אדרל Addarell

אדרל לעומת ריטלין – מה עדיף להפרעת קשב? / אילן סלומון, רוקח

קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p4qxsa-fi

אדרל Addarell
אדרל Addarell

לאחרונה אנו שומעים יותר ויותר על התרופה אדרל (Aderall), ששמה האמיתי הוא אדרול, לילדים שאובחנו כסובלים מהפרעת קשב וריכוז, במקום השימוש בריטלין או קונצרטה. אך האם אדרל בטוחה יותר?

מאת אילן סלומון, רוקח

כרוקח מזה 22 שנה, שבמשך שנים מתבטא באופן גורף כנגד רישום לילדים של חומרים כאלה, המוגדרים בחוק כסמים מסוכנים ומאוחסנים בכספת של בית המרקחת, חשוב לי להבהיר ולחזק נקודות חשובות אלה גם לגבי התרופה אדרל.

אדרל, כמו ריטלין וקונצרטה, משתייכת למשפחה כימית הנקראת אמפטמינים. למעשה אדרל הוא החומר שעל שמו נקראת כל הקבוצה: זהו האמפטמין בעצמו.

על פי הכתוב על האריזה נראה כי יש באדרל כמה מרכיבים, אולם השמות הארוכים של מרכיבים אלה הינם כולם מבנים שונים של אותו החומר: אמפטמין.

הדבר הכי חשוב שהורים חייבים לדעת אודות אדרל

הדבר הכי חשוב שהורים חייבים לדעת על אדרל (אמפטמין) הוא שאם נוסיף לו קבוצה כימית קטנה (שנקראת מתיל) נקבל סם רחוב ממכר ואסור: מתיל אמפטמין או בקיצור: מתאמפטמין; או בשפת הרחוב: קריסטל. בדיוק כפי שקריסטל ממכר כך גם אדרל הוא חומר בעל פוטנציאל רציני לגרום לתלות חמורה. זה רשום בפירוש גם בעלון התרופה. הדבר השני שחשוב לדעת הוא שאדרל נמצא אחראי לעשרות מקרי מוות בארה"ב ובקנדה.

אדרל וסמי פיצוציות

מהם בעצם אדרל, ריטלין, קונצרטה והאמפטמינים בכלל? זוהי אותה משפחה של חומרים שנפוצים כיום תחת הכינוי סמי פיצוציות. אלה חומרים שממריצים את המוח (סמים ממריצים), יכולים לגרום לתחושה של היי, או פוקוס, אבל כאשר מפסיקים אותם, הם גורמים לדיכאון, עצבנות, אגרסיביות, כעסים, מחשבות שווא ולעיתים ממש להתפרצות של פסיכוזה. המשטרה לא מצליחה מזה שנים לעצור את הייצור והמכירה של חומרים אלה, כיון שהם מיוצרים במעבדות ביתיות. המדינה מנסה להכניס את החומרים לרשימת הסמים האסורים, אולם היצרנים עושים להם מייד שינוי כימי קטן, הופכים אותם לנגזרת חדשה של אמפטמין, שאינה מצויה עדיין ברשימה האסורה ומוציאים אותם לשוק תחת שם אחר.

חברות התרופות פועלות בדרך הפוכה: הן מייצרות אמפטאמין חדש, מקבלות היתר לשווק אותו באופן חוקי למרות תופעות הלוואי הידועות והסיכונים הכבדים, ואז יש להן פטנט שלא רק מאפשר להן להרוויח הון ממכירות הסם הזה, אלא שלחברות אחרות אף אסור להפר את הפטנט במשך כמה שנים ולייצר את אותו החומר. באופן זה נותר לחברת התרופות די זמן על מנת להכשיר רופאים ואנשי מקצוע לרשום את החומר הזה לילדים על סמך השפעותיו בטווח הקצר, תוך התעלמות ברורה מהשפעותיו השליליות בטווח הארוך.

אדרל: השפעה בטווח הקצר, נזקים בלתי הפיכים בטווח הארוך

בתוך תקופה קצרה הגוף מתרגל לאדרל, ויש צורך להגדיל את המינון כדי להשיג השפעה וכדי להימנע מאפקט הריבאונד הדרמטי שמתרחש כאשר ריכוז התרופה בדם יורד אחר הצהריים מתחת לסף מסוים. זה השלב שבו אדרל גורם להתנהגות או לדיבור בלתי נשלטים, אגרסיביות או התכנסות שקטה פנימה בדיוק כפי שגורמים ריטלין וקונצרטה. אדרל גורם לדיכוי קשה בתיאבון שגורם לחוסרים תזונתיים שיוצרים תופעות לוואי בולטות נוספות כגון טיקים, מצבי רוח, עצבנות וחוסר שינה או מחמירים את תופעות הלוואי של האדרל אף יותר. ההשפעה בטווח הקצר אינה יותר מאשליה זמנית, שכן התועלת שלה קצרת טווח, והבעיות הנלוות רק הולכות ומעצימות. חלק מהנזקים של אדרל הינם בלתי הפיכים, והשפעתו החיובית בטווח הארוך מוטלת בספק, שכן כאשר הילד נמצא תחת השפעה של סמים מעוררים ישנה אשליה שיכולותיו התגברו. זוהי טעות, שכן אדרל איננו מרפא את המוח (שמלכתחילה לא הוכח כי הוא אכן חולה) אלא דווקא מנוון אותו, בכך שהוא עושה את העבודה במקומו, ולכן קשה מאד להפסיק ליטול אותו.

אדרל גורם תלות קשה אף יותר מאשר ריטלין וקונצרטה

הפסקת התרופה לאחר מספר שבועות בלבד כבר עלולה לגרום לרגרסיה, הידרדרות דרמטית ביכולת, בתפקוד ובמצב הרוח, רגישות יתר, עצבנות ואף דיכאון. התלות שמפתחים מהשימוש באדרל חמורה אף יותר מזו הנגרמת מריטלין וקונצרטה, והיא אכן דומה לתלות שגורמים סמי המסיבות וסמי הפיצוציות ואף גרועה ממנה. משפחת האמפטמינים ידועה גם בזכות סמים נוספים גורמי תלות הנמנים עמה ביניהם קוקאין ואקסטזי.

ההמלצה המקצועית שלי

ההמלצה המקצועית שלי למשרד הבריאות והחינוך היא לאסור לחלוטין את השימוש באמפטמינים מעוררים כדוגמת אדרל, ריטלין וקונצרטה מתחת לגיל 18. זוהי לגליזציה חמורה של סמים שמתחילה עוד בגילאי הגן. סמים מעוררים בבתי הספר שלנו עושים בדיוק את ההיפך ממה שהם מבטיחים, כי לא רק שהם לא משפרים את ההישגים הלימודיים, הם גורמים לבעיות משמעת, לאלימות ולהתרחבות חסרת ההיגיון של מסגרות החינוך המיוחד בהן צומח באשמתנו דור אשר פשע, אלימות וסמים הם עובדות חיים עבורו.
בינתיים, כל אזרח צריך להסתכל לעובדות בעיניים ולפעול בהתאם.

ביקשו שתחתמו על ויתור סודיות רפואית לבית הספר? זכותכם לסרב!

ביקשו שתחתמו על ויתור סודיות רפואית לבית הספר? זכותכם לסרב!

קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p4qxsa-ei

מורים יודעים שצריך "להכיל" ילדים אם רוצים להעניק להם ידע, מיומנויות וערכים. לרוב הם עושים כמיטב יכולתם בתנאים הקיימים, אולם לעיתים הם מתקשים לכוון את התנהגותם של ילדים מסויימים, או מתקשים לסייע לאלה שמשימות הלימוד שקיבלו אינן תואמות ליכולותיהם.

בהשפעת הפסיכיאטריה שחדרה ל"זרם הדם" של מערכת החינוך שלנו, מטילים כיום את האחריות לכל קושי, על התלמידים עצמם. כך נשלחים מידי שנה רבבות תלמידי לאבחונים.

במהלך האבחון בוחר איש המקצוע תווית מתוך מדריך "ההפרעות והלקויות של הפסיכיאטריה", ומייחס אותה לתלמיד.

ההורים, שויתרו על סודיות רפואית, נאלצים למסור לבית הספר את המידע הרפואי. עד מהרה הם מוצאים עצמם יושבים חסרי אונים בוועדות שונות מול פקידים, שמקריאים את המסמכים והתוויות הללו בפניהם, משבצים את ילדיהם גם בניגוד לרצונם, ולרוב גם מוודאים שהם מסממים אותם בתרופות חזקות למשך שנים, אחרת יואשמו ב"הזנחה".

הגנו בעת הצורך על הסודיות הרפואית של ילדיכם, ואל תניחו לפסיכיאטריה על האבחונים וההתוויות שלה, לקבוע את עתידם של ילדיכם.

מוגש לציבור מטעם עמותת מגן לזכויות אנוש, החוקרת וחושפת הפרות זכויות אדם בתחום בריאות הנפש.

www.cchr.org.il

ביקשו שתחתמו על ויתור סודיות רפואית לבית הספר? זכותכם לסרב!
ביקשו שתחתמו על ויתור סודיות רפואית לבית הספר? זכותכם לסרב!

אטנט תחליף לריטלין תרופה פסיכיאטרית הניתנת לסובלים מבעיות קשב וריכוז ADHD

קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p4qxsa-ee

אסמכתא וקרדיט: נצחיה יעקב, ישראל היום, http://www.israelhayom.co.il/article/389431

להיות קשובים להפרעה

עשרות אלפי ילדים בישראל מקבלים תרופות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז • השנה נכנסה לסל הבריאות תרופה חדשה בתחום – אטנט, וגם לגביה הדעות חלוקות

בינואר השנה הצטרפו לסל שירותי הבריאות 83 תרופות וטכנולוגיות חדשות, מתוך כ־700 הבקשות שהגיעו אל שולחן הדיונים של חברי ועדת הסל, בשווי כולל של 2.5 מיליארד שקלים. אחת הבשורות היא כניסתה לסל של אטנט, המיועדת  ל־ ADHD (או בשפה הפופולרית, בעיות קשב וריכוז) שאינם מגיבים טוב לתרופות ממשפחת המתילפנידאט, דוגמת ריטלין וקונצרטה, ועד כה לא ניתן להם מימון. לפי ההערכות של הוועדה, כ־16 אלף ילדים בשנה מקבלים אטנט, במרשם נוירולוג ילדים או פסיכיאטר ילדים.

התרופה נכנסה לסל על רקע הקולות המושמעים בשנים האחרונות נגד השימוש בריטלין על כל נגזרותיו. בין המתנגדים אפשר למצוא מומחים בעלי רקורד של עשרות שנות מחקר, הטוענים חד־משמעית כי "הפרעת קשב היא דוגמה מובהקת למחלה מומצאת", ולפיכך היא צריכה להימחק מה־DSM – המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות.

מי שאחראי לציטוט הוא לא אחר מאשר האב המדעי של הפרעת הקשב והריכוז, ליאון אייזנברג, שצבר הון רב ממחקריו במהלך ארבעה עשורים. את הציטוט המטלטל הוא אמר בראיון האחרון שנתן לפני פטירתו ב־2009. מאז, הסערה הגדולה סביב השאלה היכן עובר הגבול בין התנהגות ילדים נורמלית לבין ADHD ממשיכה להעסיק את המומחים בתחום והורים רבים. במקביל ממשיכים לראות אור מאמרים וספרים בנושא אבחון שגוי של ההפרעה.

נכון להיום מדובר בעשרות אלפי ילדים שמקבלים תרופות לטיפול בהפרעות קשב, המהווים כ־4 אחוזים מכלל ילדי ישראל", אומרת ד"ר תמר שטיינברג, מנהלת המכון להתפתחות הילד במרכז שניידר לרפואת ילדים שבפתח תקווה, והיא מודה: "יכול להיות שבגלל יעילותן של התרופות הללו, המטפלות בהרבה סימפטומים – יש רופאים שנותנים אותן שלא לצורך".

על האטנט עצמה היא מוסיפה כי "יש תופעות לוואי, כמו שינויים במצבי הרוח וירידה בתיאבון".

תרופות הן רעל

בעמדה שונה לחלוטין מחזיק אילן סלומון, רוקח, מטפל ויועץ תרופתי, שבמשך שמונה שנים ניהל שלושה סניפי סופר פארם, בטרם עזב בשנת 2000 והתגייס ל"מאבק בסימום ילדים". "האסכולה הפופולרית כיום היא לתת את פצצת האטום לילד, אבל לא את הכדורגל. הייתי רוצה שהאזהרות בעלון התרופה על תופעות הלוואי החמורות, כמו התקף פסיכוטי, יהיו בולטות כמו הסרטן המובלט באזהרה על קופסת הסיגריות. רק כך יש סיכוי שאנשים יחשבו פעמיים. למה? כי מדובר בילדים ובסם מסוכן".

יהודה קורן: "עיון בעלון לרופא של האטנט מגלה כי מרכיביו עלולים לגרום לתלות פסיכולוגית חמורה"
יהודה קורן: "עיון בעלון לרופא של האטנט מגלה כי מרכיביו עלולים לגרום לתלות פסיכולוגית חמורה"

אז מה התחליף?

"הורים שבאים אלי יודעים שאני אעזור להם לא לקחת. אני נותן ויטמינים, תוספי תזונה, ומסייע להורים ללמד את המורים כיצד לטפל בבעיות בצורה חינוכית. לפעמים צריך להתעלם ולא לעשות סקנדל מהתנהגויות חריגות, וגם לחזק את הילד בהתנהגויות חיוביות במקום לתת לו תוויות. אני בעד לתת את הדברים במדרג הנכון, במינון המתאים, כי בסופו של דבר, תרופות הן גם רעל".

"בתי הספר מפעילים לחץ עצום על הורים לשלוח את ילדם לאבחון ולתת תרופה פסיכיאטרית. זה חייב להשתנות"
"בתי הספר מפעילים לחץ עצום על הורים לשלוח את ילדם לאבחון ולתת תרופה פסיכיאטרית. זה חייב להשתנות"

להתאים את ההוראה לילדים ולא להפך

גם יהודה קורן מדווח על תלונות דומות הנערמות על שולחנו במשרדי עמותת מגן לזכויות אנוש. הוא מנסה לגייס את משרד החינוך וקורא להם לפעול מהר להפחתת כמות ההפניות של ילדים לאבחונים, ש"מקבעת את הקשיים ומציפה את בתי הספר בסמי מרץ ממכרים".

לדברי קורן, "עיון בעלון לרופא של האטנט מגלה כי מרכיביו מועדים לשימוש לרעה, גם במינונים הרגילים שלה, ועלולים לגרום לתלות פסיכולוגית חמורה ולשלל הפרעות התנהגות וחשיבה פסיכיאטריות". לנוכח בעיות אלה ונוספות שעלולות להיווצר מנטילת התרופה, מדגיש קורן כי "על משרד הבריאות וקופות החולים לפרסם הנחיה מקצועית לפסיכיאטרים, לנוירולוגים ולרופאי ילדים שבה יהיה עליהם לדרג את חומרת התסמינים של התלמיד, ולא לרשום את תרופת האטנט ודומיה במקרים שבהם התסמינים גבוליים ואינם חמורים מאוד". ובאשר למערכת החינוך הוא אומר כי עליה "לעשות כל שביכולתה כדי להתאים את ההוראה לילדים ולא להפך".

פריצת דרך בהגנה על ילדים

חוק חדש וראשון מסוגו שנכנס לתוקפו ב־2015 בניו מקסיקו, ארה"ב, מהווה פריצת דרך בהגנה על ילדים מפני צריכה כפויה של תרופות פסיכיאטריות, בשלוש דרכים: איסור על ביצוע אבחון בין כותלי בית הספר ללא הסכמה בכתב מההורים; מניעה מבית הספר מלנקוט כל פעולה נגד הורים שאינם מעוניינים לתת תרופה פסיכיאטרית לילדם; ואיסור על שירותי הרווחה להוציא ילד מחזקת הוריו בגלל סירובם לתת לילד תרופה פסיכיאטרית.

בהקשר זה מדגיש קורן כי "חוק דומה חייב לעבור גם בישראל. בתי הספר מפעילים לחץ עצום על הורים לשלוח את ילדם לאבחון ולתת תרופה פסיכיאטרית כריטלין, ולעיתים קרובות מדי אף פונים לרווחה, וכך הורים נשארים עם אחת משתי ברירות – לאבד את החזקה על הילד או לתת לו תרופה פסיכיאטרית. מצב זה חייב להשתנות".

אילן סלומון: "הורים שבאים אלי יודעים שאני אעזור להם לא לקחת. יש שיטות עדיפות מלתת לילד תוויות"
אילן סלומון: "הורים שבאים אלי יודעים שאני אעזור להם לא לקחת. יש שיטות עדיפות מלתת לילד תוויות"