בלי ציפרלקס – פתאום, כיף לקום בבוקר

קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p4qxsa-R
המאמר פתאום, כיף לקום בבוקר , רוגל אלפר | מגזין mako | פורסם 30/08/12

בלי שהתכוונתי הפסקתי לקחת את כדורי הציפרלקס נגד דיכאון. ייסורי הגמילה כללו חרדה ומכות חשמל קטנות בתוך חלל הגולגולת, אבל בסוף השתחררתי מהכדור שהפך למכלאה שלי. אני לא מרגש בטוח אבל הולך עם זה, שלם עם עצמי

בלי ציפרלקס - יציאה מבאר השחת - איור עמיר דרור
בלי ציפרלקס – יציאה מבאר השחת – איור עמיר דרור

בינואר, בתום הפסקה של שנה, חזרתי לקחת כדור יומי של ציפרלקס נגד דיכאון, אחרי שהרגשתי את הקרקע מתחילה להישמט תחת נפשי, חושפת תהום פעורה שממתינה לי. חשתי מעוך, פסימי, שחוק ולאה. מובס. הכדור השפיע לטובה כמעט מיד אבל גבה מחיר של תשישות מופלגת. היו ימים שבהם הייתי כבד כעופרת. התקשיתי להתעורר, ומרגע שקמתי הייתי מת לישון. אם הזדמנה לי תנומת צהרים שתכננתי שתימשך שעה קלה, היא בדרך כלל התארכה לשלוש שעות, שבמהלכן הייתי מקיץ לרגע, חסר אונים ממש, לא מסוגל למשוך עצמי מחוץ לאיזו ביצת שינה טובענית. הפוף בסלון נהפך למעין מלכודת. ידעתי שאם אשתרע עליו בארבע אחר הצהריים אני עלול למצוא עצמי קם בשעת דמדומים, אפוף אדי החמצה, משל החיים חולפים על פניי.

והיו מחירים נוספים. האורגזמה שלעתים מיאנה להגיע, חמקמקה ומתסכלת. ואיזו התקהות בקצה המאושר והשמח של הסקאלה. אבל באופן כללי הייתי מרוצה. הכדור שמר עליי מפני מה שהפחיד אותי. לא תכננתי להיפרד ממנו בעתיד הנראה לעין.

כלומר, זה קרה בלי שהתכוונתי, בספונטניות. המלאי החל אוזל. נותרו לי רק חופן כדורים. אף פעם לא זכרתי איפה השארתי אותם. בתיק? בארון? על הפסנתר? כשמצאתי לקחתי אבל דילגתי על ימים מבלי משים. הכמות בדמי ירדה בהתמדה. משום מה לא יכולתי להביא עצמי ללכת לרופא לאסוף מרשמים לשלושה חודשים נוספים. תמיד לא היה לי זמן. פתאום הייתי שם לב שכבר יומיים או שלושה לא לקחתי, ומתחיל לחפש את החפיסה, ונוטל אחד, ומזכיר לעצמי לחדש את המלאי למחרת. ולא חידשתי. לקחתי את האחרון שנותר ברשותי, ולא חידשתי. התקשרתי למזכירה של רופאת המשפחה, ביקשתי שידפיסו לי מרשמים, ולא נסעתי לאסוף.

לא רוצה לחזור

הגמילה החלה לתת אותותיה לפני כשבוע וחצי. רעד פנימי מוזר באזור הלסת. מעין מכות חשמל זערוריות בתוך חלל הגולגולת. והגוף שמרגיש אחרת. קשה מאוד להגדיר או לתאר – פשוט אחרת. שוב הלמה בי התובנה שהציפרלקס הוא כדור משמעותי. זה לא איזה אקמול. בלעדיו, אני חש אחרת. דימיתי כי אני מרגיש שהשתחררתי ממנו. ואולי לא דימיתי. השתלטה עליי חרדה מפני הפרידה מהכדור אבל בד בבד חשתי שחרור, איזו התחלה חדשה. הרגשתי שהציפרלקס איננו אני. שאני כורת איתו גט זמני חדש. שאני מסיר אותו מעליי, כמו שמיכה עבה ושקופה.

בימים הראשונים הייתי חסר סבלנות בטירוף. כמו התעוררתי לחיים, הכל עצבן אותי, בעיקר דברים קטנים. כל מה שלא הסתדר בדיוק כפי שרציתי, הצטייר בעיניי כמכשול בלתי נסבל. נהגתי באימפולסיביות רבה יותר. אם עמדתי על מדרכה ונהג צפר בצומת שליד לאוטו משתהה, תפסתי קריזה. היה אכפת לי נורא מהכל, לא הבחנתי בין עיקר לטפל. ואהבתי את זה. כשהייתי עצוב הייתי עצוב נורא וכשהייתי שמח הייתי שמח נורא. היטלטלתי בין קטבים. כל הזמן אמרתי לעצמי שאני רק נוטל חופשה קצרה מהציפרלקס אבל עם כל יום שחלף – לא רציתי לחזור.

הלכתי לצער בעלי חיים לאמץ כלב. שיחקתי איתו בדשא ואמרתי שאני צריך לחשוב על זה, והאחראית במקום הובילה אותו ברצועה בחזרה למכלאה. והוא התנגד. נעמד במקום וסירב לזוז. נטע את רגליו הקטנות בקרקע, ונגרר חזרה פנימה למכלאה. המכלאה ששומרת עליו. כי הוא לא יכול לשרוד בשיטוט כך סתם ברחובות. והמראה הזה נהפך לי לדימוי למצבי. הציפרלקס כמכלאה ששומרת עליי. החלטתי לקחת את הכלב הביתה ולא לחזור למכלאה שלי.

אני לא מרגיש בטוח. אני חש בסכנה אבל אני הולך עם זה, שלם עם עצמי. האנרגיה היא נהדרת. כיף לקום בבוקר בקלות. כיף להרגיש רענן בצהרים, במקום כבד ורדום. כיף להישכב לתנומת צהרים (אני עדיין אוהב את זה, בכל זאת) ולקום בקלות אחרי חצי שעה, רענן. העצבנות וחוסר הסבלנות חלפו. אני לא רוצה שיתפרש שאני אימצתי עמדה נגד ציפרלקס או כדורים נוגדי דכאון. להיפך. אני בעד, כשאין ברירה. כנראה שעכשיו שיש לי. כנראה שעכשיו זה לא מתאים לי.

אבל עכשיו זו לא חכמה. נראה מה יקרה בחורף. כשהשמיים יהיו אפורים ונמוכים, ויחשיך בסביבות ארבע וחצי, והרוחות ינשבו. מוזר. פעם כל כך אהבתי את החורף. וכעת אני ירא את בואו. אבל מי יודע. אולי יהיה בסדר.

קישורים:

פלייליסט: טיפול פסיכיאטרי בילדים

מאי 2012 – הסמים הפסיכיאטריים אינם מסייעים, הם ממכרים, עם תופעות לוואי חמורות, ומביאים לנכות קשה למטופל. הסמים הפסיכיאטריים מנפחים את כיסי המטפלים והמאבחנים הפסיכיאטריים. הפתרון הוא טיפול בתרפיה, טיפול פסיכולוגי, ספורט, סדנאות ועוד. למה להתמסטל כל יום מחדש אם אפשר לטפל בעצמך לטווח ארוך טיפול טוב ואפקטיבי? אל תאמינו לפסיכיאטרים, הם רוצים רק "עכברי מעבדה" וכסף.
 ידיהן המלוכלכות של רשויות הרווחה המושחתות מעורבות בכל עניין בסחר בילדים וקשישים, גם כאשר מדובר בסימומם בסמים פסיכיאטריים בכפייה. על אף הביקורת הקשה ממשיכות רשויות הרווחה במעלליהן בסחר בילדים בשל ההון הרב שמקבלים הגורמים המעורבים עבור כל ילד: מטפלים ומאבחנים, פנימיות, אומנה ועוד.
הסמים הפסיכיאטרים אינם מרפאים, יש להם תופעות לוואי קשות, בלתי הפיכות, יכולות להופיע שנים לאחר הפסקת נטילת הסם. הסמים הפסיכיאטרים ממכרים, ויש להם תסמיני גמילה קשים מאוד.
תאוות בצע של פסיכיאטרים, חברות התרופות ומטפלים שונים היא המניע את הטיפול הפסיכאטרי, ההופך את האדם למעין חפץ שקל לתחזק אותו.

קישורים:

אמא ברקת : "ריטלין הוא לא הפיתרון… ריטלין הוא הבעיה!!"

שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון - סחר בילדים באמצעות סמים פסיכיאטריים
משה כחלון – סחר בילדים באמצעות סמים פסיכיאטריים

מאי 2012 – ידיהן המלוכלכות של רשויות הרווחה המושחתות מעורבות בכל עניין בסחר בילדים וקשישים, גם כאשר מדובר בסימומם בסמים פסיכיאטריים בכפייה. על אף הביקורת הקשה ממשיכות רשויות הרווחה במעלליהן בסחר בילדים בשל ההון הרב שמקבלים הגורמים המעורבים עבור כל ילד: מטפלים ומאבחנים, פנימיות, אומנה ועוד.

אמא ברקת: "לאחר מלחמה עם הרווחה ובית הספר, נכנעתי ונתתי לבן שלי ריטלין… מהיום הראשון שנתתי לבן שלי ריטלין התחילו תופעות כמו כאבי בטן, חוסר שינה וחוסר תיאבון. לאחר שהשפעת הכדור פגה היה פקעת עצבים, אלים מילולית ופיזית, לא שולט בתנועות הגוף שלו, מתפרע ולא מקשיב. היום אני מתמודדת עם קריזים והתקפי זעם בעקבות הגמילה מריטלין… היום אני מוכנה להתמודד מול רשויות הרווחה ובתי הספר בלי פחד!!".

שלום אני ברקת אמא לילד בן 11 מתוק מדבש, חכם, אינטלגנטי, מלא מרץ ושמחת חיים, עם חיוך כובש שיכול להפיל כל אימא מהרגליים.
זה היה נכון עד לפני חצי שנה
אחרי מלחמה בייני לבין בית הספר והרווחה נכנעתי ונתתי לבן שלי ריטלין
לא הייתי מודעת לכך שריטלין נכלל בתוך סיווג הסם המסוכן
כיום אני יודעת את זה
ומהיום אני אעשה הכל.. אבל הכל כדי שהורים אחרים ידעו את הסיפור שלי ושל עוד הורים כמוני ויבינו שריטלין הוא לא הפיתרון… ריטלין הוא הבעיה!!
מהיום הראשון שנתתי לבן שלי ריטלין התחילו תופעות כמו כאבי בטן, חוסר שינה, חוסר תיאבון
לאחר שהשפעת הכדור פגה הילד היה פקעת עצבים, אלים מילולית ופיזית, לא שולט בתנועות הגוף שלו, מתפרע ולא מקשיב.
לפני הריטלין היה לי ילד יוצר
היינו יושבים שעות על יצירות אומנות.
כיום הבן שלי לא מעוניין לצייר אפילו קו ישר, גם שיעורי האומנות בבית הספר הפסיקו לעניין אותו.
הביטחון העצמי שלו ירד ל-0 והוא משוכנע שבלי הכדור הוא לא יצליח ללמוד!
כיום אני מתמודדת עם קריזים והתקפי זעם בעקבות הגמילה מרטלין
נכון להיום אני מוכנה להתמודד מול רשויות הרווחה ובתי הספר בלי פחד!!
את הילד שלי הם לא יתייגו!!
הבן שלי לא יקח סמים רק בכדי שלמורה בבית הספר יהיה קל יותר להעביר שיעור.
אני רוצה את הבן שלי בחזרה!!

קישורים

הבלי הפסיכיאטריה: "תקשיב, זה ייתן לך הרבה כוחות. זה ציפרלקס. יש לזה כוח עצום" – פסיכיאטר אילן רבינוביץ'

תחקיר ידיעות אחרונות - טיפול הפסיכיאטר אילן רבינוביץ' בארז דה דרזנר מהאח הגדול
ארז דה דרזנר – ידיעות אחרונות

הכתבה ארז דה דרזנר נחשף: 'הד"ר אמר שהכדור ייתן כוח' , ynet , מרץ 2012

ארז דה דרזנר, מתמודד בעונה השנייה של התוכנית "האח הגדול", חושף בראיון שיתפרסם ביום שישי ב"ידיעות אחרונות" כיצד גם הוא התבקש לקחת כדורים פסיכיאטריים מד"ר אילן רבינוביץ'. "הוא אמר לי: 'עכשיו, על כל מה שאנחנו מדברים, אתה לא מספר לאף אחד'"

ארז דה דרזנר, אחד המתמודדים בעונה השנייה של התוכנית, חושף שגם הוא קיבל כדורים פסיכיאטריים מד"ר אילן רבינוביץ' כאשר שהה בבית "האח הגדול".

דה דרזנר חשב שיצליח להתגבר על מה שקרה בבית בלי לשתף את העולם בכאביו. כשראה את חבריו מדברים, החליט לשבור את השתיקה. בראיון שיתפרסם ביום שישי במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", מספר דה דרזנר על קבלת כדורים מד"ר אילן רבינוביץ', למרות שמעולם לא ביקש לפגוש פסיכיאטר. הוא משחזר כיצד נווט על ידיו בתוך הבית, והתבקש לגעת באחת הדיירות.
.

.

בראיון שיתפרסם ביום שישי, מספר דה דרזנר על המפגש עם רבינוביץ', על הכדורים שלקח, על תופעות הלוואי ועל הדיכאון ממנו סבל אחרי היציאה מהבית.

"חודש אחרי, אני נכנס לחדר 'האח הגדול' ושואלים אותי אם אני רוצה להיפגש עם פסיכולוג", אמר דה דרזנר.

לא עם פסיכיאטר?

"לגמרי לא. אני זוכר היטב. הם שאלו על פסיכולוג. זה היה מטעה. מעולם לא נפגשתי עם פסיכיאטר בחיים שלי. ראיתי פסיכולוג פעם אחת, בילדות, בגלל הקשיים בבית הספר. שאלתי בחדר 'האח הגדול': 'למה אני צריך פסיכולוג?'. אמרו לי: 'כדאי שתעשה שיחה איתו'. היה לי די קשה אז בבית. אף אחד לא אהב אותי בהתחלה. לא הבינו אותי. חשבתי, אוקיי, לא יכול להזיק אם אראה פסיכולוג. אם היו מבקשים ממני לראות פסיכיאטר, לא הייתי מסכים".

לדבריו, "קראו לי לחדר 'האח הגדול'. נכנסתי, פתאום אני רואה בן אדם. אילן יושב על הספה. התרגשתי. תבין, הרי לא ראיתי הרבה זמן אדם מהעולם החיצון. ואילן רבינוביץ' יושב לידי, אומר לי: 'מה נשמע? איזה חתיך אתה, איזה שרירים יש לך, אתה גבר, אתה בחור יפה'.

"ואז אילן אומר לי: 'ארז תקשיב, תקשיב, תקשיב. אני מדבר. אתה יצאת לא טוב בתחילה. עכשיו, על כל מה שאנחנו מדברים, אתה לא מספר לאף אחד. לא לדיירים, לאף אחד. זה בינינו'".

קיבלת משהו בפגישה הראשונה מד"ר רבינוביץ'?

"כן. הוא אמר לי: 'תקשיב טוב, אני נותן לך כדור. תיקח אותו'. שאלתי: 'רגע, מה אתה נותן לי?'. ואז הוא אומר: 'תקשיב, קח כדור בתוך המעטפה'. זה היה ללא עלון, ללא קופסה. אמרתי לו: 'למה אתה נותן לי כדור?'. הוא אומר לי, 'תקשיב, זה ייתן לך הרבה כוחות. זה ציפרלקס. יש לזה כוח עצום'. אמרתי לו: 'אבל אני לא צריך לקחת את זה'. והוא שוב אומר לי: 'קח, זה ייתן לך כוחות. אתה לא מספר לאף אחד'. הוא הביא כוס מים כדי שאקח שם".

הראיון המלא וגילויים חדשים בפרשה יתפרסמו ביום שישי במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות"

תחקיר ידיעות אחרונות - טיפול הפסיכיאטר אילן רבינוביץ' בארז דה דרזנר מהאח הגדול
תחקיר ידיעות אחרונות – טיפול הפסיכיאטר אילן רבינוביץ' בארז דה דרזנר מהאח הגדול

תחקיר ידיעות אחרונות - טיפול הפסיכיאטר אילן רבינוביץ' בארז דה דרזנר מהאח הגדול

תחקיר ידיעות אחרונות - טיפול הפסיכיאטר אילן רבינוביץ' בארז דה דרזנר מהאח הגדול
תחקיר ידיעות אחרונות - טיפול הפסיכיאטר אילן רבינוביץ' בארז דה דרזנר מהאח הגדול
תחקיר ידיעות אחרונות - טיפול הפסיכיאטר אילן רבינוביץ' בארז דה דרזנר מהאח הגדול

קישורים:

נוגדי חרדה – גיהנום ההתמכרות והגמילה

גוון אולסן עבדה 15 שנים כנציגה בתעשיית התרופות, וחלק מהתמחותה היה סמים פסיכיאטריים. סמים אשר לא מכרה אך הכירה מקרוב הם נוגדי החרדה. גוון השתמשה בנוגד חרדה קסנקס במשך כ- 10 שנים, שבהם התמכרה לסם אך חשבה שהצורך בסם נובע עקב לחץ ומתח בעבודה. גוון טוענת כי הפסיכיאטר הטיפוסי לא יסייע להשתחרר מההתמכרות לסם משום שבהכשרתם הפסיכיאטרים כיום יודעים לטפל רק טיפולים תרופתיים, והם אינם רוצים לאבד מטופלים.
.

.
נוגדי חרדה הם למעשה בנזודיאזפינים אשר שמם שונה לנוגדי חרדה בשל השם הרע שיצא לבנזודיאזפינים עקב ההתמכרות של סמים אלו. היה דור שלם של עקרות בית שצרכו בנזודיאזפינים מסוג וואליום. תעשיית התרופות יצאה בשם חדש 'נוגדי חרדה'.

גוון מעידה כי השתמשה בנוגד חרדה קסנקס במשך כ- 10 שנים, שבהם התמכרה לסם אך חשבה שהצורך בסם נובע עקב לחץ ומתח בעבודה. שלב קשה מאוד הוא שלב הנסיגה (גמילה) מהסם ובשלב זה הסבל עלול להיות פי 10 יותר קשה מאשר המצב לפני תחילת נטילת הסם.

גוון טוענת כי הפסיכיאטר הטיפוסי לא יסייע להשתחרר מההתמכרות לסם משום שבהכשרתם הפסיכיאטרים כיום יודעים לטפל רק טיפולים תרופתיים, והם אינם רוצים לאבד מטופלים.

קישורים:

מדוע סמים פסיכיאטריים תמיד רעים

סמים פסיכיאטריים = זבלד"ר דאגלס ג. סמית

אני כבר לא ממליץ על תרופות פסיכיאטריות לאף אחד.

זה נראה קיצוני במדינה הזו (ארה"ב) כי אנחנו בעיצומה של "המהפכה הביולוגית". נראה שכולם מניחים שתרופות יעילות במיוחד עבור מחלות נפש שונות אשר לפחות בחלקן עקב בעיות כימיות או גנטיות. אני מאמין שהמדע מאחורי זה פגום באופן רציני. הוא מבוסס על הנחות מוטעות שהובילו להנצחת מיתולוגיה עצמית (ועל רווחים עצומים לחברות התרופות).

אני לראשונה ויתרתי על כדורי הרגעה, לאחר מכן על תרופות נוגדות דיכאון, ולאחר מכן על כל התרופות הפסיכיאטריות. למדתי שיש כמה עקרונות כלליים אשר חלים על כל החומרים פסיכואקטיביים וטיפולים ביולוגיים.

עקרונות כלליים:

(1) "מחלות נפש" אפילו החמורות, הן יחסיות (הייתי אומר גם רוחנית). פסיכיאטריה, על ידי התמקדות כמעט בלעדית על ביולוגיה (טיפול תרופתי), עושה עצמה לא רלוונטית יותר ויותר.

(2) חומרים פסיכוטיים מספקים במקרה הטוב הקלה זמנית, אבל תמיד מחמירים את המצב בטווח הארוך. הם עושים דברים גרועים באופן ישיר (כימי) או בעקיפין על ידי הסחה מן הבעיות האמתיות.

(3) לכל החומרים הפסיכואקטיביים יש חזרה על הסימפטומים ובעיות הקשורות בנסיגה (גמילה). שיעור ה"שקיעה" באופן כללי, במהלך הנסיגה (גמילה) מתרופות פסיכיאטריות, חמור פי 10 יותר מאשר אם התרופה לא הייתה נלקחת.

(4) "לכל הטיפולים הפסיכיאטריים יש מכנה משותף בפעולתם – שיבוש תפקוד המוח הנורמלי" (ד"ר פיטר ברגן, מספרו "השבתת המוח בטיפולים פסיכיאטרים", שפרינגר פאב. ושות ', 1997, עמ' 3).
סמים פסיכיאטריים לעולם אינם משפרים חוסר איזון במוח. הם אף פעם לא משפרים את המוח. הם "עובדים" על ידי פגיעה במוח וריסון רגשות בדרכים שונות.

המחבר, ד"ר דאגלס ג 'סמית, בוגר אוניברסיטת אינדיאנה (1982 – Phi Beta Kappa) ובית הספר לרפואה של אוניברסיטת אינדיאנה (1986). סיים הכשרה בפסיכיאטריה בשנת 1990 מוסמך בפסיכיאטריה. קיבל הדרכה נוספת בפסיכואנליזה. כיום חי בג 'ונו שבאלסקה. במועצת המנהלים של האגודה הלאומית של זכויות הגנה ותמיכה והמרכז הבינלאומי לחקר פסיכיאטריה ופסיכולוגיה.

קישורים:

נוגדי דיכאון אינם יעילים יותר מפלצבו

הכתבה נוגדי דיכאון אינם יעילים יותר מפלצבו , 19/03/2008 ד"ר ג'ון בריפה – מיוחד לאפוק טיימס

ממחקרים ומבדיקה של ארבע סוגי של נוגדי דכאון נמצא כי ברוב המקרים יעילותם אינה גדולה מפלצבו

אינני יודע אילו חדשות בנושאי בריאות הסתובבו בחלקים אחרים של הגלובוס, אך כאן בבריטניה, לא יכולנו לזוז לאחר "החשיפה" שגילתה כי ברוב המקרים נוגדי דיכאון פופולאריים אינם יעילים יותר מפלצבו [1].

הסיפורים בנושא זה נפוצו לכל עבר כתוצאה מפרסום של מחקר חדש שבחן תוצאות מבדקים של ארבעה סוגים של נוגדי דיכאון ביניהם תרופות "חוסמות ספיגה מחדש של סרוטונין" (selective serotonin reuptake inhibitors – SSRIs) כמו פרוקסטין (סרוקסט, פקסיל) ופלואוקסטין (פרוזאק) [2]. הדבר המעניין במחקר זה הוא שהוא איחד תוצאות של מחקרים שפורסמו וכאלה שלא פורסמו.

חושפים מידע נוסף

הסיבה לרלבנטיות של מחקר זה היא שתעשיית התרופות ידועה כמי שקשורה בהטיית פרסומים על פי צרכיה. התנהלות כזו – פרסום של תוצאות מועדפות וקבירת מידע יעיל פחות, עלולה לתת לרופאים ולמטופלים שלהם רושם מעוות למדי לגבי יעילות הטיפול שניתן. איחוד של מידע שפורסם ושלא פורסם ייתן, באופן בלתי נמנע, הנחיה מדויקת יותר באשר ליעילות הטיפול.

במקרה זה, איחוד המידע הצביע על כך כי נוגדי דיכאון אינם פועלים טוב יותר מפלצבו פרט למקרים בהם מדובר בדיכאון חמור. כיוון שרובם המכריע של האנשים הנוטלים נוגדי דיכאון אינם נופלים בקטגוריה של אלה הסובלים מדיכאון חמור, תוצאות המחקר מראות כי באופן כללי עדיף באותה מידה שייטלו גלולת סוכר במקום נוגדי הדיכאון שהם יקרים ובעלי פוטנציאל טוקסי.

בעודי מקשיב אתמול לרדיו שמעתי יותר מהתבטאות אחת באשר לתוצאות אלו ולגבי ההשלכות שלהן. במקביל הזהירו את האנשים שלא להפסיק ליטול את התרופות בבת אחת. המסר היה "לכו והיוועצו ברופא שלכם". סביר להניח שיהיו כמה התייעצויות לא נינוחות עם רופאי המשפחה בשבוע או בשבועיים הבאים בעקבות ממצאי מחקר זה.

קשה להפסיק

אני מאמין כי אנשים רבים יכעסו על כך שכבר נטלו נוגדי דיכאון, בלי קשר לעובדה שהמידע לא תומך ביעילותם. אולם זוהי רק חלק מהבעיה: אם אנשים יחליטו להפסיק ליטול את התרופות, הם עלולים לגלות כי הם מתקשים בכך. הפסקה חדה (ואף גמילה הדרגתית) מתרופות נוגדות דיכאון עלולה לגרום לתסמיני גמילה די מתישים כמו סחרחורות, חרדה, הפרעות שינה ושינויים במצב הרוח.

אם כך לא רק שאנשים רבים נטלו שלא במודע תרופה שבאופן כללי אינה טובה יותר מפלצבו, אלא הם עלולים למעשה להרגיש רע יותר לעומת מקרים בהם היו נוטלים את הפלצבו, מאחר והפסקת נטילת התרופה עצמה היא די קשה.

אני לא מומחה לגמילה מנוגדי דיכאון אך אני יכול לומר מניסיון כי אנשים שרוצים ללכת במסלול זה צריכים להיגמל באופן מאוד הדרגתי במשך מספר שבועות או חודשים ואולי אף יותר משנה.

ובאופן כללי הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא בהשגחת הרופא המטפל.

למרות שמחקר חדש זה יצר כותרות גדולות, העובדה היא שאין כל חדש בסיפור הזה. בינואר האחרון התפרסם מאמר שהראה די בבירור כי מחקרים "שליליים" רבים אחרים שבדקו נוגדי דיכאון אפילו לא הגיעו לפרסום.

כמה אנשים קוראים לחייב לפרסם מחקרים שבודקים נוגדי דיכאון. אני תומך בכך אולם אני מציע להרחיב את הרעיון באשר לכל התרופות.

תמיכה בתקופת הגמילה

הייתי רוצה גם לראות את חברות התרופות פועלות באופן אחראי בכך שיעניקו חסות לתכניות חינוך לרופאים – שלא יכריחו אותם לרשום יותר מרשמים לנוגדי דיכאון אלא לגרום להם לרשום פחות. ומה באשר למסירת מידע במסגרת תכניות אלה באשר לאופן בו רופאים יכולים לתמוך בצורה הטובה ביותר במטופלים שרוצים להיגמל מתרופות אלו – בפרט אלה הסובלים מגמילה?

אולם יש לי הרגשה שזה לא עומד לקרות בזמן הקרוב כיוון שזה עלול להסתכם בהודאה טקטית כי הבעיה נגרמה, בחלקה, בשל הכישלון של חברות התרופות לחשוף באופן חופשי ומרצון את כל המידע שברשותן.

אך אני מאמין שחברות התרופות תאלצנה לחפור עמוק בכל מקרה: לא קשה מדי לדמיין כי אנשים ירגישו שחייבים להם פיצוי כלשהו, גם אם יצטרכו לעבור דרך בתי המשפט כדי לקבלו.

[1] חומר שדומה בצורתו לתרופה אך אינו מכיל חומר פעיל. בדרך-כלל בודקים תרופות חדשות בניסויים קליניים לעומת פלצבו – משווים את השפעת התרופה לזו של הפלצבו כדי להעריך את יעילותה.
[2] Kirsch I, et al. Initial severity and antidepressant benefits: a meta-analysis of data submitted to the food and drug administration. PLoS Medicine. 2008:5(2): e45

* דר' ג'ון בריפה הוא רופא המתגורר בלונדון, סופר ומחבר בתחום הבריאות ובעל עניין בתחום התזונה והרפואה הטבעית.

קישורים:

קלונקס (Clonex (Clonazepam – תופעות לוואי

סם פסיכיאטרי קלונקס (Clonex (Clonazepam - תופעות לוואי
קלונקס – נמנום, בעיות קורדינציה והתנהגות, גמילה קשה

קלונקס הנה תרופה נוגדת חרדה ומשתייכת למשפחת הבנזודיאזפינים שבה נכללות גם תרופות כמו – וואליום ודומיו.

קלונקס הנה תרופת מירשם לטיפול במספר סוגים של התקפים אפילפטיים, כמו גם הפרעת פאניקה. התרופה נלקחת דרך הפה, בדרך כלל שתיים או שלוש פעמים ביום. קלונקס זמין בגלולה, ניתן לקחת עם או בלי אוכל. תופעות לוואי אפשריות: נמנום, בעיות ריכוז, בעיות התנהגות.

תופעות לוואי מאתר MEDTV

תופעות לוואי חמורות של קלונקס clonazepam

מספר תופעות לוואי של קלונקס clonazepam, המתרחשות לעתים רחוקות, הן רציניות ויש לדווח מיידית לרופא המטפל. אלה כוללות, אך אינן מוגבלות ל:

* דיכאון (או החמרת דיכאון קיים)
* בעיות יציבות, נפילה לעתים תכופות במיוחד (מסוכן במיוחד אצל קשישים)

* מחשבות אובדניות
* קשיי נשימה
* בעיות זיכרון

* חרדה, התרגשות, או תסיסה
* עוינות, תוקפנות, זעם
* נדודי שינה (ראה קלונופין תופעות לוואי)

* הזיות
* סימנים של תגובה אלרגית, כולל פריחה בלתי מוסברת, כוורות, גרד, נפיחות בלתי מוסברות.

תופעות לוואי נפוצות של קלונקס

Clonazepam נחקרה ביסודיות במחקרים קליניים. תופעות לוואי נבדקו בקבוצה של אנשים שנטלו את התרופה בהשוואה לקבוצת ביקורת ללא נטילת התרופה. כתוצאה מכך, אפשר לראות מהן תופעות לוואי שהתרחשו, ובאיזו תדירות הן מופיעות.

במחקרים אלו, תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של clonazepam כוללות:

* נמנום – של עד 50 אחוזים של אנשים
* בעיות קורדינציה – עד 30 אחוזים
* בעיות התנהגות – עד 25 אחוז
* סחרחורת – עד 12 אחוזים
* זיהומים בדרכי הנשימה העליונים – עד 10 אחוזים.

תופעות לוואי נפוצות אחרות של קלונקס clonazepam (היווצרותן בין 1 ל 10 אחוזים) כללו:

* בעיות דיבור
* ירידה בחשק מיני
* בלבול
* דלקות סינוס
* אף הרגיז או נוזל
* שיעול
* כאב גרון
* עייפות
* התכווצויות כואבות במחזור
* בעיות מיניות (ראה klonopin תופעות לוואי).

תופעות לוואי אפשריות אחרות של קלונקס
יש תופעות לוואי אחרות אפשריות של clonazepam. אלה לא היו בין תופעות הלוואי הנפוצות ביותר שדווחו (למרות האחוז המדויק של אנשים אשר פיתחו את תופעות הלוואי הללו לא דווח). תופעות הלוואי הללו כללו:

* אובדן משקל או עלייה במשקל (ראה klonopin ובעיות במשקל)
* כאבי ראש מיגרנה
* נפיחות ברגל או בקרסול
* התנהגות כמו שיכור
* לפרפר
* כאבי שיניים
* הזלת ריר מוגבר
* טחורים
* תחושה ספינינג (ורטיגו)
* דלקות אוזניים
* בחילה בנסיעות
* שיגרון (Rheumatism, כאבי מפרקים)
* כאב גב
* התכווצויות שרירים
* בעיות מחזור
* הגברת התעטשות
* התקפי אסטמה
* דימומים מהאף
* אקנה
* נשירת שיער
* הפסד של טעם
* קושי חולף בשלפוחית השתן או בעיות אחרות
* בעיות ראייה.

התרעות ואזהרות לנשים בהריון

קלונקס עלולה לגרום למומים מולדים מסוימים, ונשים בשליש הראשון של ההריון לא צריכות לקחת את קלונקס. ליידע את הרופא המטפל אם הינך בהריון או עלולה להיכנס להריון. אמהות מיניקות לא צריכות לקחת את קלונקס, כפי שהוא ניתן להעברה אל התינוק דרך החלב. ליידע את הרופא שלך אם אתה לוקח קלונקס לפני ההנקה.

אזהרות:
התרופה עלולה לגרום להתמכרות ולכן אין ליטול אותה ללא המלצה ומעקב של הרופא המטפל. בזמן הפסקה חדה של התרופה יש סכנה לתגובה קיצונית המלווה בהזיות, שינויים בלחצי הדם ורעד קשה עד התקף אפילפטי. לכן מומלץ להפסיק את התרופה באופן הדרגתי בהדרכת הרופא המטפל.
השימוש בתרופה עלול לפגום בערנות ועל כן מחייב זהירות בנהיגה ברכב, בהפעלת מכונות מסוכנות ובכל פעילות המחייבת ערנות מרבית.
חולים המקבלים את התרופה צריכים להימנע משתיית אלכוהול.
חולים הסובלים ממחלת ריאה, כבד, כליות או מיאסטניה גרביס צריכים להודיע על כך לרופא המטפל לפני תחילת הטיפול.
בטיחות התרופה בהריון טרם נקבעה בוודאות ולכן להימנע משימוש בזמן ההריון ולהיוועץ ברופא המטפל לגבי המשך הטיפול.
השימוש בתרופה אסור לאמהות מניקות.
קלונקס עלול לגרום לבעיות נמנום וקשיי נשימה חמורים, וזה עלול להיות סכנת חיים. סיכון זה גדל כאשר קלונקס בשילוב עם אלכוהול, סמים, תרופות או חומרים אחרים או לגרום לנמנום ועל ידי הרגעה. אסור לנהוג או להפעיל ציוד כבד עד שיודעים איך קלונקס משפיע.
קלונקס עלול לגרום להחמרה בהתקפים. זה שכיח ביותר אצל אנשים שיש להם יותר מסוג אחד של התקף. יש לידע את הרופא המטפל אם ההתקפים מחמירים או משתנים.

הפסקת נטילת קלונקס – נסיגה

קלונקס היא תרופת מרשם מאושרת לטיפול בהפרעות פאניקה וסוגים מסוימים של התקפים אפילפטיים. היוא חלק מקבוצה של תרופות המכונה בנזודיאזפינים. כל הבנזודיאזפינים הם חומרים נשלטים, כלומר הם עלולים לגרום תלות פסיכולוגית והפיזית. מאחר וקלונקס clonazepam עלול לגרום לתלות, אסור להפסיק לקחת אותו בפתאומיות.

תסימני נסיגה מקלונקס

עצירת נטילת קלונקס מהר מדי (במיוחד אם נוטלים מינונים גבוהים של הסם) עלולה לגרום לתסמיני נסיגה.
סימפטומי נסיגה של קלונקס עלולים לכלול, אך אינם מוגבלים ל:

* קהות או עקצוץ
* בחילה, הקאות או שלשולים
* דופק לב מהיר (טכיקרדיה)
* דפיקות לב
* הזיות
* אובדן זיכרון
* התקפי פאניקה
* סחרחורת
* שינויים באישיות
* רגישות צליל או אור
* קדחת
* כאבי ראש
* חרדה
* מתח
* דיכאון
* נדודי שינה
* חוסר מנוחה או עצבנות
* בלבול
* הזעה.

כמו עם תרופות אחרות של אפילפסיה, עצירת קלונקס clonazepam מהר מדי עלולה להגביר את הסיכון להתקפים, או לגרום לסוג של התקפים שלא היו מעולם.

מידע על קלונקס מעלון לצרכן

קלונקס - עלון לצרכן - הקדמה

קלונקס - עלון לצרכן - מתי אין להשתמש בתכשיר?

קלונקס - עלון לצרכן - איך תשפיע התרופה על חיי היומיום שלך?

 קישורים: