות הסכנות והנזקים שבאבחון, יש ישועה בסוף הדרך? התשובה שלילית. אין תועלת בטיפול הפסיכיאטרי, זוהי הקלה זמנית בלבד אך אין ריפוי כלל. הטיפול הפסיכיאטרי התרופתי רווי בתופעות לוואי קשות, הוא ממכר, ומסיט את תשומת הלב מפתרון הבעיה. בסמים הפסיכיאטריים: אנטי פסיכוטיים, נוגדי חרדה, נוגדי דיכאון, או קשב ריכוז – ADHD, אין שום ריפוי או תובנה מסוימת או חוכמה. אלו הם חומרים כימיים מדכאים את החשיבה, הרגשות, ומסבים נזקים קשים לאורך שנים.

אין פלא מדוע אנשים מתרחקים ממטפלים ומאבחנים פסיכיאטריים ומעדיפים שיטות טיפול בתרפיה. בעוד הסמים הפסיכיאטריים עוזרים חלקית בטווח קצר רק כל עוד נוטלים אותם, לרכישת התובנות רגשית ומיומנויות להתמודדות במהלך התרפיה, עשויה להיות השפעה מתמשכת יותר.
בנוסף לתרפיה, ישנם טיפולים יעילים אחרים: מדיטציה, טכניקות הרפיה ממתחים, ספורט, קבוצות תמיכה, וצעדים לסיוע עצמי. הטיפולים האלה דורשים יותר זמן ומאמץ בתחילה, היתרון שלהם על סמים פסיכיאטריים היא שהם מגבירים את מצב הרוח ללא תופעות לוואי.
הרופאים הפסיכיאטרים והנוירולוגים בימינו לא לומדים תרפיה בבתי ספר לרפואה. הם לומדים לאבחן לתייג ולתת תרופות, וזה מה שהם מסוגלים להציע ולא מעבר לכך.

קישורים: